גאורג טינטנר
גאורג טינטנר (בגרמנית: Georg Tintner; 22 במאי 1917 – 2 באוקטובר 1999) היה מנצח יהודי-אוסטרי.
 | |
| לידה |
22 במאי 1917 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| התאבד |
2 באוקטובר 1999 (בגיל 82) הליפקס, קנדה |
| מוקד פעילות |
אוסטריה, ניו זילנד, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
| שפה מועדפת |
גרמנית, אנגלית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהטינטנר נולד בווינה ושר בילדותו במקהלת הנערים של וינה, בניצוח פרנץ שאלק. באקדמיה הממלכתית של וינה למד קומפוזיציה אצל יוזף מרקס וניצוח אצל פליקס ויינגרטנר. לאחר זמן לא רב התמנה לעוזר מנצח של האופרה העממית של וינה.
בגלל רדיפת היהודים, עזב טינטנר את וינה בשנת 1938 והגיע לאוקלנד שבניו זילנד בשנת 1940. הוא ניצח עם מקהלת כנסייה עד אחרי המלחמה, כשקיבל לניהולו את האגודה הכוראלית של אוקלנד (ב-1947) ואת "קשתני אוקלנד, (ב-1948). בשנת 1946 התאזרח בניו זילנד. ב-1954 עבר לאוסטרליה והיה למנצח הבית של האופרה הלאומית של אוסטרליה לפני שהצטרף לאופרה של קרן התיאטרון האליזבתני בשנת 1957. לזכותו של טינטנר נזקפת ראשוניותו בהעלאת אופרה טלוויזיונית באוסטרליה.
טינטנר עשה שנה עם התזמורת העירונית של קייפטאון בדרום אפריקה (1966-1967) ושלוש שנים עם האופרה של סדלר'ס ולס (1967–1970) לפני שחזר לאוסטרליה כמנהל מוזיקלי לאופרה של מערב אוסטרליה. הוא חזר אל האופרה האוסטרלית (קודם האופרה של קרן התיאטרון) בשנת 11974, והיה למנהל מוזיקלי של תזמורת תיאטרון קווינסלנד בשנת 1976.
בשנת 1987 עבר לקנדה, שם היה למנהל תזמורת נובה סקוטיה. ב-2 באוקטובר 1999, אחרי מאבק של שש שנים בסרטן התאבד בקפיצה ממרפסת דירתו בקומה ה-11 בעיר הליפאקס.
טינטנר תואר כ"אחד הגדולים במנצחי ברוקנר החיים." מחזור של סימפוניות ברוקנר שהקליט כתקליטורים לחברת נקסוס זכה לשבחים רבים. סדרת ההקלטות (בשנים 1995–1998) הושלמה זמן קצר לפני מותו. נוסף לכך מוציאה נקסוס "מהדורת זיכרון לטינטנר", המכילה הוצאות חוזרות של כמה מהקלטותיו הקודמות של מלחינים אחרים פרט לברוקנר.
המילים הבאות הן תמליל של הקלטה משידור תעודה ברדיו ABC האוסטרלי, דברים שאמרה מירי היל, מלחינה בעצמה ואשת המלחין אלפרד היל (1870-1960). אלפרד פונה אל קהל המאזינים ומירי מתארת את האירוע:
זה היה בניו זילנד, בפסטיבל מוזיקה שהוא הוזמן אליו, והיה זה קונצרט מיוחד מאוד: המושל ואשתו וכן הלאה, שתי תזמורות, כל מיני דברים; ואלפרד, זו הייתה לו הפעם הראשונה לשמוע תזמורת מקצועית למחצה וחובבנית למחצה, והוא שמע גם תזמורות מקצועיות יותר, אבל הוא התרשם מאוד מרמת הניצוח על אותה תזמורת חובבים למחצה ומשום כך ביקשו ממנו לדבר אחרי הקונצרט. הוא לא הכיר את המנצח, מלבד שמו, ושאל עליו ואז סיפרו לו, שהמנצח הזה הוא זר ומעוניין מאוד בניצוח, אבל הוא מתגורר מחוץ לאוקלנד, שם הוא ואשתו מנהלים חוות עופות. אלפרד קם איפוא ופנה אל הקהל הרב הזה. אני (כלומר, מירי) חשבתי, ,מעניין מה הוא יגיד. הוא כל כך נלהב לנושא'. הוא החל, "אני רוצה לספר לכם, שאשתי אומרת, שהדבר הטיפש ביותר על שתיים הוא תרנגולת. אני חושב, שיש אנשים טיפשים יותר. אלה הם אנשי העיר הזאת, שנותנים לאדם לנהל חוות עופות במקום לנצח על תזמורת." דממת מוות. והאיש הזה היה גאורג טינטנר.
האירוע הזה התרחש במהלך ביקורו של אלפרד היל בניו זילנד, ביוני/יולי 1952 (הקונצרט התקיים ב-1 ביולי עם "קשתני אוקלנד", שהיו כולם חובבים). ביוני 1953 עוטר היל בתואר כבוד מטעם ממשלת אוסטרליה ובין מכתבי הברכה היה מכתב מטינטנר. ב-1954 נסע טינטנר לאוסטרליה כמנצח הבית של האופרה הלאומית, משרה שאלפרד היל סייע בהשגתה.
קישורים חיצוניים
עריכה
גאורג טינטנר, באתר AllMusic (באנגלית)
גאורג טינטנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גאורג טינטנר, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה (באנגלית)
- ביוגרפיה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
