דלק הסלעים

דְּלַק הסלעים (שם מדעי: Martes foina) הידוע גם בשמות דלק החוף, דלק הבית ודלק לבן החזה הוא טורף קטן ממשפחת הסמוריים והמין הנפוץ ביותר מבני הסוג דָּלָק במשפחה. כמו כן, דלק הסלעים הוא אחד מחמשת מיני סמוריי הבר החיים בארץ ישראל.

דלק הסלעים
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי כלב
משפחה:	סמוריים
תת־משפחה:	סמורים
סוג:	דלק
מין:	דלק הסלעים
שם מדעי
Martes foina ‏ארקסלבן, 1777
תחום תפוצה

שלד

גולגולת דלק הסלעים

הדלק נפוץ ברוב אירופה ומרכז אסיה, וכן ביסס אוכלוסיית בר בצפון אמריקה. דלק זה מוגדר כמין ללא חשש על ידי IUCN בגלל התפוצה הרחבה שלו, אוכלוסייתו הגדולה ונוכחותו במספר אזורים מוגנים. דלק הסלעים דומה במראהו לדלק האירופאי, אך שונה ממנו בגודלו הקטן יותר ובבתי הגידול שלו; בעוד שדלק אירופאי מותאם ליער, דלק הסלעים הוא מין כללי יותר וסתגלן, המופיע במספר בתי גידול פתוחים ויערות.

תת-מינים

החל משנת 2005, מוכרים אחד-עשר תת-מינים:

תת-מין	תפוצה
דלק סלעים אירופי	רוסיה האירופאית, מערב אירופה (למעט חבל הבלקן) וחצי האי האיברי
דלק סלעים בלקני	חבל הבלקן
דלק סלעים כרתימי	כרתים, סקופלוס, נקסוס, ארימומילוס, קרפאתוס, סמוטרק, סריפוס וקיתנוס
דלק סלעים מרכז אסייתי	מרכז אסיה, מקופט-דאג ובולשוי בלקה ועד טרבגטאי (בהרי חנגאי) ואלטאי. מחוץ לברית המועצות לשעבר, התפוצה שלו כוללת את צפון איראן, אפגניסטן, מערב פקיסטן, מערב הרי ההימלאיה, טיין שאן, טיבט וצפון מונגוליה
דלק סלעים טיבטי	מזרח טיבט
דלק סלעים איברי	חצי האי האיברי
דלק סלעים רודוסי	רודוס
דלק סלעים קווקזי	קווקז וחלקים רציפים של טורקיה ואיראן
דלק סלעים קרים	חצי האי קרים
דלק סלעים סורי	סוריה, לבנון וישראל
דלק סלעים אשורי	להסה וטיבט

תיאור

וראציות שונות של כתמי הגרון של דלק הסלעים

שיניי הדלק

דלק על גג

דלק הסלעים דומה לדלק האירופי, אך יש לו זנב ארוך יותר, ראש מוארך וזוויתי יותר ובעל אוזניים קצרות, מעוגלות ורחבות יותר. אפו בצבע אפרסק בהיר או בצבע אפור, ואילו זה של הדלק האירופי הוא שחור כהה או שחור-אפרפר. כפות רגליו אינן דחוסות בצפיפות כמו אלה של הדלק האירופי, ובכך הן פחות רחבות, כאשר כריות כפות הרגליים נשארות גלויות אפילו בחורף. בגלל גפיו הקצרות יותר, תנועתו של דלק הסלעים שונה מזו של הדלק האירופי; דלק הסלעים נע בזחילה באופן דמוי חמוס מבאיש, ואילו הדלק האירופי והדלק הסיבירי נעים על ידי ניתורים. עומס המשקל לכל סמ"ר אחד של המשטח התומך של כף הרגל של דלק הסלעים (30.9 גרם) הוא כפול מזה של הדלק האירופי (15.2 גרם), ולכן הוא מחויב להימנע מאזורים מושלגים, אחרת הוא ישקע בהם.

