הפוביה של הומר
הפוביה של הומר (באנגלית: Homer's Phobia – לשון נופל על לשון עם המונח הומופוביה) הוא הפרק ה-15 בעונה השמינית של סדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון", ששודר ברשת פוקס בארצות הברית ב-16 בפברואר 1997. בפרק מגלה הומר שג'ון, ידיד המשפחה החדש, הוא הומו, ובתגובה מתרחק ממנו ונהיה עוין כלפיו. הומר מפחד שלג'ון תהיה השפעה על נטייתו המינית של בנו, בארט, וכדי להבטיח את ההטרוסקסואליות והגבריות שלו הוא לוקח אותו לציד.
| פרק מ"משפחת סימפסון" | |
|---|---|
 | |
| הומר פוגש בג'ון | |
| מספר פרק | 168 |
| מספר עונה | 8 |
| קוד הפקה | 4F11 |
| תאריך שידור מקורי | 16 בפברואר 1997 |
| אורך | 30 דקות |
| שפה |
אנגלית  |
| תסריט | רון הוג' |
| הפקה |
ביל אוקלי ג'וש וינסטיין |
| בימוי | מייק בי אנדרסון |
| כוכבים אורחים | ג'ון ווטרס בתפקיד ג'ון |
| דף הפרק ב-IMDb | |
  | |
זהו הפרק הראשון שנכתב על ידי רון הוג' (Ron Hauge) ובוים על ידי מייק בי אנדרסון. הוא התפתח משילוב של שני רעיונות נפרדים: האחד לכתיבת פרק בנושא "בארט ההומו", והשני לכתיבת פרק שיעסוק ב"ליסה וקאמפ". תחילה קבעה מחלקת הצנזורה של רשת פוקס כי הפרק אינו מתאים לשידור בשל נושאו, אך החלטה זו בוטלה לאחר שסגל הרשת התחלף. את דמותו של ג'ון דיבב במאי הקולנוע, יוצר סרטי הקאמפ, ג'ון ווטרס.
"הפוביה של הומר" הוא הפרק הראשון בסדרה שעוסק בהומוסקסואליות באופן בלעדי, והוא זכה לביקורות ששיבחוהו הן על ההומור שבו והן על המסרים האנטי-הומופוביים והביקורת החברתית שהוא מציג. הפרק זכה בארבעה פרסים, בהם פרס אמי לפרקי סדרות מצוירות ופרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר לשנת 1997.
עלילה
עריכהבני משפחת סימפסון מנסים לגייס סכום כסף על מנת לשלם על תיקון הגז, ולשם כך הם מחליטים למכור בובה עתיקה, שהיא נכס משפחתי. במטרה למכור את הבובה, מגיעה המשפחה לחנות ייחודית בשם "קוקאמאני'ז" (Cockamamie's), שמוכרת פריטי יד שנייה ופריטי אספנות, בסגנון קאמפ וקיטש. הומר פוגש בבעל החנות ג'ון, שמסביר לו כי רוב המוצרים בחנות נמכרים בשל ערכם כפריטי קאמפ. בני המשפחה מתרשמים מג'ון, והומר מזמין אותו לביתם על מנת שיעיין בפריטי קאמפ נוספים שבבעלותם.
|
ג'ון: הומר, מה יש לך נגד הומואים? |
| מתוך הפרק |
בבוקר שלמחרת מספר הומר למארג' כי הוא מחבב את ג'ון, ומציע "להזמין לארוחת ערב אותו ואת אשתו". מארג' רומזת להומר שוב ושוב כי לג'ון אין אישה כיוון שהוא הומו, אך הומר לא מבין את כוונתה. כשהיא אומרת זאת בצורה מפורשת, הוא פולט זעקת בהלה ונתקף בבעתה. מאותו רגע משתנה לחלוטין גישתו של הומר כלפי ג'ון. הוא הופך עוין כלפיו וטוען שעליהם לנתק עמו כל קשר. הומר דורש ממארג' שלא תצא עם ג'ון והילדים לטיול בספרינגפילד, אך היא מסרבת וטוענת שהוא מתנהג בצורה מגוחכת. מארג' וילדיה, בארט וליסה, מבלים את הבוקר בטיול מהנה עם ג'ון, וכשהם חוזרים נוזף בהם הומר בכעס. חיבתם של בני המשפחה, ובפרט של בארט, כלפי ג'ון, הולכת וגדלה. לאחר שהומר רואה את בארט לובש "חולצת הוואי", אוכל עוגייה ורודה ורוקד מול הטלוויזיה חבוש פאה, הוא חושש כי בעקבות ג'ון נעשה בארט להומוסקסואל.
