הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס
הרולד רופרט ליופריק ג'ורג' אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס (באנגלית: Harold Alexander, 1st Earl Alexander of Tunis; 10 בדצמבר 1891 - 16 ביוני 1969) היה פילדמרשל בצבא הבריטי אשר לחם בין היתר בשתי מלחמות העולם ונודע במיוחד עבור פיקודו במערכה בצפון אפריקה והמערכה בזירת הים התיכון במלחמת העולם השנייה.
 | |||||||||||
| לידה |
10 בדצמבר 1891 לונדון, אנגליה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1969 (בגיל 77) סלאו, אנגליה | ||||||||||
| שם לידה |
Harold Rupert Leofric George Alexander  | ||||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||
| מקום קבורה |
הרטפורדשייר | ||||||||||
| השכלה | |||||||||||
| בן או בת זוג |
Margaret Alexander, Countess Alexander of Tunis (14 באוקטובר 1931–?) | ||||||||||
| שושלת רוזן אלכסנדר מתוניס | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||
  | |||||||||||
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
|---|---|
| בן או בת זוג |
Margaret Alexander, Countess Alexander of Tunis (14 באוקטובר 1931–?) |
| צאצאים |
שיין אלכסנדר, רוזן אלכסנדר השני מתוניס, Brian Alexander, Lady Rose Alexander, Lady Susan Alexander |
| השתייכות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1911–1946 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
המפקד העליון של זירת הים התיכון מפקד קבוצת הארמיות ה-15 מפקד קבוצת הארמיות ה-18 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
| | |
לאחר שירותו הצבאי, שימש אלכסנדר בין היתר בתור המושל הכללי של קנדה, ה-17 מאז איחוד קנדה ומזכיר ההגנה ה-6, זאת בשנים שלאחר המלחמה.
ביוגרפיה
עריכההרולד אלכסנדר נולד בלונדון, הבן השלישי לרוזן ורוזנת קלדון (Caledon), כאשר אימו הייתה אף היא בת לרוזן מאירלנד. משפחת אלכסנדר הייתה נצר למשפחות האצולה פרוטסטנטיות באזור אולסטר באירלנד.[1] אלכסנדר התחנך בבית ספר פרטי ולאחר מכן החל את לימודיו במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט בתור צוער. בספטמבר 1911, משסיים בהצלחה את לימודיו בסנדהרסט, קיבל אלכסנדר דרגת לוטננט משנה והחל את שירותו במשמר האירי, בהמשך קודם לדרגת לוטננט.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהעם תחילת מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914, נשלח אלכסנדר כמפקד פלוגה יחד עם הגדוד הראשון של רגימנט המשמר האירי, מהיחידות הראשונות שנשלחו כחלק מחיל המשלוח הבריטי חזית המערבית עם תחילת האש. הוא לחם במהלך קרב הנסיגה ממונס ולאחר מכן נפצע בקרב איפר הראשון (אוקטובר-נובמבר 1914) ונשלח להחלמה קצרה בבריטניה. ב-7 בפברואר 1915 הוא הועלה לדרגת קפטן וקיבל תפקיד פיקודי בגדוד השני של המשמר שהוקם בתקופה זו כדי לסייע למאמץ המלחמתי.
