התקפות רקטות וכטב"מים על ישראל
| ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך שיגורי רקטות לעבר ישראל. | |
התקפות רקטות וכטב"מים על ישראל מתקיימות לאורך עשורים מגבולותיה השונים של ישראל ומאזורים נוספים במזרח התיכון.
רצועת עזה
עריכה
ערך מורחב – שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל
שיגורים אלו מתבצעים באופן אופן תדיר מרצועת עזה לשטחי ישראל מאז שנת 2001. בהתקפות אלו נהרגו לאורך השנים עשרות אזרחים ונפצעו אלפים.[1][2] עיקר השיגורים היו במלחמות, מבצעים ו"סבבים" לאורך השנים כשהבולטים שבהם הם מבצע גשמי קיץ (2006) מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014), מבצע שומר החומות (2021), מלחמת חרבות ברזל (2023). הקבוצות העיקריות האחראיות לתקיפות הן החמאס, הג'יהאד האסלאמי,[3] החזית העממית לשחרור פלסטין,[4] ועדות ההתנגדות העממית,[5] הפת"ח[6] והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.[7]
הירי האינטנסיבי ביותר היה במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שבמהלך יום אחד שוגרו כ-4,300 רקטות ומספר פצצות מרגמה על ישראל, בייחוד בדרומה ובמרכזה.
לבנון
עריכה- ערכים מורחבים – שיגור רקטות וטילים מלבנון לעבר ישראל, העורף במלחמת לבנון השנייה
ירי זה התבצע בעבר בעיקר על ידי הארגון לשחרור פלסטין ובעשורים האחרונים על ידי ארגון הטרור חזבאללה.
המועצה המקומית קריית שמונה הותקפה לראשונה ברקטות קטיושה בשנת 1968. בשנים הבאות שימשו קריית שמונה והעיר נהריה מטרה עיקרית לרקטות שנורו מלבנון והן גרמו להפרעה רבה בחיי האזרחים שם. בשנים 1968–1982 נהרגו מפגיעות רקטות קטיושה 12 אזרחים בקריית שמונה וחמישה בנהריה (תשעה נוספים נהרגו בקריית שמונה בשנים 1992–2000 ובנהריה נהרגו שלושה במלחמת לבנון השנייה)[8].
מאגר הרקטות של חזבאללה הופעל במלואו נגד ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. במשך המלחמה נורו אלפי רקטות (מספרן נאמד ב-3,950 עד 4,200) לעבר האזור הצפוני של ישראל ופגעו בעשרות יישובים. חזבאללה ירה כ-120 רקטות ליום בממוצע, ובשיא מעל ל-250 רקטות ביום.
הירי חודש שוב בעוצמה רבה במהלך מלחמת חרבות ברזל. אירוע משמעותי בחזית זו הייתה פגיעת הרקטה במג'דל שמס שגרמה להריגתם של כ-12 ילדים תושבי היישוב. עם הימשכות הלחימה ארגון הטרור החל לשגר גם טילים וכטב"מים חמושים ומתאבדים לעומק רב יותר. מתחילת המלחמה ועד סוף מאי 2024 שיגר חזבאללה כ-2,500 כטב"מים לעבר ישראל.[9] אירוע משמעותי נוסף בחזית זו היה פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני שהתרחשה ב-13 באוקטובר 2024. הכטב"ם פגע בבסיס אימון חטיבתי של גולני ליד בנימינהוגרם למותם של ארבעה חיילי צה"ל, ולפציעתם של לפחות 61 נוספים.
סוריה
עריכהבמהלך השנים ובעיקר עם התגברות מלחמת האזרחים בסוריה וזליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל, מאז 2012 נורו לישראל אחת למספר חודשים כמה רקטות לרמת הגולן. אירוע הירי הכבד ביותר מסוריה זכור במאי 2018 במבצע בית הקלפים, אז ירה ארגון הטרור האיראני משמרות המהפכה האסלאמית כ-20 רקטות וכטב"מים לרמת הגולן.
במהלך החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שוגרו נכון לאוקטובר 2024 כ-60 רקטות מסוריה לשטח מדינת ישראל.
