ביאטריקס, מלכת הולנד

ביאטריקס, מלכת הולנד
Beatrix Wilhelmina Armgard, Prinses der Nederlanden, Prinses van Oranje-Nassau, Prinses van Lippe-Biesterfeld
	ביאטריקס, מלכת הולנד, 2015
	ביאטריקס, מלכת הולנד, 2015
לידה	31 בינואר 1938 (בת 86); Soestdijk Palace, הולנד
שם מלא	ביאטריקס וילהלמינה ארמגרד ואן אמסברג
מדינה	ממלכת ארצות השפלה
השכלה	אוניברסיטת ליידן
בן זוג	קלאוס פון אמסברג
שושלת בית אוראניה-נסאו
תואר	נסיכה (מלכת הולנד לשעבר)
אב	ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד
אם	יוליאנה, מלכת הולנד
צאצאים	המלך וילם-אלכסנדר; הנסיך יוהאן-פריסו; הנסיך קונסטנטין
	30 באפריל 1980 – 30 באפריל 2013; (33 שנים)
	→ יוליאנה, מלכת הולנד וילם-אלכסנדר, מלך הולנד ←
פרסים והוקרה
	פרס קרל הגדול (16 במאי 1996); מסדר הפיל (29 באוקטובר 1975); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (14 במאי 1990); מסדר ויטאוטאס הגדול (18 ביוני 2008); הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (21 במאי 2007, איוואן גשפארוביץ', נשיא סלובקיה); השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1982); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1 במרץ 1983); מסדר גבריאלה סילאנג (1979); ההולנדי של השנה (2012); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; אביר במסדר גיזת הזהב; מסדר המושיע; עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; מסדר דנבורג; מסדר החרצית עם צווארון; מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול; צווארון מסדר הנסיך אנריקה; עיטור הכוכב של רומניה; מסדר הצלב הדרומי; אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה; אביר הצלב הגדול של השמש של פרו ;
חתימה

המונח "ביאטריקס" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ביאטריס.

ביאטריקס (נולדה בשם ביאטריקס וילהלמינה ארמגרד; בהולנדית: Beatrix Wilhelmina Armgard; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏ נולדה ב־31 בינואר 1938) היא חברת משפחת המלוכה ההולנדית, שמלכה על הולנד בין 30 באפריל 1980 ל־30 באפריל 2013, אז העבירה את השלטון לידי בנה הבכור, וילם-אלכסנדר.

חייה

ילדות

המלכה ביאטריקס היא בתה הבכורה של מלכת הולנד יוליאנה והנסיך ברנרד. סנדקיה היו המלך לאופולד השלישי מבלגיה והדוכס אדולף ממקלנבורג-שוורין וסנדקותיה הנסיכה אליס והרוזנת אלן מקוצבו.

כאשר המלכה הייתה עדיין תינוקת נמלטה המשפחה המלכותית מן המדינה בעת הפלישה הגרמנית להולנד במלחמת העולם השנייה. בחודש מאי 1940 עברה המשפחה לבריטניה ומשם נדדה לאוטווה שבקנדה. המשפחה המלכותית התגוררה בסטורנווי שבאוטווה. בעת ששהתה בקנדה, התחנכה המלכה בבית ספר יסודי ציבורי בעיר אוטווה, זאת עד לשנת 1945, אז שבה המשפחה להולנד.

השכלה

עם שובה של המשפחה המלכותית להולנד, המשיכה ביאטריקס את לימודי היסודי והתיכון בהולנד, אותם סיימה בשנת 1956.

ב־31 בינואר 1956 חגגה הנסיכה ביאטריקס את יום הולדתה ה־18. מאותו היום, על פי החוקה ההולנדית, היא הייתה כשירה לרשת את כתר השלטון. באותה עת מינתה אותה אמה לחברה במועצת המדינה.