באוגוסט 1915 חזר אלכסנדר לחזית המערבית והשתתף בקרב לוס, שם הוא אף שימש למשך עשרה ימים מפקד של הגדוד הראשון כמחליף למפקד שנהרג, לאחר מכן חזר לגדוד השני. על גבורתו במהלך הקרב ופיקודו עוטר אלכסנדר בצלב הצבאי בינואר 1916. לאחר מכן אלכסנדר לקח חלק במערכה על הסום (יולי-נובמבר 1916), על גבורתו בקרב באזור פלרס-קורסלט ב-15 בספטמבר הוענק לו באוקטובר אות השירות המצוין, בכתב העיטור נכתב:
"עבור התנהגות למופת בקרב. הוא היה הרוח החיה של ההתקפה, ובמהלך כל היום הוביל לא רק את חייליו אלא את חיילי כל הרגימנטים. הוא החזיק את החפירות שנכבשו למרות אש מקלעים כבדה [כנגדם]."[2]
על פיקודו במהלך מערכת הסום הוא גם זכה בתואר אביר במסדר לגיון הכבוד של צרפת. בדצמבר הוא קודם לסגן מפקד הגדוד הראשון, בדרגה הזמנית של מייג'ור, דרגה אשר קיבל באופן מלא רק ב-1 באוגוסט 1917. באוקטובר 1917, שוב פיקד בפועל על הגדוד השני כשהוא מכהן בתפקיד של לוטננט-קולונל, הוא פיקד על הגדוד בקרב איפר השלישי בו נפצע קלות, ובהמשך בקרב קמברה, שם איבד הגדוד שלו 320 חיילים מתוך 400 במהלך הלחימה סביב חורשת בורלון. במרץ 1918 פיקד אלכסנדר באופן זמני על הגדוד הרביעי ובאפריל שב לפקד על הגדוד השני בלחימה סביב הייזברוק, שם ספג הגדוד אבדות כל כך קשות שהוא לא שב להילחם עד סוף המלחמה. בעודו בעל מינוי כלוטננט-קולונל באופן לא רשמי, נשלח אלכסנדר לפקד על מחנה אימון של חיל הרגלים באוקטובר 1918. לימים חיבר הסופר רודיארד קיפלינג ספר אודות קורות רגימנט המשמר האירי (שם שירת בנו ונפל בקרבות) במלחמת העולם. קיפלינג תיאר בספרו את אלכסנדר כך:
"...לא ניתן לערער על כך שלקולונל אלכסנדר היה ללא ספק את הכישרון לשליטה על חייליו באופן בו הם תמיד היו קשובים לו... פקודיו אהבו אותו, גם כאשר גער בהם באופן קשה על טעויותיהם; וחייליו היו כולם שלו."[3]
בין המלחמות
עריכהבשנת 1919 נשלח אלכסנדר לסייע לכוחות הלטבים במהלך מלחמת העצמאות של לטביה, שם פיקד על יחידות לטביות בלחימה כנגד הבולשביקים במזרח המדינה. במהלך תקופתו שם נפצע ב-9 באוקטובר על ידי אחד מחייליו שירה בו בשוגג. במאי 1920 חזר אלכסנדר לבריטניה, עדיין בדרגת מייג'ור וקיבל את תפקיד סגן מפקד הגדוד הראשון של המשמר האירי, במאי 1922 הוא הועלה לדרגת לוטננט-קולונל וקיבל את הפיקוד על הגדוד. בתקופה זו נשלח עם גדודו להצבה בטורקיה, שם הגדוד הוצב כחלק מהשמירה הסכם סוור והיה במקום במהלך משבר צ'נקלה. באוקטובר 1922 נשלח הגדוד בפיקודו של אלכסנדר לגיברלטר ומשם חזרה ללונדון באפריל 1923.
בינואר 1926 הוחלף אלכסנדר בפיקוד הגדוד הראשון והוא התפנה לתקופת לימודים במכללה למטה בקמברלי (מחוז סארי). משסיים בהצלחה את לימודיו, הועלה לדרגת קולונל בפברואר 1928 וקיבל את הפיקוד על המחוז הרגימנטלי של המשמר האירי וחטיבת המילואים ה-140 (הרביעית של לונדון) של הצבא הטריטוריאלי. בינואר 1930 חזר אלכסנדר לתקופת לימודים נוספת הפעם במכללת ההגנה הקיסרית, שם למד במשך כשנה ובין המחנכים שם היו אלן ברוק וברנרד לו מונטגומרי, שני קצינים מוערכים שעתידים היו לפקד לצידו במהלך מלחמת העולם השנייה וככל הנראה לא התרשמו במיוחד מיכולותיו במהלך לימודיו במכללה.
לאחר שסיים את לימודיו במכללה למטה, נישא אלכסנדר באוקטובר 1930 למרגרט בינגהאם, להם נולדו במהלך השנים שני בנים ובת בנוסף לאימוץ בת נוספת בתקופת שהותם בקנדה. החל מינואר 1931 מילא אלכסנדר תפקידי מטה שונים, בהם; בדירקטוריון ההדרכה הצבאי במשרד המלחמה ולאחר מכן בין 1932-1934 במטה הפיקוד הצפוני ביורק.
