האסון האווירי בגרנד קניון
האסון האווירי בגרנד קניון התרחש ב-30 ביוני 1956, כאשר מטוס דאגלס DC-7 בטיסה 718 של יונייטד איירליינס התנגש במטוס לוקהיד L-1049 סופר קונסטליישן (אנ') בטיסה 2 של TWA מעל הפארק הלאומי גרנד קניון, אריזונה.
איור של רגע ההתנגשות | |
תאריך | 30 ביוני 1956 |
---|---|
מיקום | הפארק הלאומי גרנד קניון, אריזונה |
גורם | טעות אנוש |
קואורדינטות | 36°10′30″N 111°49′59″W / 36.175°N 111.833°W |
הרוגים | 128 |
פצועים | 0 |
נעדרים | 0 |
ניצולים | 0 |
המעורבים באסון | |
סוג | דאגלס DC-7 |
מוצא | נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס |
יעד | נמל התעופה שיקגו מידוויי |
מפעיל | יונייטד איירליינס |
נוסעים | 53 |
אנשי צוות | 5 |
הרוגים | 58 |
פצועים | 0 |
נעדרים | 0 |
ניצולים | 0 |
סוג | לוקהיד L-1049 סופר קונסטליישן (אנ') |
מוצא | נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס |
יעד | נמל התעופה דאונטאון צ'ארלס ב. וילר (אנ') |
מפעיל | TWA |
נוסעים | 64 |
אנשי צוות | 6 |
הרוגים | 70 |
פצועים | 0 |
נעדרים | 0 |
ניצולים | 0 |
ההתנגשות
עריכהלפני ההתנגשות
עריכהטיסה 2 של TWA
עריכהטיסה 2 של TWA יצאה מנמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס ביום שבת, ה-30 ביוני 1956, בשעה 9:01 זמן מקומי. הקברניט היה ג'ק גנדי, בן 41. טייס המשנה היה ג'יימס ריטנר, בן 31 ומהנדס הטיסה היה פורסט ברייפוגל, בן 37. בתא הנוסעים היו 64 נוסעים, ביניהם 11 עובדי TWA שלא היו בתפקיד וטסו בחינם. על המטוס היו ארבעה דיילות, מתוכן שתיים לא היו בתפקיד באותו היום. הטיסה המריאה בדרכה לנמל התעופה דאונטאון צ'ארלס ב. וילר (אנ') באיחור של 31 דקות. הטיסה טסה תחילה תחת כללי טיסת מכשירים וטיפסה לגובה של 5,800 מטר באישור הבקרה האווירית. הטיסה יצאה מהמרחב האווירי המבוקר כשעברה מעל העיירה דאגט (אנ'). זמן קצר לאחר ההמראה ביקש גנדי לטפס לגובה של 6,400 מטר כדי להימנע מענני קומולונימבוס שהצטברו בנתיב הטיסה, אולם בקשתו נדחתה עקב תנועה באזור[1]. למרות זאת, קיבלה הטיסה אישור לעבור לגובה של 6,400 מטר על פי כללי טיסת ראייה.
טיסה 718 של יונייטד איירליינס
עריכהטיסה 718 של יונייטד איירליינס המריאה מנמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס בשעה 9:04, כשלוש דקות בלבד אחרי טיסה 2. יעד הטיסה היה נמל התעופה שיקגו מידוויי והקברניט היה רוברט "בוב" שירלי, בן 48. טייס המשנה היה רוברט הארמס, בן 36, ומהנדס הטיסה היה ג'יררדו "ג'רארד" פיורה, בן 39. בתא הנוסעים היו 53 נוסעים ו-5 אנשי צוות, מתוכם שתי דיילות. הטיסה יצאה ממרחב אווירי מבוקר (אנ') כשעברה מעל העיר פאלם ספרינגס.
ההתנגשות
עריכהכעת שתי הטיסות טסו בגובה של 6,400 מטר. בגלל מזג האוויר הקשה ששרר בעת התאונה לא ראו הטיסות זו את זו. בסביבות השעה 10:29 הבחינו שירלי והארמס בטיסה 2 מבעד לעננים וניסו להימנע מההתנגשות בכך שהפנו את מטוסם מטה וימינה בזווית תלולה, אולם זה היה מאוחר מדי. שני המטוסים התנגשו בסביבות השעה 10:30, כאשר הכנף השמאלית של טיסה 718 של יונייטד איירליינס פגעה בזנב של טיסה 2 של TWA וגרמה לניתוקו מגוף המטוס. הכנף שמאלית של טיסה 718 ניזוקה משמעותית והיא התנתקה בחלקה מגוף המטוס בעקבות הפגיעה.
