הרברט קפלר
הרברט קפלר (בגרמנית: Herbert Kappler; 23 בספטמבר 1907 – 9 בפברואר 1978) היה פושע מלחמה נאצי. הוא שירת כמפקד באס אס, ראש משטרת הביטחון והאס דה ברומא במהלך מלחמת העולם השנייה והיה אחראי לטבח בפוסה ארדיאטינה[1][2], לאחר תום המלחמה עמד קפלר למשפט באיטליה ונידון למאסר עולם. הוא נמלט מהכלא זמן קצר לפני מותו בגרמניה המערבית ב-1978.
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1907 שטוטגרט, ממלכת וירטמברג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1978 (בגיל 70) זולטאו, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית |
| השתייכות |
אס אס |
| תקופת הפעילות |
מ-1932 |
| דרגה |
אובר-שטורמבאנפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
טבעת הכבוד של האס אס | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקפלר נולד למשפחה ממעמד הביניים בשטוטגרט של הקיסרות הגרמנית, הוא הצטרף למפלגה הנאצית ב-1 באוגוסט 1931 והצטרף לאס אס ב-1933. בינואר 1936 הוצב לתפקיד במשרד הראשי של הגסטפו בשטוטגרט.
במהלך האנשלוס ב-1938 פיקח קפלר על הגירושים ההמוניים של יהודי אוסטריה במסגרת שואת יהודי אוסטריה[3], קאפלר הוצב ברומא כראש ה-SD ומתחילת מלחמת העולם השנייה הוא שיתף פעולה באופן הדוק עם המשטרה האיטלקית.
מפקד המשטרה ברומא הכבושה
עריכהב-8 בספטמבר 1943, בתגובה על הסכם שביתת הנשק בין איטליה לבעלות הברית, כבש הצבא הגרמני את רומא וקפלר מונה למפקד משטרת הביטחון ושירות הביטחון עבור כל יחידות משטרת ה-SS ומשטרת הסדר הפרוסים ברומא[1][4][5][6][7].
קפלר הופקד מיד על יישום השואה באיטליה ברומא ובלאציו[4] בפעולתו הראשונה בוצעה הפשיטה על גטו רומא בה רוכזו 1,023 מיהודי רומא וגורשו למחנה ההשמדה אושוויץ, מהם שרדו רק 16. מאוחר יותר הוא סידר את גירושם של 993 יהודים רומאים נוספים, שגם הם כמעט כולם נרצחו בתאי הגזים. כחלק מהמבצע האחרון, סחט קאפלר בהצלחה 50 ק"ג זהב מיהודי רומא, כשלאחר מכן טען קפלר כי הוא ניסיון למנוע את הגירושים[3][8][9].
בתחילת 1944 היה קפלר הנציג הגבוה ביותר של המשרד הראשי לביטחון הרייך ברומא וענה ישירות הן למושל הצבאי, תחת גנרל הלופטוואפה קורט מאלצר, והן לשרשרת הפיקוד של ה-SS תחת מפקד האס אס והמשטרה. קפלר נקלע לעימות ישיר עם הוותיקן הנייטרלי תחת האפיפיור פיוס ה-12, שקפלר האמין ובצדק שהוא נותן מחסה שבויים נמלטים של בעלות הברית, חברי ההתנגדות האיטלקית ויהודים.
יריב נתעב במיוחד של קאפלר היה המונסיניור האירי יו אופלהרטי, פעילותו של המונסיניור בסיוע סמוי ליהודים ולנמלטים אחרים הובילה הן את קפלר והן את עמיתו האיטלקי פייטרו קוך לתכנן שוב ושוב, ולשווא, את החטיפה, העינויים וההוצאה להורג של או'פלהרטי[5][10].