סיני
עריכה- ערך מורחב – שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה
לאורך השנים ארגוני טרור אסלאמי לרבות טרור פלסטיני שונים (ובהם חמאס וארגונים הקשורים לאל-קאעדה) שיגרו רקטות מסיני (שבריבונות מצרים) לעבר הערים השכנות אילת שבישראל ועקבה שבירדן.[10][11] כאשר רוב השיגורים כוונו לאילת. השיגור האחרון לעקבה היה ב-2010 והאחרון לאילת היה ב-2017. בנוסף על האוכלוסייה האזרחית באילת, מטרה משמעותית ואסטרטגית נוספת באזור היא נמל אילת והאוניות העוגנות בו.[12]
תימן
עריכה- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
במלחמת חרבות ברזל (שפרצה באוקטובר 2023) התחיל לראשונה ירי מכיוון תימן, לאור מעורבותם של החות'ים במלחמה. עיקר הנשק של החות'ים הוא טילי קרקע-קרקע, טילי שיוט, רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים שמקורם בעיקר מאיראן. היכולת שלהם לאיים על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין ישראל לתימן (כ-1,600 ק"מ), אך בידם אמצעים המסוגלים להגיע לטווח זה.[13] ב-22 בפברואר הודיע עבד אל-מלכ אל-חות'י, מנהיג החות'ים, כי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו הכוחות החות'יים 183 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים ישראליים ב"פלסטין הכבושה".[14]
ב-19 ביולי 2024 התפוצץ כטב"ם על אכסניה בתל אביב. כתוצאה מהפיצוץ נהרג אדם אחד ועשרה נפצעו.[15] הכטב"ם היה כלי טיס איראני משודרג מסוג סמאד-3.[16] החות'ים הודיעו שהם שיגרו את הכטב"ם וכי הוא מדגם "יפו". השיגור הוביל למבצע יד ארוכה, שכלל תקיפה בתימן ביום שלאחר שיגור הכטב"ם.[17][18]
איראן
עריכה- ערכים מורחבים – מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
במהלך מלחמת חרבות ברזל איראן הובילה באופן ישיר מספר מתקפות ושיגורי כטב"מים על ישראל.
הראשונה והגדולה שבמתקפות בוצעה משטח איראן ומשטח מדינות נוספות כנגד ישראל בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, וכללה 110–130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט וכ-185 כטב"מים.[19][20] מבצע ההגנה מפני המתקפה נקרא "מגן ברזל", במהלכו יירטו מערך ההגנה האווירית של צה"ל, וקואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית, 99% מהאיומים.[21] כל טילי השיוט והכטב"מים יורטו מחוץ לישראל על ידי ישראל ועל ידי קואליציית המדינות שכללה את ארצות הברית, ירדן, בריטניה וצרפת.[22] הרוב המוחלט של הטילים הבליסטיים יורט וטילים בודדים נפלו בשטח ישראל וגרמו נזק קל. על פי מקורות אמריקאיים, כמחצית מהטילים הבליסטיים האיראניים כשלו בשיגור או סטו ממסלולם ולא היה צורך ליירטם.[23][24] המתקפה הייתה חסרת תקדים בתולדות ההגנה האווירית מבחינת כמות הטילים וכלי הטיס החמושים ששוגרו בבת אחת, ומבחינת אחוזי היירוט הגבוהים.[25][26]
המתקפה השנייה בוצעה בשעות הערב של 1 באוקטובר 2024, וכללה 201 טילים בליסטיים. המתקפה כוונה כנגד בסיסי חיל האוויר נבטים, ותל נוף וכנגד בניין המוסד בעמק גלילות.[27] כ־80%–85% מהטילים יורטו, במבצע הגנה של צה"ל וצבאות ארצות הברית, ירדן, בריטניה וצרפת. במתקפה נהרג פלסטיני מעזה ששהה ביריחו, ונהרג גם פעיל חמאס בטולכרם בצעדת חגיגה לירי מאיראן.[28][29] נפצעו מספר ישראלים. ניזוקו בסיס תל נוף ובסיס נבטים,[30][31][32] ונגרמו נזקים למבנים ולרכוש בהוד השרון, בגדרה ובצפון תל אביב.[33]
יהודה ושומרון
עריכהבמהלך השנים ארגוני הטרור הפלסטינים השונים ניסו לבצע ירי רקטי מיהודה ושומרון שפעמים בודדות הצליח, מקרה זכור הוא התקפת הקטיושות על פתח תקווה ב-7 ביולי 1971 אז שוגרו מספר קטיושות לפתח תקווה משטח יהודה ושומרון, במתקפה נהרגו 4 תושבות העיר בהן ילדה.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Q&A: Gaza conflict, באתר BBC, 18 בינואר 2009
