הכנסת העשרים ואחת
הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019). ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי[א].
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וארבע (ממשלת מעבר) |
תקופת כהונה |
30 באפריל 2019 – 3 באוקטובר 2019 (157 ימים) |
מערכת בחירות | 9 באפריל 2019 |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת | יולי אדלשטיין |
הרכב | |
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, העניק את המנדט להקמת ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות[1] סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה, אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו חוקקה הכנסת חוק לפיזורה, ובו נקבע מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים[2][3]. בשל כך, ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל תקופת הכנסת העשרים ואחת, וכן בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.
כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד, הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שהחוק הראשון שחוקקה היה חוק לפיזורה[4][ב]. התפזרותה של הכנסת מבלי שהביעה אמון בממשלה כלשהי, שהיוותה מקרה ראשון מסוגו בתולדות המדינה, הייתה רק חלקו הראשון של משבר פוליטי ארוך ורחב היקף בישראל, שכן ממשלה חדשה הוקמה רק ב-17 במאי 2020, עם קבלת אמונה של הכנסת העשרים ושלוש, ואף היא התפרקה לאחר כשנה.
ב-1 במאי 2019 הגיש עמית הלוי שהוצב במקום ה-36 בליכוד עתירה לבית המשפט על תוצאות הבחירות, על פיה יש להוסיף קולות לליכוד. הדבר היה עשוי להעניק את המנדט ה-36 לליכוד על חשבון המנדט ה-8 של יהדות התורה וכך להכניס את הלוי לכנסת, אך בית המשפט דחה את עתירתו[6].
חלוקת המושבים בכנסת ה-21
עריכה- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ואחת
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21
עריכהרשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-21 | הכנסת ה-20 | ||
הליכוד | בנימין נתניהו | 35[ג] | 30 |
כחול לבן | בני גנץ | 35 | 11[ד] |
ש"ס | אריה דרעי | 8 | 7 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 8 | 6 |
העבודה | אבי גבאי | 6 | 18[ה] |
חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 6 | 5 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 5 | 5[ו] |
איחוד מפלגות הימין | רפי פרץ | 5 | 5[ז] |
כולנו | משה כחלון | 4 | 10 |
מרצ | תמר זנדברג | 4 | 5 |
רע"מ-בל"ד | מנסור עבאס | 4 | 8 |
חברי הכנסת
עריכהמאפייני חברי הכנסת
עריכהחברי כנסת חדשים
עריכהבכנסת זו כיהנו 49 חברים שלא כיהנו בכנסות קודמות, 24 מתוכם מטעם רשימת כחול לבן.
- כחול לבן (24): בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, חילי טרופר, צבי האוזר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ, רם שפע, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, גדי יברקן, עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (11): ניר ברקת, אופיר כץ, אתי עטייה, קרן ברק, שלמה קרעי, מיכל שיר, קטי שטרית, פטין מולא, מאי גולן, עוזי דיין, אריאל קלנר
- איחוד מפלגות הימין (3): רפי פרץ, אופיר סופר, עידית סילמן
- בל"ד (2): מטאנס שחאדה, היבה יזבק
- יהדות התורה (2): יעקב טסלר, יצחק פינדרוס
- העבודה (2): אבי גבאי, טל רוסו
- ישראל ביתנו (2): יבגני סובה, אלי אבידר
- חד"ש-תע"ל (1): עופר כסיף
- רע"מ (1): מנסור עבאס
- ש"ס (1): משה ארבל
בנוסף להם כיהנו בה שני חברי כנסת (גדעון סער ובועז טופורובסקי) שכיהנו בכנסת בעבר, אך לא כיהנו בכנסת העשרים, 4 חברי כנסת (יואב גלנט, משה יעלון, אריה דרעי ואוסאמה סעדי) שהתפטרו מהכנסת העשרים במהלך כהונתה ונבחרו מחדש לכנסת ה-21, 3 חברי כנסת (משה כחלון, מאיר פרוש ויצחק כהן) שהפסיקו את חברותם בכנסת ה-20 על-פי "החוק הנורווגי" ונבחרו מחדש לכנסת הנוכחית וכן חברת כנסת אחת (יוליה מלינובסקי), שהחלה את כהונתה במהלך הכנסת ה-20 בעקבות הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, עם כניסתו לממשלה במסגרת "החוק הנורווגי", וכהונתה הסתיימה במהלך כהונת הכנסת ה-20 עם התפטרות ליברמן מן הממשלה.
יהודים דתיים
עריכהבכנסת זו כיהנו 32 יהודים דתיים וחרדים, מתוכם 4 נשים בכנסת זו כיהנה לראשונה חברת כנסת חרדית (עומר ינקלביץ').