באוקטובר 1934 קיבל אלכסנדר את הדרגה בריגדיר באופן זמני ונשלח לגבול הצפון-מערבי של הודו הבריטית כשהוא מפקד על 'חטיבת נאושרה' במהלך הלחימה בשבטים אפגנים באזור. עבור חלקו בלחימה ובמיוחד במהלך המערכה המוחמנדית השנייה, צוין אלכסנדר לשבח מספר פעמים והוא זכה בתואר עמית במסדר כוכב הודו. במאי 1937 חזר אלכסנדר לבריטניה ומונה לשרת בסיוע המלך ג'ורג' השישי (Aids-de-Camp) ובתפקיד זה לקח חלק בארגון אירועי ההכתרה. לאחר ההכתרה, שב אלכסנדר להודו ובאוקטובר 1937 הועלה לדרגת מייג'ור-גנרל, מה שהפך אותו בגיל 45 לגנרל הצעיר ביותר בצבא הבריטי. בפברואר 1938 שב לבריטניה ומונה למפקד הדיוויזיה הראשונה ומספר חודשים לאחר מכן הוא קיבל את התואר עמית במסדר האמבט.
מלחמת העולם השנייה
עריכהלאחר תחילת המלחמה בספטמבר 1939, במאי 1940 עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת ועל ארצות השפלה, נשלחו כוחות בריטים לסייע לצבא הצרפתי. אלכסנדר פיקד על הדיוויזיה הראשונה שנשלחה בניסיון לעצור את ההתקדמות הגרמנית, מאמץ שנכשל והוביל לנסיגה לכיוון דנקרק. הכוחות הבריטים הצליחו להחזיק במובלעת סביב אזור דנקרק ולארגן נסיגה ימית לחופי בריטניה מעברה השני של תעלת למאנש, בשלב זה מונה מונטגומרי למפקד הקורפוס השני ואילו אלכסנדר מונה למפקד הקורפוס הראשון. השניים ניהלו את לחימת הכוחות הבריטים במובלעת ובעיקר את נסיגת הכוחות, כאשר אלכסנדר עצמו עלה על הספינה האחרונה שעזבה ב-3 ביוני כשהוא מוודא שאחרוני החיילים פונו.
לאחר הנסיגה מאדמת אירופה, אלכסנדר והקורפוס הראשון תחת פיקודו הוצבו בצפון-מזרח אנגליה, במשימת הגנה על האי הבריטי במקרה ותתרחש פלישה גרמנית. ביולי 1940 הוא הועלה לדרגת לוטננט-גנרל זמנית ומונה למפקד העליון של הפיקוד הדרומי האחראי על הגנת החופים הדרומיים של האי, בדצמבר הוא קיבל באופן רשמי את הדרגה. בפברואר 1942, לאחר הפלישה היפנית לבורמה, נשלח אלכסנדר לפקד על הכוחות הבריטים בבורמה והועלה כך לדרגת גנרל. במרץ אותה שנה הוא קיבל את הפיקוד על כלל כוחות בעלות הברית בבורמה, ביולי הושלמה הנסיגה הבריטית לגבולות הודו ואלכסנדר שב חזרה לבריטניה כשהוא זוכה לשבחים על פיקודו שם.
באוגוסט 1942 הוחלט שאלכסנדר יחליף את קלוד אוקינלק בתפקיד מפקד פיקוד המזרח התיכון, האחראי בין היתר על המערכה בצפון אפריקה. באותה העת נבחר מונטגומרי לקחת את הפיקוד על הארמייה השמינית של הצבא הבריטי שניהלה את עיקר הקרבות מול הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה, אלכסנדר פיקד על המערכה המוצלחת של מונטגומרי באל-עלמיין והמאמץ מערבה לכיוון טריפולי. כאשר כוחות ארצות הברית ובריטניה נפגשו בתוניסיה בפברואר 1943 (חבירת הכוחות הבריטים שנעו מערבה ממצרים ואלו שנחתו בצפון אפריקה כחלק ממבצע לפיד), כלל כוחות בעלות הברית בצפון אפריקה אוחדו תחת קבוצת הארמיות ה-18 שהוקמה לשם כך, ואלכסנדר נבחר לפקד עליה כשהוא תחת פיקוד דווייט אייזנהאואר, מפקד פיקוד המזרח התיכון.
