כדורסל בישראל
כדורסל בישראל הוא ענף ספורט בישראל פופולרי, ושני רק לכדורגל. הפעילות כוללת ליגות הכדורסל, הנבחרות והמועדונים הפועלים בישראל. בשנת 1930 נוסדה קבוצת הכדורסל הראשונה בארץ, הפועל חיפה. בהמשך העשור נוסדו קבוצות נוספות והמשחקים הראשונים היו משחקי ידידות. הכדורסל שוחק לראשונה באופן סדיר במשחקי המכביה השלישית. הליגה הסדירה הראשונה הוקמה בשנת 1953 בשם 'הליגה הארצית'. נבחרת ישראל החלה את דרכה בשנת 1952 כ'נבחרת צה"ל' וערכה משחקי הכנה בין היתר מול נבחרת הצבא הצרפתי. בהמשך השנה ערכה נבחרת ישראל את משחקיה הראשונים כשהשתתפה במשחקים המוקדמים של טורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי 1952.[1]
המפעלים הבכירים ביותר הם ליגת העל וגביע המדינה.
על הפעלת מפעלי הכדורסל השונים, אחראי איגוד הכדורסל בישראל כמו גם על שיבוץ השופטים ופיקוח על הקבוצות השונות. זאת מלבד האחריות על ליגת העל, שנמצאת בידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.
בישראל קיימות בנוסף גם ליגת תיכונים, נוער, נערים וילדים, וליגת קט סל.
מפעלי הכדורסל
עריכהליגות
עריכה- ליגת העל (14 קבוצות) – הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הארצית", "הליגה הלאומית" ו"ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.
- הליגה הלאומית (14 קבוצות) – הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל הישראלי.
- הליגה הארצית (28 קבוצות) – ליגת הכדורסל השלישית בחשיבותה בכדורסל הישראלי. מחולקת לשני מחוזות, מחוז צפון ומחוז דרום. שתי קבוצות עולות לליגה הלאומית בסיום העונה, אחת מכל מחוז.
- ליגה א' (60 קבוצות) – הליגה הרביעית בחשיבותה, מחולקת לחמישה מחוזות, מחוז צפון, מחוז שרון, מחוז דן, מחוז מרכז ומחוז דרום.
- ליגה ב' (125 קבוצות) – הליגה החמישית בחשיבותה, מחולקת לאחד עשרה מחוזות, מחוז צפון, מחוז זבולון, מחוז שומרון, מחוז שרון, מחוז פתח תקווה, מחוז תל אביב, מחוז דן, מחוז מרכז, מחוז ירושלים, מחוז דרום ומחוז נגב.
גביעים
עריכה- גביע המדינה – המפעל השני בחשיבותו בכדורסל הישראלי אחרי אליפות המדינה.
- גביע ווינר – המפעל השלישי בחשיבותו בכדורסל הישראלי, אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה.
- גביע הליגה הלאומית – מפעל הגביע לקבוצות בליגה הלאומית.
- גביע האיגוד – שני מפעלי גביע לקבוצות בליגות הנמוכות. "גביע האיגוד" לליגה הארצית וליגה א', ו"גביע האיגוד ליגה ב'" לקבוצות ליגה ב'.
- ליגת העל נשים (10 קבוצות) – הליגה הבכירה בכדורסל נשים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית בכדורסל נשים". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים.
- הליגה הלאומית (14 קבוצות) – הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל נשים הישראלי.
- הליגה הארצית (44 קבוצות) – ליגת הכדורסל השלישית בחשיבותה בכדורסל הישראלי. מחולקת לארבעה מחוזות, מחוז צפון, מחוז שרון, מחוז מרכז ומחוז דרום.
- ליגה א' (45 קבוצות) – הליגה הרביעית בחשיבותה, מחולקת לארבעה מחוזות, מחוז צפון, מחוז שרון, מחוז מרכז ומחוז דרום.