- ש"ס (8): אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי
- יהדות התורה (8): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס
- הליכוד (6): יולי אדלשטיין, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, שלמה קרעי, קטי שטרית, אריאל קלנר
- איחוד מפלגות הימין (5): רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב, אופיר סופר, עידית סילמן
- כחול לבן (4): חילי טרופר, אלעזר שטרן, עומר ינקלביץ', אורית פרקש-הכהן
- אח"י (1): אלי בן-דהן[ג]
נשים
עריכהבכנסת זו כיהנו 30 נשים:
- הליכוד (10): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, אתי עטייה, קרן ברק, שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית, מאי גולן, אוסנת מארק
- כחול לבן (10): מיקי חיימוביץ', אורנה ברביבאי, יעל גרמן, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, אורלי פרומן
- העבודה (3): סתיו שפיר, שלי יחימוביץ', מרב מיכאלי
- מרצ (2): תמר זנדברג, מיכל רוזין
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
- איחוד מפלגות הימין (1): עידית סילמן
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
- כולנו (1): יפעת שאשא-ביטון
- בל"ד (1): היבה יזבק
להט"בים
עריכהבכסנת זו כיהנו 5 להט"בים:
- כחול לבן (3): איתן גינזבורג, עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): אמיר אוחנה
- העבודה (1): איציק שמולי
לא-יהודים
עריכהבכנסת זו כיהנו 12 לא-יהודים:
- חד"ש-תע"ל (5): איימן עודה[ט], אחמד טיבי[ט], עאידה תומא סלימאן[י], אוסאמה סעדי[ט], יוסף ג'בארין[ט]
- רע"מ (2): מנסור עבאס[ט], עבד אל-חכים חאג' יחיא[ט]
- בל"ד (2): מטאנס שחאדה[י], היבה יזבק[ט]
- הליכוד (1): פטין מולא[י"א]
- כחול לבן (1): ר'דיר מריח[י"א]
- מרצ (1): עיסאווי פריג'[ט]
יוצאי מערכת הביטחון
עריכהבכנסת זו כיהנו 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה (מיל') ומעלה בצה"ל:
- כחול לבן (5): בני גנץ, משה יעלון, גבי אשכנזי, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן
- הליכוד (3): מירי רגב, יואב גלנט, עוזי דיין
- איחוד מפלגות הימין (2): רפי פרץ, מוטי יוגב
- העבודה (1): טל רוסו
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- כחול לבן (3): רם בן ברק (משנה לראש המוסד), מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
עריכהבכנסת זו כיהנו 10 ראשי עיריות ומועצות לשעבר:
- כחול לבן (5): מאיר כהן (דימונה), מיכאל ביטון (ירוחם), יעל גרמן (הרצליה), אלון שוסטר (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
- העבודה (1): עמיר פרץ (שדרות)
- רע"מ-בל"ד (1): עבד אל-חכים חאג' יחיא (טייבה)
דוקטורים ופרופסורים
עריכהבכנסת זו כיהנו 9 בעלי תואר דוקטור. לא כהנו בה בעלי פרופסורה:
- חד"ש-תע"ל (3): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית), יוסף ג'בארין (משפטים)
- הליכוד (2): יובל שטייניץ (פילוסופיה), שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
- רע"מ (1): מנסור עבאס (רפואת שיניים)
- בל"ד (1): מטאנס שחאדה (מדעי המדינה)
- כחול לבן (1): יועז הנדל (היסטוריה)
- כולנו (1): יפעת שאשא-ביטון (חינוך)
קרובי משפחה
עריכהאחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כחברי הכנסת מטעם חד"ש-תע"ל.
חילופי גברי
עריכהתאריך | חבר הכנסת היוצא | חבר הכנסת המחליף | סיעה | סיבה |
---|---|---|---|---|
1 באוגוסט 2019 | סתיו שפיר | מרב מיכאלי | העבודה | התפטרות (עקב מעבר למחנה הדמוקרטי) |
פעולות עיקריות
עריכהישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים ואחת, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-30 באפריל 2019. את הישיבה פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין שהעביר את ניהולה ליושב ראש הכנסת העשרים, יולי אדלשטיין. בהמשך היום נבחר אדלשטיין לכהונה שלישית כיושב ראש הכנסת.
ב-3 ביוני 2019 בחרה הכנסת במתניהו אנגלמן, בהצבעה חשאית, לתפקיד מבקר המדינה[7].
