הגושרים (אתר ארכאולוגי)

אתר הגושרים הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי, השוכן בחלקו הצפוני של קיבוץ הגושרים, מצפון לכביש 99. שטחו משתרע על כ-80 דונם. האתר יושב על מדף טרוורטין רחב, בגובה של 120 מטר מעל פני הים; כ-20 מטר מעל אגם החולה. האתר מתוארך לתקופה הנאוליתית הקדם-קירמית ג' ועד התקופה הכלקוליתית הקדומה (3,500-6,000 לפנה"ס). בזכות סמיכות האתר לביצות אגם החולה, נחלים שופעי מים ושטחי אדמה פוריים, תושביו עסקו בעיקר בחקלאות, צייד ודייג למחייתם. באתר נמצא מגוון רחב ועשיר של ממצאים, המזכיר אתרים פרהיסטוריים אחרים הסמוכים לנהרות, בצפון סוריה, לבנון, אנטוליה וצפון עיראק.

הגושרים

שכבה IV, ראשית כלקוליתית קדומה
מידות
שטח	80 דונם
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים	ז'אן פרו, תמר נוי
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	33°13′31″N 35°37′28″E
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   הגושרים (למפת אצבע הגליל רגילה)   הגושרים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הגושרים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הגושרים

היסטוריית החפירות באתר

אתר הגושרים נחפר מספר פעמים על ידי מספר ארכאולוגים. כל אחד מהם הוסיף ממצאים חדשים ותגליות נוספות מהן ניתן ללמוד רבות על האתר. הממצאים הראשונים נחקרו על ידי ז'אן פרו, והוא תארך אותם לתקופה הנאוליתית הקירמית. בשנים 1978 ו-1980 נחפר שטח קטן על ידי תמר נוי, מטעם מוזיאון ישראל.

נמרוד גצוב ערך באתר מספר חפירות מטעם רשות העתיקות: בשנים 7–1996 ביצע שתי חפירות הצלה שנעשו בעת הרחבת כביש 99 העולה מקריית שמונה להר חרמון. בשנת 1999 ערך גצוב חפירה שהתמקדה בשוליים הדרום-מערביים של האתר, על שטח של 0.2 דונם. חפירות נוספות התבצעו בשנת 2004 בצפון קיבוץ הגושרים במסגרת חפירת בדיקה במקום בו הונח צינור ניקוז. ובסוף שנת 2007 ממזרח לנחל הקורן. החפירה האחרונה באתר הגושרים נערכה בשנת 2012 בשטח ההרחבה הצפוני של הקיבוץ, בניהול אנו ברון, מטעם רשות העתיקות.

האתר נסקר במשך כ-50 שנה על ידי אמנון אסף, מנהל מוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעיין ברוך, אשר ליקט ממצאים רבים המוצגים היום במוזיאון.

צלמית

האתר והממצאים

השכבות העיקריות והתקופות המיוצגות בהן

• שכבה VI - נאוליתית קדם -קירמי ג' (PPNC)
• שכבה V - נאוליתית קירמי
• שכבה IV - ראשית כלקוליתית קדומה
• שכבה III - כלקוליתית קדומה
• שכבה II - סוף כלקוליתית קדומה
• שכבה I - פני השטח - תקופות מאוחרות

מבנים באתר

בחפירות האתר התגלו מבנים בנויים אבן בזלת מהתקופה המתוארכת לסוף התקופה הנאוליתית הקרמית 2 (PN2) שעל רצפתם ממצאים רבים: כלי צור, אבני שחיקה מבזלת, נתזי אובסידיאן (זכוכית געשית), מעט חרוזים, עצמות בעלי חיים וקבורת אדם, ביניהם מבנים הנראים כמצבות פולחניות ובהן שילוב של גולגולת בקר ביסודות המבנה.

בשכבה IV נמצאו יסודות מבנים רבועים, וביניהם מבנה מעוגל, אשר שימש כנראה במה פולחנית. המבנים נבנו בשני מקבצים שביניהם שטח פתוח ובהם מבנים רבים שנבנו לבנים, על יסוד אבן. בלב המבנים נמצא בור חפור בקרקע ששימש כנראה לאשפה, ובו כמויות גדולות של חרסים. ממצאים אלה שייכים לתרבות ואדי רבה הארץ-ישראלית (נאולית קרמי), בשילוב אלמנטים מתרבות חלף הצפונית, אשר התגלו לראשונה בארץ באתר הגושרים, והיו ידועים עד כה רק מאתרים פרהיסטוריים בסוריה ובצפון מסופוטמיה.

