הנוער ההיטלראי

תנועת נוער נאצית
(הופנה מהדף היטלר יוגנד)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הנוער ההיטלראי או ה"היטלר יוגנד" (בגרמנית: Hitlerjugend) הייתה תנועת נוער שפעלה בגרמניה עם עליית המפלגה הנאצית ועד לכיבושה של גרמניה בידי בעלות הברית. באותה תקופה נאסרה בגרמניה פעילות של כל תנועת נוער אחרת ועל ההורים חלה חובה לשלוח את ילדיהם אל התנועה.

הנוער ההיטלראי
Hitlerjugend
דגל הארגון
דגל הארגון
תאריך ייסוד 4 בינואר 1926
תאריך פירוק 10 באוקטובר 1945
ארגון גג המפלגה הנאצית
השתייכות פוליטית ימין קיצוני
מספר חניכים (על פי התנועה) 8 מיליון (ב-1940)
מיקום המטה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנועה נוסדה ביוזמתו של אדולף היטלר, במטרה להטמיע בדור הצעיר את האידאולוגיה הנאצית ובכלל זה את תורת הגזע ועליונותו של הגזע הארי. התנועה תרמה לפולחן האישיות סביב דמותו של היטלר והייתה לה השפעה רבה על הלך הרוח בגרמניה ערב מלחמת העולם השנייה.

הילדים גויסו לשורות התנועה מגיל שמונה עד שמונה עשרה. בנות גויסו לארגון המקביל אגודת הנערות הגרמניות.

תנועת הנוער ההיטלראי הייתה תחת ההנהגה של באלדור פון שיראך בין 1931 ל-1940 ואחריו ארתור אקסמן בין 1940 ל-1945.

היסטוריה

עריכה

לפני עליית הנאצים לשלטון

עריכה

בשנת 1919 הצטרף היטלר ל"מפלגת העובדים הגרמנית". לאחר שהפך לראש המפלגה, שינה את שמה ל"מפלגה הנאציונל-סוציאליסטית". ב-1926 הוקם הנוער ההיטלראי תחת הנהגתו של קורט גרובר כיורשת של תנועת הנוער הנאצית הקודמת "ליגת הנוער הנאציונל-סוציאליסטית" שהוצאה מחוץ לחוק אחרי כישלון הפוטש במינכן. הארגון התרחב משמעותית במקביל להתחזקותה של המפלגה הנאצית והתחיל לקיים קשרים עם ארגוני נוער גרמנים בחבל הסודטים ובמזרח.

ב-1930, בעקבות עצרת של הנוער ההיטלראי בברלין, שכללה נאומי הסתה של גבלס וגרובר, החלו הרשויות הגרמניות להצר את צעדי התנועה: הן אסרו על תלמידים להצטרף לתנועה באיומי סילוק מבית הספר וקנסות, ועל התנועה להפיץ תעמולה ולקיים מצעדים. עם זאת, האיסורים האלו נעקפו על ידי הנוער ההיטלראי בדרך של נתינת שמות חדשים לתאים מקומיים כמו "חברי הטבע". ב-1931, בעקבות ביקורת עליו, פוטר גרובר מתפקידו כמנהיג הנוער ההיטלראי והוחלף בבאלדור פון שיראך, שקיבל את התואר החדש של "רייכסיוגנדפיהרר" (מנהיג הנוער ברייך). חברי הנוער ההיטלראי לקחו חלק מרכזי במסעי הבחירות של המפלגה הנאצית. הנוער ההיטלראי הוצא אל מחוץ לחוק ב-1932, בניסיון לעצור את האלימות הפוליטית, אבל האיסור בוטל אחרי כמה חודשים.

עליית הנאצים לשלטון

עריכה

ביום עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 מנה הנוער ההיטלראי 107,000 חברים. זמן קצר אחרי עליית היטלר לשלטון, נטמעו ארגוני הנוער השמרנים בנוער ההיטלראי, ואילו ארגוני הנוער של השמאל הוצאו מחוץ לחוק. ב-1939 הפכה החברות בארגון חובה לכל ילד גרמני. הנוער ההיטלראי לקח גם חלק בליל הבדולח. בין המשימות שנטל על עצמו הפגנות אלימות ובוטות כנגד היהודים. הצקות, בצורת דחיפות והפלות, בעיטות ואגרופים, משיכות בזקנים, הגכחה והשפלה, כינויי גנאי וזאת במטרה להשניא את האוכלוסייה היהודית ולעשות אותה ללעג ולקלס.

מלחמת העולם השנייה

עריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הנוער ההיטלראי לקח על עצמו לסייע במאמץ המלחמתי. חברי הארגון חילקו תלושי מזון, עברו מדלת לדלת ואספו גרוטאות מתכת וחומרים נוספים הנחוצים לתעשיית המלחמה.

