דרור וינברג

דרור וינברג
לידה	26 באוקטובר 1964; כ' בחשוון ה'תשכ"ה; כפר סבא, ישראל
נהרג	15 בנובמבר 2002 (בגיל 38); י"א בכסלו ה'תשס"ג; חברון
מקום קבורה	בית העלמין הצבאי בכפר סבא
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת ירושלים לצעירים
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1983–2002 (כ־19 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 890; מפקד יחידת מגלן; מפקד חטיבה 623; מפקד חטיבת יהודה;
פעולות ומבצעים
	המערכה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה; האינתיפאדה השנייה
עיטורים
	עיטורי צה"ל

דרור יצחק וינברג (כ' בחשוון ה'תשכ"ה, 26 באוקטובר 1964 - י"א בכסלו ה'תשס"ג, 15 בנובמבר 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפדה השנייה.

ביוגרפיה

וינברג נולד בכפר סבא לאוריאל ולבת שבע. בהיותו בן שנתיים וחצי נהרגו שני דודיו, אחי אמו, שמעון ושלמה קניגסבוך, במלחמת ששת הימים. הוא למד בבית ספר ממלכתי-דתי בעיר הולדתו. היה חניך ומדריך בתנועת הנוער בני עקיבא בכפר סבא. בתיכון למד במדרשית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת ירושלים לצעירים בירושלים.

שירותו הצבאי

וינברג התגייס לצה"ל בשנת 1983 והתנדב לסיירת מטכ"ל. עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה, סיים קורס קציני חי"ר בהצטיינות, ושימש מפקד צוות ביחידה. בסיירת השתתף בפעולות חשאיות שונות ועל אחת מפעולות אלו עוטר בציון לשבח^[1]. כמו כן השתתף בפעולה לשחרור בני הערובה בקו 300^[2]. וינברג שימש ביחידה כמפקד צוות מוערך^[3]. בשנת 1987 עבר לחטיבת הצנחנים ושימש סגן מפקד פלוגת אוגוסט 1987 בגדוד 890^[4]. בשנת 1988 עבר קורס מ"פים^[5] וקיבל פיקוד על הפלוגה המסייעת בגדוד 890. כמפקד הוא הוביל את הפלוגה במבצעים בלבנון^[6] מחד, ונלחם בנורמות פסולות שהנהיגו חיילים ותיקים בפלוגה מאידך. בתקופת פיקודו הוכתרה הפלוגה כפלוגה מצטיינת. לאחר מכן שימש סמג"ד, יצא ללימודים במכללה לפיקוד ולמטה וחזר לשמש כקצין אג"ם בחטיבה. יצא ללימודי תואר ראשון במדע המדינה ובמזרח-תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר סיום לימודיו מונה וינברג למפקד גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, תפקיד שאליו שאף מאז שעבר לצנחנים, והוביל אותו בעת הלחימה בדרום לבנון^[7]. במהלך תקופת פיקודו על הגדוד היו לגדוד הצלחות והישגים מבצעיים וכן הוענק לו התואר הגדוד המצטיין בחטיבה^[8]. לאחר מכן כיהן כמפקד יחידת מגלן^[9]. בתפקיד זה חולל שינויים משמעותיים ביכולות הייעודיות של היחידה והובילה להצלחות מבצעיות בלבנון^[10]. ב-1999 הועלה וינברג לדרגת אלוף-משנה ופיקד על חטיבה 623 (חטיבת צנחנים במילואים) ובמקביל על בית הספר למודיעין וסיור (מו"ס) בצאלים^[11]. בתפקידו האחרון שימש מפקד חטיבת יהודה ("חטיבת חברון") באוגדת איו"ש. בתקופה ששימש מפקד האזור חברון נחשבה לאזור רגוע באופן יחסי^[^{דרוש מקור]}^[12]. זמן קצר לפני מותו התבשר וינברג כי הוחלט למנותו למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה^[6].

שלושה שבועות לפני הפיגוע, במסגרת תוכנית "יהודה תחילה" צה"ל פינה את כוחותיו מהעיר חברון. פינוי הכוחות היה בניגוד לדעתו של וינברג, שעביר ביקורת חריפה על התוכנית והעריך שהפינוי יפגע ביכולתו של צה"ל לסכל פיגועים באופן יעיל.^[13]^[14]

בליל שבת, י"א בכסלו תשס"ג (15 בנובמבר 2002), חוליית מחבלים ביצעה פיגוע ב"ציר המתפללים" בחברון. וינברג, ששהה במפקדת החטיבה באותו זמן, חש לאירוע. כאשר יצא מהג'יפ כדי לאתר את המחבלים נפגע מכדור ומת מפצעיו תוך זמן קצר. בתקרית נהרגו 12 איש, חיילים ואנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע.