כלי צור

כלי צור - להב מגל, אובסידיאן וראשי- חץ משכבה VI

באתר נמצאו מאות אלפי כלי צור, ביניהם להבי מגל, כילפות (סוג של כלי דו-פני) וראשי חיצים. אחד הכלים האופייניים אשר נמצא באתר זה, הוא סכין צור ארוכה, עשויה צור לווחי. באתר נחפרו אלפי פריטי אובסידיאן המיובאים מאנטוליה. הגושרים הוא האתר בעל מכלול האובסידיאן הגדול בישראל. האובסידיאן מעיד על קשרים עם הצפון המרוחק כמעט אלף ק"מ, כבר בתקופה קדומה זו.

כלי אבן

כמות גדולה מאוד של כלי אבן (כלים שאינם מיוצרים מצור) נמצאה באתר ומספרם מסתכם בכ-3000 פריטים. רוב כלי האבן עשויים בזלת, חלקם מאבן גיר, אבן חול, וממינרלים שונים. האתר מתייחד בממצאי תעשיית כלי בזלת מפותחת מהתקופה הנאוליתית, נראה שחומר הגלם עובד ברמת הגולן, ומשם הובאו גושים קטנים לאתר התעשייה שם עוצבו כלי הבזלת באופן סופי.

פריטים מעניינים המיוחסים לתרבות ואדי רבה, אלו אבני קלע בעלות צורה אובלית המזכירה גרעיני זיתים. בסה"כ התגלו באתר 23 אבני קלע, עשויות אבן גיר לבנה, גודלם הממוצע: 35x55 מ"מ, ומשקלם הממוצע- 70 גרם. העדויות הארכאולוגיות מצביעות על כלכלה המבוססת על חיות משק ומעט מאוד ציד של חיות בר. מכאן, שאבני הקלע שימשו את רועי העדרים לשמירה על עדריהם מפני טורפים. הקלע אפשר לצלוף במדויק בבעלי חיים שאיימו על העדר. אפשרות נוספת היא שהאבנים שמשו לקרבות בין אוכלוסיות שונות, בין חקלאים לרועים למשל.

בשכבה VI המתוארכת לתקופה הכלקוליתית הקדומה, נמצאו עשרות כלים דמויי דיסקוס, רובם עשויים גיר, ומיעוטם עשוי אבן חול ובזלת. אשר מהותם אינה ברורה. ייתכן ששמשו כמכסים, או לעיבוד עור, צמר או עץ, אולי לצייד, וייתכן ששימשו כחפץ שווה ערך לסחר חליפין. חלק מהכלים נמצאו שבורים, משקלם הממוצע עומד על 300 גרם. כלים אלה נפוצים בכל הלבנט, ובעיקר בעמק החולה.

חותמות

חותם משכבה IV

חותם נוסף משכבה IV

בשכבה IV המתוארכת לתקופה הכלקוליתית הקדומה, התגלו חותמות טביעה מאבן, מעוטרות בדגמים הנדסיים, בבעלי חיים ומסכות של פני אדם. החותמות מוצגות היום במוזיאון ישראל ובמוזיאון מעיין ברוך. ככל הנראה, חלק מהחותמות היו קמעות או תליונים. חוקרים שעבדו על חותמות דומות במסופוטמיה, שיערו שהן שמשו לצורכי ניהול ביישוב, או למסחר עם אוכלוסייה נוודית שעברה במקום.

רב החותמות עשויות אבן גיר וקלציט, המצויה בסביבת האתר, וחלקן עשויות אבן כלוריט ירקרקה שמוצאה בסוריה ומצפון לה. על רובן עיטור גאומטרי חרוט, ולחלקן ידית נקב. גודלן 9–39 מ"מ. בין החותמות בולט חותם טביעה עם ציור של אנטילופה ותומר. המכלול האמנותי שהתגלה באתר מרשים ויוצא דופן ביחס לאתרים ארכאולוגים בארץ ישראל.

צלמיות

הצלמיות שהתגלו באתר, חלקן משכבה IV מהכלקוליתית הקדומה, וחלקן נאסף מפני השטח. הן מגוונות ומעניינות: התגלו 9 צלמיות עשויות מעצם ומאבן של אדם וחיה. ממצא זה יוצא דופן ביחס לאתרים אחרים בארץ ישראל. שלוש צלמיות הן של אייל. שתי צלמיות הן של נשים זקופות חרותות על אבן גיר, ומתוארכות לאלף ה-5 לפנה"ס. אין לדעת אם הן נעשו באתר או הובאו אליו. שתיהן עשויות על לוח אבן מעובד ומלוטש היטב. בשתיהן נשברו הראש והחלק התחתון של הרגליים. העיטור עשוי בחריתה עדינה משני צדי הלוח, המציינת את המפשעה, הרגליים והאחוריים, וכן נקודה המציינת את הטבור. הסגנון דומה לצלמיות מהתרבות הח'לפית במסופוטמיה, ומצפון הלבנט.

