גקצ'אדה

אי בטורקיה

גקצ'אדהטורקית: Gökçeada "אי השמיים" ובעבר İmroz, ביוונית: Ίμβρος - "אימברוס") הוא אי בצפון-מזרח הים האגאי השייך לנפת צ'נקלה בטורקיה. האי הוא הגדול בטורקיה ואחד משני האיים המיושבים בים האגאי השייכים לה. האי האחר והקטן מבין השניים הוא בוזג'אאדה (בטורקית: Bozcaada, ביוונית: Τένεδος - "טנדוס") השוכן מדרום לגקצ'אדה, ושני האיים הממוקמים באופן אסטרטגי מול הכניסה הדרומית למצרי הדרדנלים חולקים היסטוריה משותפת.

גקצ'אדה
Gökçeada
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים האגאי, מפרץ סארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°09′45″N 25°49′44″E / 40.1626°N 25.8289°E / 40.1626; 25.8289
שטח 279 קילומטר רבוע
אורך 29.5 קילומטר
רוחב 13 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
אוכלוסייה 9,783 (2018)
אזור זמן UTC+3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת האיים בוזג'אדה וגקצ'אדה ביום האגאי
נוף בגקצ'אדה
נוף בגקצ'אדה
נוף עם רדת ערב

שטחו של האי הוא 279 קמ"ר. בשנת 2018 התגוררו כ-10,000 תושבים, רובם בעיר צ'נרלה (טורקית Çınarlı, יוונית Παναγία Μπαλωμένη - "פנאגיה בלומני") המכונה לעיתים בשמו של האי, והיתר בכפרים ברחביו. תושבי האי עוסקים בדיג ובתיירות, וכן ידוע האי בגפנים הגדלים בו וביין המיוצר בו.

היסטוריה

עריכה

לפי הרודוטוס היו הפלסגים (Πελασγοί) שקדמו להלנים תושביו המקוריים של גקצ'אדה, כמו גם במישור טרואד בו שוכנת טרויה ובאיים הסמוכים למנוס וסמותראקי. בסוף המאה ה-6 לפנה"ס כבשה אתונה העתיקה את האי אך איבדה את השליטה בו לפרסים בשנת 514 לפנה"ס. מילטיאדס הצעיר כבש את האי מידי הפרסים ב-499 לפנה"ס והשיבו לידי אתונה אשר שלטה בו עם מספר הפסקות. עם זאת שליטתה של אתונה באי אושרה שוב בשלום אנטלקידס משנת 387 לפנה"ס לאחר המלחמה הקורינתית:

"המלך ארטקסרקסס סבור, כי מן הצדק שהערים באסיה יהיו לו, וכן קְלָזוֹמֶנָאי (Klazomenai) וקפריסין מבין האיים, וכי שאר הערים היווניות, קטנות וגדולות כאחד, יהיו עצמאיות, לבד מלֶמְנוֹס, אימְבּרוֹס וסְקִירוֹס, אשר יהיו לאתונאים כמקודם. אך אם אחד מן הצדדים לא יקבל שלום זה, אאסור עליו מלחמה יחד עם אלו החפצים בהסכם, ביבשה ובים, באוניות ובכסף."[1]

האי נותר בחזקת אתונה 55 שנים נוספות עד שנכבש בידי אלכסנדר הגדול. לאחר מכן עבר לידי הרומאים, הביזנטים והעות'מאנים. לאחר מלחמת הבלקן הראשונה נותרו בוזג'אאדה וגקצ'אדה בשליטת העות'מאנים בזמן שכל יתר איי הים האגאי עברו לשליטת יוון, להוציא את האיים הדודקאנסיים שנכבשו בידי איטליה במהלך מלחמת טורקיה-איטליה. במלחמת העולם הראשונה עשו הבריטים שימוש באי כבסיס לקרב גליפולי שהתרחש בחצי האי גליפולי קילומטרים ספורים מזרחית לאי. לאחר המלחמה העניק הסכם סוור שנחתם ב-10 באוגוסט 1920 את השליטה באי ובבוזג'אדה ליוונים. לאחר מלחמת יוון–טורקיה הכיר הסכם לוזאן בריבונותה של טורקיה בשני האיים והם הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד. עוד פטר הסכם לוזאן את 8,200 תושביהם היוונים של שני האיים מההסכם לחילופי אוכלוסייה בין יוון וטורקיה, והעניק להם זכויות מיעוט מיוחדות[2]. עם זאת, ב-17 בפברואר 1926 ביטלה טורקיה את זכויות המיעוטים בניגוד לאמור בהסכם לוזאן. עם המתיחות הגואה בין טורקיה ויוון בסוגיית קפריסין בשנות השישים של המאה ה-20, היגרו מטורקיה רוב היוונים שהתגוררו בה, ובין אלה גם תושבי שני האיים. כיום מונה האוכלוסייה היוונית בגקצ'אדה כ-250 איש.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גקצ'אדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה