דיר איסתיא

עיירה בנפת סלפית, ברשות הפלסטינית

דֵיר אִיסְתְיַאערבית: دير إستيا, בתעתיק מדויק: דיר אסתיא) הוא כפר פלסטיני, הממוקם במחוז סלפית שבצפון יהודה ושומרון, 15 ק"מ דרומית־מערבית לשכם, וכ־7 ק"מ מזרחית לסלפית. השטח הבנוי של דיר איסתיא הוא 74 דונם, ובחלק העתיק שלו יש כ־30 משפחות. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 3,817 תושבים בשנת 2016[1].

דיר איסתיא (כפר)
دير إستيا
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
גובה 444 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,817[1] (2016)
קואורדינטות 32°07′50″N 35°08′24″E / 32.130555555556°N 35.14°E / 32.130555555556; 35.14 
אזור זמן UTC +2

היסטוריה

עריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. והתגלו בו שרידים גם מהתקופת הצלבנית ומהתקופות האיובית והממלוכית[2]. במרכז הכפר ממוקם מבנה מקאם "נבי איסתיא", שמו בערבית של הנביא ישעיהו[3].

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון או מצודה ושלטו על האזור. מוח'תאר דיר איסתיא בנה מצודה בלב הכפר.[4] כיום באזור זה, "העיר העתיקה", פועל בית מלון ובו מתארחים גם פעילי זכויות אדם מרחבי העולם.

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, סיפחה ירדן את שטח הכפר והוא עבר לשליטה ירדנית.

לאחר 1967

עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר דיר איסתיא משליטה ירדנית לשליטה ישראלית.

ב-1982, החלה הקמתו של היישוב נופים מצפון מערב לכפר, כמה עשרות דונמים של מטעי זיתים הופקעו לצורך הקמת כביש הגישה ליישוב[5]. נופים הוקמה על ידי יזמים פרטיים, ללא אישור ממשלתי, על קרקע פרטית. ב-1984 יזם היישוב, דני וינמן, נקלע לקשיים כלכליים, חברתו "נופים מפעלים כלכליים בע"מ" התפרקה ובניית היישוב נפסקה[6]. הקמת היישוב חודשה ב-1988 בחסות משרד השיכון[7].

לאחר הסכמי אוסלו, 17% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B‏ ו-83% הם שטח C.

בשנת 2003, הופקעו כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר לצורך הקמת גדר וכבישי ביטחון באזור בין היישובים עמנואל, מעלה שומרון וקרני שומרון. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ נגד ההפקעה אך עתירתם נדחתה[8][9]. בתחילת 2016, נחסמו חמש דרכים חקלאיות המובילות מהכפר למאות דונמים של מטעי זיתים של תושבי הכפר, לאחר שהמינהל האזרחי הקים מעקה לאורך שני קילומטר, בהם עובר כביש 5066 המשרת את תושבי כלל הכפרים והיישובים באזור. לאורך שתושבי הכפר קיימו מחאה לא אלימה, שבעקבותיה הסכים צה"ל לפתוח את אחת מהדרכים שנחסמו[10].

במרץ 2017, הוצתה דלת מסגד הכפר ועל קירותיו רוססו "ד"ש קוצרא" ו"ערבים החוצה"[11].

במרץ 2019 מחבלים מהכפר ביצעו ירי לעבר אוטובוס שעבר בכניסה לכפר. לא היו נפגעים אך נוסעת אחת קיבלה התקף חרדה.[12]

ביוני 2019 פורעים השחיתו 23 מכוניות בכתובות גרפיטי נאצה וניקוב צמיגים[13].

ביולי 2020, בזמן סגר הקורונה, פלשו מתנחלים לשטח פרטי של תושב הכפר ובנו עליו בריכה[14]. בעקבות פנייה של ארגון יש דין, הרס המנהל האזרחי את הבריכה[15].

באוקטובר 2023 פרסמה עיריית דיר איסתיא תמיכה פומבית בטבח שביצעה חמאס באזרחי ישראל בישובי עוטף עזה וכינתה אותו "מבצע הירואי". בטבח נרצחו כ-1,300 איש ונחטפו כ-240 איש לעזה[16].