גולגולתו של דלק הסלעים דומה לזו של הדלק האירופי, אך שונה באזור הפנים הקצר יותר שלו, בפרופיל הקמור יותר, בשיניים הקרניזות הגדולות יותר ובשיניים הטוחנות הקטנות יותר. איבר המין של דלק הסלעים גדול יותר מזה של דלק אירופי, כאשר עצם הפין של דלקי סלעים צעירים גדולה לעיתים קרובות מאלה של דלקים אירופים מבוגרים.

פרוותו של דלק הסלעים גסה מזו של הדלק האירופי, עם שערות שמירה אלסטיות ופחות פרווה תחתונה צפופה. פרוות הקיץ שלו קצרה, דלילה וגסה, והזנב דליל. גוון הצבעים בהיר יותר מדלק אירופי. שלא כמו הדלק האירופי, הפרווה התחתונה של דלק הסלעים לבנבנה ולא אפרפרה. הזנב חום-כהה ואילו הגב כהה יותר מזה של הדלק האירופי. כתם הגרון של דלק הסלעים הוא תמיד לבן. הכתם גדול ובאופן כללי יש שתי התפצלויות המשתרעות לאחור לבסיס הרגליים הקדמיות ומעלה על הרגליים.

נתונים פיזיים

	זכר	נקבה
אורך גוף	430–590 מ"מ	380–470 מ"מ
אורך זנב	250–320 מ"מ	250–320 מ"מ
מסת הגוף	1.7-1.8 ק"ג (בחורף) 2-2.1 ק"ג (בקיץ)	1.1–1.3 ק"ג (בחורף) 1.4-1.5 ק"ג (בקיץ)

גורים דלק סלעים

גור דלק

פוחלצים של בעלי חיים בניהם דלק הסלעים (מימין למטה)

פרוות דלק סלעים, אנגליה

התנהגות

דלק הסלעים הוא בעיקר חיה פעילת לילה ודמדומים, אם כי במידה פחותה בהרבה מהדלק האירופי. דלק הסלעים פעיל במיוחד בלילות עם אור הירח. בהיותו חיה יבשתית יותר מאשר דלק אירופי, דלק הסלעים פחות שוכן עצים בהרגליו, אך יכול לטפס בצורה טובה מאוד באזורים מיוערים בכבדות. בנוסף, דלק הסלעים הוא שחיין מיומן, ולעיתים עשוי להיות פעיל בשעות היום, במיוחד בקיץ, כאשר הלילות קצרים. הוא בדרך כלל צד על הקרקע. במהלך שלג כבד, דלק הסלעים עובר בשבילים שנעשו על ידי ארנבות או מגלשיים.

התנהגויות חברתיות וטריטוריאליות

באזור צפון-מזרח ספרד, בו עדיין נמצאים דלקי הסלעים בבתי גידול ללא שינויים יחסית, פרט אחד תועד שהיה לו טריטוריה של 526 דונם עם שני מרכזי פעילות. תקופת הפעילות המרבית שלו התרחשה בין השעה 18:00 לחצות. בין 9 בבוקר ל-6 בערב נמצא כי החיה לא פעילה ברובה. באזורים עירוניים, דלקי סלעים מתחבאים כמעט לחלוטין במבנים, במיוחד במהלך החורף. דלק הסלעים אינו חופר מאורות, והוא גם לא לוקח את אלה של בעלי חיים אחרים. במקום זאת, הוא נמצא בסדקים ובקעים טבעיים המופיעים בסלעים, רווחים בין אבנים במגלשות סלע ומבני אבן מיושבים או לא מיושבים. הוא עשוי לחיות בחורי עצים בגובה של עד 9 מטרים.

