קרב איפר הראשון

קרב איפר הראשון
	; הגדוד השני של רגימנט האוקס ובאקס מביס את חיילי המשמר הפרוסי.
	מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
	מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	19 באוקטובר 1914 – 22 בנובמבר 1914 (35 ימים)
קרב לפני	המירוץ אל הים
קרב אחרי	קרב שמפאן הראשון
מקום	איפר, בלגיה
קואורדינטות	; 50°51′07″N 2°53′28″E / 50.851944444444°N 2.8911111111111°E
תוצאה	ניצחון טקטי למדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים
בריטניה ; צרפת ; בלגיה	האימפריה הגרמנית
מפקדים
ג'ון פרנץ' ; פרדיננד פוש; ז'וזף ז'ופר; אלברט הראשון	אריך פון פאלקנהיין; אלברכט, דוכס וירטמברג; רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה; מקס פון פבק; אלכסנדר פון לינסינגן
כוחות
4,400,000 (סך הכל)	5,400,000
אבדות
85,000 צרפתים ; 56,000 בריטים וחיילי האימפריה ; 22,000 בלגים.;	46,765 מתוכם 8,050 נהרגו ו-10,545 נחשבו כנעדרים.
	(למפת בלגיה רגילה) בריסל אנטוורפן ברוז' גנט לייז' ארלון שרלרואה נאמור צרפת הולנד גרמניה לוקס. הים; הצפוני; קרב איפר הראשון

קרב איפר הראשון (באנגלית: First Battle of Ypres) המוכר גם בתור קרב פלנדריה הראשון (בצרפתית: 1re Bataille des Flandres, בגרמנית: Erste Flandernschlacht) היה קרב שנערך בסביבת העיירה איפר, צפון מערב בלגיה, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב איפר התנהל סביב 'מבלט איפר' אותו החזיקו צבאות מדינות ההסכמה סביב העיירה איפר, מוקד זה היה בעל חשיבות רבה שכן הוא היה המעוז האחרון לפני ערי הנמל החשובות בצפון צרפת בהן דנקרק. הקרב נחשב לנקודת מפנה במלחמה בחזית המערבית, שכן הוא הביא לסיום את המירוץ אל הים שאפיין את חודשי המלחמה הראשונים, ובמידה רבה הביא לסיום את הקרבות הדינאמיים. סיום הקרבות סביב איפר בנובמבר 1914 הביא את שני הצדדים להתחפר בעמדות הגנה וחפירות לאורך קו העימות הן כהכנה לחורף והן משום הקושי של שני הצדדים לבצע פריצה משמעותית.

למרות ניצחון מדינות ההסכמה בבלימת הצבא הגרמני, הקרב מסמן גם במידה רבה את סופו של הצבא הבריטי 'הישן' והמיומן. האבדות הרבות שספגו כלל הצדדים ובהם כ-56,000 חיילים בריטים, הביאו לכך שחיל המשלוח הבריטי ירד למחצית מכוחו מאז תחילת המלחמה, מה שהביא לתהליך גיוס חובה בבריטניה כדי למלא את השורות.

רקע

ערך מורחב – המירוץ אל הים

ב-4 באוגוסט 1914 החלה הפלישה של הצבא הגרמני לצרפת ובלגיה, אותה ניסו לבלום צבאות בלגיה וצרפת בסיוע חיל המשלוח הבריטי שנשלח על ידי הצבא הבריטי. כחודש לאחר מכן, ניצבו הכוחות הגרמנים מצפון לעיר פריז וכוחות מדינות ההסכמה הצליחו במהלך הקרב על המארן לבלום את ההתקדמות הגרמנית ולמנוע את נפילת העיר.

עם ניצחון מדינות ההסכמה בקרב על המארן ב-12 בספטמבר 1914, החל שלב בלחימה בו כל אחד מהצדדים ניסה לפרוץ את קווי האויב בעזרת איגוף מכיוון צפון. שלב זה, המוכר בתור 'המירוץ אל הים' משום התגלגלות הלחימה בסדרת קרבות לכיוון צפון וחופי בלגיה וצרפת לאורך תעלת למאנש, נמשך מספר שבועות עד אוקטובר, כאשר הכוחות הגרמניים כבשו את איפר ואיימו על ערי הנמל הצפוניות. בתגובה לכך, כוחות מדינות ההסכמה ניהלו התקפת נגד אשר שחררה את איפר ויצרה מבלט ('מבלט איפר') עליו הגנו כוחות חיל המשלוח הבריטי, כאשר מצפון ודרום להם הוצבו כוחות צרפת ובלגיה.