בשנת 1940 פון שיראך התגייס לצבא והוחלף על ידי ארתור אקסמן כמנהיג הנוער ההיטלראי. ארתור אקסמן נכנס לתפקיד ראש הנוער ההיטלראי כדי להפוך את הארגון לכוח עזר שימושי בהקשר של מלחמה. הנוער ההיטלראי מסייע לכבאים ולמאמץ לבנות מחדש ערים במהלך הפצצות בעלות הברית. הם מבצעים משימות בשירות הדואר, מסילות הברזל, שירות השידורים ומשרתים בצוותי הגנה נגד מטוסים. חברי הארגון גם איישו עמדות נ"מ וככל שמצבה של גרמניה התדרדר, כך גויסו יותר ויותר חברים לכוחות המזוינים וגיל המגויסים ירד. ב-1944 הוקמה דיוויזיית וואפן אס אס בשם "היטלריוגנד" שהייתה מורכבת ממתנדבי הנוער ההיטלראי. יחידות של הנוער ההיטלראי גם מילאו תפקיד חשוב בקרב על ברלין.

בסביבות שנת 1943 הפכו מנהיגי הנאצים את הנוער ההיטלראי למילואים צבאיים שממנו שאבו חיילים בעקבות אבדות המלחמה ההולכות וגדלות. לפיכך דיוויזיית הפאנצר ה-SS 12 היטלריוגנד בפיקודו של פריץ וויט מורכבת כולה מנערים צעירים בני שש-עשרה עד שמונה-עשרה שגויסו מהנוער ההיטלראי. דיוויזיה זו נפרסה במהלך קרב נורמנדי נגד כוחות קנדיים ובריטים מצפון לקאן. במהלך החודשים שלאחר מכן צברה האוגדה מוניטין של אכזריות וקנאות. כאשר פריץ וויט נהרג על ידי ארטילריה של בעלות הברית, מפקד ה-SS-Brigadeführer קורט מאייר לקח את הפיקוד והפך למפקד הדיוויזיה הצעיר ביותר כשהוא בגיל 33.

במהלך פלישת בעלות הברית לגרמניה, גייס הוורמאכט חברים צעירים יותר ויותר מהנוער ההיטלראי. בשנת 1945, הפולקסשטורם עוסקים בלחימה קטלנית וחסרת תקווה באמצעות חברי הנוער ההיטלראי בשכבות גיל שתים עשרה ומעלה.

הנוער ההיטלראי היה חלק חשוב מהכוחות הגרמניים במהלך קרב ברלין, ונלחם בקנאות (אלפרד צ'כי אף היה החייל הצעיר ביותר שעוטר על ידי אדולף היטלר). מפקד העיר, הגנרל הלמוט וידלינג, פוקד על ארתור אקסמן לפרק את היחידות הלוחמות של הנוער ההיטלראי, פקודה זו לעולם אינה מתבצעת בגלל הבלבול של קרב ברלין.

אחרי מלחמת העולם השנייה

עריכה

ב-1945, אחרי הכניעה הגרמנית, הוציאו בעלות הברית את הנוער ההיטלראי מחוץ לחוק. חשדות נגד חבריו בפשעי מלחמה מעולם לא נבדקו יסודית בשל גילם הצעיר של החברים. הסגל הבוגר של הנוער ההיטלראי, ובראשם באלדור פון שיראך, הועמד לדין באשמת פשעים נגד השלום.

אחרי המלחמה הושם דגש על חינוכם של הילדים שהיו חברים בנוער ההיטלראי. כל תנועות הנוער במערב הפכו שוב לחוקיות ובמזרח חברים לשעבר של הנוער ההיטלראי הצטרפו לתנועת הנוער הקומוניסטית הנוער הגרמני החופשי.

מבנה התנועה

עריכה
 
מחנה אוהלים של הנוער ההיטלראי, 1933

הילדים היו "טירונים" עד גיל 10, אז הם עברו בחינות באתלטיקה, בהיסטוריה הגרמנית ובאידאולוגיה הנאצית. כאשר עבר הילד את הבחינה הוא קיבל תעודת "חבר צעיר".

השלב הבא בהכשרת החניכים התחיל בגיל 14 ונמשך עד לגיל 18 והוא היה רווי אלימות וחינוך קשה. לאחר השלב הזה עברו החניכים, שהתבגרו בינתיים, לשירות הצבא או המדינה.

ב"נוער ההיטלראי" הושם דגש על חינוך שהועבר על ידי חניכים לחניכים, על חלוקה לדרגות ועל נוהלי כבוד והשפלה. לנער בעל הדרגה הגבוהה יותר מותר היה להשפיל את חברו בעל הדרגה הנמוכה, וזה בעל הדרגה הנמוכה חייב היה לנהוג בכבוד ולשמור מרחק מחברו בעל הדרגה הגבוהה. הנערים שמרו על קודי התנהגות אלו גם מחוץ לפעילות התנועה, ותפיסה זו גרמה להם לנזק פסיכולוגי ומוסרי חמור.[דרוש מקור]

הנוער ההיטלראי הוציא לאור עיתון מפורסם שיצא בכל רחבי גרמניה ושמו "עיתון הנוער הגרמני" (Die deutsche Jugendzeitung) שהכיל תכנים גזעניים ואנטישמיים. תהליך ההשתלטות על הנוער היה מהיר ומחוכם. דוגמה לסכנה של תנועה מסוג "הנוער ההיטלראי" במציאות של ימינו הודגמה בניסוי חברתי שנעשה בתיכון אמריקאי ועלילת הסרט "הנחשול" (The Wave) מבוססת עליו.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הנוער ההיטלראי בוויקישיתוף