חקיקה
עריכה- ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)
החוק הראשון שאושר בכנסת ה-21 היה חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, שהתקבל ב-30 במאי 2019[8]. חוק נוסף שחוקקה הכנסת – חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)[9], קבע הוראות להיערכותה המיוחדת של המדינה לבחירות לכנסת ה-22, שכן מערכת הבחירות החדשה התחילה רק זמן קצר לאחר סיומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-21.
ב-25 ביוני 2019 הודיע יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שהוא בוחן אפשרות לביטול החוק לפיזור הכנסת[10]. אחדים מחברי הכנסת, שהצביעו בעד פיזורה, הביעו חרטה על צעד זה[11]. ב-3 ביולי הודיע אדלשטיין שלא זכה לשיתוף פעולה ולכן נכשל ביוזמתו[12].
פיזור הכנסת שיבש את התוכנית להתקנת תקנות שישלימו את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמועד כניסתו לתוקף נקבע ל-15 בספטמבר 2019. כדי להתגבר על בעיה זו חוקקה הכנסת הוראת שעה, שאושרה ב-15 ביולי 2019, ודחתה בתשעה חודשים את הצורך בתקנות[13].
בעלי תפקידים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהביאורים
עריכה- ^ דחיית ישיבת הפתיחה לאחרי חול המועד פסח נעשתה על פי חוק הכנסת, וכן דחייה נוספת לאחרי חג הפסחא, על פי סמכותו של יושב ראש הכנסת.
- ^ לאחר פיזורה חוקקה הכנסת ה-21 שני חוקים בלבד, שאחד מהם עסק אף הוא בענייני הבחירות[5].
- ^ 1 2 3 4 5 אלי בן-דהן נבחר מטעם מפלגת אח"י כחלק מרשימת הליכוד, והתפלג ממנה ב־2 ביוני לסיעת היחיד אח"י. במקור, על פי ההסכם היה צפוי להתאחד עם סיעת איחוד מפלגות הימין.
- ^ סיעת יש עתיד, שזכתה בבחירות לכנסת ה-20 ב-11 מנדטים, התלכדה לקראת בחירות לכנסת ה-21 עם חוסן לישראל ותל"ם.
- ^ בבחירות לכנסת ה-20 רצה ברשימה אחת עם מפלגת התנועה אשר זכתה ב-24 מנדטים. ב-1 בינואר 2019 אישרה ועדת הכנסת את פיצול הסיעה, כך שמטעם מפלגת העבודה נותרו בכנסת 18 חברים ומטעם מפלגת התנועה – שישה.
- ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה המפלגה ב-6 מנדטים, אך ב-15 במרץ 2017 הכריזה ועדת הכנסת על חברת הכנסת אורלי לוי כעל פורשת מסיעתה.
- ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה הבית היהודי ב-8 מנדטים, אך ב-30 בדצמבר 2018 אישרה הכנסת את התפלגות הסיעה לשתיים – מטעם סיעת הבית היהודי נותרו בכנסת חמישה חברים ומטעם סיעת הימין החדש שהוקמה באותו המועד – שלושה.
- ^ 1 2 רע"מ ובל"ד התפלגו לסיעות נפרדות מתוך רע"מ-בל"ד.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אסלאם
- ^ 1 2 נצרות
- ^ 1 2 דרוזים
הערות שוליים
עריכה- ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
- ^ שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר, באתר ynet, 30 במאי 2019
- ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019
- ^ חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019
- ^ יהדות התורה ניצחה את הליכוד בבית המשפט, באתר בחדרי חרדים, 18 באפריל 2021
- ^ שחר חי, מתניהו אנגלמן נבחר למבקר המדינה: "נועץ שיניים ולא מוותר", באתר ynet, 3 ביוני 2019
- ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
- ^ חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, ס"ח 2785 מ-6 ביוני 2019
- ^ אריק בנדר, אדלשטיין: "המשך תהליך הבחירות - הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל", באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2019;
טל שניידר, ראש הממשלה נתניהו בהודעה דרמטית: בוחן את ביטול הבחירות, באתר גלובס, 25 ביוני 2019 - ^ ציוץ בטוויטר של משה כחלון, 25 ביוני 2019;
ציוץ בטוויטר של אריה דרעי, 25 ביוני 2019;
ציוץ בטוויטר של גילה גמליאל, 25 ביוני 2019;
ציוץ בטוויטר של רפי פרץ, 26 ביוני 2019 - ^ אריק בנדר, אדלשטיין: "לא נוכל לבטל את הבחירות, לא כל הגורמים שיתפו פעולה", באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2019
- ^ חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 2), התשע"ט-2019, באתר הכנסת