במאמץ להפוך את בארט גברי יותר, מכריח אותו הומר לבהות ארוכות בשלט פרסומת לסיגריות המציג נשים מעורטלות בעלות גזרה דקה, ומקווה שבעקבות כך יפגין משיכה לנשים; תחת זאת, מתעורר בבארט החשק לעשן "כל דבר דק". הומר לוקח את בארט למפעל מתכת כדי שיתרשם מאורח התנהגות גברי, אך מגלה כי כל הגברים השריריים שעובדים בו הם למעשה הומואים וכי בלילות מוּסב המפעל לדיסקוטק לקהל ההומוסקסואלים.
הומר הנואש מתייעץ עם חבריו, מוֹ ובארני, והשלושה לוקחים את בארט לציד איילים. לאחר שהם כושלים במציאת איילים ביער, הם מחליטים לפרוץ לאסם בשם "הכפר של סנטה" ולתת לבארט לירות באחד מאיילי הצפון שבמכלאה. התוכנית משתבשת כאשר מתחילים האיילים לתקוף אותם בעודם לכודים במכלאה. במקום מופיע ג'ון, יחד עם מארג' וליסה, ובאמצעות רובוט בדמות סנטה קלאוס מאוסף פריטי הקאמפ שברשותו, הוא מרתיע את האיילים ומציל את הגברים הלכודים. הומר, אסיר תודה, מכריז כי הוא מקבל את ג'ון כפי שהוא, או לכל הפחות ישתדל לקבלו. הוא אומר לבארט, שעדיין לא מודע לחשדות אביו, שהוא יקבל כל דרך בה יחליט לחיות את חייו. בדרך חזרה אומרת ליסה לבארט כי הומר חושד שהוא הומו, ובארט מקבל זאת בהלם.
רקע
עריכה|
"אלוהים אדירים! אלוהים אדירים! אלוהים אדירים! אלוהים אדירים! רקדתי עם הומו! מארג', ליסה, תבטיחו לי שלא תספרו לאף אחד. תבטיחו לי!" |
| הומר, לאחר שגילה את נטייתו המינית של ג'ון |
עוד בטרם "הפוביה של הומר", נגעה הסדרה לעיתים, באופן מרומז או גלוי, בנושאי להט"ב. כך, למשל, בפרק "סימפסון ודלילה" (עונה 2, פרק 2), ששודר בשנת 1990, משמש הומוסקסואל מוצהר, קארל (בדיבובו של הארווי פירסטיין), בתפקיד העוזר האישי של הומר, והוא והומר אף מתנשקים; למרות זאת, הומר אינו חושד כי קארל הוא הומוסקסואל. בפרק "מברשת עם גדוּלה" (עונה 2, פרק 18) מבקר בבית המשפחה הומוסקסואל,[1] ובפרק "ליסה נ' מליבו סטייסי" (עונה 5, פרק 14) הומר עצמו צועד במצעד הגאווה.[1] מעבר לכך, ויילון סמית'רס, אחת הדמויות הקבועות בסדרה, הוצג תדיר כרוחש בחשאי רגשות אהבה הומוסקסואליים כלפי הבוס שלו, מונטגומרי ברנז. דמות נוספת בסדרה שמגלה מאפיינים הומוסקסואליים היא לני לאונרד, שיחסו ותחושותיו כלפי חברו הקרוב קארל נטועים ברמזים עבים לגבי נטייתו המינית לאורך כל הסדרה, והומר ומארג' אף מעלים את האפשרות שהשניים יינשאו זה לזה.[2]
על אף זאת, "הפוביה של הומר" היה הפרק הראשון שעסק כולו בסוגיות של הומוסקסואליות ונטייה מינית, והוא נחשב לחלק משמעותי מהתייחסויות הסדרה לנושא ההומוסקסואליות.[3]
