ג'ודו במשחקים האולימפיים
תחרויות ג'ודו נערכו לראשונה במסגרת המשחקים האולימפיים באולימפיאדת טוקיו (1964) והן נערכות בקביעות מאז אולימפיאדת מינכן (1972). טורניר ג'ודו לנשים התקיים לראשונה מחוץ למסגרת התחרותית באולימפיאדת סיאול (1988), ורק באולימפיאדת ברצלונה (1992) נוסף למשחקים באופן רשמי.
מהדורות
עריכהשנה | מקום | מתקן |
---|---|---|
1964 | טוקיו ( יפן) | ניפון בודוקאן |
1968[1] | מקסיקו סיטי ( מקסיקו) | — |
1972 | מינכן ( גרמניה) | בוקס הול (Boxhalle) |
1976 | מונטריאול ( קנדה) | מונטריאול ביודום |
1980 | מוסקבה ( ברית המועצות) | ארמון הספורט לוז'ניקי |
1984 | לוס אנג'לס ( ארצות הברית) | היכל קן הנשר (Eagle's Nest Arena) |
1988 | סיאול ( קוריאה הדרומית) | היכל ג'אנגצ'ונג |
1992 | ברצלונה ( ספרד) | פלאו בלאוגרנה |
1996 | אטלנטה ( ארצות הברית) | מרכז הקונגרסים העולמי ג'ורג'יה (Georgia World Congress Center) |
2000 | סידני ( אוסטרליה) | מרכז הכנסים והתערוכות של סידני (Sydney Convention and Exhibition Centre) |
2004 | אתונה ( יוון) | האולם האולימפי אנו ליוסיה |
2008 | בייג'ינג ( הרפובליקה העממית של סין) | אולם הספורט של האוניברסיטה למדע וטכנולוגיה של בייג'ינג |
2012 | לונדון ( בריטניה) | מרכז התערוכות אקסל |
2016 | ריו דה ז'ניירו ( ברזיל) | היכל קריוקה 2 |
2020 | טוקיו ( יפן) | ניפון בודוקאן |
2024 | פריז ( צרפת) | מוזיאון הגראן פאלה |
היסטוריה
עריכהבשנת 1962 נקבעה התוכנית לאולימפיאדת טוקיו (1964) שכללה תחרויות ג'ודו על פני ארבעה ימים[2]. בשנת 1963 יחד עם הקביעה שאולימפיאדת 1968 תהיה במקסיקו, נקבע שהיא לא תכלול את הג'ודו[3].
שיטת התחרויות
עריכההתחרויות נערכות לפי קטגוריות משקל, וכל מדינה יכולה לשלוח ג'ודוקא אחד בלבד בכל קטגוריית משקל. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, והוא כולל בין חמישה לשבעה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המנצח בגמר זוכה במדליית זהב והמפסיד זוכה במדליית כסף. ארבעת המפסידים בשלב רבע הגמר ממשיכים להתחרות בשלב ניחומים, ושני המנצחים מתחרים מול שני המפסידים בחצאי הגמר. המנצחים בשני קרבות אלה זוכים במדליית ארד, כך שבג'ודו מחולקות שתי מדליות ארד.
קטגוריות המשקל
עריכהבמהלך השנים היו בין 4 ל-8 קטגוריות משקל (כיום שבע), וההגדרה לכל קטגוריה השתנתה עם הזמן, כמוצג בטבלאות הבאות:
גברים
עריכה1964 | 1972-1976 | 1980-1984 | 1988-1992 | 1996-2016[4] |
---|---|---|---|---|
קטגוריה פתוחה ללא מגבלות משקל |
||||
משקל כבד +80 kg |
משקל כבד +93 kg |
משקל כבד +95 kg |
משקל כבד +100 kg | |
משקל חצי כבד 90–100 kg | ||||
משקל חצי כבד 86–95 kg | ||||
משקל חצי כבד[5] 80–93 kg | ||||
משקל בינוני 81–90 kg | ||||
משקל בינוני 78–86 kg | ||||
משקל חצי בינוני 73–81 kg | ||||
משקל בינוני 68–80 kg |
משקל בינוני 70–80 kg | |||
משקל חצי בינוני 71–78 kg | ||||
משקל קל 66–73 kg | ||||
משקל קל 65–71 kg | ||||