משום החשיבות הרבה של איפר בתור המעוז האחרון המגן על ערי הנמל הצפוניות, הגרמנים פתחו במתקפה רחבה בגזרה בניסיון אחרון לבצע תמרון שיביא לניצחון מהיר. מדינות ההסכמה קיוו אף הן להביס את הגרמנים באיפר וכך לאגף את הקו הגרמני מצפון, לשחרר את בלגיה, ולסיים את המלחמה עד סוף שנת 1914. מרכיב חשוב שתרם לאופטימיות של מדינות ההסכמה הייתה העיר אנטוורפן, אשר נותרה בידי כוחות בלגיים בסיוע כוחות הצי המלכותי הבריטי, אך זו נפלה ב-10 באוקטובר אחרי מצור בן 11 ימים. בגזרה שמדרום לאיפר ניסו הבריטים באמצע אוקטובר להתקדם מזרחה לאזור שמצפון לליל, דבר שהוביל בשבועות הבאים לקרב מסין.

צבאות ופיקודם

מדינות ההסכמה

חיל המשלוח הבריטי:

בחודשי המלחמה הראשונים היה חיל המשלוח הבריטי יחידה בסדר גודל של ארמייה, אשר הורכבה ממספר קורפוסים ודיוויזיות מכלל יחידות הצבא הבריטי. במהלך הקרב הורכבו הכוחות הבריטיים משישה קורפוסים, בנוסף ליחידות גיס התעופה המלכותי (בפיקודו של דייוויד הנדרסון) ודיוויזיית הצי המלכותי (בפיקודו של פאריס). הקורפוסים כללו את:

הקורפוס הראשון (דאגלס הייג): הדיוויזיה הראשונה (לומקס), הדיוויזיה השנייה (מונרו)
הקורפוס השני (הוראס סמית'-דוריאן): הדיוויזיה השלישית (האלדיין), הדיוויזיה החמישית (פרגוסון)
הקורפוס השלישי (ויליאם פלטני): הדיוויזיה הרביעית (וילסון), הדיוויזיה השישית (קייר)
הקורפוס הרביעי (הנרי רולינסון): הדיוויזיה השביעית (קאפר), דיוויזיית הפרשים השלישית (בינג)
קורפוס הפרשים (אדמונד אלנבי): דיוויזיית הפרשים הראשונה (דה ליל), דיוויזיית הפרשים השנייה (גוף)
הקורפוס ההודי (ג'יימס וילקוקס): דיוויזיית לאהור (ווטקיס), דיוויזיית מיראט (אנדרסון).

הארמייה הצרפתית השמינית: הכוחות הצרפתיים בארמייה השמינית כללו אף הם שישה קורפוסים, אך לרוב עם יותר דיוויזיות בכל קורפוס, סך הכל 17 דיוויזיות:

קורפוס הפרשים הראשון (קוניו): דיו' הפרשים ה-1 (מאזל), דיו' הפרשים ה-3 (לטורס), דיו' הפרשים ה-10 (קונטס).
קורפוס הפרשים השני (דה מיטרי): הדיו' ה-5 (אלנו), הדיו' ה-9 (דה לספי), הדיו' הטריטוריאלית ה-87 (רוי).
הקורפוס התשיעי (דובואה): הדיוויזיה ה-17 (גוינבודט), הדיוויזיה ה-18 (לפבר), דיוויזיית הפרשים ה-6 (רקישו), דיוויזיית הפרשים ה-7 (אלי ד'ואסל).
הקורפוס ה-16 (גרוסטי): הדיו' ה-31 (וידאל), הדיו' ה-32 (בושאז), הדיו' ה-39 (דנאנט), הדיו' ה-43 (לנקואטו).
הקורפוס ה-20 (בלפורייה): הדיוויזיה ה-11 (פרי), הדיוויזיה ה-26 (הלוויין)
הקורפוס ה-32 (אימבר): הדיו' ה-38 (מטיו), הדיו' ה-42 (דושן), הדיו' הטריטוריאלית ה-89 (בושר), דיוויזיית הפרשים ה-4 (בוייר).

האימפריה הגרמנית


מפקדי הארמיות ה-4 וה-6 מימין הדוכס אלברכט ומשמאל הנסיך רופרכט

קבוצת חיילים גרמנים לצד תותח שדה, 1914.

הארמייה הרביעית בפיקודו של הדוכס אלברכט מווירטמברג כללה חמישה קורפוסים של דיוויזיות מילואים, עם סך הכל 13 דיוויזיות:

הארמייה השישית בפיקודו של הנסיך רופרכט מבוואריה כללה חמישה קורפוסים, עם סך הכל 10 דיוויזיות:

מהלך הקרב

מפה של ההתקפה הגרמנית בסביבת איפר, 20 באוקטובר 1914.