היסטוריה
עריכהנבחרת ישראל
עריכהמאז קום המדינה בתש"ח, השתתפה נבחרת ישראל ב-24 אליפויות אירופה. היא נעדרה רק משתי אליפויות אירופה (בשנים 1989 ו-1991, שבהן השתתפו 8 נבחרות בלבד) לאחר רצף של 15 העפלות רצופות מאז 1959.
במאי 1953 הפתיעה נבחרת הכדורסל הישראלית באליפות אירופה שנערכה במוסקבה לאחר שגברה על נבחרות חזקות כמו פינלנד, בולגריה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואיטליה וזכתה בניצחון טכני על לבנון ומצרים שסירבו להתייצב למשחק נגדה. לאחד הפסד נגד ברית המועצות, הונגריה וצרפת סיימה הנבחרת במקום החמישי המכובד.
הישג השיא של הנבחרת הוא מקום שני באליפות אירופה ב-1979. הדירוג העולמי שלה על פי פיב"א הוא 43 בעולם ו-20 באירופה.(נכון לשנת 2021)
עד כה השתתפה נבחרת ישראל רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל – בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954 (מקום 8 מתוך 12), ואליפות העולם 1986 בספרד (מקום 7 מתוך 24).
נבחרת ישראל השתתפה רק פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952).
קבוצות ישראליות בתחרויות בינלאומיות
עריכהברמת הקבוצות, השנה הראשונה בה השתתפה קבוצה ישראלית הייתה 1958, עת מכבי תל אביב לקחה חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות. קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זכתה ב-6 אליפויות אירופה בעונות 1976/1977, 1980/1981, 2000/2001, 2003/2004, 2004/2005 ו-2013/2014 והיא הקבוצה הישראלית המצליחה ביותר, בכל ענפי הספורט. קבוצות ישראליות נוספות נטלו חלק גם במפעלים האירופיים השונים כאשר קבוצת הפועל ירושלים זכתה להצלחה באירופה, כאשר השיא היה זכייה בגביע יול"ב בעונת 2003/2004, לאחר ניצחון על ריאל מדריד. הישג אירופי של קבוצה ישראלית במסגרת אירופית הוא זכייתה של קבוצת הנשים של אליצור רמלה ביורוקאפ בעונת 2010/2011. רמלה אירחה את המשחק הראשון מבין שניים ברמלה, משחק שהסתיים בשוויון 61 מרתק. במשחק השני רמלה התעלתה על עצמה, ניצחה בחוץ 61-53, וזכתה בגביע. עירוני נס ציונה זכתה במפעל יורופקאפ בעונת 2020/2021, לאחר הגמר שנערך בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב.
הליגה לגברים
עריכה
ערך מורחב – ליגת העל בכדורסל
הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.
מ-8 הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום רק ארבע: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון והפועל חיפה.
עם השנים נוצר מצב שבו לרוב מכבי תל אביב הוליכה את הליגה ונוצר פער משמעותי ברמה בינה לבין שאר קבוצות הליגה. מצב זה נוצר עקב חוסר האיזון בתקציבים של קבוצות הליגה. בתגובה דובר הרבה על הצבת תקרת שכר לליגה, דבר שמעולם לא נעשה.
מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 8 קבוצות: מכבי תל אביב זכתה ב-57 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60 שאז נבחרה כקבוצת העשור), הפועל ירושלים והפועל חולון זכו בשתי אליפויות כל אחת, הפועל ירושלים בשנת 2015 ובשנת 2017, והפועל חולון בשנת 2008 ובשנת 2022, הפועל גליל עליון בשנת 1993, הפועל גלבוע גליל בשנת 2010, מכבי חיפה בשנת 2013, ומכבי ראשון לציון בשנת 2016.
מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה.
אלופות הליגה ומחזיקות הגביע לפי שנים
עריכהלחצו על כפתור "הצגה" הנמצא בשמאלה של התבנית.
הליגה לנשים
עריכה- ערך מורחב – ליגת העל בכדורסל נשים
הליגה הלאומית לכדורסל נשים הוקמה בישראל בשנת 1957. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.
מ-8 הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום רק שלוש: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, והפועל ירושלים.
