הורמוזד רסאם

הורמוזד רסאם
לידה	1826; מוסול, איילט מוסול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	16 בספטמבר 1910 (בגיל 84 בערך); הוב, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	מוסול
מקום לימודים	מודלין קולג'
פרסים והוקרה	עמית החברה הגאוגרפית המלכותית; פרס ברסה (1879) ;
בן או בת זוג	Annie Eliza Price (8 ביוני 1869–?)

הורמוזד רסאם (בסורית: ܗܪܡܙܕ ܪܣܐܡ; 1826– 16 בספטמבר 1910) היה ארכאולוג, אשורולוג ודיפלומט בריטי ממוצא אשורי נוצרי. בין תגליותיו החשובות לוחות חרס שהכילו את עלילות גילגמש ואת גליל כורש.

ביוגרפיה

רסאם נולד במוסול שהייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית למשפחה שהייתה שייכת לכנסייה הקתולית הכלדאית (Chaldean Catholic Church) השייכת לכנסייה האשורית. אביו אנטון רסאם היה ממוסול ושימש בתפקיד סגן הבישוף בכנסייה האשורית. אמו תרזה הייתה מחלב בסוריה. הוא היה הבן הצעיר והיו לו שבעה אחים. אחיו כריסטיאן היה הקונסול הבריטי הראשון במוסול.^[1] בשנת 1846 בהיותו בן 20, נשכר על ידי הארכאולוג הבריטי אוסטן הנרי לייארד להיות אחראי ולפקח בחפירות בנינוה.^[2] לייארד שבאותה תקופה היה באזור במסגרת משלחת החפירות הארכאולוגיות הראשונה שלו, התרשם מיכולותיו ולקח אותו תחת חסותו. הם נשארו חברים כל ימי חייהם. לייארד דאג לשלוח אותו ללימודים במגדלנה קולג' (Magdalen College) באוניברסיטת אוקספורד, שם למד במשך שנה וחצי ולאחר מכן חזר עם לייארד לעיראק במסגרת משלחת החפירות השנייה של לייארד שהתקיימה בין השנים 1851–1849.

בשנת 1852 נבחר לייארד לפרלמנט וחזר לעיסוקיו הפוליטיים. רסאם המשיך בעבודת השדה. הוא המשיך לחפור בנינוה, באותה עת היה ויכוח בין הצרפתים והאנגלים למי יש את הזכות לחפור באתר, ולכן חפר בלילה. בין השנים 1854–1852 חפר בכלח ובנינוה שם גילה מספר תגליות חשובות ביניהן לוחות החרס שזוהו לאחר מכן כעלילות גילגמש, הארמון של אשורבניפל, ספריית אשורבניפל ותבליט צייד של אריה של המלך אשורבניפל.^[2]^[3]. הוא היה הראשון שחפר בדילבת, עיר מדינה שומרית מדרום לבבל.

באפריל 1853 חזר רסאם לאנגליה ובעזרת לייארד החל בקריירה של דיפלומט. הוא הוצב בקונסוליה של עדן. בשנת 1866 פרץ משבר בינלאומי באתיופיה כשמסיונרים בריטיים נלקחו כבני ערובה על ידי הקיסר האתיופי תוודרוס השני. אנגליה החליטה לשלוח את רסאם למשימת תיווך כשליח של המלכה ויקטוריה מתוך תקווה שהוא יצליח לפתור את הבעיה בדרכי שלום. לאחר שעוכב במשך כשנה בעיר מאסאווה באריתריאה, הוא קיבל אישור מהקיסר להיכנס לאתיופיה. בעקבות מרד בפרובינציית תיגראי נאלץ לצאת למסע במסלול עוקף דרך העיר כסלא (אנ') במזרח סודאן, מטמה (אנ') עיר בצפון אתיופיה, דרך החוף המערבי של אגם טאנה עד שפגש את הקיסר באזור גוג'ם.

