ג'ודו במשחקים האולימפיים

תחרות ג'ודו

תחרויות ג'ודו נערכו לראשונה במסגרת המשחקים האולימפיים באולימפיאדת טוקיו (1964) והן נערכות בקביעות מאז אולימפיאדת מינכן (1972). טורניר ג'ודו לנשים התקיים לראשונה מחוץ למסגרת התחרותית באולימפיאדת סיאול (1988), ורק באולימפיאדת ברצלונה (1992) נוסף למשחקים באופן רשמי.

מהדורות

עריכה
שנה מקום מתקן
1964 טוקיו (יפן  יפן) ניפון בודוקאן
1968[1] מקסיקו סיטי (מקסיקו  מקסיקו)
1972 מינכן (גרמניה  גרמניה) בוקס הול (Boxhalle)
1976 מונטריאול (קנדה  קנדה) מונטריאול ביודום
1980 מוסקבה (ברית המועצות  ברית המועצות) ארמון הספורט לוז'ניקי
1984 לוס אנג'לס (ארצות הברית  ארצות הברית) היכל קן הנשר (Eagle's Nest Arena)
1988 סיאול (קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית) היכל ג'אנגצ'ונג
1992 ברצלונה (ספרד  ספרד) פלאו בלאוגרנה
1996 אטלנטה (ארצות הברית  ארצות הברית) מרכז הקונגרסים העולמי ג'ורג'יה (Georgia World Congress Center)
2000 סידני (אוסטרליה  אוסטרליה) מרכז הכנסים והתערוכות של סידני (Sydney Convention and Exhibition Centre)
2004 אתונה (יוון  יוון) האולם האולימפי אנו ליוסיה
2008 בייג'ינג (הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין) אולם הספורט של האוניברסיטה למדע וטכנולוגיה של בייג'ינג
2012 לונדון (בריטניה  בריטניה) מרכז התערוכות אקסל
2016 ריו דה ז'ניירו (ברזיל  ברזיל) היכל קריוקה 2
2020 טוקיו (יפן  יפן) ניפון בודוקאן
2024 פריז (צרפת  צרפת) מוזיאון הגראן פאלה

היסטוריה

עריכה
 
המנצחים במשקל קל באולימפיאדת מוסקבה (1980), מימין לשמאל: זוכה מדליית הכסף, המונגולי טסנדין דמדין, זוכה מדליית הזהב, הסובייטי ניקולאי סולודוחין, וזוכי מדליות הארד, הבולגרי איליאן נדקוב והפולני יאנוש פבלובסקי

בשנת 1962 נקבעה התוכנית לאולימפיאדת טוקיו (1964) שכללה תחרויות ג'ודו על פני ארבעה ימים[2]. בשנת 1963 יחד עם הקביעה שאולימפיאדת 1968 תהיה במקסיקו, נקבע שהיא לא תכלול את הג'ודו[3].

שיטת התחרויות

עריכה

התחרויות נערכות לפי קטגוריות משקל, וכל מדינה יכולה לשלוח ג'ודוקא אחד בלבד בכל קטגוריית משקל. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, והוא כולל בין חמישה לשבעה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המנצח בגמר זוכה במדליית זהב והמפסיד זוכה במדליית כסף. ארבעת המפסידים בשלב רבע הגמר ממשיכים להתחרות בשלב ניחומים, ושני המנצחים מתחרים מול שני המפסידים בחצאי הגמר. המנצחים בשני קרבות אלה זוכים במדליית ארד, כך שבג'ודו מחולקות שתי מדליות ארד.

קטגוריות המשקל

עריכה

במהלך השנים היו בין 4 ל-8 קטגוריות משקל (כיום שבע), וההגדרה לכל קטגוריה השתנתה עם הזמן, כמוצג בטבלאות הבאות:

גברים

עריכה
1964 1972-1976 1980-1984 1988-1992 1996-2016[4]
קטגוריה פתוחה
ללא מגבלות משקל
משקל כבד
+80 kg
משקל כבד
+93 kg
משקל כבד
+95 kg
משקל כבד
+100 kg
משקל חצי כבד
90–100 kg
משקל חצי כבד
86–95 kg
משקל חצי כבד[5]
80–93 kg
משקל בינוני
81–90 kg
משקל בינוני
78–86 kg
משקל חצי בינוני
73–81 kg
משקל בינוני
68–80 kg
משקל בינוני
70–80 kg
משקל חצי בינוני
71–78 kg
משקל קל
66–73 kg
משקל קל
65–71 kg
משקל חצי בינוני[6]
63–70 kg
משקל קל
-68 kg
משקל חצי קל
60–66 kg
משקל חצי קל
60–65 kg
משקל קל
-63 kg
משקל קל ביותר
-60 kg
4 6 8 7 7

