העלאה על המוקד

סוג הוצאה להורג

העלאה על המוקד (ידועה גם כשרפה בחיים או שרפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה. לרוב העלאה על המוקד באה כעונש לבגידה, כפירה וכישוף. מוות על ידי שרפה הפך ללא אהוד על הממשלות השונות ברחבי אירופה בסוף המאה ה-18, ובארצות הברית מוגדר העונש כחריג וכאכזרי.

שריפת אביר ומשרתו באשמת "מעשה סדום" בציריך, 1482.

סיבת המוות

עריכה

אם האש הייתה גדולה בזמן השרפה, המוות היה מגיע לעיתים קרובות מהרעלת פחמן חד-חמצני לפני שהלהבות גרמו נזק של ממש לגוף. לשם כך היה נהוג לפזר קש. אם האש הייתה קטנה, הנידון למוות היה סובל מהחום אשר גרם למוות מדום לב, מכת חום, הלם היפוולמי, או מהתפרקות תרמית של האיברים החיוניים.

שימושים היסטוריים

עריכה
 
אבירי הטמפלרים מועלים על המוקד.

הצדוקים סברו שעונש השרפה המוזכר בתנ"ך הוא העלאה על המוקד ממש,[1] בעוד שהפרושים סברו שעונש השרפה המוזכר בתנ"ך הוא יציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות.[2]

בתקופת המאה ה-6 לפנה"ס, הטיראנים היוונים באי סיציליה נהגו לצלות את אויביהם במתקן העינויים הנודע שור הפליז, אשר היה פסל חלול בדמות שור ממתכת אשר לתוכו היו מכניסים את האויבים, מבעירים אש מתחתיו, ובכך מחממים את הנידונים למוות.

שרפה שימשה כאמצעי לביצוע עונשים בחברות עתיקות רבות, בזמן הקיסרות הרומית מרטירים נוצריים הועלו על המוקד כחלק מהענישה.

רבי חנינא בן תרדיון, אשר היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, הועלה למוקד אל מול הקיסר אדריאנוס אשר התנגד לדת היהודית.

לפי דבריו של יוליוס קיסר, הקלטים נהגו לשרוף את אלה אשר הואשמו בגנבה כעונש מחמיר ביותר.

האינדיאנים אשר באמריקה הצפונית נהגו לבצע הוצאות להורג על ידי שרפה, כחלק ממערכת ההתנגדות לבוגדים ולמתיישבים הראשונים של ארצות הברית אשר הגיעו מאירופה.

בין המאה ה-15 והמאה ה-17 נהגה האינקוויזיציה להוציא להורג כופרים באמצעות העלאה על המוקד. פעולה זו נעשתה במסגרת טקס שנקרא אוֹטוֹ דַה פֶה (Auto da fé). כך הוצאו להורג יהודים ואנוסים בספרד לאחר גירוש ספרד וחדשנים דתיים כיאן הוס וג'ורדנו ברונו, אך בעיקר, בשנים אלה, הועלו על המוקד נשים שהואשמו בכישוף.

שריפות מודרניות

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – נקלייסינג
 
טקס שריפת אלמנה מדת ההינדו, מתוך "היסטוריית סין והודו" משנת 1851.

שום מדינה מודרנית אינה תומכת כיום בעונש שרפה, אך במקומות כמו מדינות באפריקה או באמריקה הלטינית: גואטמלה, ברזיל, ועוד, נשרפים לפעמים בני אדם (בעזרת חומרי בעירה) כעונש לא חוקי על מעשי גנבה, אונס, רצח והריגה. אחד המקרים הידועים התרחש במאי 2015 בה המון זועם בגואטמלה הציתו ושרפו בחיים נערה בת 16 שנחשדה בשוד ורצח של נהג מונית.[3]

ישנם מנהגים במזרח הרחוק אשר בהם שורפים את אלמנת האדם שנפטר, ולעיתים היא אף משליכה עצמה אל מדורת השרפה של בעלה המנוח, ובכך היא מצטרפת אליו בעולם הבא.

ב-2015 רצח ארגון המדינה האסלאמית טייס ירדני שנשבה על ידי שריפתו בחיים כאשר הוא כלוא בכלוב.

בשפה העברית

עריכה

בעברית משמש הצירוף הועלה על המוקד (או עלה או העלה או העלאה) בהשאלה, ונאמר על מי שנשפט בחומרה ובאכזריות על ידי הציבור או התקשורת, לפעמים תוך גינוי חריף שהביא לידי ענישה בלתי מוצדקת או בלתי סבירה. הרחבת משמעות זו חלה גם במילה הוקיעהוקעה): בתחילה היה פירושה המתה על ידי תלייה, צליבה: ”וַיִּתְּנֵם (דוד את ילדי רצפה) בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי ה'” (שמואל ב כא ט), ובעברית החדשה נתייחדה לה משמעות של פרסום לגנאי ("קלונו הוקע ברבים"). באנגלית ביטוי מקביל: burn (someone) at the stake.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא העלאה על המוקד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ במשנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב', רבי אליעזר בן צדוק מספר על בית דין ששרף למוות בת כהן שזנתה, ובתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ב, עמוד ב', רב יוסף מבאר שבית דין זה היה של צדוקים.
  2. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב'.
  3. ^ Annie Rose Ramos, Video of mob burning teen alive in Guatemala spurs outrage, CNN, ‏29 במאי 2015