באותה שנה החלה הנסיכה את לימודיה באוניברסיטת ליידן. בשנים הראשונות ללימודיה האקדמיים היא למדה קורסים בסוציולוגיה, משפטים, כלכלה, היסטוריה פרלמנטרית ומשפט חוקתי. במהלך לימודיה אף למדה קורסים על תרבויות סורינאם והאנטילים ההולנדיים, הצ'ארטר של ממלכת הולנד, יחסים בינלאומיים, משפט בינלאומי וכן ההיסטוריה והחוק האירופאי.

בעודה סטודנטית באוניברסיטה ביקרה הנסיכה ארגונים אירופאים ובינלאומיים שונים בז'נבה, שטרסבורג, פריז ובריסל. היא הייתה אף פעילה בארגון הסטודנטיות של אוניברסיטת ליידן. בקיץ 1959 היא עברה את הבחינות המקדימות לצורך תואר במשפטים ובחודש יולי 1961 סיימה לימודיה וקיבלה תואר במשפטים.

מעורבות פוליטית ונישואים

כבר מעת מעורבותה הפוליטית הראשונה של ביאטריקס היא עוררה מחלוקת. בשנת 1965 היא התארסה עם אריסטוקרט גרמני בשם קלאוס פון אמסברג, דיפלומט בשירות החוץ הגרמני. 10 במרץ 1966, יום נישואיה, צוין במפגן מחאה המוני. הנסיך קלאוס היה בנעוריו חבר בתנועת הנוער ההיטלראי וכן שירת בוורמכט, ולכן הוא זוהה על ידי העם ההולנדי כחלק מן העבר הגרמני הנאצי. במחאה ההמונית שהתעוררה בלטה הסיסמה "אני רוצה את אופני בחזרה", תזכורת להחרמת האופניים מן ההולנדים בידי הכובש הנאצי. בעת שחלפה כרכרת הזוג המלכותי ברחוב נזרקה לעברה פצצת עשן על ידי פעילים בתנועת פרובו, תנועה אנרכיסטית הולנדית. תקרית זו התפתחה לקרבות רחוב בין המשטרה למפגינים. אולם, ככל שחלפו השנים למד העם ההולנדי להכיר ולאהוב את הנסיך קלאוס והוא הפך לאחד מבני משפחת המלכות האהודים בהולנד. רבים בעם ההולנדי ביכו את מותו, בשנת 2002.

מהומות אלימות עוד יותר פרצו ב־30 באפריל 1980, בעת שביאטריקס זכתה בכתר השלטון (הריבון ההולנדי איננו מקבל את תפקידו בטקס הכתרה). המונים ניצלו את האירוע, ביניהם פולשי דירות אנרכיסטים, כדי למחות על תנאי דיור גרועים וכן כדי לצאת נגד מוסד המלוכה. ההתנגשויות בין ההמון לכוחות המשטרה היו אלימות במיוחד. מעורבותה של ביאטריקס בשלטון החלה עוד בטרם קיבלה את תפקיד המלכה. בשנת 1977, כאשר לאחר הבחירות לפרלמנט של הולנד התעוררו קשיים ביצירת קואליציה יציבה, המלכה לעתיד כינסה את שלושת מנהיגי המפלגות הבולטות ולאחר מספר שעות נפתר המשבר.

מלכת הולנד

סמל בית המלוכה ההולנדי

ב־30 באפריל 1980 הפכה ביאטריקס למלכת הולנד, זאת לאחר שאמה ויתרה על כתר השלטון. גישתה של ביאטריקס למלוכה הייתה רשמית יותר מזו של אמה, יוליאנה, מלכת הולנד, ורבים מעריכים את מקצועיותה בתפקידה. בעוד שבקרב העם ההולנדי בית המלוכה זוכה לאהדה רבה, העיתונות ההולנדית לא חסכה את שבטה מן המשפחה המלכותית. העיתונות פרסמה לא פעם סיפורי "צהובונים" על בית המלוכה, דוגמת הפרסומים על בית וינדזור הבריטי. יש הרואים בבית המלוכה ההולנדי "אופרת סבון" מתמשכת. כתוצאה מכך ניצבה ביאטריקס בפני אתגר לשמור על בית המלוכה ההולנדי מודרני, יעיל וקשוב לרחשי לבו של העם ההולנדי.

