היינריך אוגוסט מייסנר
היינריך אוגוסט מייסנר (בגרמנית: Heinrich August Meißner 3 בינואר 1862 - 14 בינואר 1940), היה מהנדס גרמני, מומחה בבניית מסילות רכבת שפעל בעיקר באימפריה העות'מאנית, שם זכה לתואר פאשה.
 | |
| לידה |
3 בינואר 1862 לייפציג, ממלכת סקסוניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1940 (בגיל 78) איסטנבול, טורקיה |
| תרומות עיקריות | |
| בניית מסילות רכבת באימפריה העות'מאנית | |
  | |
ילדותו וצעירותו
עריכההיינריך אוגוסט מייסנר נולד למשפחה לותרנית בעיר לייפציג. אביו, שנקרא גם הוא היינריך אוגוסט מייסנר, היה עורך דין ונוטריון ואמו, אולאליה לבית טרידון, הייתה בעלת שורשים צרפתיים, אולי הוגנוטים. הדוד מצד האם, ויקטור טרידון, חי באיסטנבול, בה ניהל מפעל לזכוכית. הילד התייתם מאביו זמן קצר אחרי לידתו והאם עברה איתו לדרזדן. כאן למד היינריך בגימנסיה על שם אנה" ("אננגימנזיום"). אחרי סיום בחינות הבגרות ב-1881 ושירות צבאי קצר בגדוד הרובאים המלכותי הסקסוני על שם "הנסיך גאורג", נרשם מייסנר באותה שנה ללימודי הנדסת בניין בבית הספר הפוליטכני בדרזדן. סיים אותם ב-1885 עם התמחות בבניית מסילות ברזל, בעבודות עפר, הנדסת משאבי מים ובניית מנהרות.
פעילותו בשירות הסולטאן
עריכהבהיותו סטודנט בטכניון של דרזדן התוודע למפעלי הבנייה המתוכננים באימפריה העות'מאנית. הוא החל ללמוד את השפה הטורקית ובדומה לדודו, העתיק את מקום מגוריו לאיסטנבול. בשנת 1886 החל בעבודה כמהנדס רכבות בשירות הסולטאן הטורקי, עבודה בה עסק עד סוף ימיו. בשנת 1900 הועמד מייסנר בראש מבצע הקמת מסילת הברזל החיג'אזית, פרויקט שאפתני אשר מטרתו חיבור סוריה למכה ואל-מדינה, הערים הקדושות לאסלאם, על ידי רשת מסילות ברזל, כשבאמצע בניית המסילה באזור העיר מעאן חולקה מדליה מפורסמת הקרויה "מדליית מען".
מייסנר ביצע את הפרויקט העצום בזמן שיא של 8 שנים בלבד, במהלכן תר וחקר את תוואי המסילה ונאלץ להתמודד עם בעיות שונות ומשונות דוגמת פשיטות של שבטים בדואים ומחסור במים באזורים המדבריים. את קטע המסילה שעובר בתחומי חג'אז נאלץ מייסנר לתכנן על פי מדידות בלבד וללא יכולת לבקר במקום הקמת המסילה, וזאת משום שהיה נוצרי ולא הורשה להיכנס לשטח הקדוש למוסלמים.
במהלך מפעל הקמת המסילה החיג'אזית זכה מייסנר לקבל מידי הסולטאן חובב הרכבות עבדול חמיד השני את תואר הכבוד "פאשה" (או "פחה"). בנסיעת הבכורה של הרכבת החיג'אזית נהג מייסנר בעצמו בקטר אשר משך את הרכבת. לאחר השלמת הפרויקט עבר מייסנר לעבוד בשירותיה של חברה גרמנית אשר הקימה קו רכבת בין אנטוליה לבגדאד שבעיראק.
בשנות מלחמת העולם הראשונה שב מייסנר לשרת את הסולטאן הטורקי והיה הממונה על בניית הרכבות לצורכי המלחמה. בתפקידו זה פירק בארץ ישראל מסילות שבעת שלום שימשו קווים אזרחיים (המסילה בין יפו ללוד ששימשה את הקו יפו-ירושלים) ומיחזר את אדניהם וציודן האחר לצורך הקמת המסילה המזרחית מטול כרם אל עבר חצי האי סיני ותעלת סואץ. עם תום המלחמה פרש מייסנר מבניית רכבות בפועל ושב לגרמניה.
שנותיו האחרונות
עריכהבשנת 1923 שימש מייסנר יועץ למשרד הבינוי של אלבניה בטירנה. ב-1924 חזר לטורקיה והקדיש את עצמו לשיקום מסילות רכבת רבות שנהרסו במלחמות. בשנים 1933-1927 היה יועץ טכני של חברת הרכבות האנטולית. עד שנת מותו שימש כפרופסור מן המניין בתחום בניית מסילות ברזל בבית הספר הפוליטכני של איסנטבול ופרופסור במכללה האמריקאית רוברט בבהאק.
הוא נפטר באיסטנבול בגיל 78 ונקבר שם בבית הקברות הפרוטסטנטי בשכונת פריקיי. מייסנר התחתן באיסטנבול עם אשה ארמנית, לוסי טינגיר (1945-1868).
פרויקטים בבניית מסילות ברזל
עריכההיינריך אוגוסט מייסנר לקח חלק מכריע בפרוקטים הבאים:
פרסים ואותות כבוד
עריכה- 1904 - הסולטאן העניק לו התואר פאשה
- עיטור מסדר המג'ידיה של האימפריה העות'מאנית
- 1924 - תואר דוקטור לשם כבוד של בית הספר הפוליטכני בדרזדן
קישורים חיצוניים
עריכה
- פנחס פיק, מייסנר פחה: חלוץ הרכבות בארץ- ישראל ובשכנותיה, קתדרה 10, ינואר 1979
- היינריך אוגוסט מייסנר במהדורה המקוונת של הביוגרפיה הגרמנית החדשה (כרך 16, 1990 עמ' 699) (בגרמנית)
- מי ומי באירופה מרכזית ומזרחית בשנת 1933