בהמשך הסדרה דנו מספר פרקים נוספים בנושא - "שלושת ההומואים בבית המשותף" (עונה 14, פרק 17), המתרחש בגיי וילג', ו"יש משהו בחיי הנישואין" (עונה 16, פרק 10), העוסק בנישואים חד-מיניים.[4]
הפקה
עריכה
פיתוח
עריכההפרק התפתח מתוך שורה של רעיונות לפרק שכתב ג'ורג' מאייר; אחד מהם היה "בארט ההומו", ורון הוג' נבחר לכתוב את הפרק בנושא.[5] הרעיון כי ג'ון ווטרס ישמש ככוכב אורח עלה עוד קודם לכן. מפיקי התוכנית ביל אוקלי וג'וש ויינסטיין תכננו לארח אותו בפרק שנקרא "ליסה וקאמפ", שאמור היה לעסוק בכך ש"ליסה מגלה את הכיף שבדברים קאמפיים".[6] לבסוף שולבו שני הרעיונות יחד והפכו לפרק "הפוביה של הומר". שמו של הפרק היה במקור "בארט הולך לקאמפ" (ובאנגלית משמעו גם: "בארט הולך למחנה"), אך השם נדחה לבסוף שכן הבדיחה לא נתפסה כברורה מספיק. מייק בי אנדרסון, שביים את הפרק, אמר: "כשקראתי את התסריט הוקסמתי. לא רק בגלל האפשרויות הוויזואליות, אלא גם כי הסיפור עשה רושם כמגובש היטב. זה היה שובה לב ומפתיע, וממש השקעתי בו את כל כולי".[7][8]
הסצנה במפעל המתכת נכתבה על ידי סטיב תומפקינס. במקור הוא תכנן שהומר ובארט ייפגשו עם עובדי נמל לפריקת מטענים, אך הסתבר שמלאכת ההנפשה של משאות האוניות היא מסובכת, ובמקום זאת נבחר מפעל מתכת.[9] בנוסף, תומפקינס כתב סצנה שלישית, שהושמטה בעריכה הסופית, בה חוזרים הומר ובארט למפעל, והומר מקיים תחרות משיכת טרקטור עם כמה פועלים במקום כדי להוכיח את ההטרוסקסואליות שלו. לבסוף הוחלט שהסצנה "לא משרתת את הסיפור", והיא הוחלפה בסצנת ציד איילי הצפון.[10]
ג'ון ווטרס קיבל ברצון את ההזמנה לדבב את דמותו של ג'ון בפרק, ואמר ש"אם זה היה טוב בשביל אליזבת טיילור, זה טוב גם בשבילי". הוא התבדח ואמר כי יהיו תגובות שליליות לפרק אם דמותו של ג'ון תיראה כמו ריצ'רד סימונס (כלומר סטריאוטיפית).[11]
לדברי ביל אוקלי, כפי שהופיעו בחלק הפרשנות וההארות בפרק ב-DVD של העונה השמינית,[6] מחלקת הצנזורה של רשת פוקס התנגדה לשידורו של הפרק "הפוביה של הומר". הפרוצדורה המקובלת היא שבטרם שידורו של פרק נשלח התסריט למחלקה, וזו מחזירה אותו להפקה עם רשימת מילים ומשפטים שיש להחליף. במקרה זה, חזר התסריט יחד עם שני דפים ובהם הערות כמעט על כל פסקה המופיעה בפרק. הצנזורים ציינו כי לא אהבו את השימוש במילה "גיי" ואת העיסוק הכללי בהומוסקסואליות, וסיימו את הערותיהם בפסקה: "הנושא והתוכן של פרק זה בלתי מתקבלים על הדעת לשידור". בדרך כלל מושמטות מהפרק המילים הבעייתיות, אך במקרה זה סומן כל הפרק כולו כבעייתי, ולא ניתן היה למצוא לכך פתרון.[6] הפקת התוכנית פנתה לווטרס ושאלה אם לדעתו קהילת הלהט"ב תמצא את הפרק פוגעני, והחליפה את השימוש של הומר במילה "מתרומם" במילה "קוויר".[12] הבעיה שניצבה מול מחלקת הצנזורה נפתרה כאשר הוחלפו אנשי צוות הצנזורה של הרשת בעקבות פיטורי מנכ"ל הרשת בעת עבודת ההנפשה של הפרק. הפרק נשלח למחלקה לבחינה מחודשת, וזו אישרה אותו לשידור.[6]