בינתיים, החפרפרות של קפלר בתוך הוותיקן כללו סמינר אסטוני לאומי ולשעבר טקס ביזנטי מהרוסיקום בשם אלכסנדר קורטנה, שעבד מ-1940 עד 1944 כמתרגם של קהילת הוותיקן לכנסיות המזרחיות. באותן שנים ריגל קורטנה בחשאי למען ברית המועצות, עם תוצאות הרסניות עבור הכמרים והמאמינים המחתרתים הרבים שאת שמותיהם העביר לנ.ק.ו.ד. קורטנה, שתמיד היה נאמן לברית המועצות, החל לרגל גם עבור גרמניה הנאצית רק ב-1943, משום שהמפעיל החדש שלו, קפלר, איים שוב ושוב לשלוח את קורטנה ואשתו למחנה ריכוז. קורטנה, לעומת זאת, הפך את השולחן נגד קאפלר על ידי גניבת ספרי הקוד הסודיים ביותר של סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית ה-SD ממשרדו במהלך הכאוס של קרב אנציו. לאחר מכן העביר קורטנה את ספרי הקוד לסובייטים באמצעות מונסיניור מריו בריני ממזכירות המדינה של הוותיקן[11][12].
מעצר והרשעה פלילית
עריכה
ב-1945 נעצר קאפלר על ידי השלטונות הבריטיים והועבר לידי ממשלת איטליה ב-1947. הוא נשפט בשנה שלאחר מכן. מפקדו השני של קאפלר ברומא, מפקד ה-SS אריך פריבקה, הצליח להימלט לארגנטינה ולא הוסגר לאיטליה כדי לעמוד לדין בשל תפקידו שלו בטבח בפוסה ארדיאטינה עד 1996[13][14].
ביולי 1948 נשפט קפלר על ידי בית דין צבאי של הצבא האיטלקי ונידון למאסר עולם[15] לשרת בכלא הצבאי גאטה[9].
אשתו הראשונה של קפלר התגרשה ממנו בזמן שריצה את עונשו. מאוחר יותר הוא נישא בשנית ב-1972 לאנליז קפלר, אחות שאיתה ניהל התכתבות ממושכת, בטקס חתונה בכלא. בשלב זה קפלר נהיה קתולי[16] בשל השפעתו של אויבו מימי המלחמה, מונסניור יו אופלהרטי, שביקר אותו לעיתים קרובות בכלא, ואשר עמו שוחח קפלר לעיתים קרובות על ספרות ודת[10].
בשנת 1975, בגיל 68, אובחן קפלר כחולה בסרטן סופני. ערעורים של אשתו ושל ממשלת מערב גרמניה לשחרור וחנינה נדחו על ידי השלטונות האיטלקיים, אך ב-1976 הסכימו האיטלקים להעבירו לבית חולים[2], עקב הידרדרות מצבו של קפלר והיותה של אנליז קפלר אחות, הייתה לה גישה כמעט בלתי מוגבלת אליו. באוגוסט 1977, לאחר ביקורה אצלו היא לקחה אותו במזוודה גדולה[17] ונמלט למערב גרמניה, בעזרתו של חבר קרביניירי שכל הנראה לא היה מודע לכך[3][9].
על אף הדרישות להחזיר את קפלר לאיטליה סירבו שלטונות גרמניה המערבית להסגירו וגם לא העמידו אותו לדין בגין פשעי מלחמה נוספים, על פי הדיווחים בשל מצבו הבריאותי. בעקבות הבריחה התפטר שר ההגנה ויטוריו לאטנציו מתפקידו[18], שישה חודשים לאחר בריחתו, מת קאפלר בביתו בסולטאו, ב-9 בפברואר 1978, בגיל 70[19].
בתרבות ובקולנוע
עריכהבסרט העלילתי "טבח ברומא" משנת 1973, העוסק בטבח הארדיאטיני, גילם השחקן ריצ'רד ברטון את קפלר.
בסרט "הסקרלט והשחור" משנת 1983, גילם כריסטופר פלאמר את קפלר בסרט הטלוויזיה, אשר פירט את פגישתו הראשונה של קאפלר עם מונסיניור יו אופלהרטי.