כמלכה הייתה ביאטריקס בעלת סמכויות רבות יותר מרוב המלכים המולכים באירופה. השפעתה בענייני פנים הייתה מעטה יחסית, אולם ביחסים בינלאומיים היה לה משקל רב. דווח בעבר כי המלכה איימה לפטר שר בממשלת הולנד אם יסרב לדרישתה לפתוח שגרירות בירדן.

תחילת המאה ה-21 התאפיינה עבור ביאטריקס בשרשרת של אסונות אישיים. ב־6 באוקטובר 2002 נפטר בעלה לאחר מחלה ממושכת. שנה וחצי אחר כך נפטרה אף אמה לאחר תקופה ארוכה של שיטיון, בעוד שאבי המלכה נפטר ממחלת הסרטן בדצמבר 2004. בפברואר 2012 נקבר בנה הנסיך יוהאן-פריסו תחת מפולת שלגים במהלך נופש באוסטריה, נגרם לו נזק מוחי חמור והוא מת ב־12 באוגוסט 2013.

ביאטריקס צוטטה בעיתונות רק לעיתים נדירות ביותר, זאת כיוון שמשרד המידע הממשלתי קובע כי ראיונות עיתונאיים הנערכים עמה אינם לציטוט. כלל זה נקבע זמן קצר לאחר שקיבלה את הכתר, זאת כדי להגן על המלכה מהסתבכות פוליטית העלולה להיגרם מפליטת-פה. כלל זה אינו כובל את בנה של המלכה, המלך וילם-אלכסנדר.

ב־8 בפברואר 2005 הוענק למלכה, באופן נדיר, תואר דוקטור-לשם-כבוד מאוניברסיטת ליידן. האירוע היה נדיר כיוון שהמלכה מסרבת באורח קבע לקבל כיבודים מעין אלה. נאום הקבלה של המלכה, בו סקרה את 25 שנות מלכותה, שודר בשידור ישיר באמצעי התקשורת ההולנדיים.

המלכה חברה מזה שנים רבות בחוג הרומאי, קבוצת חשיבה בינלאומי וכן ב"קבוצת בילדרברג" שהוא כנס בינלאומי שנתי, למוזמנים בלבד, המיועד לאנשים רבי השפעה.

ב־19 באפריל וב־30 באפריל 2005 ציינה המלכה 25 שנה למלכותה. היא רואיינה בטלוויזיה ההולנדית ונערך לכבודה קונצרט בכיכר דם באמסטרדם וכן חגיגה בעיר האג, מושב הממשלה.

במרץ 1995 ביקרה ביאטריקס בישראל ובנובמבר 1995 שבה אליה כדי להשתתף בהלוויית יצחק רבין.

ב־28 בינואר 2013 הודיעה כי בכוונתה להעביר את המלוכה לבנה הבכור (וילם-אלכסנדר)^[1]. העברת המלוכה יצאה לפועל ב־30 באפריל 2013^[1].

נכסים אישיים

על פי דיווח שהתפרסם בשנת 2005 באתר האינטרנט של פורבס, הונה האישי של המלכה מוערך ב־4.7 מיליארד דולר. אם הערכה זו נכונה, המלכה נמנית בין עשירי תבל. אולם, על פי הערכות, רבים מנכסיה של המלכה מושקעים במניות חברת של ובמניות חברות אחרות.

נכסים אחרים, כגון ציורים, חפצי אמנות היסטוריים ותכשיטים השייכים לבית אורניה, הם חלק מנכסי המלכות ובעלי ערך תרבותי. נכסים אלה מוחזקים בידי נאמנויות שונות בהולנד, חלקם בתצוגות קבועות במוזיאונים.

סמלי המלכות (הכתר, הכדור, השרביט, חרב המדינה, הרצועה המלכותית ומעיל הפרווה הטקסי) מוחזקים בנאמנות נכסי המלכות. אותה נאמנות אף מחזיקה בחפצים אחרים בהם נעשה שימוש בטקסים רשמיים, כגון הכרכרות, כלי שולחן ועוד. שמירת חפצים אלה בנאמנות מבטיחה כי הם יעמדו לשירות בית המלוכה עד לקץ הדורות.