דיבוב
עריכה| מדבב/ת | דמויות |
|---|---|
| דן קסטלנטה | הומר סימפסון, ברני גאמבל, עובד במפעל מס' 1 |
| ג'ולי קאוונר | מארג' סימפסון |
| ננסי קארטרייט | בארט סימפסון, מוכרת ב"קוקאמאני'ז" |
| ירדלי סמית' | ליסה סימפסון |
| האנק עזריה | מו סיזלאק, איש בחנות מתנות, עובדים במפעלים מס' 2, 3, 4 |
| הארי שירר | סימור סקינר, ויילון סמית'רס |
| ג'ון ווטרס | ג'ון |
| פמלה היידן | מילהאוס ואן האוטן |
אזכורים תרבותיים ומחוות
עריכה
הפרק מציג מחוות שונות לתרבות הקאמפ ולתרבות הגייז, ומכיל אזכורים תרבותיים רבים אחרים לשירים, סרטים וסדרות טלוויזיה. השיר "Everybody Dance Now", הנחשב לשיר קאלט הומואי של שנות ה-90, מושמע פעמיים במהלך הפרק: בסצנת הדיסקוטק ובכתוביות הסיום של הפרק.[13] הצופר במכוניתו של ג'ון מנגן את השיר "אי-שם מעבר לקשת" מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ". כמו כן, בפרפרזה לשיר "גשם של גברים" משנת 1979, אומר הומר: "אתם תראו, עוד יהיה כאן גשם של נשים".[1]
כאשר ג'ון מדפדף באוסף התקליטים של הומר, ניתן להבחין בכמה אלבומי קיטש פטריוטיים: תקליט של להקת הפולק האמריקאית "The New Christy Minstrels" ותקליט החתונה המתוקשרת של לינדה ברד ג'ונסון (בתם של לינדון ג'ונסון וליידי בירד ג'ונסון), שנערכה בבית הלבן. בנוסף, ניתן להבחין בארון בשני אלבומיו של המוזיקאי ואיש הצבא בארי סאדלר, שרוב יצירותיו עוסקות באומה האמריקאית ובצבא ארצות הברית.[14][13] השיר שלצליליו בוחר ג'ון לרקוד עם הומר, "I Love the Nightlife" של אלישיה ברידג'ס, לקוח מפסקול הסרט "הרפתקאותיה של פריסילה, מלכת המדבר".
הסצנה שבה רוקד בארט מול הטלוויזיה היא מחווה לסרטו של ווטרס "היירספריי" (1988) ולדמותה של ריקי לייק בסרט. השיר המתנגן ברקע הוא "The Shoop Shoop Song", בביצועהּ של שֵׁר.[13] בפרק ישנה מחווה נוספת לסרט של ווטרס: כאשר מוצגת דמותו של ג'ון נראה ברקע פלמינגו ורוד – מחווה לסרטו "פינק פלמינגוס" (1972) בכיכובה של מלכת הדראג דיוויין.[13] בנוסף, בפרק ישנן שתי התייחסויות לדמויות הסדרה "ימים מאושרים".[1]
סצנת הפתיח של הפרק מתייחסת לתרבות האינטרנט, ובה נראה גולש המנסה להוריד את הפרק למחשב מהאתר AOL, אך נתקל בקצב הורדה איטי ומנסה לבטל את הפעולה.