נשים

עריכה
1992-1996 2000-2016[4]
משקל כבד
+72 kg
משקל כבד
+78 kg
משקל חצי כבד
70–78 kg
משקל חצי כבד
66–72 kg
משקל בינוני
63–70 kg
משקל בינוני
61–66 kg
משקל חצי בינוני
57–63 kg
משקל חצי בינוני
56–61 kg
משקל קל
52–57 kg
משקל קל
52–56 kg
משקל חצי קל
48–52 kg
משקל קל ביותר
-48 kg
7 7

מדליות

עריכה

ג'ודאים מ-56 מדינות זכו במדליות אולימפיות

מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 יפן  יפן 37 19 26 82
2 צרפת  צרפת 14 10 25 49
3 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 11 16 16 43
4 הרפובליקה העממית של סין   סין 8 3 11 22
5 קובה  קובה 6 14 16 36
6 ברית המועצות  ברית המועצות 5 5 13 23
7 רוסיה  רוסיה 5 4 7 16
8 איטליה  איטליה 4 4 7 15
9 ברזיל  ברזיל 4 3 15 22
10 הולנד  הולנד 4 2 17 23
11 פולין  פולין 3 3 2 8
12 גרמניה  גרמניה 3 2 13 18
13 גאורגיה  גאורגיה 3 2 3 8
14 ספרד  ספרד 3 1 2 6
15 ארצות הברית  ארצות הברית 2 4 8 14
16 קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 2 2 4 8
17 אוסטריה  אוסטריה 2 2 1 5
18 בלגיה  בלגיה 2 1 9 12
19 סלובניה  סלובניה 2 0 3 5
20 הוועד האולימפי הבינלאומי  המשלחת המאוחדת 2 0 2 4
21 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית 1 4 3 8
22 הונגריה  הונגריה 1 3 5 9
23 מונגוליה  מונגוליה 1 3 4 8
24 גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית 1 2 6 9
25 רומניה  רומניה 1 2 3 6
26 אזרבייג'ן  אזרבייג'ן 1 2 1 3
27 שווייץ  שווייץ 1 1 2 4
28 ארגנטינה  ארגנטינה 1 0 1 2
בלארוס  בלארוס 1 0 1 2
טורקיה  טורקיה 1 0 1 2
יוון  יוון 1 0 1 2
32 צ'כיה  צ'כיה 1 0 0 1
קוסובו  קוסובו 3 0 0 3
34 בריטניה  בריטניה 0 8 11 19
35 אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 0 2 4 6
36 קנדה  קנדה 0 2 3 5
37 קזחסטן  קזחסטן 0 2 1 3
38 ישראל  ישראל 0 3 7 10
39 אוקראינה  אוקראינה 0 1 2 3
בולגריה  בולגריה 0 1 2 3
41 אלג'יריה  אלג'יריה 0 1 1 2
מצרים  מצרים 0 1 1 2
 
המשלחת הכלל-גרמנית
0 1 1 2
קולומביה  קולומביה 0 1 1 2
45 סלובקיה  סלובקיה 0 1 0 1
46 אסטוניה  אסטוניה 0 0 3 3
47 אוסטרליה  אוסטרליה 0 0 2 2
יוגוסלביה  יוגוסלביה 0 0 2 2
פורטוגל  פורטוגל 0 0 2 2
50 איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 0 0 1 1
איסלנד  איסלנד 0 0 1 1
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן 0 0 1 1
לטביה  לטביה 0 0 1 1
צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 0 0 1 1
קירגיזסטן  קירגיזסטן 0 0 1 1

ג'ודאים ישראלים במשחקים האולימפיים

עריכה
 
יעל ארד ואורן סמדג'ה, עם סגן שר החינוך, התרבות והספורט מיכה גולדמן

הג'ודו הוא הענף בו זכו הספורטאים האולימפיים במספר המדליות הגדול ביותר. 9 מתוך 19 המדליות בהן זכו הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים הגיעו מהג'ודו.