דמוגרפיה

עריכה

על פי ויקטור גרן, ביוני 1870, בעיירה היו בערך 400 תושבים. במפקד 1922 של ארץ ישראל היו בה 674 תושבים, כולם מוסלמים, ובמפקד 1931 עלה מספרם ל-886 איש, שאכלסו 206 בתים. בסטטיסטיקה של העיירה משנת 1945, רשומה אוכלוסייה של 1,190 איש, מוסלמים.

ב-1961, כאשר הייתה העיירה חלק מירדן, היו בה 1,641 תושבים, ומספר זה הצטמצם בצורה דרסטית לאחר כיבוש העיירה במלחמת ששת הימים על ידי ישראל, כאשר כמעט מחצית מהתושבים היגרו בהדרגה לכווית. ב-1982 התגוררו במקום 1,500 בני אדם, והמספר עלהו ל-2,100 בשנת 1987.

במפקד שנערך בשנת 1997 על ידי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית דיר איסתיא מנתה 2,802 תושבים, מהם 2.1% בלבד היו פליטים פלסטינים. למעלה ממחצית האוכלוסייה הייתה מתחת לגיל 20 (51.8%). אנשים בין הגילאים 20 ו-44 היוו 33.3% מהאוכלוסייה, 14.8% היו בין הגילאים 45 ל-64 ו-6% היו מעל גיל 65[17]. לפי מפקד שנערך בשנת 2007, אוכלוסיית העיירה גדלה ל-3,106 נפש.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דיר איסתיא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ בסאם אלמוהור, דיר איסתיא: היסטוריה חקוקה באבן הסמטאות הישנות, באתר "שיחה מקומית", 21 בנובמבר 2014
  3. ^ Canaan, 1927, pp. 284-285; cited in Sharon, 2004, p. 64
  4. ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 355
  5. ^ יוסי לוי, התכנית לבניית "נופים" תשונה בשל פגיעה בנוף, מעריב, 27 בדצמבר 1982
    אנשי של"י הפגינו ליד משרד "נופים", דבר, 20 במרץ 1983
  6. ^ איה אורנשטיין אהרן פריאל, קוני בתים בנופים תובעים פירוק החברה, מעריב, 27 בפברואר 1984
    יוסף וקסמן, דוד לוי: אין לממשלה התחיבות ל"נופים", מעריב, 28 בפברואר 1984
  7. ^ איה אורן, הסכם: נופים ייבנה בשיטת בנה ביתך בעזרת משרד השיכון, מעריב, 7 ביולי 1988
    ברוך מאירי, בית המשפט העליון ביטל משכנתאות של משתכני נופים לטובת בנק טפחות, מעריב, 22 בספטמבר 1989
  8. ^ בג"ץ 05/2942 - בג"ץ 05/4050 - בג"ץ 06/3877
  9. ^ יובל יועז, בג"ץ דחה עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה בשומרון, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
  10. ^ אביב טטרסקי, צפו בסרטון: תושבי הכפר הפגינו במחאה לא אלימה - והצבא התקפל, באתר "שיחה מקומית", 5 ביוני 2017
      חסימת הכניסה לכפר דיר איסתיא בידי צה"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:50)
  11. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, גילי כהן, פשע שנאה נוסף בגדה: דלת מסגד הוצתה וקירותיו רוססו , באתר הארץ, 30 במרץ 2017
  12. ^ דיווח ראשוני: ירי לעבר אוטובוס בכניסה לדיר אסתיא, באתר "סרוגים", 20 במרץ 2019
  13. ^   ג'קי חורי ויהושע בריינר, 23 מכוניות הושחתו בכפר פלסטיני ליד אריאל ורוססו עליהן כתובות נאצה, באתר הארץ, 18 ביוני 2019
  14. ^ אחמד אלבאז/ אקטיבסטילס, מתנחלים פלשו לאדמת כפר פלסטיני: "בנינו בריכה לילדים", באתר "שיחה מקומית", 5 ביולי 2020
  15. ^ אחמד אל באז, פעילים פלסטינים וישראלים ציינו ניצחון קטן על פלישת מתנחלים, באתר "שיחה מקומית", 25 באוגוסט 2020
  16. ^ https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0x7bjQGy2jMdphYox4mJR8DJyz1LS47mPKCq2xR7SX9JWpN1AHujcV214tSKypqvEl&id=100061266326653&mibextid=Nif5oz
  17. ^ Palestinian Population by Locality and Refugee Status (אורכב 20.05.2011 בארכיון Wayback Machine) Palestinian Central Bureau of Statistics