הר מק'קיי
הר מק'קיי (באנגלית: Mount McKay) הוא סיל מאפי המצוי בתחומי שמורת האומות הראשונות בקנדה, לחופה הצפון-מערבי של ימת סופיריור. הסיל הוא מחדר פלוטוני רדוד, ונוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. חלק מהסיל מכוסה על ידי סלעי פצלים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
483 מ'  |
| מדינה |
קנדה |
| מיקום |
אונטריו, קנדה |
| רכס הרים |
Nor'Wester Mountains |
| קואורדינטות | 48°20′43″N 89°17′08″W / 48.3453°N 89.2856°W |
  | |
גובהו של הר מק'קיי מעל פני הים – 483 מטרים.
גאולוגיה
עריכההר מק'קיי נוצר בגעשיות שיצרה את מערכת ההעתקים המרכז-יבשתית בלוח הצפון-אמריקאי במהלך המזופרוטרוזואיקון, לפני 1,114.7±1.1 למ"ש.[1]
מק'קיי נמצא לאורך החוף הצפון-מערבי של ימת סופיריור. כ-26 ק"מ מזרחית לו, בדרומו של חצי האי סיבלי (Sibley), מצוי סיל נוסף – סליפינג ג'יאנט – היוצר הר שולחן. שני הסילים מצויים בתחום השילד הקנדי – המהווה את תשתית היבשת הצפון אמריקאית.
היסטוריה
עריכהבני האוג'יבווי (Ojibway) – אחד משבטי האומות הראשונות – ערכו טקסים קדושים בתחומי ההר וכינו אותו "הר הרעם" (Anemki-waucheu). על פי ההאגדה שכן על ההר "מקדש הרעם הגדול" – מקדשו של ננבוזו, הרוח הגדולה של מי הים העמוקים.