תגובות וביקורות
עריכהפרסים ונתוני מדרוג
עריכהבארצות הברית מוקמו נתוני המדרוג של הפרק, בעת שידור הבכורה שלו, במקום ה-47 בין המשדרים באותו שבוע, 10–16 בפברואר 1997, עם 8.7 אחוזי צפייה לפי מדד נלסון. הפרק היה המשדר הרביעי הנצפה ביותר של רשת פוקס באותו השבוע.[15] בשנת 1997 זכה הפרק בפרס אמי לפרקי סדרות מצוירות.[16] מייק בי אנדרסון זכה בפרס אנני לאנימציה על בימויו של הפרק.[17]
הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה תיארה את הפרק כ"דוגמה מובהקת לאופן בו ניתן לייצג את הקהילה שלנו בטלוויזיה, באופן אינטליגנטי, הוגן ומשעשע",[18] והעניקה לו את הפרס השנתי שלה לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר בטקס GLAAD Media Awards.[19]
תגובות המבקרים
עריכההפרק דורג במקום החמישי ברשימת "25 פרקי משפחת סימפסון הטובים ביותר" שערך המגזין Entertainment Weekly.[20] הוא אף דורג במקום העשירי ברשימת עשרת הפרקים הטובים ביותר של הסדרה, שפרסם העיתון USA Today בשנת 2003 ושכתב עורך האתר The Simpsons Archive,[21] וכן במקום העשירי ברשימה שערך האתר AskMen.com.[22]
ג'ון פטרסון מ"הגארדיאן" כתב על תפקיד האורח של ג'ון ווטרס: "בהופעתו הרגשתי כי מדובר במפגש פסגה בין שתי הדמויות המשפיעות ביותר בתרבות הפופ ב-25 שנים האחרונות".[23] האתר IGN דירג את הופעת האורח של ווטרס כתשיעית הטובה ביותר בתולדות הסדרה,[24] ומגזין TV Guide דירג אותה במקום השלישי.[25] מגזין Entertainment Weekly ציין, בשנת 2008, את הופעתו של ווטרס כאחת מ-16 הופעות האורח הטובות ביותר בתולדות הסדרה.[26]
וורן מרטין ואדריאן ווד כתבו בספרם "I Can't Believe It's a Bigger and Better Updated Unofficial Simpsons Guide": ”רק משפחת סימפסון יכולים לעשות זאת בצורה כל כך חיננית ומבודחת, מבלי לעורר תרעומת באף אחד במהלך הצפייה. אכן פרק מוצלח ביותר”.[27] ג'ון אלברטי, פרופסור לאנגלית וחוקר ספרות ותרבות פופולרית אמריקאית, שיבח את הביקורת שהביע הפרק על "התפיסה השגויה הרווחת ביותר על אודות ההומוסקסואליות; שההומואיות היא דבר מדבק".[19] בכתבה על מארז ה-DVD של העונה השמינית, כתב טוד גילכרייסט כי הפרק "בהחלט עשוי להיחשב אחד הפרקים הגדולים בכל הזמנים".[28] קתרין לאמבי מאוניברסיטת סידני ציינה את הפרק כדוגמה לסאטירה מוצלחת, ש"חוקרת סוגיות [הומוסקסואליות] רבות בצורה עמוקה למדי [...] מבלי להיות פוליטית באופן גלוי", וציינה כי המסר האנטי-הומופובי של הפרק יעיל יותר מזה של סדרות להט"ב כגון "הכי גאים שיש".[29]
בשנת 2002 כתבו הסופרים סטיב ויליאמס ואיאן ג'ונס באתר "Off the Telly" כי הפרק הוא אחד מחמשת הפרקים הגרועים ביותר של הסדרה, וציינו שהוא "משאיר טעם ממש רע בפה" כיוון שהומר הוא "פשוט די מניאק" במהלך כל הפרק. השניים ציינו כי "זהו צד של הסדרה שלא ראינו בעבר, ולא רצינו לראות".[30]
ביוני 2003 תבע אזרח רוסי את ערוץ הטלוויזיה הרוסי REN TV, בטענה שהתוכניות "משפחת סימפסון" ו"איש משפחה" "מנוונות ומקדמות סמים, אלימות והומוסקסואליות", ודרש שלא לשדר אותן יותר בתחנה. כראיה לכך שהסדרה מקדמת הומוסקסואליות, הוקרן לשופט הפרק "הפוביה של הומר"; התביעה נדחתה לאחר יום.[31]
ראו גם
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל טלוויזיה | ||
"הפוביה של הומר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הפוביה של הומר", באתר AllMovie (באנגלית)
"הפוביה של הומר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הפוביה של הומר", באתר The Simpsons
- "הפוביה של הומר", באתר The Simpsons Archive
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 "Homer Phobia", The Simpsons Archive
- ^ The Simpsons "There's Something About Marrying" February 20, 2005
- ^ Andrew Gumbel (2004-08-07). "Why America's love affair with The Simpsons is being forced out of the closet". Irish Independent.
- ^ "Springfield awaits its first outing," Calgary Herald, July 29, 2004, pg. E.2.
