הרמן יונסון
הרמן יונסון (באיסלנדית: Hermann Jónasson; 25 בדצמבר 1896 – 22 בינואר 1976) היה פוליטיקאי איסלנדי שכיהן מטעם המפלגה הפרוגרסיבית בארצו בשתי תקופות כהונה כראש ממשלת איסלנד. בין השנים 1944 – 1962 הוא היה מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית.
 | |||||
| לידה |
25 בדצמבר 1896 סקגפוירד, איסלנד  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1976 (בגיל 79) רייקיאוויק, איסלנד | ||||
| מדינה |
 איסלנד | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת איסלנד | ||||
| מפלגה | המפלגה הפרוגרסיבית | ||||
| בת זוג | ויגדיס סטיינגרימסדוטיר | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ראשית חייו
עריכההרמן יונסון נולד בסקגפוירד (Skagafjörður) שבצפון איסלנד ליונס יונסון, חקלאי ונגר ולפאלינה ביורנסדוטיר. בשנת 1924 הוא הוסמך כעורך דין ובשנת 1945 הוא מונה להיות פרקליט בבית המשפט העליון.
קריירה פוליטית
עריכהב-1934 נבחר יונסון לאלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) וביולי אותה שנה נבחר להיות ראש ממשלת איסלנד, תפקיד בו הוא כיהן עד מאי 1942. כהונתו זו כללה את אחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה של איסלנד. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה היה עליו להתמודד עם הלחצים התמידיים מגרמניה הנאצית ומהממלכה המאוחדת בנוגע לעמדתה הדיפלומטית של איסלנד. עם פרוץ המלחמה, עקב הכיבוש הגרמני של דנמרק נותקו הקשרים בין דנמרק לבין איסלנד ואיסלנד נאלצה לקחת על עצמה את השליטה המלאה על יחסי החוץ שלה שקודם לכן נוהלו על ידי דנמרק. ב-10 במאי 1940 כבשה בריטניה את איסלנד. בתחילת יולי 1941, על פי המלצת בריטניה, פנה יונסון בבקשה לנשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שישלח את צבאו להגן על האי[1].
תקופת כהונתו השנייה של יונסון כראש הממשלה הייתה מיולי 1956 ועד דצמבר 1958. בבחירות הכלליות שנערכו ב-1956 איחדו המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית כוחות ויצרו את הברית האלקטורלית שנודעה בכינוי "ברית הפחד". בהקשר זה היה הפחד מפני מפלגת העצמאות הימנית. לאחר הבחירות הרכיבה ברית הפחד קואליציה בשיתוף "ברית העם". הייתה זו ממשלת השמאל הראשונה בתולדות איסלנד והיא נתקלה בקשיים מראשית כהונתה ולא פחות מכך, היא הייתה עוינת באופן יחסי ורחשה חוסר אמון כלפי ארצות הברית ושאר בנות בריתה מברית נאט"ו. עם כניסתו לתפקידו הוא הצהיר שנוכחות חיילים של ארצות הברית באיסלנד אינה דרושה עוד וכי הוא יפעל לפינוי הכוחות האמריקאיים[2]. אולם למרות זאת, בפברואר 1958 דחה יונסון את הקריאה של ברית המועצות שאיסלנד תהיה נייטרלית ותפרוש מנאט"ו[3]. נושא נוסף שהעסיק את יונסון היה זכויות הדיג. עם כניסתו לתפקידו כראש ממשלה הוא הצהיר שיפעל להרחבת תחום הדייג של איסלנד כדי לשפר את כלכלת האי[2]. ביוני 1958 הצהיר יונסון על הרחבת אזורי הדיג של איסלנד מ-4 ל-12 מיל[4] והוא עמד על כך למרות העימות על הממלכה המאוחדת[5][6].
הקואליציה של יונסון התפרקה בדצמבר 1958 על רקע דרישת הסוציליסטים והקומוניסטים לסובסידיות, להן סירבה מפלגתו של יונסון באופן נחרץ[7]. בעקבות זאת הוקמה קואליציה חדשה, של מפלגת העצמאות והסוציאל-דמוקרטים, שנודעה כ"ממשלת השיקום" והאריכה ימים.
ליונסון יצא שם של אדם בעל רצון חזק ומזג סוער לעיתים. ידוע על מקרה בו הוא סטר לחבר האלת'ינגי מהמפלגה הסוציאליסטית. עם זאת, רחשו לו כבוד הן עמיתיו והן מתנגדיו והוא ייזכר בחיבה כאחד הפוליטיקאים הגדולים ביותר של איסלנד במאה ה-20.
משפחתו
עריכהיונסון היה אביו של סטינגרימור הרמנסון שכיהן גם הוא כראש ממשלת איסלנד בשנות השמונים. נכדו, גודמונדור סטינגרימורסון, נבחר ב-2009 לאלת'ינגי.
ב-2007 הייתה דמותו של יונסון במרכזה של מחלוקת קלה, כאשר בדיקת סמני DNA הוכיחה שבמהלך שנות פעילותו הציבורית נולד לו ילד מחוץ לנישואים. עורך דין בשם לודוויק גיזוררסון טען במשך כמה שנים שהוא בנו של יונסון. לאחר שנים מספר של מאבקים משפטיים הוכח באמצעות בדיקת DNA שטענתו הייתה נכונה.[8]
קישורים חיצוניים
עריכה
- מידע אודותיו באתר האלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) (באיסלנדית)
הערות שוליים
עריכה- ^ כיבוש איסלנד בידי צבא ארצות הברית, אמר, 8 ביולי 1941
- ^ 1 2 איסלנד תדרוש פינוי כוחות ארה"ב - "המצב בעולם השתנה", דבר, 26 ביולי 1956
- ^ איסלנד דוחה אגרת בולגנין, דבר, 9 בפברואר 1958
- ^ ראש ממשלת איסלנד, על המשמר, 3 ביוני 1958
- ^ ועידת דיג בלונדון בלי איסלנד, דבר, 9 בספטמבר 1958
- ^ האיסלנדים גוברים על הבריטים, הארץ, 19 בספטמבר 1958
- ^ ממשלת איסלנד התפטרה, הארץ, 5 בדצמבר 1958
- ^ Lúðvík: Gleðst yfir að barnsfaðernismálinu fer að ljúka (באיסלנדית)