המטריות
המטריות (בצרפתית: Les Parapluies) הוא ציור בצבעי שמן של הצייר הצרפתי פייר-אוגוסט רנואר, שנוצר במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19. היצירה בבעלות הגלריה הלאומית שבלונדון, אך היא מוצגת לעיתים גם בגלריית יו ליין שבדבלין. בין השנים 2013 ל-2019 הציור הוצג בקביעות בדבלין, ולאחר מכן הוחזר לגלריה הלאומית.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פייר-אוגוסט רנואר |
| תאריך יצירה | 1880–1886 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
114.9 ס״מ  |
| גובה |
180.3 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
NG3268 (הגלריה הלאומית) |
| מיקום |
הגלריה הלאומית, לונדון גלריית יו ליין, דבלין |
  | |
אודות היצירה
עריכהרנואר התחיל לצייר את היצירה בסביבות השנים 1880 או 1881. השלב הראשוני היה צביעה במשיכות מכחול חופשיות ושימוש בצבעים כהים כמקובל בזרם האימפרסיוניסטי. בשנת 1885, רנואר ראה מספר יצירות של ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר ופול סזאן באיטליה. באותה עת, הצייר איבד את הקשר לתנועת האימפרסיוניסטים, והוא החל לעשות שימוש במוטיבים מהתקופה הקלאסית. בעקבות שינוי סגנונו, הוא שינה חלקים ביצירה, וביניהם האישה המופיעה בצד השמאלי ביותר, וכן הוספת מטריות. השינוי גם כלל שימוש בקווים ליניארים קלאסיים ובצבעים עמומים. בדיקת קרני רנטגן הראתה שרנואר שינה את לבושה של האישה השמאלית. בגרסה המקורית היא חבשה כובע ולשמלתה היו קישוטים, קולר וחפתים. הלבוש המקורי היה אופייני למעמד הביניים, בעוד שהלבוש החדש מאפיין את מעמד הפועלים.
הסצנה המרכזית בציור היא רחוב סואן בפריז ביום גשום. מימין, אישה מסתכלת מטה אל בנותיה אשר לבושות בבגדים אופנתיים לתקופה. האם כמעט מסתירה לחלוטין אישה אחרת הנמצאת במהלך פעולה של הורדה או הרמה של מטרייה, מה שמרמז על כך שהגשם עומד להתחיל או מתחיל להיחלש. הדמות המרכזית ביצירה היא האישה השמאלית ביותר. מי שדגמנה דמות זו היא סוזאן ואלאדון, מאהבתו של רנואר ומושא רבות מיצירותיו. האישה מרימה מעט את שמלתה כדי להימנע מהבוץ ומהמים שעל המדרכה, בעוד היא מחזיקה סלסלה. דמותה בולטת במיוחד בהשוואה לדמויות האחרות ביצירה מכיוון שהיא לא לובשת מעיל, לא חובשת כובע ולא מחזיקה מטרייה.
ליד דמותה של האישה ללא המטרייה, עומד גבר שנראה כעומד להציע לה מחסה תחת מטרייתו. האישה והילדה הקטנה המחזיקה חישוק הן היחידות בסצנה המביטות לעבר הצופה, ואילו שאר הדמויות עסוקות בענייניהן. המיקוד בציור הוא לא במרכז, כמקובל לרוב בציורים. דמויות רבות בצדדים נחתכות, מה שיוצר תחושה של צילום. הציור שופע בצורות גאומטריות עגולות הניכרות במטריות, בחישוק של הילדה ובסל של האישה השמאלית. הצבעים הדומיננטיים ביצירה הן אפור וכחול.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Four priceless paintings return to Dublin", The Irish Times (באנגלית)