דוד די סילוה

רבי דוד די-סילוה (רד"ס) היה בנו של רבי חזקיה די סילוה, ונכדו של הרופא רבי רפאל מרדכי מלכי. חי בירושלים במאה ה-18 ונחשב לרופא מומחה. רד"ס מייצג את תקופת המעבר בין שלהי שלטונה של הרפואה הגאלנית-ערבית המסורתית ובין ניצני חדירת הרפואה המודרנית ובכך הוא מהווה מקור חשוב למחקר תולדות הרפואה[1].

דוד די סילוה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר אלמנתו בהר הזיתים (מיקום קברו עצמו לא ידוע)

ביוגרפיה

עריכה

נולד לחנה ולרבי חזקיה די סילוה בין השנים 1679-1685 נקרא על שם סבו דוד, אביו נפטר כשהיה בן 12 ועל פי דבריו בהקדמה לספרו של אביו פרי חדש הוא לא הספיק ללמוד ממנו תורה, סבו רפאל מרדכי מלכי מילא את מקום אביו ושימש לו כמחנך.[2] חוץ מלימודים רפואיים למד גם תורה מחכמי העיר, התנסה בבלדור.

ב-1705 נסע לאמסטרדם כדי להדפיס את ספרי אביו, ביקר גם בטורקיה, אנגליה, ובאיטליה שם אסף כסף כדי לממן את הוצאת ספרי אביו. באמסטרדם השתלם ברפואה אצל הרופא משה אורביו.

כאשר חזר לירושלים עסק לפרנסתו ברפואה פרטית ואת שירותיו העניק לבני כל הדתות. די סילוה מתואר כרופא מובהק, ייתכן שלמד באופן מזורז באוניברסיטת ליידן.[3] בכתביו הוא תוקף רבות רופאי אליל ורופאים לא מוסמכים. די סילוה האמין בשיטת הרפואה האירופית דוגמה לרופא אידיאלי אצלו הוא הרופא אברהם זכות.

למרות עבודתו כרופא התקשה לפרנס את משפחתו ולהשיא את בנותיו.

ב-1728 יצא שוב לאירופה כדי להדפיס חלק נוסף מספרי אביו. עוד לפני נסיעתו חלה בצינית וטיפולים שונים שעבר בפיזה ובמקומות נוספים לא הועילו לו.

בתחילת חשוון ה'תק"א נפטר, רבי יעקב ישראל אלגאזי ספד לו,[4] נקבר בהר הזיתים במקום לא ידוע.

חיבוריו

עריכה

רבי דוד די-סילוה כתב חיבור בשם "פרי הדס" (נמצא עדיין בכתב יד), העוסק בעניינים שונים בנושא הרפואה. חיבורו מהווה מעין יומן ובו הוא מספר על מנהגים ורשמים שחווה בעת ביקורו באירופה עם השוואה לנעשה בירושלים. מעבר לכך הוא מביא דוגמאות לטיפולים שנתן לחולים בישראל ומחוצה לה, דבר המאפשר הצצה יוצאת דופן לשגרת עולמו של רופא בירושלים ועל חיי היום יום של הקהילה היהודית בעיר זו לפני כשלוש מאות שנה. החוקר זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן פרסם פרק מספר זה המכיל רשימת חומרי רפואה ומזונות, שמותיהם וסגולותיהם הרפואיים לפי סדר האלף-בית[5].

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 113.
  2. ^ כך כותב בהקדמה לספר פרי הדס
  3. ^ פרי מגדים לר’ דוד די סילוה רופא מירושלים; מבוא והערות: זהר עמר, ירושלים: יד יצחק בן צבי ואוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד 2003, עמ' 34
  4. ^ רבי יעקב ישראל אלגאזי, שמע יעקב, ליוורנו 1783, כד:
  5. ^ זהר עמר, פרי מגדים לר' דוד די-סילוה הרופא מירושלים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ד.