זמנו שלאחר המלחמה של קפלר בקש מקלט בוותיקן, והידידות כתוצאה מכך עם אויבו לשעבר מונסיניור או'פלהרטי, הומחזו במחזה הרדיו "ה-Scarlet Pimpernel of the Vatican" מאת רובין גלנדינינג. מחזה הרדיו שודר לראשונה ב-30 בנובמבר 2006 ב־BBC Radio 4 בבריטניה. מאוחר יותר הוא הוצג בהופעה חיה תחת השם Kingfishers Catch Fire[20].
ראו גם
עריכהביבליוגרפיה
עריכה- Fabio Simonetti, Via Tasso: Quartier generale e carcere tedesco durante l'occupazione di Roma, Odradek, Roma, 2016
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Hu, Caitlin (8 ביולי 2016). "An Italian doctor explains "Syndrome K", the fake disease he invented to save Jews from the Nazis". Quartz (באנגלית). נבדק ב-2020-09-02.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ 1 2 Levi, Primo; Belpoliti, Marco (2002). Belpoliti, Marco (ed.). The Black Hole of Auschwitz (באנגלית). Italy: Polity. ISBN 978-0-7456-3240-7..
- ^ 1 2 3 SAMUELS, SHIMON (15 במאי 2020). "The SS and the Vatican". The Jerusalem Post. נבדק ב-2020-09-02.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ 1 2 Hale, Tom (20 באוגוסט 2020). "How The Ficticious 'Syndrome K' Saved Dozens of Jews From The Nazis". IFLScience (באנגלית). נבדק ב-2020-09-02.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ 1 2 "Ireland's Oskar Schindler". belfasttelegraph (באנגלית בריטית). 20 באפריל 2019. ISSN 0307-1235. נבדק ב-2020-09-02.
{{cite news}}: (עזרה). - ^ Rom, Anna Maldini. "Weitere Gräber nicht mehr namenlos (neues deutschland)". www.neues-deutschland.de (בגרמנית). נבדק ב-2020-09-02..
- ^ The Oxford Companion to International Criminal Justice (באנגלית). OUP Oxford. 2009-01-22. ISBN 978-0-19-102149-7..
- ^ "The Testimony of Herbert Kappler". The Nizkor Project. 31 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ 1 2 3 "La vedova di Kappler a Trento per il culto del Simonino". l'Adige.it (באיטלקית). 2020-08-12. נבדק ב-2020-09-02.
- ^ 1 2 Stephen Walker (4 במרץ 2011), "The Priest who Outfoxed the Nazis", The Irish Times, נבדק ב-4 במרץ 2011
{{citation}}: (עזרה). - ^ David Alvarez and Robert A. Graham, S.J. (1997), Nothing Sacred: Nazi Espionage Against the Vatican, Frank Cass, London. Pages 114-139.
- ^ David Alvarez (2002), Spies in the Vatican: Espionage and Intrigue from Napoleon to the Holocaust, University Press of Kansas. Pages 222–236, 316–318.
- ^ Smale, Alison (2013-10-11). "Erich Priebke, Nazi Who Carried Out Massacre of 335 Italians, Dies at 100". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-02..
- ^ Agnew, Paddy (19 באוקטובר 2013). "Nazi funeral that's forcing Italy to face its past". The Irish Times (באנגלית). נבדק ב-2020-09-02.
{{cite news}}: (עזרה). - ^ "Sentenza n. 631, del Tribunale Militare Territoriale di Roma, in data 20.07.1948 - Difesa.it". www.difesa.it. נבדק ב-2023-09-06..
- ^ "St. Ananias". Catholic Exchange. 25 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ קפלר שקל כ-47 ק"ג באותו זמן.
- ^ Cicchino, Enzo (2000). "Kappler's escape MEETING WITH Hon. Minister Vito Lattanzio". larchivio.com. נבדק ב-2 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Coverage of Herbert Kappler's escape". Time magazine. 29 באוגוסט 1977. אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2008. נבדק ב-4 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה). - ^ Reed, Rex (2019-10-04). "'Kingfishers Catch Fire' Is a Thoughtful and Provocative Theatrical Experience". Observer (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-09-02.