רבייה והתפתחות

הייחום וההזדווגות מתרחשים באותו הזמן כמו אצל הדלק האירופי. ההזדווגות יכולה להימשך יותר משעה. הזדווגות מתרחשת בתקופת יוני-יולי, ומתרחשת בבוקר או בלילות מוארים על האדמה או על גגות הבתים. תקופת ההיריון נמשכת זמן רב כמו של הדלק האירופי, שנמשך 236–237 ימים בטבע, ו־ 254–275 ימים בחוות פרוות. הלידה מתרחשת בסוף מרץ-תחילת אפריל, כאשר המלטה ממוצעת כוללת 3–7 צאצאים. הצאצאים נולדים עיוורים ומתחילים לראות בגיל 30–36 יום. תקופת ההנקה נמשכת 40–45 יום. בתחילת יולי, לא ניתן להבחין בין הצעירים למבוגרים.

תזונה

התזונה של דלק הסלעים כוללת כמות גבוהה בהרבה של מזון מהצומח מזו של הדלק האירופי והדלק הסיבירי. מזונות צמחיים שדלק הסלעים אוכל כוללים דובדבנים, תפוחים, אגסים, שזיפים, סולנום שחור, עגבניות, ענבים, פטל ובן-חוזרר. בדרך כלל בחודשי החורף, תזונתו מורכבת בעיקר ממזון צמחי. כמו כן, הדלק אוכל גם חולדות, עכברים ותרנגולות. הדלק טורף גם מיני ציפורים כמו דמויי-דרוריים, תרנגולי שלג וחוגלות. הדלק בוזז קני ציפורים הכוללות ציפורי שיר, תרנגולאים וינשופים, ומעדיף להרוג את ההורים בנוסף לגוזלים. אף על פי שלעיתים נדירות הוא תוקף עופות, פרטים מסוימים עלולים להפוך לטורפי עופות מומחים, אפילו כאשר טרף הבר שופע. זכרים נוטים לטרוף טרף גדול וחי יותר מאשר הנקבות, הניזונות מטרף קטן ופגרים בתדירות גבוהה יותר.

מערכות יחסים עם טורפים אחרים

באזורים שבהם תפוצת דלק הסלעים חופפת עם תפוצת דלק אירופי, שני המינים נמנעים מלהתחרות זה בזה על ידי הנחת גומחות אקולוגיות שונות; הדלק האירופי ניזון מציפורים ומכרסמים בתדירות גבוהה יותר, ואילו דלק הסלעים ניזון מפירות וחרקים. ידוע מקרה אחד בו דלק סלעים צעיר נהרג על ידי דלק אירופי. ידוע גם כי דלק הסלעים הורג חמוסים מבאישים במקרים נדירים. שועלים מצויים, שונרים ופומות עשויים לטרוף דלקים מבוגרים, ואילו דלקים צעירים פגיעים גם מההתקפה של עופות דורסים וחתולי בר. במקרה אחד בגרמניה דלק סלעים הרג חתול בית.

תפוצה

דלק הסלעים הוא מין נפוץ החי ברחבי רוב אירופה ומרכז אסיה. הוא נמצא בספרד ופורטוגל במערב, מרכז ודרום אירופה, המזרח התיכון, ומשתרע עד המזרח בהרי אלטאי וטיין שאן וצפון מערב סין. באירופה המין נעדר מהאיים הבריטיים, חצי האי סקנדינביה, פינלנד, דנמרק, צפון בלטייסק וצפון רוסיה. כמו כן, דלק הסלעים חי גם באפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן ואכלס לאחרונה את צפון מיאנמר.

בישראל

בישראל חי תת-המין דלק סלעים סורי הנמצא באזורים סלעיים, בעיקר בהרי יהודה, ברמת הגולן ובהר דב. מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התאוששות מהירה של דלקים ביהודה ושומרון וזה ניכר גם בתצפיות בפרטים חיים וגם בפרטים דרוסים (DOR).

דלק הסלעים הוא בין הטורפים הקטנים בארץ.