צלמית נוספת שנמצאה היא של ראש גבר דמוית חרוט, מגולפת וחרותה באבן גיר שטוחה. ניתן להבחין בלבוש וייתכן זקן חרוטי. עוד צלמית שנמצאה באתר עשויה אבן גיר קשה מגולפת בדמות אדם, ועליה מעט חריתות המציינות את הידיים. הבולטת ביותר היא צלמית שנחרטה על גבי עצם ובה מתוארת אישה שאיבר מינה מודגש ועל חזה צוירה אנטילופה שלוחכת מעץ תמר.

עצמות בעלי חיים

ממצא העצמות מהחפירה, הניב ידע רב המקיף 2000 שנה לערך החל מהתקופה הנאוליתית הקדם קירמית ג', ועד סוף התקופה הנאוליתית הקירמית ובעיקר על תהליך הביות. באתר נמצאו עצמות בקר, עזים וחזירים. עזים כנראה היו קלות ביותר לביות, עקב הסתגלותם הקלה לתנאים משתנים. הן היו המשאב המרכזי ממנו התפרנסו בלבנט במשך תקופה ארוכה. נראה שבתחילה החזירים לא בויתו, אלא ניצודו ובשלב מאוחר יותר החלו בביותם. החזירים המבויתים היו קטני ממדים. ככל הנראה הם בויתו בצפון והובאו לגושרים.

ההתיישבות באתר

באתר הגושרים נמצאו ממצאים המעידים על התיישבות רצופה מהתקופה הנאוליתית הקדם קירמית ג' (PPNC) ועד התקופה הכלקוליתית הקדומה. הממצאים באתר מצביעים על תרבות בעלת אופי צפוני בדומה לתרבות חלף, בניגוד לתרבות שרווחה באתרי ארץ ישראל, תרבות ואדי רבה. אתר הגושרים הופך ליישוב המקשר בין הצפון לדרום בתקופה הכלקוליתית, וחשיבותו עולה. מכאן שהאתר ישב כנראה על דרך בינלאומית, שקישרה בין הצפון לדרום, זה הביא להתרחבותו, ושינויו התרבותי הבולט, המושפע מקשרים הדוקים עם תרבות חלף המסופוטמית. ייתכן שיש כאן עדות להגירה מצפון סוריה לארץ ישראל.

לקריאה נוספת

• עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפריהיסטוריה של ארץ ישראל, תרבות האדם לפני המצאת הכתב, הוצאת אריאל, ירושלים, 2008
• נמרוד גצוב, "חותמות וצלמיות מראשית התקופה הכלקוליתית הקדומה באתר הגושרים". עתיקות' 67 תשע"א, עמ' 1–26
• תמר נוי, "הגושרים", בתוך: אפרים שטרן ואחרים, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, בהוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, משרד הביטחון וכרטא, 1992, כרך 2, עמ' 447

• תמר נוי-יזרעאלי, דמות האדם באמנות הפרהיסטורית בארץ ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1999

• Getzov N. Ha-Gosherim. In: E. Stern (ed.), The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land Supplementary Volume 5, Jerusalem; 2008, Pp. 1759–1761
• Haber A, Dayan T, Analyzing the process of domestication: Hagoshrim as a case study, Journal of Archaeological Science 31 (2004) 1587-1601
• Noy T, Hagoshrim, Israel Museum News 14 )1978( 20.
• Noy T, A Limestone Statuette from Hagoshrim, Atiqot 14 )1980( 93-94.
• Rosenberg D, Shlomi V. n.d. The Stone Assemblage of Hagoshrim – Continuity and change in the Neolithic of Northern Israel In: Getzov, N. (ed.) IAA Reports
• Rosenberg D and Getzov N, A Basalt Chipping Floor from Level VI (PPNC) at Hagoshrim, Jurnal of The Israel Prehistoric Society 36 (2006) 117-128
• Rosenberg D, Assaf A, Getzov N and Gopher A, Flaked Stone Discs Of the Neolithic and Chalcolithic Periods in the Southern Levant, Paléorient, vol. 34.2 )2008( 137-151
• Rosenberg D, Flying Stones – the Slingstones of the Wadi Rabah Culture of the Southern Levant, Paléorient vol. 35.2 ) 2009) p. 99-112
• Rosenberg D, Getzov N. and Assaf A. New Light on Long-Distance Ties in the Late Neolithic/ Early Chalcolithic Near East, The Chlorite Vessels from Hagoshrim, Northern Israel. Current Anthropology 51/2 )2010( 281–293.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הגושרים בוויקישיתוף

• גצוב נמרוד, עדויות מעולם האמונה בחפירות הגושרים באתר רשות העתיקות
• נמרוד גצוב, ‏הגושרים, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 25 במאי 2006
• נמרוד גצוב, ‏הגושרים - דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 14 בספטמבר 2009
• הנדריק (אנו) ברון, ‏הגושרים - דוח סופיי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 31 בדצמבר 2013
• אתר " אוצרות המדינה" ממצאים נבחרים מאוספי רשות העתיקות - אתר הגושרים