בארכיונים המלכותיים נשמרות התכתובות האישיות של משפחת המלוכה וכן הספרייה המלכותית, ארכיוני תצלומים ואוסף אמנות. בספרייה נשמרים ספרי בית אורניה-נסאו וכן ספריית מוזיקה. הספרייה נוסדה בשנת 1813, לאחר שבית אורניה-נסאו שב למלוך בהולנד. בספרייה אוסף של כ־70,000 ספרים, ירחונים וחוברות. בספרית המוזיקה שמורות כ־6,000 יצירות, העתיקות בהן מאמצע המאה השמונה־עשרה.

הוצאות בית המלוכה ההולנדי מתוקצבות בהתאם לחוק תקציבי בית המלוכה משנת 1972. קיימות שלוש קטגוריות עיקריות של הוצאות: הקצבות אישיות למלכה, לנסיך אורניה ולנסיכה מקסימה, אשר הסתכמו ב־5.6 מיליון אירו בשנת 2006. הוצאות רשמיות לצורך מילוי תפקידים רשמיים של בית המלוכה, אשר הסתכמו ב־22.5 מיליון אירו בשנת 2006. הוצאות אחרות הקשורות לניהול משק בית המלוכה, אשר הסתכמו בסך 71.7 מיליון אירו בשנת 2006.

ילדי המלכה ונכדיה

למלכה ולבעלה המנוח נולדו שלושה בנים:

וילם-אלכסנדר, מלך הולנד (נולד בשנת 1967)
הנסיך יוהאן-פריסו (1968–2013)
הנסיך קונסטנטין (נולד בשנת 1969)

למלכה ביאטריקס ולבעלה המנוח יש שמונה נכדים. הראשונה בהם, הנסיכה קתרינה אמליה, היא הראשונה בסדר לרשת את הכתר, מאחר שבהולנד התקבל חוק שוויון הירושה, שעל פיו הילד הבכור של המלך יורש את הכתר, ללא עדיפות לזכרים, כפי שהיה מקובל עד אז לפי החוק הסאלי.

תוארי המלכה

ביאטריקס נולדה בשם ביאטריקס וילהלמינה ארמגרד ואן אורניה-נסאו, נסיכת הולנד, נסיכת ואן אורניה-נסאו, נסיכת ואן ליפה-ביסטרפלד; בהולנדית: Beatrix Wilhelmina Armgard, Prinses der Nederlanden, Prinses van Oranje-Nassau, Prinses van Lippe-Biesterfeld; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏ תאריה של ביאטריקס כמלכה היו: "ביאטריקס, מלכת הולנד בחסדי האל, נסיכת אורניה-נסאו, וכו' וכו' וכו'" השימוש בביטוי המשולש "וכו'" מתייחס לתארים הנוספים בהם מחזיקה המלכה.

המלכה חתמה על מסמכים רשמיים בשם "ביאטריקס". בפנייה רשמית אליה היא הייתה: "הוד מלכותך" (בגוף שני) (הולנדית: "Uwe Majesteit"). המלכה יוליאנה לא אהבה פנייה רשמית זו והעדיפה אותה בפנייה "גבירתי" (הולנדית: "Mevrouw"). עם עלייתה לכתר, הפתיעה ביאטריקס רבים כאשר חזרה להנהיג את הפנייה המלכותית, אף שמקובלת גם הפנייה "גבירתי".

לאחר שויתרה על הכתר חדלה ביאטריקס להיקרא "מלכה" ותארה הוא "הוד רוממותה הנסיכה ביאטריקס".

ביאטריקס היא ראש המסדר הצבאי של וילם ושל מסדרי אבירים הולנדיים נוספים. היא חברה מן החוץ במסדר הבירית הבריטי, גבירה במסדר הפיל הדני והוענקו לה מדליות ועיטורים רבים אחרים, בהם מדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי. נמל התעופה הבינלאומי המלכה ביאטריקס, בעיר אורנייסטאד בארובה, נקרא לכבודה.