ג'יימס ל. ברוקס
ג'יימס לורנס ברוקס (באנגלית: James Lawrence Brooks; נולד ב-9 במאי 1940) הוא במאי קולנוע ובמאי טלוויזיה, מפיק, תסריטאי ויוצר סדרות וסרטים אמריקאי-יהודי, זוכה פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב.
לידה |
9 במאי 1940 (בן 84) ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1965 |
מקום לימודים |
|
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
|
http://www.graciefilms.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהברוקס נולד בשנת 1940 למשפחה יהודית בניו ג'רזי, ארצות הברית. כשהיה קטן עברה משפחתו לברוקלין, ניו יורק. אביו עזב את הבית לפני שנולד[1]
ברוקס החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו ככתב חדשות ברשת CBS בניו יורק ובשנת 1965 עבר למחלקת הסרטים הדוקומנטריים של הרשת בלוס אנג'לס, אולם פוטר לאחר כחצי שנה בעקבות קיצוצים שביצע הרשת. אחר כך הוא נשכר על ידי רשת ABC ככתוב תסריטים. בשנת 1970 חזר לעבוד ב-CBS ליצור תוכנית, שבהמשך נקראה "המופע של מרי טיילר מור", שהייתה אחת מתוכניות הטלוויזיה המצליחות באמריקה באותן שנים[1].
לקראת סוף שנות ה-70 החל ליצור סרטים, המפורסם שבהם באותן שנים הוא "תנאים של חיבה" שיצר בשנת 1983 בהשתתפות ג'ק ניקולסון, שירלי מקלין, דברה וינגר ודני דה ויטו[2]. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר[3]. שנה לאחר מכן הקים את חברת ההפקות "Gracie Films", שבה הפיק סדרות וסרטים, המפורסמים שבהם הם הסרט "הכי טוב שיש"
בשנת 1987 כתב, הפיק וביים את הסרט "משדרים חדשות", בכיכובם של ויליאם הרט, הולי האנטר ואלברט ברוקס[4], המתרחש בתחנת טלוויזיה ועוקב אחר יחסי העבודה והידידות בין מפקיה ראשית לשני מגישים[5]. הסרט זכה להצלחה מסחרית וקיבל ביקורות נלהבות[6].
בסוף שנות ה-80 יצר יחד עם מאט גריינינג את הסדרה המצליחה "משפחת סימפסון", שבה אף התארח באחד הפרקים כדמות וכמדובב. הסדרה החלה כסרטוני אנימציה קצרים בתוכנית המערכונים "המופע של טרייסי אולמן" ב-1987, זכתה להצלחה והפכה לתוכנית פריים טיים שבועית בת חצי שעה, המשודרת ברציפות מאז 1989[7].
בפברואר 2023 פרסם מגזין פורבס כי ברוקס, יחד עם מאט גריינינג מדורגים במקום החמישי ברשימת "אנשי הבידור המרוויחים ביותר" לשנת 2022 עם כ-105 מיליון דולר, שמקורם בתמלוגים מהסדרה משפחת סימפסון[8].
פילמוגרפיה נבחרת וחלקית
עריכהסרטים
עריכה- להתחיל מחדש (1979)
- תנאים של חיבה (1983)
- ביג (1988)
- מלחמת רוז ברוז (1989)
- ג'רי מגווייר (1996)
- הכי טוב שיש (1997)
- איך אתם יודעים (2010)
- אלוהים, אתה שם? זאת אני, מרגרט (2023)
- Ella McCay (TBA)
סדרות
עריכה- משפחת סימפסון
- מה עם ג'ואן?
- המופע של אנדי גריפית'
- המופע של טרייסי אולמן
- המופע של מרי טיילר מור
- המבקר
- טקסי
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס ל. ברוקס
- ג'יימס ל. ברוקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'יימס ל. ברוקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'יימס ל. ברוקס, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'יימס ל. ברוקס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'יימס ל. ברוקס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'יימס ל. ברוקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ג'יימס ל. ברוקס, באתר Discogs (באנגלית)
- ג'יימס ל. ברוקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עירית שמגר, אין הצלחה כמו האוסקר, מעריב, 24 באפריל 1984
- ^ רחל נאמן, ביקורת - "רומן זעיר" - 'תנאים של חיבה', כותרת ראשית, 21 במרץ 1984
- ^ רונאלד קלארק, רועדות לי הרגליים" - אמרה " שירלי מקליין כשבידה ה"אוםקר", מעריב, 11 באפריל 1984
- ^ אמיר רותם, מתחת לשולחן המגיש - "משדרים חדשות״ (ארה״ב, 1987), במאי: ג'יימס ברוקס, שחקנים: ויליאם הרט, הולי האנטר, אלברט ברוקס, כל העיר, 20 במאי 1988
- ^ רון מייברג, מבט לחדשות בסרטו החדש, "משדרים חדשות", מציץ ג'יימס ברוקס אל מאחורי הקלעים של מערכת חדשות בטלוויזיה האמריקאית, כל העיר, 13 במאי 1988
- ^ אורלי לובין (ניון יורק), שמור, שוביניסט, ובעיקר מצחיק, חדשות, 7 בינואר 1988
- ^ יואל אסתרון, הסימפסונים וסיכויי ההיבחרות מחדש של בוש, חדשות, 19 באוקטובר 1990
- ^ Lisette Voytko, The World’s 10 Highest Paid Entertainers, פורבס (באנגלית)
הקודם: 1982: ריצ'רד אטנבורו (גנדי) |
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1983: ג'יימס ל. ברוקס (תנאים של חיבה) |
הבא: 1984: מילוש פורמן (אמדאוס) |