הרנסאנס של הארלם
הרנסאנס של הארלם, או במקור תנועת השחור החדש (באנגלית: Harlem Renaissance, New Negro Movement) הייתה תנועת תחייה תרבותית אפרו-אמריקנית שהייתה פעילה מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד אמצע שנות ה-30, או אפילו עד תקופת מלחמת העולם השנייה. במסגרתה התרחשה עשייה עשירה של סופרים, מחזאים, אמנים, משוררים ופעילים. אף על פי שהתנועה פרחה במקומות רבים בצפון ארצות הברית ובמערב התיכון, מרכזה היה בשכונת הארלם בניו יורק. בתקופה זו, שחורים רבים ברחו מדרום ארצות הברית, בניסיון לנוס מהדיכוי המחניק שלא איפשר להם לעסוק בתחומי העניין שלהם, בעידודם של אינטלקטואלים שחורים מובילים כמו וו. א. ב. דו בויז. בין הדמויות המוכרות יותר ברנסאנס נמנו אליין לרוי לוק, לנגסטון יוז, זורה ניל הרסטון, ג'וזפין בייקר, מרקוס גארבי, וג'יימס בולדווין.
רקע
עריכהמסיום מלחמת האזרחים ועד תחילת המאה ה-20, רוב השחורים בארצות הברית, ובמיוחד בדרום, היו ילדי או נכדי עבדים. רובם חיו עדיין תחת דיכוי ממסדי, להלכה או למעשה, אשר שלל מהם זכויות אזרח. תקופה זו ידועה במיוחד בשל מעשי הלינץ' הרבים וביטויי אלימות אחרים אשר הפעילו הלבנים נגד האוכלוסייה השחורה. שחורים רבים היגרו לצפון בניסיון לשפר את מצבם הכלכלי ולהימלט ממצבם הקשה. רובע הארלם בניו יורק נעשה מרכז שוקק לנמלטים אלו, וגם לצאצאי עבדים מהקריביים.
התנועה הספרותית האפרו-אמריקנית שקמה בתקופה זו הונהגה על ידי שחורים שזכו לחינוך מקיף יחסית. הם היוו את ראשיתו של מעמד ביניים שחור בארצות הברית.
התפתחות התנועה
עריכההגעת שחורים במספרים גדולים להארלם התרחשה במקביל להגירה המונית מאירופה לארצות הברית, שעברה דרך ניו יורק. השכונה, שהייתה לפנים מאוכלסת בלעדית בלבנים, מלאה אפרו-אמריקנים. מגמה דומה התרחשה בכל הערים המתועשות הגדולות בצפון-מזרח ארצות הברית, כולל דטרויט, שיקגו ופילדלפיה. התושבים השחורים של ערים אלו גילו במהרה שהגזענות כלפיהם התקיימה בעזוז אף בצפון, גם אם בצורה שונה. כך התגלה במהומות הגזע בשיקגו, בוושינגטון ובערים אחרות ב"קיץ האדום" של 1919.
אף על פי כן, פרחה בהארלם התרבות האפרו-אמריקנית, בין אם באמצעות הכנסיות או הוצאת עיתונים שחורים כמו "הקול" (The Voice), שנתן במה לקולות של הוגים ופעילים. בתחומי הבידור כגון התיאטרון, דחו היוצרים את הייצוגים המלעיגים והמשפילים שרווחו בתיאור דמויות שחורות באותם ימים, כמו "פרצוף שחור" ומופעי מינסטרל. ב-1921 ייסד הארי פייס (Harry Pace (אנ')) את חברת התקליטים Black Swan Records שכל מערכי הניהול, ההפקה והשיווק שלה היו בשליטת אפרו-אמריקאים, להקלטה ושיווק של מוזיקת ג'אז ובלוז על ידי אמנים אפרו-אמריקאים.
השינויים התרבותיים בקהילות שחורות אומנם החלו לפני שנות ה-20, אך יצירת ריכוזי אוכלוסין והשפעות המלחמה זירזו את התהליכים ויצרו קרקע פורייה לסוגי יצירה מגוונים וחדשים. הרנסאנס היה יותר מתנועה ספרותית - הוא היה תנועה פוליטית, אשר עודדה גאווה אתנית ודרשה זכויות והכרה. גם יצירת זרמים חדשים של מוזיקה, למשל, תרמה לגיבוש המעמדות והקבוצות השונים של שחורים ולהתוויית תרבות עשירה ואחידה יותר, כנגד ההגמוניה התרבותית הלבנה.
התנועה נקראה גם "תנועת הכושי החדש", על שם ספר באותו שם של הסופר אליין לוק שתיאר את האידיאל "כושי" (Negro) העומד על זהותו וכבודו העצמי ולא מוגדר בידי אחרים.
