ג'וליה בולט

ג'וליה בולט
Julia Bulette
לידה	1832; מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	20 בינואר 1867 (בגיל 35 בערך); וירג'יניה סיטי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית

ג'וליה בולט (באנגלית: Julia Bulette;‏ 1832 – 19/‏20 בינואר 1867) הייתה זונה אמריקאית, מן המפורסמות והפופולריות ביותר בווירג'יניה סיטי, נבדה. מגוון סרטים וספרים קיבלו השראה מהקריירה האמיתית או המדומה שלה.^[1] היא הגיעה לווירג'יניה סיטי בעת צמיחת העיר בעקבות גילוי עורק הכסף קומסטוק (Comstock Lode) ב-1863.^[2] היא הייתה דמות פופולרית בקרב הכורים, והכבאים המקומיים חלקו לה כבוד ומינו אותה כחברה לשם כבוד. היא נרצחה ב-18 או 19 בינואר 1867. ג'ון מילאן, נווד וגנב תכשיטים צרפתי, הורשע ברצח שלה.^[3]

ביוגרפיה

ג'וליה בולט, או ג'ול, נולדה בשנת 1832 במיסיסיפי. ב-1852 או 1853 היא עברה לניו אורלינס, שם החלה את הקריירה בזנות, ומשם נסעה לקליפורניה, שם עבדה במחנות כורים ברחבי המדינה, עד הגעתה ב-1863 לווירג'יניה סיטי, נבדה, עיר כורים שצמחה עם גילוי עורק הכסף קומסטוק ב-1859. היא הייתה מבוקשת מאוד על ידי הכורים, והייתה ידועה כבעלת חוש הומור וקסם אישי רב. היה לה בית במקום מבוקש, והיא יכלה לבחור מבין לקוחותיה, וגם לגבות כסף רב עבור שירותיה. היא הייתה פופולרית בין ה"פועלים" וה"מכובדים" כאחד.

הכבאים הפכו אותה לחברה של כבוד בתחנה, ועל פי עיתונות התקופה, היא גם יצאה איתם לכבות שריפות, הפעילה את משאבת המים, וסייעה בדרכים אחרות. היא הובילה עמם את צעדת יום העצמאות, כשהיא חובשת לראשה כובע כבאים, והכבאים צועדים אחריה. סופר עליה שהיא גם עמדה לצד הכורים במהלך אסונות אחרים, כגון במהלך מגפת שפעת, כאשר עבדה בתחנת האוכל וטיפלה בחולים.^[4] בולט גם גייסה כספים עבור צבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית.

אם בתחילת הדרך מעמד הזונות בעיירה היה של כבוד, ככל שהעיירה התפתחה והגיעו נשותיהן של כורים ואנשי עסקים אחרים, מעמדן החברתי התערער. אך בולט פיתחה יחסים קרובים גם עם בעלי ההשפעה בווירג'יניה סיטי, וייתכן שזו הסיבה שרציחתה הכתה גלים יותר מאשר רציחותיהן של נשים רבות שעסקו בזנות, אשר לא עשו כותרות.

הרצח

בבוקר 20 בינואר 1867 גילתה המשרתת של ג'וליה את גופתה, בלבוש חלקי, בחדר השינה שלה. היא נחנקה והוכתה למוות, ואולי אף נורתה.

וירג'יניה סיטי נכנסה לאבל, ואפילו סגרו את המכרות ואת המסבאות לאות כבוד. ביום הלוויה שלה, ב-21 בינואר, נוצרה תהלוכה של אלפים מאחורי הכרכרה שנשאה את ארון קבורתה; קודם הכבאים, ואחריהם חברי המיליציה שניגנו שירי לוויה. ג'וליה נקברה בבית הקברות בפלאוור היל.^[5]

כעבור כשנה נעצר ג'ון מילאן, נווד צרפתי שנמצא עם מספר חפצים של ג'וליה בחזקתו. הוא הורשע, וב-24 באפריל 1868 הוא הלך אל הגרדום, כשהוא נשבע שהוא אינו אשם ברציחתה, ורק היה שותף לגנבת חפציה הדלים. הסופר מארק טוויין היה בין העדים לתלייתו.^[6]

מורשת

האגדה של ג'וליה המשיכה לאחר מותה. חברת הרכבת "וירג'ינה וטראקי" קראה לקרון פאר על שמה, ודיוקנה היה תלוי במסבאות רבות בווירג'יניה סיטי. הסופר רקס ביץ' (אנ') הנציח אותה בדמות "צ'רי מאלוט" ברומן שלו, The Spoilers. אוסקר לואיס כתב בספרו Silver Kings שג'וליה בולט היא האישה שנכתב אודותיה יותר מאשר כל אישה אחרת מתקופת עורק קומסטוק.^[7]

באוקטובר 1959, פרק בסדרת הטלוויזיה "בוננזה" שכותרתו "הסיפור של ג'וליה בולט" תיאר את ליטל ג'ו מתאהב בג'וליה, למורת רוחו של אביו. את ג'וליה גילמה השחקנית ג'יין גריר.