משקל חצי בינוני[6] 63–70 kg | ||||
משקל קל -68 kg | ||||
משקל חצי קל 60–66 kg | ||||
משקל חצי קל 60–65 kg | ||||
משקל קל -63 kg | ||||
משקל קל ביותר -60 kg | ||||
4 | 6 | 8 | 7 | 7 |
נשים
עריכה1992-1996 | 2000-2016[4] |
---|---|
משקל כבד +72 kg |
משקל כבד +78 kg |
משקל חצי כבד 70–78 kg | |
משקל חצי כבד 66–72 kg | |
משקל בינוני 63–70 kg | |
משקל בינוני 61–66 kg | |
משקל חצי בינוני 57–63 kg | |
משקל חצי בינוני 56–61 kg | |
משקל קל 52–57 kg | |
משקל קל 52–56 kg | |
משקל חצי קל 48–52 kg | |
משקל קל ביותר -48 kg | |
7 | 7 |
מדליות
עריכהג'ודאים מ-56 מדינות זכו במדליות אולימפיות
מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכל | |
---|---|---|---|---|---|
1 | יפן | 37 | 19 | 26 | 82 |
2 | צרפת | 14 | 10 | 25 | 49 |
3 | קוריאה הדרומית | 11 | 16 | 16 | 43 |
4 | סין | 8 | 3 | 11 | 22 |
5 | קובה | 6 | 14 | 16 | 36 |
6 | ברית המועצות | 5 | 5 | 13 | 23 |
7 | רוסיה | 5 | 4 | 7 | 16 |
8 | איטליה | 4 | 4 | 7 | 15 |
9 | ברזיל | 4 | 3 | 15 | 22 |
10 | הולנד | 4 | 2 | 17 | 23 |
11 | פולין | 3 | 3 | 2 | 8 |
12 | גרמניה | 3 | 2 | 13 | 18 |
13 | גאורגיה | 3 | 2 | 3 | 8 |
14 | ספרד | 3 | 1 | 2 | 6 |
15 | ארצות הברית | 2 | 4 | 8 | 14 |
16 | קוריאה הצפונית | 2 | 2 | 4 | 8 |
17 | אוסטריה | 2 | 2 | 1 | 5 |
18 | בלגיה | 2 | 1 | 9 | 12 |
19 | סלובניה | 2 | 0 | 3 | 5 |
20 | המשלחת המאוחדת | 2 | 0 | 2 | 4 |
21 | גרמניה המערבית | 1 | 4 | 3 | 8 |
22 | הונגריה | 1 | 3 | 5 | 9 |
23 | מונגוליה | 1 | 3 | 4 | 8 |
24 | גרמניה המזרחית | 1 | 2 | 6 | 9 |
25 | רומניה | 1 | 2 | 3 | 6 |
26 | אזרבייג'ן | 1 | 2 | 1 | 3 |
27 | שווייץ | 1 | 1 | 2 | 4 |
28 | ארגנטינה | 1 | 0 | 1 | 2 |
בלארוס | 1 | 0 | 1 | 2 | |
טורקיה | 1 | 0 | 1 | 2 | |
יוון | 1 | 0 | 1 | 2 | |
32 | צ'כיה | 1 | 0 | 0 | 1 |
קוסובו | 3 | 0 | 0 | 3 | |
34 | בריטניה | 0 | 8 | 11 | 19 |
35 | אוזבקיסטן | 0 | 2 | 4 | 6 |
36 | קנדה | 0 | 2 | 3 | 5 |
37 | קזחסטן | 0 | 2 | 1 | 3 |
38 | ישראל | 0 | 3 | 7 | 10 |
39 | אוקראינה | 0 | 1 | 2 | 3 |
בולגריה | 0 | 1 | 2 | 3 | |
41 | אלג'יריה | 0 | 1 | 1 | 2 |
מצרים | 0 | 1 | 1 | 2 | |
המשלחת הכלל-גרמנית | 0 | 1 | 1 | 2 | |
קולומביה | 0 | 1 | 1 | 2 | |
45 | סלובקיה | 0 | 1 | 0 | 1 |
46 | אסטוניה | 0 | 0 | 3 | 3 |
47 | אוסטרליה | 0 | 0 | 2 | 2 |
יוגוסלביה | 0 | 0 | 2 | 2 | |
פורטוגל | 0 | 0 | 2 | 2 | |
50 | איחוד האמירויות הערביות | 0 | 0 | 1 | 1 |
איסלנד | 0 | 0 | 1 | 1 | |
טג'יקיסטן | 0 | 0 | 1 | 1 | |
לטביה | 0 | 0 | 1 | 1 | |
צ'כוסלובקיה | 0 | 0 | 1 | 1 | |
קירגיזסטן | 0 | 0 | 1 | 1 |
ג'ודאים ישראלים במשחקים האולימפיים
עריכההג'ודו הוא הענף בו זכו הספורטאים האולימפיים במספר המדליות הגדול ביותר. 9 מתוך 19 המדליות בהן זכו הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים הגיעו מהג'ודו.
הג'ודוקא הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים היה יונה מלניק, שהשתתף באולימפיאדת מונטריאול (1976), והפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) רשם אדי קואז את ההישג הטוב ביותר במשלחת הישראלית[7], לאחר שסיים במקום השביעי בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. לצדו התחרה גם משה פונטי[8].
לאחר שהמשלחת לאולימפיאדת סיאול לא כללה אף ג'ודוקא, במשלחת לאולימפיאדת ברצלונה (1992) היו ארבעה ג'ודאים. יעל ארד זכתה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 61 ק"ג, והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. אורן סמדג'ה הגדיל את ההישג, כשזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. שני הג'ודאים האחרים שהשתתפו בברצלונה היו עמית לנג וסימון מיגרשווילי.
באולימפיאדת אטלנטה (1996) לא הצליחו ארד וסמדג'ה לשחזר את הישגיהם. ארד סיימה במקום החמישי, וסמדג'ה, שהגיע פצוע, הפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת סידני (2000) בלט אריק זאבי, שסיים במקום החמישי בקטגוריית המשקל של עד 100 ק"ג. באולימפיאדת אתונה (2004) היה לג'ודוקא הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד. המשלחת הישראלית לאתונה כללה מספר שיא של חמישה ג'ודאים. פרט לזאבי התחרו גם אודי וקס, גל יקותיאל, מיכל פיינבלט ויואל רזבוזוב. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הודח זאבי כבר בסיבוב הראשון, ואילו גל יקותיאל סיים במקום החמישי.
המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון (2012) כללה חמישה ג'ודאים: זאבי, טומי ארשנסקי, גולן פולק, סוסו פללשווילי ואליס שלזינגר. שלזינגר העפילה לרבע הגמר וסיימה במקום השביעי, בעוד חבריה למשלחת הודחו בשלבים מוקדמים יותר.
המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) כללה שבעה ג'ודאים: שירה ראשוני, גילי כהן, ירדן ג'רבי, לינדה בולדר, גולן פולק, שגיא מוקי ואורי ששון. באולימפיאדה זו, זכתה ירדן ג'רבי במדליית הארד בקטגוריית עד 63 ק"ג ואורי ששון זכה במדליית ארד בקטגוריית מעל 100 ק"ג. שגיא מוקי הגיע למקום החמישי במשקל 73 ק"ג ולינדה בולדר הגיעה למקום השביעי במשקל עד 70 ק"ג. שירה ראשוני, גילי כהן, וגולן פולק הפסידו בסיבובים המוקדמים.
בתחרות הנבחרות המעורבות, אשר נערכה באולימפיאדת טוקיו (2020), לראשונה כחלק מהמשחקים האולימפיים, ישראל זכתה במדליית הארד[9].
באולימפיאדת פריז (2024), זכה פיטר פלצ׳יק במדליית הארד בקטגוריית עד 100 ק״ג, ענבר לניר זכתה במדליית הכסף לראשונה משנת 1992.[10] רז הרשקו זכתה במדליית הכסף בקטגוריית המשקל 78+ ק״ג.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ג'ודו במשחקים האולימפיים
הערות שוליים
עריכה- ^ ענף הג'ודו לא נכלל במהדורה זו של המשחקים האולימפיים
- ^ שינויים בתכנית האולימפית, מעריב, 5 בדצמבר 1962
- ^ מכסיקו תארח משחקי האולימפיאדה ב-1968, מעריב, 20 באוקטובר 1963
- ^ 1 2 "Weight classes for 2016 Games" (PDF). Multimedia.olympic.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-08-20. נבדק ב-2016-08-08.
- ^ נקרא "משקל כבד קל" בדיווחים רשמיים על משחקי 1972 ו-1976.
- ^ נקרא "משקל וולטר" בפרסומים הרשמיים של משחקי 1972 ו-"משקל בינוני קל" בפרסומים הרשמיים של משחקי 76.
- ^ אלכס דורון, אדי קואז קבע "שיא ישראלי", מעריב, 6 באוגוסט 1984
- ^ הספורטאים שלנו בלוס אנג'לס, ג'ודו, מעריב, 29 ביולי 1984
- ^ אסי ממן, יש מדליה: ישראל ניצחה את רוסיה וזכתה בארד, באתר ONE, 31 ביולי 2021
- ^ אסי ממן ורדאד ג'בארה, פאריס, עוד מדליה ישראלית! פיטר פלצ'יק זכה בארד, באתר ONE, 1 באוגוסט 2024