השפעות
עריכהעל פי האתוס של "הכושי החדש", כפי שהוגדר על ידי לוק ואומץ על ידי התנועה, שחורים החלו לדרוש הכרה בכישוריהם ויכולותיהם ולדחות בתוקף את הטענות שצאצאי אפריקה הם נחותים, עצלנים, טפשים, ואפילו לא אנושיים. האתוס הזה הביא למיזוג תרבותי, בין אומנות, רוחניות ופוליטיקה, אשר הולידו זרמים חדשים:
- מוזיקה: ההארלם רנסאנס הנגיש סגנונות מוזיקה "שחורים" כגון הג'אז, בלוז, מוזיקת נשמה, גוספל וספיריטואלז הן לשחורים והן ללבנים, ומוזיקה זו נהייתה חלק בלתי נפרד מתולדות המוזיקה האמריקאית, וכן הרבה סוגות מוזיקה בינלאומיות.
- ספרות: אף על פי שהיו סופרים שחורים גם קודם, הביקוש המוגבר ליצירות של חברי התנועה הובילו לעיתונים, ספרים, ביוגרפיות, מחקר היסטורי, ולימים - הכללות בסילבוסים באוניברסיטאות.
- תיאטרון: המחזות שנכתבו והועלו בתקופה זו היו הראשונים אשר ייחסו לאנשים שחורים רגשות, מחשבות, תקוות ורצונות לגבי חייהם. ההבעה הזו של סוכנות אישית אפשרה, בתורה, גילוי סוכנות אישית גם מבחינה פוליטית.
הזרמים התרבותיים והאמנותיים לוו בעשייה פוליטית - למשל דרך עיתונים שחברי התנועה כתבו ופרסמו - אשר הניחה את התשתית לתנועת זכויות האזרח של שנות ה-50 וה-60.
יוצרים בולטים
עריכהרשימה חלקית של יוצרים והוגים בולטים בתנועה.
אומני במהציירים וצלמיםאינטלקטואלים והוגים |
סופריםמשוררים |
מוזיקאים |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Nathan Irvin Huggins, Harlem Renaissance, Oxford University Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- Ethelene Whitmire, Regina Anderson Andrews, Harlem Renaissance Librarian, University of Illinois Press, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- Amy Helene Kirschke (ed.), Women Artists of the Harlem Renaissance, University Press of Mississippi, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- Lean'tin Bracks, Jessie Carney Smith (eds.), Black Women of the Harlem Renaissance, Rowan & Littlefield, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- Emily Bernard, Carl Van Vechten and the Harlem Renaissance: a Portrait in Black and White, Yale University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- Daylanne K. English, Unnatural Selections: Eugenics in American Modernism and the Harlem Renaissance, University of North Carolina Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- Michael Soto, Measuring the Harlem Renaissance: the U.S. Census, African American Identity, and Literary Form, University of Massachusetts Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- Maureen Honey, Aphrodite's Daughters: Three Modernist Poets of the Harlem Renaissance, Rutgers University Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- Reiland Rabaka, Hip Hop's Inheritance: from the Harlem Renaissance to the Hip Hop Feminist Movement, Lexington Books, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- Geneviève Fabre, Temples for Tomorrow: Looking Back at the Harlem Renaissance, Indiana University Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
- Laila Haidarali, Brown Beauty: Color, Sex, and Race from the Harlem Renaissance to World War II, New York University Press, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- Katharine Capshaw Smith, Children's Literature of the Harlem Renaissance, Indiana University Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- Shawn Anthony Christian, The Harlem Renaissance and the Idea of a New Negro Reader, University of Massachusetts Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- James F. Wilson, Bulldaggers, Pansies, and Chocolate Babies: Performance, Race, and Sexuality in the Harlem Renaissance, University of Michigan Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Anna Pochmara, The Making of the New Negro: Black Authorship, Masculinity, and Sexuality in the Harlem Renaissance, Amsterdam University Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- Rachel Farebrother, Miriam Thaggert (eds.), A History of the Harlem Renaissance, Cambridge University Press, 2021 (הספר בקטלוג ULI)
- Miriam Thaggert, Images of Black Modernism: Verbal and Visual Strategies of the Harlem Renaissance, University of Massachusetts Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Craig R. Prentiss, Staging Faith: Religion and African American Theater from the Harlem Renaissance to World War II, New York University Press, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
- Darryl Dickson-Carr, Spoofing the Modern: Satire in the Harlem Renaissance, University of South Carolina Press, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
- James Edward Smethurst, The African American Roots of Modernism: from Reconstruction to the Harlem Renaissance, University of North Carolina Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- George Hutchinson (ed.), The Cambridge Companion to the Harlem Renaissance, Cambridge University Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- George Hutchinson, In Search of Nella Larsen: a Biography of the Color Line, Belknap Press of Harvard University, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
- Cheryl A. Wall, Women of the Harlem Renaissance, Indiana University Press, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
- Paul Allen Anderson, Deep River: Music and Memory in Harlem Renaissance Thought, Duke University Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה- הרנסאנס של הארלם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרלם רנסנס, דף שער בספרייה הלאומית