קבוצת בני הערובה באתיופיה, עומדים שמאל לימין, שטרן ורוזנטל, בשורה האמצעית משמאל הורמוזד רסאם

בתחילה נראה היה ששליחותו מצליחה בידו, הקיסר שיכן אותו בעיירה לחוף אגם טאנה ושלח אליו מתנות רבות. בנוסף העביר הקיסר את הקונסול הבריטי ואת בני הערובה לשהות יחד אתו. לאחר מכן שינה הקיסר את גישתו כלפיו והפך אותו גם לאסיר. רסאם הוחזק במשך שנתיים, עד לשחרורו בשנת 1868 על ידי כוחות משולבים של חיילים אנגליים והודים בפיקודו של רוברט נפיר (Robert Napier) שהגיעו במסגרת המשלחת הצבאית לאתיופיה כדי לשחרר את בני הערובה. בעקבות האירוע נפגע שמו של רסאם כדיפלומט והוא נתפס כחלש וחסר השפעה.

בעקבות הפגיעה בקריירה הדיפלומטית שלו חזר רסאם לעבודתו כארכאולוג, בשנת 1876 פנה אליו המוזיאון הבריטי שייקח על עצמו את ניהול החפירות במסופוטמיה מטעמו. הוא הצליח להשיג פירמן מהסולטאן הטורקי בעזרתו של לייארד ששימש באותה עת השגריר הבריטי בקונסטנטינופול. בשנת 1878 הגיע למוסול, והחל בסדרה של חפירות באתרים שונים. אחד האתרים החשובים בהם חפר היה בלאוואת אתר ארכאולוגי 25 ק"מ מדרום־מזרח למוסול. הוא מצא שם ארמון של אשורנצירפל השני ואת רצועות העיטורים מברונזה שהיו על שני זוגות השערים מתקופת זאת.^[4] באותה שנה היה הראשון שגילה את אתר תל ליילאן שמאוחר יותר זוהתה עם "שובת־אנליל" בירתו של שמשי אדד הראשון.^[5] ב־1881 חפר במשך ארבעה שבועות בכותה. בנוסף חפר אתרים בסוריה ובמזרח טורקיה ליד ימת ואן.

בעת המלחמה העות'מאנית־רוסית שהתקיימה בין השנים 1878–1877 הוא ניהל חקירה לגבי מצבם של הקהילות האשוריות הארמניות והיוונים הנוצרים באסיה הקטנה וארמניה.

תגליות ארכאולוגיות

גליל כורש

לוח 11 סיפור המבול בעלילות גילגמש, המוזיאון הבריטי

מימין המלך נבו־אפלה־אידינה מעניק אדמה לכהן. נמצא בעיר העתיקה סיפר. המוזיאון הבריטי

הגליל של נבונאיד שנמצא בסיפר, המספר על שיקום המקדש של אשתר ושל האל שמש. המוזיאון הבריטי

בשנת 1853 גילה את עלילות גילגמש ואת האובליסק הלבן. בין השנים 1878 ו־1882 גילה רסאם מספר תגליות חשובות הכוללות את מקדש אשורנצירפל השני בכלח, הצילינדר של אשורבניפל בנינוה, את שני זוגות השערים שעליהם היו רצועות הברונזה הייחודיות מתקופת אשורנצירפל השני שמלך במאה ה־9 לפנה"ס ובנו שלמנאסר השלישי בבלאוואת. הוא זיהה את הגנים התלויים בתלולית הנמצאת במחוז באבל. בנוסף הוא גילה את ארמונו של נבוכדנצר השני בבורסיפה. בשנת 1879 גילה את גליל כורש ביסודות מקדש אסגילה המקדש של האל מרדוך בבבל.^[6]

בעיר סיפר הוא גילה בשנת 1881 את מקדש השמש, את הגליל מחרס של נבונאיד וכודורו שבו המלך נבו־אפלה־אידינה (אנ') מבבל מעניק אדמה לכהן. באמצעות הכודורו זוהתה העיר סיפר. בנוסף גילה כחמישים אלף לוחות חרס שהכילו את החשבונות של המקדש.

בשנת 1882 חזר רסאם לאנגליה וחי בעיקר בעיר ברייטון, הוא עסק בכתיבה. כתביו עסקו במחקר ובחיפושים אחר תרבות אשור ובבל, הקהילות והעמים הנוצרים במזרח הקרוב והמשלחת לאתיופיה. בנוסף עסק גם במחלוקות הדתיות שהתקיימו באנגליה בתקופתו. הוא היה חבר בחברה הגאוגרפית המלכותית, בחברה לארכאולוגיה תנ"כית (אנ') ובמכון ויקטוריה (אנ').