טיסה 2 של TWA נכנסה לצלילה כמעט אנכית לחלוטין בעקבות ניתוק הזנב, ללא יכולת שליטה במטוס. היא פגעה בקניון במהירות של כ-768 קמ"ש. כל 70 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו מיד.
בעקבות הנזק לכנף השמאלית, טיסה 718 של יונייטד איירליינס איבדה עילוי ונכנסה לצלילה כמעט ישרה לחלוטין. היא פגעה בצוק במהירות של כ-770 קמ"ש. כל 53 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו מיד.
מאמצי החילוץ
עריכהאת המרחב האווירי בו התנגשו המטוסים לא כיסה מכ"ם, ואף אחד מהמטוסים לא נשא קופסאות שחורות או משואת איכון רדיו לשעת חירום. כמו כן, לא היו עדים אמינים להתנגשות או להתרסקות המטוסים לאחר מכן. הסימן הראשון לבעיות החל כאשר מפעילי הרדיו של יונייטד איירליינס בסולט לייק סיטי ובסן פרנסיסקו קלטו שידור משובש מטיסה 718. חוקרי מועצת האווירונאוטיקה האזרחית (אנ') שתפקידה היה לחקור תאונות אוויריות לפני ה-NTSB פיענכו מאוחר יותר את השידור שנשמר על סרט מגנטי כקולו של טייס המשנה רוברט הארמס, שאמר "סולט לייק, אה, 718, אנחנו צוללים!".
לאחר ששני המטוסים לא דיווחו על מיקומם במשך זמן מה, הוכרזו שתי הטיסות כנעדרות והחלו נוהלי חילוץ והצלה. מאוחר יותר באותו היום אותרו הריסות המטוסים על ידי הנרי ופאלן האדג'ין, זוג אחים ובעלי חברת גרנד קניון איירליינס (אנ'). במהלך טיול בקניון, פאלן הבחין בעשן שחור, אולם לא ייחס לדבר חשיבות. רק כששמע על שני המטוסים הנעדרים, הבין פאלן שהעשן שראה יכול להיות עשן של האש שנגרמה מההתרסקות. הוא ואחיו הטיסו מטוס קל מדגם פייפר PA-20 פייסר (אנ') ומצאו את הריסות המטוסים. הם דיווחו לרשויות על ממצאיהם.
החקירה
עריכההתאונה נחקרה על ידי מועצת האווירונאוטיקה האזרחית (אנ') שתפקידה היה לחקור תאונות אוויריות לפני ה-NTSB. החקירה נוהלה על ידי ג'ק פרשל (אנ') והייתה מאתגרת במיוחד בשל תנאי השטח הקשים, השטח הנידח בו התנגשו המטוסים וכמו כן היקף ההרס. הדו"ח הסופי כלל בין השאר את ההצהרה הבאה:
המועצה קובעת כי הסיבה הסבירה להתנגשות האווירית הייתה שהטייסים לא הבחינו זה בזה בזמן כדי למנוע את ההתנגשות. לא ניתן לקבוע מדוע הטייסים לא הבחינו זה בזה, אך הראיות מצביעות על כך שהדבר נבע מאחד או משילוב של הגורמים הבאים: עננים שהפריעו לראות והפחיתו את זמן ההפרדה החזותית, מגבלות ראייה עקב ראות לקויה מתא הטייס, עיסוק במשימות שגרתיות בתא הטייס, עיסוק בעניינים שאינם קשורים לבטיחות הטיסה, כגון ניסיון לספק לנוסעים נוף מרהיב יותר של אזור הגרנד קניון, מגבלות פיזיולוגיות של הראייה האנושית שהקטינו את ההזדמנות לראות ולהימנע מהמטוס השני, או חוסר במידע ייעוצי לתעבורה האווירית עקב חוסר במתקנים ובכוח אדם.
בתרבות הפופולרית
עריכהפרק בעונה השלישית של הסדרה תיקי עב"מים (אנ') סקר את ההתנגשות.
הפרק הראשון של עונה 8 של הסדרה תעופה בחקירה סקר את ההתנגשות. הפרק נקרא "התמוטטות מערכת". כמו כן, גם הפרק השישי של העונה ה-12 סקר את התאונה. פרק זה נקרא "אסון בגרנד קניון".
הפרק החמישי בעונה הראשונה של הסדרה למה מטוסים מתרסקים (אנ') סקר את ההתנגשות.
פרק בעונה הראשונה של הסדרה תעלומות בגנים הלאומיים (אנ') סקר את ההתנגשות.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ lornajarrettblanchard, 1956 — June 30, TWA Flight 2 & United 718 Collide (all killed), Grand Canyon AZ — 128 – Deadliest American Disasters and Large-Loss-of-Life Events, 1956-06-30 (באנגלית אמריקאית)