וינברג הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, ליד שני דודיו שנהרגו במלחמת ששת הימים. בהלווייתו השתתפו אלפי אזרחים וחיילים. ספדו לו הרב הראשי לישראל, שר הביטחון, הרמטכ"ל, חבריו ובני משפחתו.^[15] הוא הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים. מספר חודשים לאחר מותו ילדה אלמנתו בן נוסף אשר נקרא בשם דרור נחמיה. ב-2005 נישאה בשנית, לאבי רואה. במבצע צוק איתן נפצע אחד מבניו באורח בינוני. בן אחר נפצע קשה בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.

הנצחתו

בחודש ינואר 2003 הוקמה פלוגת לוחמים "בני דרור" בגדוד 97 "נצח יהודה", על שמו של דרור ז"ל.

על שמו קרויים ישיבת "נתיבות דרור" באור עקיבא, בית המדרש "נתיבות דרור" בתלם, "פרויקט דרור" בתנועת הנוער בני עקיבא ו״צוות דרור״ שהוא צוות עשייה באחד מסניפי תנועת הנוער עזרא.

בית הכנסת "בית דורשי" בכפר סבא קרוי על שמו ועל שם אחיו שי שנפטר ממחלה כשנה וחצי לאחר מותו של דרור.

בשנת 2013 נפתח "בית דרור", מרכז חירום אזורי בהר חברון, במבנה של בסיס אדוריים לשעבר.

בשנת 2014 הקים חברו הרב מאיר כהן בבני נצרים ישיבה תיכונית חקלאית בשם "חלוצי דרור"^[16].

מדי שנה נערך מרוץ של 11 קילומטרים שמכונה "מרוץ דרור" או "מרוץ הלפיד", מהישוב כרמל עד היישוב סוסיא.

מעיין במזרח היישוב בית אל קרוי על שמו "עין דרור". שמו הערבי "עין-דהרה".

לקריאה נוספת

רונית לוינשטיין-מלץ, וקראתם דרור, הוצאת ידיעות ספרים
נתנאל אלישיב (עורך), וקראתם דרור בארץ, הוצאת בנין התורה, עלי
נתנאל אלישיב (עורך), קודש וחול: לזכרו של אל"ם דרור וינברג, הוצאת בנין התורה, עלי, תשס"ז.

קישורים חיצוניים

קורות החיים של דרור וינברג, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
בת שבע הופרט – נושאת דברים לזכרו של בנה אל"מ דרור ויינברג, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 17:39)
אטילה שומפלבי והסוכנויות, פוצץ בניין הממשל בחברון; האם המבוקשים נמלטו?, 30 ביוני 2002
יואב לימור, בדרך למעלה, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2002.
עמוס הראל, ים יהושע ויהונתן ליס, מח"ט חברון נהרג כשהסתער בראש חייליו, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
"המפקד, אני מצדיע לך בפעם האחרונה", חייליו של אל"מ דרור וינברג נפרדים ממנו במכתבים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2002
"דברים לזכרו של אל"ם דרור וינברג הי"ד", הרב אלי סדן.
שי להב, יחידה כירורגית, באתר nrg‏, 1 במאי 2003
עפרה לקס, מופת בחייו ובמותו, באתר ערוץ 7
אלון בן דוד, בחזרה לסמטת המתפללים: "קודקוד צוקים? הוא כרגע פצוע קשה", באתר nana10‏, 2 במאי 2014.
עמוס הכהן, עבורי היית ונשארת - המפקד!, באתר ישראל היום, 5 במאי 2014.