מתחילת שנות ה-70 הצטרפו לליגה קבוצות נוספות כגון אליצור תל אביב, אליצור חולון ואליצור רמלה.
מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 10 קבוצות: אליצור תל אביב זכתה ב-14 אליפויות, אליצור רמלה זכתה ב-13 אליפויות, מכבי תל אביב זכתה ב-11 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-7 אליפויות, אליצור חולון א.ס. רמת השרון ומכבי בנות אשדוד זכו בשש אליפויות כל אחת, מכבי עירוני רמת גן זכתה בשתי אליפויות, הפועל ירושלים והפועל יגור באליפות בודדת אחת.
מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה.
מתקני הכדורסל בישראל
עריכהבראשית התפתחות הכדורסל הישראלי רוב משחקי הכדורסל נערכו תחת כיפת השמיים. האולם המקורה הראשון שנבנה בישראל היה אולם הפחים של הפועל חולון אשר הוקם בשנות ה-50 ולא עבר שיפוץ משמעותי עד היום. בשנת 1963 נבנה היכל הספורט יד אליהו כזירה פתוחה עם יציעי בטון. בשנת 1964 עברה מכבי תל אביב לשחק במתקן זה ובהמשך הוא עבר שיפוץ והפך לאולם כדורסל מודרני בשנת 1972. בשנים אלה חלק גדול מקבוצות הכדורסל הגיעו מקיבוצים ומושבים ומשחקיהן הביתיים נערכו בתוך אולמות פח פשוטים, שחלקם אפילו לא היו מקורים. בשנות ה-70 החלה מגמה על מעבר למשחק באולמות סגורים עד שלפי חוק, בשתי הליגות הגבוהות היה אסור לשחק תחת כיפת השמיים אלא רק באולם סגור ומואר. בשנות ה-80 אכן הסתיים המעבר לאולמות סגורים, שפעמים רבות הוקמו בסיוע מפעל הפיס ולא כללו דבר מעבר לדרישות הבסיסיות. בשנות ה-2000 חלה התפתחות ברמת אולמות הספורט הארץ כאשר בתחילת העשור עבר היכל יד אליהו שיפוץ מקיף והרחבה, בתמיכת חברת נוקיה, וכן נבנו אולמות חדשים באשקלון ונהריה. בשנים האחרונות החלה בניית היכל ספורט גדול ומרכזי בירושלים אשר קבוצת הפועל ירושלים ציפתה לו זמן רב.
האולמות הגדולים בישראל לפי תכולה
עריכה- ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל
להלן אולמות הכדורסל הגדולים בישראל לפי תכולה:
| שם האולם | קבוצה | מיקום | תכולה | שטח | תאריך הקמה |
|---|---|---|---|---|---|
| פיס ארנה ירושלים | הפועל ירושלים | מלחה, ירושלים | 11,000 | 47,000 מ"ר | הוקם: 2014 |
| היכל מנורה מבטחים | מכבי תל אביב | יד אליהו, תל אביב | 10,383 | 23,460 מ"ר | הוקם: 1963 הורחב: 1968–1971, 2005–2007 |
| היכל הטוטו חולון | הפועל חולון | קריית שרת, חולון | 5,500 | 13,000 מ"ר | הוקם: 2015 |
| היכל הספורט רוממה | הפועל חיפה, מכבי חיפה | רוממה, חיפה | 5,000 | 13,000 מ"ר | הוקם: 1976 הורחב: 2012 |
| היכל קבוצת שלמה | הפועל תל אביב | מתחם הדרייב אין, תל אביב | 3,504 | 6,600 מ"ר | הוקם: 2014 |
| היכל הספורט אשקלון | עירוני אשקלון | אשקלון | 3,000 | 6,500 מ"ר | הוקם: 1999 |
| אולם הקונכייה | הפועל באר שבע | באר שבע | 3,000 | 5,000 מ"ר | הוקם: 2013 |
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורסל | ||
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אלישע שוחט, "ספר הכדורסל הישראלי", עמ' 11