דב תמרי

קצין צה"ל בדימוס

דב תמרי (נולד באוקטובר 1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל. מכהן כיו"ר ההנהלה הציבורית של תיאטרון בית ליסין משנת 2017.

דב תמרי
לידה אוקטובר 1936 (בן 88)
עין חרוד, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי דוביק תמרי
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולות התגמול
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דב תמרי וחיים בר לב, 1973

ביוגרפיה

עריכה

תמרי גדל בקיבוץ עין חרוד. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1954, התנדב תמרי לצנחנים[1], ושובץ בגדוד 890 בפלוגה א' עליה פיקד תחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן מאיר הר-ציון. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. במהלך קורס הקצינים השתתף במבצע יהונתן (1956) בו נפצע באורח קל. במבצע שומרון בקלקיליה, ב-10 באוקטובר 1956 שימש כמפקד מחלקה בסיירת הצנחנים ועם פציעת המ"פ והסמ"פ נטל את הפיקוד על הפלוגה, ועל חלקו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז.[3] במבצע קדש פיקד על מחלקה בסיירת צנחנים, איבד 10 מלוחמיו בקרב המיתלה[4], נפצע ואושפז באסף הרופא. ב-1957 השתחרר משירות הקבע, אך שב לאחר שנה ומונה למפקד פלוגה בנח"ל המוצנח. בהמשך מונה למפקד סיירת צנחנים[5]. ב-1963 מונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל ובשנים 1964–1967 פיקד על היחידה[6], בין היתר בליל הבארות ובפעולת סמוע[7]. פעמיים עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על חלקו בפעולות חשאיות.[8]

במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד צנחנים במילואים. לאחר המלחמה יצא להשתלמות בחיל הנחתים האמריקאי. בשובו לישראל מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. ב-1969 עבר הסבה לשריון, ביולי 1970 מונה למפקד חטיבה 401 וב-1972 לסגן מפקד גיסות השריון. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של האלוף אברהם אדן, שפיקד על אוגדה 162[9] בסיני, והשתתף בקרב השריון ב-14 באוקטובר[10], בצליחת תעלת סואץ ובקרב העיר סואץ[11]. בתום המלחמה החליף את אדן בפיקוד על האוגדה עד לפברואר 1974. לאחר מכן פיקד על אוגדה 143.

שימש עוזר ראש אמ"ן, וב-12 בנובמבר 1976 היה לראשון שמונה לתפקיד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר)[12]. הוא שימש כמפקד אוגדה 440 ומפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בינואר 1979 התמנה לסגן מפקד פיקוד הדרום. בשנת 1982 השתחרר בדרגת תת-אלוף לאחר שלא מונה לתפקיד ראש מחלקת ההדרכה בדרגת אלוף[13][14], בעקבות אי הסכמתו של שר הביטחון אריאל שרון[15].

לדב תמרי שני אחים ששירתו בצה"ל בתפקידים בכירים, תת-אלוף שי תמרי ואלוף נחמיה תמרי.

לאחר הקריירה הצבאית, כיהן בשנים 1982–1984 כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב ובשנים 1989–1992 כחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. תמרי הוא בעל תואר תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו אותה הגיש ב-2007 נושאת את הכותרת "המילואים – תופעה ישראלית ייחודית". תמרי כיהן כחוקר בכיר במכון לחקר תורת המערכה וכמרצה בתוכנית ללימודי ביטחון של אוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא ראש התוכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל.

בשנת 2017 החליף את עוזי ברעם כיו"ר ההנהלה הציבורית של תיאטרון בית ליסין.

בשנת 2024 יצא לאור, בהוצאת ידיעות ספרים, ספרו "חיים במלחמה - זו שאף פעם לא נגמרת".

לקריאה נוספת

עריכה

כתביו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

מאמרים פרי עטו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 198.
  2. ^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמוד 122.
  3. ^ עיטור העוז שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
  4. ^ טל זגרבה, פתאום דוביק צעק לי: 'הוא חי, הוא חי', במחנה, ‏ 7 באפריל 2008, באתר "שבוז חיילים".
  5. ^ אביחי בקר, למה לא קמתי, הארץ, ‏ 7 באוקטובר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  6. ^ אמיר אורן, חוטי ברזל, שני ברגים וקצת אטום, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011.
  7. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, "תקופת דב תמרי", עמוד 30.
  8. ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל;
    צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לדב תמרי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
  9. ^   גל פרל פינקל, ‏מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת עולם בזעיר אנפין, בעיתון מקור ראשון, 25 בספטמבר 2020.
  10. ^ גל פרל, "אוגדה קטנה אנחנו, אך נכונה לקרב!", הבלוג על הכוונת, ‏ 18 באוקטובר 2015.
  11. ^ עמירם אזוב, "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמודים 211–215.
  12. ^   אמיר אורן, שב"כ מסוכן, באתר הארץ, 26 בינואר 2014.
  13. ^   אמיר אורן, היועמ"ש נמנע מלגעת בפרשת הרפז והרווח כולו של התקשורת, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2013.
  14. ^ דב תמרי, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  15. ^ ריאיון עם דב תמרי בתוכנית "על אזרחי" בהגשת טלי ליפקין-שחק, גלי צה"ל, 29 במאי 2010
  16. ^ גל פרל פינקל, איך באמת יודעים?, הבלוג על הכוונת, ‏ 19 ביוני 2015.
  17. ^   גל פרל, "דוקטור למבצעים", באתר צה"ל, 3 ביוני 2024
דב תמרי - תבניות ניווט