התנגשויות ראשונות

בין 6–14 באוקטובר נכנסו לאיפר כוחות פרשים גרמניים, אשר פעלו לחפות על התקדמות הארמייה הרביעית מעיני בעלות הברית, אולם עד מהרה נאלצו לנטוש את העיר. ב-18 באוקטובר קיבלה הדיוויזיה הבריטית ה-7 פקודה להתקדם לעבר מהן^{[דרושה הבהרה]}, אולם למחרת בבוקר התברר לה שכוח גרמני גדול מאוד מתקדם לעברה, ולכן היא פנתה אחורה ותפסה עמדות על גבעה המשקיפה על איפר ממזרח.

קרב לנגמארק (21–24 באוקטובר)

הקרב על לנגמארק התקיים בין 21–24 באוקטובר, לאחר ההתקדמות של הארמיות הגרמניות ה-4 וה-6 שהתחילה ב-19 באוקטובר, כאשר האגף השמאלי של ה-BEF החל להתקדם לעבר מנין ורולרס. ב-20 באוקטובר, לנגמארק, צפונית מזרחית מאיפר, הוחזקה על ידי יחידות טריטוריאליות צרפתיות והקורפוס הרביעי הבריטי מדרום. הקורפוס הראשון (לוטננט גנרל דאגלס הייג) היה אמור להגיע עם פקודה לתקוף ב-21 באוקטובר. ב-21 באוקטובר היה מעונן, והניסיונות לאתר את עמדות הגרמנים בשעות אחר-הצהריים לא צלחו, ולא נראו תנועות של חיילים גרמנים; הגעתם של ארבעה קורפוסי מילואים גרמניים חדשים התגלתה באופן עקיף בחקירות שבויים, יירוט שדרים, והתגברות ההתקפות הגרמניות; כעת היה ידוע על 5 וחצי גייסות רגלים מצפון לליס, יחד עם 4 קורפוסי פרשים, נגד 7 ו-1/3 דיוויזיות בריטיות ו-5 דיוויזיות פרשים של בעלות הברית. ההתקפה הבריטית הביאה תחילה להתקדמות, אך הארמייה הרביעית פתחה בסדרה של התקפות, למרות שלא הייתה מאורגנת היטב ולא זכתה לתמיכה. הארמיות הגרמניות השישית והרביעית הותקפו מארמנטייר למסין ולנגמארק. הקורפוס ה-4 הבריטי הותקף סביב לנגמארק, שם הדיוויזיה ה-7 הצליחה להדוף את ההתקפות הגרמניות, והקורפוס ה-1 היה מסוגל להתקדם למשך זמן קצר.

התקפת הנגד בגזרת גלוולט (25–29 באוקטובר)

צפונה יותר, פרשים צרפתיים נהדפו חזרה לנהר איזר על ידי קורפוס המילואים ה-23, ועם רדת הלילה נעקרו מהצומת עם הבריטים בסטינסטראט עד דיקסמוד, הגבול עם הצבא הבלגי. הבריטים סגרו את הפער במספר מצומצם של תגבורות, וב-23 באוקטובר השתלט הקורפוס הצרפתי ה-9 על היציאה הצפונית של איפר, ושחרר את הקורפוס ה-1 עם הדיוויזיה ה-17. קברט קורטקיר הוחזר על ידי הדיוויזיה ה-1 והדיוויזיה ה-2 חשה הקלה. למחרת, הקורפוס ה-1 נהדף והדיוויזיה ה-7 הפסידה את יער פוליגון באופן זמני. האגף השמאלי של הדיוויזיה ה-7 השתלטה על עמדות הדיוויזיה ה-2, שהצטרפה למתקפת הנגד של הקורפוס הצרפתי ה-9 על האגף הצפוני לעבר רולר ות'ורוט, שכן הלחימה צפונה לעבר האיזר פגעה בהתקפות גרמניות סביב איפר. התקפות גרמניות נערכו באגף הימני של הדיוויזיה ה-7 בגלוולט. הבריטים שלחו את שרידי הקורפוס ה-1 כדי לחזק את הקורפוס ה-4. ההתקפות הגרמניות בין 25 ל-26 באוקטובר נעשו דרומה יותר, נגד הדיוויזיה השביעית על כביש מנן, וב-26 באוקטובר חלק מהקו התפורר עד שמילואים נאספו כדי לבלום את הפער ולהימנע מאיגוף.

