ג'וני גריפין

ג'ון ארנולד גריפין השלישי (באנגלית: John Arnold Griffin III;‏ 24 באפריל 1928 – 25 ביולי 2008) היה סקסופוניסט טנור אמריקאי שהשפיע רבות על הבי בופ וההארד בופ. בעיני חלק מהמבקרים הוא נחשב לסקסופוניסט המהיר ביותר, אפילו מהיר יותר מצ'ארלי פארקר, ובאופן כללי לאחד המוזיקאים המהירים ביותר בג'אז, יחד עם מוזיקאים דוגמת פארקר, ארט טייטום ודיזי גילספי, הן מבחינה טכנית והן מבחינת זריזות האלתור. בעצמו אמר כי "אני אוהב לנגן מהר, זה מרגש אותי. אני צריך לשלוט את בעצמי, לרסן את עצמי, אבל כשמחלקת הקצב מתחילה אני רוצה להתפוצץ."

ג'וני גריפין
Johnny Griffin

לידה	23 באפריל 1928 שיקגו, ארצות הברית
פטירה	25 ביולי 2008 (בגיל 80) Availles-Limouzine, צרפת
שם לידה	John Arnold Griffin III
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-2008
סוגה	ג'אז, פוסט-בופ
כלי נגינה	סקסופון, סקסופון טנור
חברת תקליטים	בלו נוט, Antilles Records
פרופיל ב-IMDb

חייו ונגינתו

בארצות הברית

גריפין החל בנגינת הקלרינט, לאחר מכן עבר לנגן באבוב ומהאבוב עבר לנגן בסקסופון אלט. בטנור החל לנגן רק זמן קצר לאחר שהצטרף לתזמורת של ליונל המפטון, שם ניגן לצידו של ארנט קוב. בהיותו בן 15 בלבד ניגן בהרכב יחד עם טיי בון ולטר.

לאחר שניגן זמן מה עם התזמורת של המפטון, תקופה בה הקליט מספר הקלטות כולל אחת בה היה בן 17 בלבד, עבר לנגן בתזמורת של ג'ו מוריס אותו הכיר אצל המפטון. לאחר מכן הוא ניגן בשליחי הג'אז של ארט בלייקי מספר חודשים, ב-1957. בשנת 1958 ניגן בהרכבים שונים של הפסנתרן ת'לוניוס מונק. בתקופה זו הוא גם הקליט עם קלארק טרי אלבום שהצליח למדי. מחלקת הקצב שלהם הורכבה מפילי ג'ו ג'ונס בתופים, פול צ'יימברס בקונטרבס, ווינטון קלי ובפסנתר. ב-1958 ניגן גם עם נט אדרלי. בשנות השישים המאוחרות הוא חזר לנגן עם מונק, ועם אדרלי בסוף שנות השבעים.

אלבומו הראשון כמוביל "Introducing Johnny Griffin" בו משתתפים מקס רואץ' בתופים, וינטון קלי בפסנתר, וקרלי ראסל בבס, יצא באפריל, 1956 וזיכה אותו בהכרה. באלבומו הבא כמוביל, "A Blowing Session" (‏1957)ניגן עם הסקסופוניסטים ג'ון קולטריין והאנק מובלי, החצוצרן לי מורגן בלייקי בתופים, צ'יימברס בבס וקלי בפסנתר. בסוף שנות החמישים עזב גריפין את ארצות הברית ועבר לאירופה.

בתחילת שנות השישים שיתף פעולה עם נגן הטנור אדי לוקג'ואו דייוויס (Eddie Lockjaw Davis) בהרכב "הטנורים הקשוחים" (Tough Tenors). הם הקליטו כעשרה אלבומים בין השנים 1960–1962 וההרכב זכה להצלחה מסחרית.

באירופה

באירופה גריפין, מלבד הופעותיו האישיות בבמות שונות, היה לבחירה הראשונה של מוזיקאים הבאים מארצות הברית להופיע באירופה ומחפשים סקסופוניסט. גריפין עבר לדור בצרפת ב-1963 אותה עזב לטובת הולנד ב-1978, והמשיך להקליט ולהופיע עד מותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וני גריפין בוויקישיתוף

• ג'וני גריפין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'וני גריפין, באתר ספוטיפיי
• ג'וני גריפין, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'וני גריפין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'וני גריפין, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'וני גריפין, באתר Songkick (באנגלית)
• ג'וני גריפין באתר הבית של נגני ההארד בופ
• דיסקוגרפיה
• AFP, הסקסופוניסט ג'וני גריפין הלך לעולמו, באתר ynet, 25 ביולי 2008
• בן שלו, עכבר העיר אונליין, מת הסקסופוניסט ג'וני גריפין, באתר הארץ, 28 ביולי 2008
• ג'וני גריפין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)