הג'ודוקא הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים היה יונה מלניק, שהשתתף באולימפיאדת מונטריאול (1976), והפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) רשם אדי קואז את ההישג הטוב ביותר במשלחת הישראלית[7], לאחר שסיים במקום השביעי בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. לצדו התחרה גם משה פונטי[8].

לאחר שהמשלחת לאולימפיאדת סיאול לא כללה אף ג'ודוקא, במשלחת לאולימפיאדת ברצלונה (1992) היו ארבעה ג'ודאים. יעל ארד זכתה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 61 ק"ג, והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. אורן סמדג'ה הגדיל את ההישג, כשזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. שני הג'ודאים האחרים שהשתתפו בברצלונה היו עמית לנג וסימון מיגרשווילי.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) לא הצליחו ארד וסמדג'ה לשחזר את הישגיהם. ארד סיימה במקום החמישי, וסמדג'ה, שהגיע פצוע, הפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת סידני (2000) בלט אריק זאבי, שסיים במקום החמישי בקטגוריית המשקל של עד 100 ק"ג. באולימפיאדת אתונה (2004) היה לג'ודוקא הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד. המשלחת הישראלית לאתונה כללה מספר שיא של חמישה ג'ודאים. פרט לזאבי התחרו גם אודי וקס, גל יקותיאל, מיכל פיינבלט ויואל רזבוזוב. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הודח זאבי כבר בסיבוב הראשון, ואילו גל יקותיאל סיים במקום החמישי.

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון (2012) כללה חמישה ג'ודאים: זאבי, טומי ארשנסקי, גולן פולק, סוסו פללשווילי ואליס שלזינגר. שלזינגר העפילה לרבע הגמר וסיימה במקום השביעי, בעוד חבריה למשלחת הודחו בשלבים מוקדמים יותר.

המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) כללה שבעה ג'ודאים: שירה ראשוני, גילי כהן, ירדן ג'רבי, לינדה בולדר, גולן פולק, שגיא מוקי ואורי ששון. באולימפיאדה זו, זכתה ירדן ג'רבי במדליית הארד בקטגוריית עד 63 ק"ג ואורי ששון זכה במדליית ארד בקטגוריית מעל 100 ק"ג. שגיא מוקי הגיע למקום החמישי במשקל 73 ק"ג ולינדה בולדר הגיעה למקום השביעי במשקל עד 70 ק"ג. שירה ראשוני, גילי כהן, וגולן פולק הפסידו בסיבובים המוקדמים.

בתחרות הנבחרות המעורבות, אשר נערכה באולימפיאדת טוקיו (2020), לראשונה כחלק מהמשחקים האולימפיים, ישראל זכתה במדליית הארד[9].

באולימפיאדת פריז (2024), זכה פיטר פלצ׳יק במדליית הארד בקטגוריית עד 100 ק״ג, ענבר לניר זכתה במדליית הכסף לראשונה משנת 1992.[10] רז הרשקו זכתה במדליית הכסף בקטגוריית המשקל 78+ ק״ג.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ענף הג'ודו לא נכלל במהדורה זו של המשחקים האולימפיים
  2. ^ שינויים בתכנית האולימפית, מעריב, 5 בדצמבר 1962
  3. ^ מכסיקו תארח משחקי האולימפיאדה ב-1968, מעריב, 20 באוקטובר 1963
  4. ^ 1 2 "Weight classes for 2016 Games" (PDF). Multimedia.olympic.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-08-20. נבדק ב-2016-08-08.
  5. ^ נקרא "משקל כבד קל" בדיווחים רשמיים על משחקי 1972 ו-1976.
  6. ^ נקרא "משקל וולטר" בפרסומים הרשמיים של משחקי 1972 ו-"משקל בינוני קל" בפרסומים הרשמיים של משחקי 76.
  7. ^ אלכס דורון, אדי קואז קבע "שיא ישראלי", מעריב, 6 באוגוסט 1984
  8. ^ הספורטאים שלנו בלוס אנג'לס, ג'ודו, מעריב, 29 ביולי 1984
  9. ^ אסי ממן, ‏יש מדליה: ישראל ניצחה את רוסיה וזכתה בארד, באתר ONE‏, 31 ביולי 2021
  10. ^ אסי ממן ורדאד ג'בארה, פאריס, ‏עוד מדליה ישראלית! פיטר פלצ'יק זכה בארד, באתר ONE‏, 1 באוגוסט 2024