תגליותיו של רסאם עוררו עניין ברחבי העולם, האקדמיה המלכותית המדעית של טורינו (Royal Academy of Sciences at Turin) העניקה לו את פרס בראזה ( Brazza prize) בסך של 12,000 פרנק עבור ארבע שנות המחקר של 1882–1879.

משפחתו

רסאם התחתן בשנת 1869 עם אישה ממוצא אנגלי בשם אן אליזה פרייס (Anne Eliza Price) והיה אב לשבעה ילדים, בן אחד ושבע בנות.^[7] בתו הבכורה תרזה רסאם שנולדה בשנת 1871 הייתה זמרת מקצועית שהופיעה במסגרת ה־D'Oyly Carte Opera Company ששרה משירי גילברט וסאליבן.^[8]‏ בתו אני פרידה רסאם שנולדה בשנת 1878, ילדה בפריז בת בחשאי,שאומצה על ידי זוג צרפתי. בתו הצעירה נולדה כשהיה בן 61.

בין השנים 1901–1902 עבר רסאם עם משפחתו להוב (Hove) עיר קרובה לברייטון ולאחר מכן לסטיינינג (Steyning) שם נפטר ב־16 בספטמבר 1910 בגיל 84. הוא נקבר בבית הקברות בברייטון.

מפרסומיו

Narrative of the British mission to Theodore, king of Abyssinia, 1869
An article Biblical Nationalities, Past and Present, 1883
Babylonian Cities 1883
The Garden of Eden and Biblical Sages 1893
Asshur and the Land of Nimrod, 1897
Recent Assyrian and Babylonian research 1881

לקריאה נוספת

David Damrosch (2006). The Buried Book. ISBN 0-8050-8029-5 Chapters 3 and 4 are an essential revised biography of Rassam's life.
Hormuzd Rassam and His Discoveries Julian Reade, Iraq Vol. 55, (1993), pp. 39–62 Jstor

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הורמוזד רסאם בוויקישיתוף

הורמוזד רסאם באתר המוזיאון הבריטי
הורמוזד רסאם באנציקלופדיה בריטניקה מהדורת 1911
הורמוזד רסאם באתר Zoroastrian Heritage
ציור של הורמוזד רסאם משנת 1869 אוסף המוזיאון הבריטי
הורמוזד רסאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Hormuzd Rassam, Assyrian Archaeologist 1826-1910
^ ¹ ² הורמוזד רסאם במוזיאון הבריטי
^ Assyrian Reliefs of Royal Hunting Scenes - British Museum, סרטון באתר יוטיוב
^ The Balawat Gates of Ashurnasirpal II by J. E. Curtis; N. Tallis ב-Jstor
^ Shubat Enlil באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ Goodspeed, George Stephen (1902). Chapter 2, The Excavations n Babylonia and Assyria. A History of the Babylonians and Assyrians. New York. Charles Scribner's Sons. Paragraph 20.
^ רסאם באתר NNDB
^ פרופיל של תרזה רסאם ב-D'Oyly Carte Opera Company

[1] Hormuzd Rassam, Assyrian Archaeologist 1826-1910

[מוזיאון-2] ¹ ² הורמוזד רסאם במוזיאון הבריטי

[3] Assyrian Reliefs of Royal Hunting Scenes - British Museum, סרטון באתר יוטיוב

[4] The Balawat Gates of Ashurnasirpal II by J. E. Curtis; N. Tallis ב-Jstor

[5] Shubat Enlil באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[6] Goodspeed, George Stephen (1902). Chapter 2, The Excavations n Babylonia and Assyria. A History of the Babylonians and Assyrians. New York. Charles Scribner's Sons. Paragraph 20.

[7] רסאם באתר NNDB

[8] פרופיל של תרזה רסאם ב-D'Oyly Carte Opera Company

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]


לידה	1826 מוסול, איילט מוסול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	16 בספטמבר 1910 (בגיל 84 בערך) הוב, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	מוסול
מקום לימודים	מודלין קולג'
פרסים והוקרה	עמית החברה הגאוגרפית המלכותית פרס ברסה (1879)
בן או בת זוג	Annie Eliza Price (8 ביוני 1869–?)