הספר "וקראתם דרור"

"וקראתם דרור", אתר ידיעות ספרים
סיפור דרור, באתר ynet, 16 ביוני 2010
"פליטת פה"(הקישור אינו פעיל, 28.3.2022) פרק מתוך הספר, אתר "תפוז"
חגית ששר, דרור בלי פוטושופ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 באוגוסט 2011
יוסי מלמן, דרור וינברג רצה ששני קווים מקבילים ייפגשו, ונפל כשזה קרה, באתר הארץ, 28 באפריל 2020
דרור יצחק וינברג (1964-2002), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הפרק הראשון מתוך "וקראתם דרור", ספר שנכתב לזכרו בעריכת רונית לוינשטיין-מלץ, ידיעות ספרים, 2010.
^ שם, הפרק "אליהו הנביא מחייך", עמודים 48-53.
^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61: "בין מפקדי הצוותים שנחשפו – ניצן אלון, חגי פדידה ודרור ויינברג ז"ל (שנהרג בקרב עם מחבלים בחברון בהיותו מפקד חטיבת יהודה)."
^ אל"ם דרור יצחק וינברג ז"ל(הקישור אינו פעיל, 28.3.2022). דף לזכרו באתר "העמותה להנחלת מורשת הצנחנים"
^ יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
^ ¹ ² עמוס הראל, ים יהושע ויהונתן ליס, מח"ט חברון נהרג כשהסתער בראש חייליו, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
^ גל פרל פינקל, חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה, באתר זמן ישראל, 28 באפריל 2020.
^ ynet, סיפור דרור, באתר ynet, 16 ביוני 2010
^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמודים 74-77.
^ יואב לימור, "בדרך למעלה", כתבה שפורסמה במעריב עם היוודע ההחלטה למנות את דרור וינברג למח"ט צנחנים.
^ רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 76.
^ פליקס פריש וארצי חלפון, אלמנתו של אל"מ ויינברג: "הוא היה גיבור", באתר ynet, 16 בנובמבר 2002
^ ח"כ אורית סטרוק, מח"ט שידע לשלב אמונה עם לחימה, באתר ערוץ 7, ‏2021-11-12
^ בן כספית, ‏"כל מי שנכנס לסמטה מצא את עצמו בתוך מלכודת אש קטלנית", באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2019
^ עמוס הראל, הלוויית מח"ט חברון - הספדים מאופקים לצד נאומים לוחמניים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
^ האתר של ישיבת חלוצי דרור

[1] הפרק הראשון מתוך "וקראתם דרור", ספר שנכתב לזכרו בעריכת רונית לוינשטיין-מלץ, ידיעות ספרים, 2010.

[2] שם, הפרק "אליהו הנביא מחייך", עמודים 48-53.

[3] משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61: "בין מפקדי הצוותים שנחשפו – ניצן אלון, חגי פדידה ודרור ויינברג ז"ל (שנהרג בקרב עם מחבלים בחברון בהיותו מפקד חטיבת יהודה)."

[4] אל"ם דרור יצחק וינברג ז"ל(הקישור אינו פעיל, 28.3.2022). דף לזכרו באתר "העמותה להנחלת מורשת הצנחנים"

[5] יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002

[הארץ-6] ¹ ² עמוס הראל, ים יהושע ויהונתן ליס, מח"ט חברון נהרג כשהסתער בראש חייליו, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002

[7] גל פרל פינקל, חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה, באתר זמן ישראל, 28 באפריל 2020.

[8] ynet, סיפור דרור, באתר ynet, 16 ביוני 2010

[9] איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמודים 74-77.

[10] יואב לימור, "בדרך למעלה", כתבה שפורסמה במעריב עם היוודע ההחלטה למנות את דרור וינברג למח"ט צנחנים.

[11] רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 76.

[12] פליקס פריש וארצי חלפון, אלמנתו של אל"מ ויינברג: "הוא היה גיבור", באתר ynet, 16 בנובמבר 2002

[13] ח"כ אורית סטרוק, מח"ט שידע לשלב אמונה עם לחימה, באתר ערוץ 7, ‏2021-11-12

[14] בן כספית, ‏"כל מי שנכנס לסמטה מצא את עצמו בתוך מלכודת אש קטלנית", באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2019

[15] עמוס הראל, הלוויית מח"ט חברון - הספדים מאופקים לצד נאומים לוחמניים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002

[16] האתר של ישיבת חלוצי דרור

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

תפקידים בשירות

לידה	26 באוקטובר 1964 כ' בחשוון ה'תשכ"ה כפר סבא, ישראל
נהרג	15 בנובמבר 2002 (בגיל 38) י"א בכסלו ה'תשס"ג חברון
מקום קבורה	בית העלמין הצבאי בכפר סבא
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ישיבת ירושלים לצעירים
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1983–2002 (כ־19 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
מפקד גדוד 890 מפקד יחידת מגלן מפקד חטיבה 623 מפקד חטיבת יהודה
פעולות ומבצעים
המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה
עיטורים
עיטורי צה"ל