המערכה בתוניסיה הסתיימה עם כניעת הכוחות הגרמנים במאי 1943 ועתה עמד אלכסנדר בפיקוד קבוצת הארמיות ה-15 שהייתה אמונה על הפלישה לסיציליה המתוכננת, כאשר תחת פיקודו הארמייה השמינית של מונטגומרי והארמייה האמריקנית השביעית של ג'ורג' פטון. כאשר נבחר איזנהאור למפקד בעלות הברית העליון, שמו של אלכסנדר הועלה לתפקיד מפקד כוחות היבשה של בעלות הברית, זאת לקראת הפלישה לנורמנדי. לבסוף הושאר אלכסנדר באיטליה בפיקוד קבוצת הארמיות ה-15 וניהול המערכה לשחרור איטליה. בדצמבר 1944 העביר אלכסנדר את הפיקוד על הכוחות באיטליה למארק קלארק והוא עצמו התמנה למפקד פיקוד המזרח התיכון האחראי על כלל הזירה. הוא הועלה לדרגת פילדמרשל אשר ניתנה לו רטרואקטיבית ל-4 ביוני 1944 (תאריך שחרור רומא).
ב-29 באפריל 1945, קיבל אלכסנדר את כניעת כוחות מדינות הציר באיטליה, כאשר מספר ימים לאחר מכן כלל הכוחות הגרמנים נכנעו והמלחמה באירופה הסתיימה. עבור שירותו ופיקודו זכה אלכסנדר למספר עיטורים ותארים לאורך שנות המלחמה, ב-1 במרץ 1946 לצד קצינים בולטים נוספים במלחמה, זכה אלכסנדר בתואר 'ויקונט אלכסנדר מתוניס ואריגל' על ידי המלך ג'ורג' השישי.
מושל כללי של קנדה
עריכהאלכסנדר הוצע למלא את תפקיד ראש המטה הכללי הקיסרי עם סיום המלחמה, אך הוא בחר במקום להשתחרר מהצבא ולמלא את תפקיד המושל הכללי של קנדה שהוצע לו. ב-12 באפריל 1946 אלכסנדר הושבע לתפקיד, לאחר שהוא הומלץ על ידי ראש ממשלת קנדה ויליאם ליון מקנזי קינג וקיבל באופן רשמי את המשרה מידי המלך ג'ורג' השישי.
אלכסנדר נחשב למושל כללי פעיל שלקח את תפקידו מאוד ברצינות. הוא הרבה לבקר באירועים שונים ברחבי המדינה ולצאת לשליחויות דיפלומטיות במדינות אחרות, הוא גם כיהן בתפקיד במהלך מלחמת קוריאה שהחלה בשנת 1950, אליה נשלחו גם חיילים קנדים. בתחילת שנת 1952 סיים אלכסנדר את תפקידו כמושל וחזר לבריטניה, כאשר וינסנט מסאיי החליף אותו.
מזכיר ההגנה
עריכהבתחילת שנת 1952 סיים אלכסנדר את תפקידו בקנדה וחזר לבריטניה כדי לקבל את תפקיד מזכיר ההגנה, זאת לבקשתו של צ'רצ'יל (שכיהן עד אז כראש ממשלה ומזכיר ההגנה). הוא הגיע בפברואר לבריטניה, בסמוך למותו של ג'ורג' השישי וחודש לאחר תחילת כהונתו קיבל מהמלכה הטריה אליזבת השנייה את תואר הרוזנות "רוזן אלכסנדר מתוניס" (זאת כהעלאה בדרגת האצולה לאחר שקיבל את התואר "ויקונט" בשנת 1946).
בשנת 1954 פרש אלכסנדר מתפקיד מזכיר ההגנה ומהחיים הציבוריים. הוא נפטר ב-16 ביוני 1969.
תארים ועיטורים
עריכה
|
|
|
.png){kind=small}
_ribbon.png){kind=small}
מדליות:
|
|
|
|
_ribbon.png){kind=small}
_ribbon.PNG){kind=small}
לקריאה נוספת
עריכה- Kemp, Anthony, and McBride, Angus. 1982. Allied commanders of World War II. London: Osprey Publishing.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרולד אלכסנדר באתר About.
- הרולד אלכסנדר באתר אוניברסיטת פרינסטון.
- הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Kemp & McBridge, 1982, עמ' 3
- ^ מתוך הגזאט הלונדוני, גליון 29793, עמ' 10169, 20 באוקטובר 1916. נדלה במרץ 2014.
- ^ מתוך Kipling, Rudyard. The Irish Guards in the Great War, Vol. 2. נדלה במרץ 2014.
| הקודם: אלכסנדר קיימברידג' |
המושל הכללי של קנדה 1946–1952 |
הבא: וינסנט מאסי |
| הקודם: וינסטון צ'רצ'יל |
שר הביטחון 1952–1954 |
הבא: הרולד מקמילן |