- ^ Hauge, Ron (2006). The Simpsons The Complete Eighth Season DVD commentary for the episode "Homer's Phobia" (DVD). 20th Century Fox.
- ^ 1 2 3 4 Oakley, Bill (2006). The Simpsons The Complete Eighth Season DVD commentary for the episode "Homer's Phobia" (DVD). 20th Century Fox.
- ^ "Origins of Homer phobia". The Gold Coast Bulletin. 2001-05-24. p. T30.
- ^ Kenyon, Heather. "The World Animation Celebration: Pasadena's Festival". Animation World Magazine. נבדק ב-2007-05-13.
- ^ Tompkins, Stephen (2006). The Simpsons The Complete Eighth Season DVD commentary for the episode "Homer's Phobia" (DVD). 20th Century Fox.
- ^ Oakley, Bill; Weinstein, Josh; Tompkins, Steve (2006). The Simpsons The Complete Eighth Season DVD commentary for the episode "Homer's Phobia" (DVD). 20th Century Fox.
- ^ Waters, John (2006). The Simpsons The Complete Eighth Season DVD commentary for the episode "Homer's Phobia" (DVD). 20th Century Fox.
- ^ "Ask Bill & Josh". NoHomers.net. 2005-11-02. נבדק ב-2008-06-24.
- ^ 1 2 3 4 Martyn, Warren; Wood, Adrian (2000). "Homer's Phobia". BBC. נבדק ב-2007-02-13.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Richmond, Ray; Antonia Coffman (1997). The Simpsons: A Complete Guide to our Favorite Family. Harper Collins Publishers. p. 228. ISBN 0-00-638898-1.
- ^ David Bauder (1997-02-21). "NBC's sky falls on rest of TV's broadcast networks". The Florida Times-Union. p. D-2.
- ^ "Primetime Emmy Awards Advanced Search". Emmys.org. אורכב מ-המקור ב-2009-02-15. נבדק ב-2009-02-10.
- ^ "Legacy: 25th Annual Annie Award Nominees and Winners (1997)". AnnieAwards.com. נבדק ב-2008-01-15.
- ^ "Homer's Phobia?". Gay & Lesbian Alliance Against Defamation. 1997-02-21. אורכב מ-המקור ב-2007-09-29. נבדק ב-2007-02-14.
- ^ 1 2 Alberti, John (2003). Leaving Springfield: The Simpsons and the Possibility of Oppositional Culture. Wayne State University Press. p. 241. ISBN 0-8143-2849-0.
- ^ "The Family Dynamic". Entertainment Weekly. 2003-01-29. נבדק ב-2007-02-13.
- ^ Paakkinen, Jouni (2003-02-06). "10 fan favorites". USA Today. נבדק ב-2007-02-13.
- ^ Weir, Rich. "Top 10: Simpsons Episodes". Askmen.com. נבדק ב-2007-02-13.
- ^ John Patterson (2005-04-30). "The Guide: Preview film: If only... There were a few taboos left for John Waters to shatter. John Patterson mourns the death of offensiveness". The Guardian.
- ^ Goldman, Eric; Iverson, Dan; Zoromski, Brian. "Top 25 Simpsons Guest Appearances". IGN. נבדק ב-2007-02-13.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Arnold Wayne Jones (2007-05-18). "The Simpsons Turns 400: We Name the Greatest Guests!". TV Guide. נבדק ב-2008-01-12.
- ^ Wook Kim (2008-05-11). "Springfield of Dreams: 16 great 'Simpsons' guest stars". Entertainment Weekly. נבדק ב-2008-05-11.
- ^ Warren Martyn (Editor), Adrian Wood (Editor), I Can't Believe It's a Bigger and Better Updated Unofficial Simpsons Guide, February 10, 2000, ISBN 0753504952
- ^ Gilchrist, Todd (2006-08-14). "The Simpsons - The Complete Eighth Season". IGN.com. נבדק ב-2007-03-01.
- ^ Michael Lallo (2007-07-25). "Mmmmmmmm ... clever". The Age. p. Culture 9.
- ^ Williams, Steve; Jones, Ian. "Five Of The Best ... And Five Of The Worst". Off the Telly. אורכב מ-המקור ב-2012-11-14. נבדק ב-2007-05-13.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "Court Rules for Simpsons Cartoon". The St. Petersburg Times. 2005-04-05. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-2007-03-07.