ההתקפה הגרמנית בגזרת גלוולט (29 באוקטובר–14 בנובמבר)

ב-28 באוקטובר, עם היחלשות התקפות הארמייה הרביעית, פלקנהיין הגיב לכישלונות היקרים של הארמיות הרביעית והשישית על ידי הוראה לארמיות לנהל מתקפות נוספות בזמן שכוח חדש, קבוצת הארמייה פבק (גנרל מקס פון פבק), התארגן באמצעות הקורפוס ה-15, הקורפוס הבווארי ה-2, הדיוויזיה ה-26 ודיוויזיית המילואים הבווארית ה-2, תחת מטה הקורפוס ה-13 באזור Deûlémont ו-Werviq, הגבול בין הארמיות ה-6 וה-4, לתקוף כלפי איפר ו-Poperinghe. מגבלות תחמושת קפדניות הוטלו על יחידות הארמייה השישית יותר דרומה, כדי לספק תחמושת ארטילרית ל-250 תותחים כבדים שהוקצו לתמוך בהתקפה בצפון-מערב, בין גלוולט למסין. הקורפוס ה-15 היה אמור לתקוף באגף הימני, דרומית לדרך מנן – איפר לתעלת קומין – איפר והמאמץ העיקרי היה להגיע משם לגארד דיו על ידי הקורפוס הבווארי ה-2, עם הדיוויזיה ה-26.

קרב גלוולט (1 בנובמבר 1914)

ב-29 באוקטובר החלו התקפות של קורפוס המילואים ה-27 נגד הקורפוס ה-1 מצפון לדרך מנן, עם שחר, בערפל סמיך. עם רדת הלילה נכבש צומת גלוולט ונתפסו 600 שבויים בריטים. התקפות צרפתיות הלאה צפונה, על ידי הדיוויזיה ה-17, הדיוויזיה ה-18 והדיוויזיה ה-31 כבשו מחדש את ביקסשואוטה ואת קורטקר קברט. ההתקדמות של קבוצת הארמייה פבק לכיוון דרום-מערב כנגד הקורפוס ה-1 וקורפוס הפרשים המפוצל יותר דרומה, הגיעה למרחק של כ-3 ק"מ מאיפר לאורך דרך מנן והכניסה את העיר לטווח של הארטילריה הגרמנית. ב-30 באוקטובר התקפות גרמניות על ידי דיוויזיית המילואים ה -54 והדיוויזיה ה-30, בכנף שמאל של BEF בגלוולט, נהדפו אבל הבריטים נדחקו ל-Zandvoorde‏, Hollebeke וטירת Hollebeke, כמו גם התקפות גרמנית על רכס מסין עד ויטשאט וסנט איב נהדפו. הבריטים נאחזו מול זנדווורדה עם תגבורת צרפתית ו"כוח באלפין" פיקוד מאולתר של הכוחות. ל-BEF היו נפגעים רבים והוא השתמש בכל עתודותיו אך הקורפוס הצרפתי ה-9 שלח את שלושת הגדודים האחרונים שלו והחזיר את המצב לקדמותו בגזרת הקורפוס ה-1. ב-31 באוקטובר פרצו התקפות גרמניות ליד גלוולט אולם נהדפו על ידי מתקפת נגד של גדוד 2, רגימנט וורקסטשייר.

הקורפוס ה-16 הצרפתי הגיע לאזור מסנט אלואי לוויטשאט ב-1 בנובמבר, כדי לחזק את קורפוס הפרשים והקורפוס ה-9 תקף עוד צפונה ליד בקלייר, מה שהקל על הלחץ הגרמני בשני צדי הקורפוס הבריטי הראשון. עד 3 בנובמבר איבדה קבוצת הארמייה פבק 17,250 חיילים בחמישה ימים, ואילו ב-84 גדודי החי"ר של חיל המשלוח הבריטי שהגיעו לצרפת עם כ-1,000 קצינים וחיילים כל אחד, ב-75 נותרו פחות מ-300 חיילים, וב-18 גדודים מתוכם נותרו פחות מ-100 חיילים, אף על פי שהם קיבלו מחליפים עד 28 באוקטובר. פוש תכנן התקפה לכיוון מסין ולנגמרק ל-6 בנובמבר, כדי להרחיב את המבלט סביב איפר. ההתקפה נהדפה על ידי התקפות גרמניות על האגפים בין התאריכים 5–9 בנובמבר. ב-9 בנובמבר תקפו הגרמנים את הצרפתים והבלגים בין לנגמרק לדיקסמוד, ואילצו אותם לסגת בחזרה למסר, שם נאחזו הבלגים במעברים. לאחר רגיעה קלה, התחדשו ההתקפות הגרמניות בעוצמה רבה בין התאריכים 10–11 בנובמבר, בעיקר בחזית הארמייה הרביעית מלנגמרק לדיקסמוד. ב-10 בנובמבר, 12 ו-1⁄2 דיוויזיות גרמניות של הארמיות הרביעית והשישית, קבוצת הארמייה פבק וקורפוס המילואים ה-27 תקפו מנון בוששן ושולי יער פוליגון, לגוואלוט ומעבר לכביש מנן ליער שרובסברי בדרום.

ב-11 בנובמבר תקפו הגרמנים ממסין להנדג', יער וולדהוק, נון בוששן ויער פוליגון. ירי מסיבי של קבוצות קטנות הדף את ההתקפות הגרמניות בין יער פוליגון לוולדהוק. הדיוויזיות הגרמניות ה-3 וה-26 פרצו מסנט אלוי והתקדמו אל Zwarteleen, כ-2,700 מ' ממזרח לאיפר, שם נבלמו על ידי חטיבת הפרשים ה-7 הבריטית. שרידי הקורפוס ה-2 מלה באסה, תפסו חזית של 3,500 מ', עם 7,800 חיילים ו-2,000 מילואים נגד 25 גדודים גרמנים עם 17,500 איש. הבריטים נהדפו בחזרה על ידי הדיוויזיה ה-4 הגרמנית והתקפות הנגד הבריטיות נהדפו. למחרת נחתה הפגזה חסרת תקדים על עמדות בריטיות בדרום המבלט בין יער פוליגון למסין. חיילים גרמנים פרצו לאורך דרך מנן אך לא ניתן היה לתמוך בהם והפריצה נבלמה עד 13 בנובמבר. שני הצדדים היו מותשים מהמאמצים הללו; הנפגעים הגרמניים בסביבות איפר הגיעו לכ-80,000 איש והאבדות של חיל המשלוח הבריטי, בין אוגוסט - 30 בנובמבר, היו 89,964 חיילים, 54,105 מהם נפגעו באיפר. הצבא הבלגי הצטמצם במחצית והצרפתים איבדו בספטמבר 385,000 איש, 265,000 איש נוספים נהרגו עד סוף השנה.

מאמצים גרמניים אחרונים (11 בנובמבר–22 בנובמבר)

מזג האוויר נעשה קר הרבה יותר, עם גשם בין 12 ל-14 בנובמבר ומעט שלג ב-15 בנובמבר. כפור לילה הגיע בעקבותיו וב-20 בנובמבר האדמה הייתה מכוסה בשלג. הופיעו מקרים של עקיצות כפור והעומס הפיזי גבר, בקרב חיילים שכבשו תעלות מלאות למחצה במים קפואים, נרדמו בעמידה וצלפו והפציצו מתעלות מנוגדות במרחק של 100 מטר משם. ב-12 בנובמבר, התקפה גרמנית הפתיעה את הקורפוס התשיעי הצרפתי והדיוויזיה ה-8 הבריטית הגיעה לחזית ב-13 בנובמבר והתקפות נוספות בוצעו בחזית הקורפוס השני מ-14 בנובמבר. בין התאריכים 15–22 בנובמבר, הקורפוס הראשון הוקל על ידי הקורפוסים התשיעי וה-16 הצרפתים והקו הבריטי אורגן מחדש. ב-16 בנובמבר, פוש סיכם עם פרנץ' להשתלט על הקו מזונבקה לתעלת איפר-קומין. הקו הבריטי החדש עבר 21 מייל (34 ק"מ) מ-Wytschaete לתעלת La Bassée בז'יבנשה. הבלגים החזיקו 15 מייל (24 ק"מ) והצרפתים הגנו על כ-430 מייל (690 ק"מ) מהחזית המערבית החדשה. ב-17 בנובמבר הורה אלברכט לארמייה הרביעית להפסיק את התקפותיה; קורפוס המילואים השלישי והקורפוס ה-13 קיבלו פקודה לעבור אל החזית המזרחית, ללא שהתגלו על ידי בעלות הברית ב-20 בנובמבר.

ראו גם

קרבות איפר
- קרב איפר השלישי

לקריאה נוספת

Lomas, David. 2003. First Ypres 1914: The graveyard of the Old Contemptibles. UK: Osprey Publishing.

קישורים חיצוניים

קרב איפר הראשון באתר 'מלחמת העולם הראשונה'.
קרב איפר הראשון באתר 'מיליטרי היסטורי'.
אודות הלחימה על מבלט איפר באתר 'המלחמה הגדולה'.