בצפון אמריקה

בצפון אמריקה ידוע על דלקי סלעים באזור ויסקונסין, בעיקר בסמוך למרכזים העירוניים המקיפים את מילווקי. הוא חי גם בכמה אזורים מיוערים ועירוניים במורנת שקע קרחוני, ובחורשות הסמוכות של וולוורת', ראקין, וואוקשה וכנראה גם במחוזות ג'פרסון. דלקי הסלעים החיים בצפון אמריקה הם ככל הנראה צאצאים של פרטים פראיים שנמלטו מחוות פרוות פרטית בבורלינגטון במהלך שנות ה-40. הם אף נרשמו ששוחררו או נמלטו בשנת 1972.

יחסים עם בני אדם

אילוף

הזואולוג הבריטי ג'ורג' רולסטון תיאר כי "החתול הביתי" של היוונים הקדמונים והרומאים היה למעשה דלק הסלעים. כמו כן, הביולוגית הימית ז'אן וילפרו-פאוור שמרה על שני דלקי סלעים מאולפים.

ציד ושימוש בפרווה

אף כי דלק הסלעים הוא חיה יקרת ערך בסחר בפרוות, פרוותו נחותה באיכותה מזו של הדלק האירופי והדלק הסיבירי. עורות דלק הסלעים בשוקי הפרווה של ברית המועצות היוו רק 10–12% מנתחי השוק של עורות הדלק האירופי. דלקי סלעים נתפסו רק בקווקז, בחלק מחצי האי קרים, בשאר אוקראינה (במספרים קטנים מאוד) וברפובליקות של מזרח אסיה. מכיוון שבעלי חיים עם פרוות יקרות ערך נדירות יותר באזורים אלה, דלק הסלעים הוא בעל ערך לציידים בשוק המקומי. דלקי סלעים נלכדים במלכודות לסת, או כאשר רוצים ללכוד את הדלק חי לוכדים אותו עם מלכודות כלוב. הירי בדלק סלעים אינו יעיל, ותפיסתם עם כלבים מוצלחת רק כאשר ניתן ללכוד את החיה בעץ חלול.

נזקי רכב

מאז אמצע שנות ה-70, ידוע כי דלק הסלעים גורם לעיתים נזק למכוניות. במכוניות שניזוקו על ידי דלקים בדרך כלל נחתכו צינורות וכבלים. דלק הסלעים יכול לקרוע את הכבלים של מנוע המתנע עם נשיכה אחת בלבד. הסיבה לכך אינה ידועה לחלוטין, מכיוון שהפריטים הפגועים אינם נאכלים. עם זאת, ישנו שיא עונתי בהתקפות דלקים על מכוניות באביב, כאשר דלקים צעירים חוקרים את סביבתם לעיתים קרובות יותר וטרם למדו אילו פריטים בסביבתם אוכלים או לא. שמן הדגים הכלול לעיתים קרובות בכבלי מכוניות מיפן עשוי לתרום לכך.

מאיץ LHC

ב-29 באפריל 2016, פרט של דלק סלעים כיבה את מאיץ LHC, מאיץ החלקיקים החזק ביותר בעולם, על ידי טיפוס על שנאים חשמליים 18–66 קילוואט שנמצאים מעל פני האדמה בסמוך לניסוי LHCb.

יתר על כן, גם ב-21 בנובמבר 2016, פרט נוסף של דלק סלעים כיבה את מאיץ LHC על ידי טיפוס על השנאים חשמליים בסמוך לניסוי ALICE. פרט זה פוחלץ והוצג בתצוגה במוזיאון הטבע לרוטרדם.

גלריה

• 
• 
  פרט מפוחלץ
• 
• 
  בולים המציגים מיני בעלי חיים בניהם דלק סלעים (מימין למטה)

לקריאה נוספת

• אבי ארבל, היונקים - המדריך השלם ליונקי א"י (לקסיקון מפה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דלק הסלעים בוויקישיתוף

• דלק הסלעים, באתר ITIS (באנגלית)
• דלק הסלעים, באתר NCBI (באנגלית)
• דלק הסלעים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• דלק הסלעים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• דלק הסלעים, באתר GBIF (באנגלית)
• דלק (Martes foina) בעליית גג - סרטון באתר עמותת מן השדה