האגודה ההיסטורית E Clampus Vitus היא אחוות גברים אשר מקורה בחברת הכורים של המאות ה-18 וה-19, ואשר כיום פועלת לשימור היסטוריית הכרייה של מערב ארצות הברית. הלשכה של וירג'יניה סיטי נקראת לשכת ג'וליה כ. בולט, וממוקמת בבניין שאף הוא נקרא על שמה.

מוזיאון האורות האדומים על שם ג'וליה בולט בווירג'יניה סיטי משמר את ההיסטוריה של המחוז בו עבדו הזונות, שהיו קבוצה מרכזית בהיסטוריה של המערב הישן.

מועדון הסזארק היה מועדון מפורסם בווירג'יניה סיטי, אשר נקרא על שם קוקטייל אלכוהולי שהמציאה ג'וליה בולט.

לקריאה נוספת

Blackburn, George M., and Sherman L. Ricards. "The prostitutes and gamblers of Virginia City, Nevada: 1870." Pacific Historical Review 48.2 (1979): 239-258. online
Butler, Anne M. Daughters of joy, sisters of misery: prostitutes in the American West, 1865-90 (University of Illinois Press, 1987).
Goldman, Marion S. (1981). Gold Diggers & Silver Miners: Prostitution and Social Life on the Comstock Lode. U of Michigan Press. pp. passim.
James, Ronald Michael, and C. Elizabeth Raymond, eds. Comstock women: the making of a mining community ( University of Nevada Press, 1998).
McDonald, Douglas. The Legend of Julia Bulette: And the Red Light Ladies of Nevada (Stanley Paher, 1983).
Ringdal, Nils Johan. Love for sale: A world history of prostitution (Grove/Atlantic, Inc., 2007).
West, Elliott. "Scarlet West: The oldest profession in the trans-Mississippi West." Montana: The Magazine of Western History 31.2 (1981): 16-27.

קישורים חיצוניים

Court transcript, NC608. Special Collections, University Libraries, University of Nevada, Reno. Nevadan brought to trial for the murder of Julia Bulette in 1867.

הערות שוליים

^ Vardis Fisher, Opal Laurel Holmes, Gold Rushes and Mining Camps of the American West, 1979, p.211,
^ Barr, book design by Denise (1998). The Historical Nevada Magazine : outstanding historical features from the pages of Nevada magazine. Carson City, Nev.: Nevada Magazine. ISBN 1-890136-06-9.
^ Marion S. Goldman (1981). Gold Diggers & Silver Miners: Prostitution and Social Life on the Comstock Lode. U of Michigan Press. pp. 1–4, 118.
^ Brown, p.67.
^ Find A Grave, Julie Bulette
^ "1868: John Millain the man who martyred a madame", ExecutedToday.com, April 24, 2008, Retrieved: 03-01-10.
^ Julia Bulette of Virginia City, Nevada, Paisley Kirkpatrick, Sweethearts of the West

[1] Vardis Fisher, Opal Laurel Holmes, Gold Rushes and Mining Camps of the American West, 1979, p.211,

[Nevada_Magazine-2] Barr, book design by Denise (1998). The Historical Nevada Magazine : outstanding historical features from the pages of Nevada magazine. Carson City, Nev.: Nevada Magazine. ISBN 1-890136-06-9.

[3] Marion S. Goldman (1981). Gold Diggers & Silver Miners: Prostitution and Social Life on the Comstock Lode. U of Michigan Press. pp. 1–4, 118.

[4] Brown, p.67.

[5] Find A Grave, Julie Bulette

[6] "1868: John Millain the man who martyred a madame", ExecutedToday.com, April 24, 2008, Retrieved: 03-01-10.

[7] Julia Bulette of Virginia City, Nevada, Paisley Kirkpatrick, Sweethearts of the West

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]


לידה	1832 מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	20 בינואר 1867 (בגיל 35 בערך) וירג'יניה סיטי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית