השכלה גבוהה בחברה הבדואית בישראל

פיתוח השכלה גבוהה בחברה הבדואית בישראל הוא אחד האתגרים העומדים לפתחה של החברה הבדואית ושל מדינת ישראל. החברה הבדואית בנגב היא אחת החברות העומדות בפני בעיות רבות בתחומים שונים, וזה מה שמשפיע על יכולתם של החברים בה להשתלב במערכות שתורמות לבניית חברה תרבותית ומפותחת כלכלית. אחד התחומים בהם ניכר קושי זה הוא השתלבותם של הצעירים בשוק העבודה ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

סיבות לקשיים

הסיבות לקשיים אלה הן רבות ונוגעות לעניינים שונים:

1. רבים בקרב החברה הבדואית סובלים מחסם בתחום העברית, מה שמקשה עליהם להשתלב באקדמיה בצורה ראויה. כמו כן, רבים מהם מתקשים גם באנגלית.
2. בתחום התרבות- פערים תרבותיים בין הסטודנטים הבדואים לאלו היהודים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה גורמים לעיתים לריחוק בין שתי הקבוצות ומונעים שילוב מיטבי.
3. בתחום המעגל הקרוב- היעדר תמיכה ודמויות לחיקוי בקרב סביבתם. הסטודנט הבדואי עומד בפני קושי בהתמודדות עם חיי האוניברסיטה כתוצאה מחוסר עידודו כדי להמשיך.
4. נתוני כניסה- חלק מתלמידי התיכון אינם יכולים להיכנס להתקבל לאוניברסיטאות מכיוון שממוצע בגרויות שלהם נמוך או שהם אינם זכאים לתעודה.
5. ריחוק גאוגרפי- ברוב המקרים, האוכלוסייה הבדואית גרה במרחק רב יחסית מהאוניברסיטאות, ובכך נמנע מצעיריה להצטרף ללימודים במוסדות להשכלה הגבוהה השונים. לכך, מצטרפת גם בעיית ההסעות שלא תמיד מתאפשרות בשל גורמים שונים.
6. קשיים כלכליים- משפחות רבות לא יכולות לשאת בנטל הכבד של שכר הלימוד.
   

פעילות למען ההשכלה הגבוה במגזר הבדואי

גורמים שונים בחברה זיהו את הקשיים הללו ושמו לעצמם למטרה להגדיל את מספר הסטודנטים הבדואים במוסדות השונים להשכלה גבוהה, זאת כחלק מחשיבות פיתוח הנגב.

אחת מהתוכניות הבולטות נקראת "שער לאקדמיה" ושייכת לאוניברסיטת בן-גוריון. מטרתה של התוכנית היא להעלות את שיעורי ההצלחה של הסטודנטים מהחברה הבדואית בלימודי התואר הראשון במקצועות הנדרשים ולמנוע נשירה. התוכנית עובדת על התחומים בהם מזוהים הקשיים העיקריים: חיזוק הביטחון העצמי, הצגת עמדה אקדמית, כתיבה אקדמית, פינוי זמן אישי להשלמת שיעורים והכנת עבודות. כמו כן, התוכנית מסייעת ברכישת ציוד לימודי, מתן מלגות לזכאים, קורסים בהכרת המחשב ועוד.

תחומי הלימוד ומספר הסטודנטים בדואים בהשכלה גבוהה בישראל

תחומי הלימוד שסטודנטים בדואים רבים בוחרים ללמוד בהשכלה גבוהה הוא בית הספר לחינוך והכשרה להוראה. אחוז הלימודים במכללות ואוניברסיטאות להוראה מגיע ל-64%. מיעוט מהסטודנטים הבדואים משתלבים בתחומים אחרים כמו, מדעי החברה, רפואה, מקצועות עזר, אדריכלות, משפטים ורוקחות. הנתונים מראים שגם באוניברסיטאות וגם במכללות בישראל שלושת תחומי הלימוד השכיחים ביותר בקרב סטודנטים בדואים הם מדעים כלליים, שפות, הכשרה להוראה ולימודי האזור.

רבים מהתלמידים בחברה הערבית חוששים ללמוד מדעי המחשב מכיוון שעם סיום התואר הם מתקשים במציאת עבודה.

מספר הסטודנטים הבדואים

מספר הסטודנטים שהחלו ללמוד תואר ראשון הוכפל בתוך עשור, ליתר דיוק, על-פי נתוני המל"ג, בשנת הלימודים תשע"ח נרשמו כ-1043 בדואים ללימודים אקדמיים, אך עדיין לא ברור כמה מהם השלימו את לימודיהם. בשנת הלימודים 2019–2020, כשליש מהבדואים בנגב לא למדו בתיכון ו-32% מכלל הבדואים לא סיימו את התיכון עם תעודת בגרות מלאה. 63% מהבדואים לומדים לתארים בהוראה ובמדעי הרוח.

חלה עלייה במספר הסטודנטים הלומדים מתמטיקה ומדעים מ-2% ל-7%. גם במקצוע הרפואה ובמקצועות פרא-רפואיים מ-6% ל-10%.

מאפייני קבלה והכנה ללימודים באקדמיה

בשלוש השנים האחרונות התחילה מסגרת ייחודית כפיילוט במכללת ספיר והשנה הוחלט להקים מסגרת ייחודית דומה במכללות ואוניברסיטאות אחרות (לדוגמה, אוניברסיטת בן-גוריון ומכללת אחווה).

מרבית הסטודנטים אשר לוקחים חלק בתוכית זו הם בעלי נתוני פתיחה נמוכים מאלה של הסטודנטים הבדואים אשר התקבלו ישירות לאוניברסיטאות, ללא תוכניות ייחודיות. המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מעניקה סיוע כלכלי משמעותי לסטודנטים הבדואים (סיוע גדול הרבה יותר מזה של סטודנטים ערביים שאינם בדואים). אחת הסיבות לכך היא הרצון להגדיל את שיעור הצעירים הבדואים שפונים ללימודים בישראל לעומת הפונים ללימודים ברשות הפלסטינית.

בעקבות התוכיות השונות חל גידול מרשים במספר הבדואים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. עד כה חמישה מוסדות אקדמאים בנגב מפעילים תוכניות מסוג זה על מנת לסייע לסטודנטים הבדואים וגם לקדמם לתארים מתקדמים.