הנס פון אוילר-שלפין
הנס קארל אוגוסט סימון פון אוילר-שלפין (בגרמנית: Hans Karl August Simon von Euler-Chelpin; 15 בפברואר 1873, אאוגסבורג – 6 בנובמבר 1964, סטוקהולם) היה ביוכימאי שוודי (יליד גרמניה), חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1929 בו זכה במשותף עם ארתור הרדן "על מחקריהם בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה".
 | |
| הנס פון אוילר-שלפין | |
| לידה |
15 בפברואר 1873 אאוגסבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1964 (בגיל 91) סטוקהולם, שוודיה |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, שוודיה |
| מקום קבורה |
נורה בגרבנינגספלאצן |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
הרמן אמיל פישר |
| מוסדות |
אוניברסיטת סטוקהולם |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
אולף פון יולר, Karin Stolpe, Georg von Euler |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלאחר סיום לימודי התיכון שלו, ב-1891, למד פון אוילר-שלפין אמנות באקדמית מינכן לציור. בעקבות התעניינותו בבעיות צבע וצבעי הספקטרום, בחר להתחיל בלימודי מדע ב-1893. הוא החל בלימודיו באוניברסיטת ברלין, שם למד כימיה אצל הרמן אמיל פישר וא. רוזנהיים, ופיזיקה אצל אמיל ורבורג ומקס פלאנק; ב-1895 קיבל תואר דוקטור.
אז המשיך לאוניברסיטת גטינגן, שם עבד בין השנים 1896 ל-1897 אצל ולטר נרנסט. בקיץ 1897 עבד במעבדתו של סוונטה ארהניוס, והתמנה לעוזר מחקר שם. ב-1898 הוסמך למרצה (Privatdozent) בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה המלכותית של סטוקהולם, וב-1899 התמנה לתפקיד שם. בין 1899 ל-1900 ביקר במעבדתו של ואן 'ט הוף. ב-1906 התמנה לתפקיד פרופסור לכימיה כללית ואורגנית באוניברסיטה המלכותית. ב-1929 התמנה למנהל מכון הוויטמינים ומכון הביוכימיה, שהוקם זה לא מכבר. ב-1941 פרש מהוראה, אך המשיך לעסוק במחקר.
עבודתו הביוכימית הראשונה פורסמה ב-1904, ועסקה בפעולתם של אנזימים, בהשוואה לעבודתו המוקדמת על קטליזה, שבחנה הידרוליזה קטליטית של מצעים על ידי היווצרות מלח עם הזרז.
חלק נכבד מעבודתו עסק באנזימים אינוורטאז (saccharase) וקטלאז, וזאת בשיתוף עם ק. יוזפסון. עבודתו בתחום התסיסה התקדמה לעיסוק בפוספורילציה, קו-אנזימים, והשלבים הראשונים של התסיסה והקטליזה שלהם. ב-1924 החל בחקר ויטמינים, בשיתוף ב. פון אוילר, פול קארר, ומרגרטה רידבום, איתה ביצע מחקר נוסף, ב-1928, בעניין ויטמין A וקרוטן.
ב-1914 פרסם ספר אודות הכימיה של שמרים ותסיסה אלכוהולית. בין 1925 ל-1934 איגד את תוצאות מחקרו המעמיק בתחום האנזימולוגיה במונוגרפיה בשם "Chemie der Enzyme", המונוגרפיה הראשונה בנושא. ב-1957 פרסם ספר עם ב. איסטרט על הכימיה וביוכימיה של רדוקטונים. ב-1958 ביקר ביפן ופרסם מונוגרפיה אודות רדוקטונים בשיתוף פרופסור ק. ימאפוג'י, ד"ר נאמורה וד"ר אדאצ'י.
פון אוילר-שלפין חקר גם את הביוכימיה של גידולים, ובמיוחד את חומצות הגרעין בהם, בטכניקה של סמנים שפיתח עם ג'ורג' דה הוושי. בתחום זה פרסם שתי מונוגרפיות, "Biochemistry of Tumours" (עם Boleslaw Skarzynski מקרקוב), ו-"The Chemotherapy and Prophylaxis of Cancer".
פון אוילר-שלפין היה חבר האקדמיות למדעים של מדינות וערים רבות, וזכה בתוארי דוקטור לשם כבוד ממספר אוניברסיטאות מובילות. הוא נישא פעמיים; ראשית לכימאית אסטריד קלב, ולזוג נולדו 5 ילדים. בשנית, ב-1913, לאליזבת', ברונית אף אוגלס, שגם עבדה איתו במחקריו. לזוג נולדו 4 ילדים. בנו מנישואיו הראשונים, אולף פון אוילר, היה לרופא ופרמקולוג, וזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1970.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הנס פון אוילר-שלפין, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פרטים אודותיו באתר NNDB
- הנס פון אוילר-שלפין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הנס פון אוילר-שלפין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)