- ^ Gaza's rocket threat to Israel, באתר BBC, 21 בינואר 2008
- ^ Rockets fired from Gaza as fragile cease-fire ends, באתר CNN, 19 בדצמבר 2008
- ^ Shane Bauer, Shane Bauer, Palestinian factions united by war, באתר Al Jazeera English, 20 בינואר 2009
- ^ Tim McGirk, Gaza Rocket Rocks Bush's Israel Trip(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר המגזין טיים, 14 במאי 2008
- ^ JPost staff, Fatah's al-Aqsa Martyrs Brigade takes responsibility for Gaza rocket fire, באתר הג'רוזלם פוסט
- ^ Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), Amnesty International 2009
- ^ מקור: אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה.
- ^ דין שמואל אלמס, 6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל לכטב"מים של חיזבאללה, באתר גלובס, 3 ביוני 2024
- ^ "Jordan: 1 dead in rocket attack, Defense sources believe 6 Iranian-made Katyushas fired from Sinai", Yaakov Katz, Aug. 2, 2010, Jerusalem Post.
- ^ "Two rockets land in Eilat area," 04/22/2010, Jerusalem Post.
- ^ Gaouette, Mark (2010). Cruising for Trouble: Cruise Ships as Soft Targets for Pirates, Terrorists and Common Criminals. ABC-CLIO. pp. 66–67. ISBN 978-0-313-38234-5.
- ^ ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ החות’ים מכריזים על הסלמה במלחמה נגד ישראל, באתר ערוץ 7
- ^ יואב זיתון, רועי רובינשטיין, חגי לפ, ליאור בן ארי, הכטב"ם "יפו" התרסק על דירה בת"א, אדם נהרג. צה"ל: "אירוע רע, היה צריך להפילו", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ גל גנות, יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, מנוע של כטב"ם, בדירה בת"א: "כלי טיס ששודרג באיראן ושוגר מתימן", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024.
- ^ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024.
- ^ כתבי ynet, המתקפה האיראנית החלה - עשרות כטב"מים וטילי שיוט שוגרו לישראל, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, דיווח: איראן פתחה במתקפה נגד ישראל באמצעות שיגור כטב"מים, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024.
- ^ ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ קרוב ל-50% משיגורי הטילים הבליסטיים שירתה איראן על ישראל נכשלו או התרסקו, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2024
- ^ "Many Iranian Missiles Failed to Launch or Crashed Before Striking Target, U.S. Officials Say". WSJ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-04-15.
- ^ רון בן ישי, איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
- ^ עדי טננבאום, "מהמתקדמות ביותר": התפעלות בעולם ממערכות ההגנה הישראליות, באתר גלובס, 14 באפריל 2024.
- ^ טל שניידר, בהיעדר שקיפות, אין בישראל דיון ציבורי על המחיר האמיתי של המשך העימות עם איראן באתר זמן ישראל, 6 באוקטובר 2024
יואב זיתון, ליאור בן ארי, עינב חלבי, רענן בן צור, דניאל אדלסון, גלי תקיפות בדאחייה והפצצות בעזה, אחרי שיא אזעקות מאז 7 באוקטובר, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024 - ^ https://www.now14.co.il/article/1034586
- ^ עינב חלבי, דיווח: פלסטיני מעזה נהרג מנפילת שברי טילים מאיראן ביריחו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
- ^
אמיר תיבון, ארה"ב, ירדן, בריטניה וצרפת סייעו להדוף את מתקפת הטילים האיראנית, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, AP, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
- ^ וואלה כסף, אלפי תביעות הוגשו: זה מחיר הנזק מליל התקיפה האיראנית, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2024
