ואיה דל קאוקה
וַאיֵה דל קאוקה (בספרדית: Valle del Cauca) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא במערב קולומביה והוא גובל במחוזות צ'וקו בצפון, בריסרלדה בצפון-מזרח, בקינדיו וטולימה במזרח, בקאוקה בדרום ובאוקיינוס השקט במערב. כמו כן האי מלפלו שייך למחוז.
| |||
מדינה | קולומביה | ||
---|---|---|---|
רשות מחוקקת | departmental assembly of Valle del Cauca | ||
בירת המחוז | סנטיאגו דה קאלי | ||
תאריך ייסוד | 16 באפריל 1910 | ||
שטח | 22,140 קמ"ר | ||
גובה | 1,561 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 4,532,152 (2020) | ||
קואורדינטות | 3°56′00″N 76°31′00″W / 3.9333333333333°N 76.516666666667°W | ||
אזור זמן | UTC -5 | ||
www.valledelcauca.gov.co | |||
המחוז משתרע על שטח של 22,140 קמ"ר.[1] במחוז מתגוררים כ-4.7 מיליון תושבים (הערכה ל-2017), והוא המחוז השני באוכלוסייתו בקולומביה (להוציא עיר הבירה בוגוטה שלה יש מעמד מיוחד), אחרי אנטיוקיה. בירת המחוז היא סנטיאגו דה קאלי.
מקור השם
עריכההמשמעות המילולית של השם היא "עמק הקאוקה", והוא מתייחס לעמק של נהר קאוקה הזורם במחוז ושעל גדותיו הוקמו כמה יישובים חשובים בתחילת ההתיישבות הספרדית באזור.
היסטוריה
עריכהבמהלך התקופה הפרה-קולומביאנית ישבו במקום שבטי ילידים שונים. האירופאי הראשון שעבר במקום היה הקונקיסטאדורים הספרדים סבסטיאן דה בללקאסר וחואן דה אמפודיה ב-1535. תוך שנים ספורות הוקמה פרובינציית פופאיאן (אנ'), שהשתייכה למלכות המשנה של פרו עד להקמת מלכות המשנה של גרנדה החדשה במאה ה-18, וכללה בין היתר את שטחי המחוז העתידי.
לאחר קבלת העצמאות של רפובליקת קולומביה הגדולה בתחילת המאה ה-19 נוצרה פרובינציית פופאיאן שהשתייכה למחלקת קונדינמרקה (שכללה את שטחי קולומביה ופנמה המודרניות), אך תוך שנים ספורות הייתה חלוקה מחדש למחוזות והאזור היה חלק ממחוז קאוקה (שכלל את כל מערב קולומביה המודרנית) (אנ'). לאחר פיצול הרפובליקה ב-1830 האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה והוא חולק בין פרובינציית פופאיאן שנוסדה מחדש ובין פרובינציית בואנוונטורה (שמ-1835 בירתה הייתה קאלי). בשנים שלאחר מכן חלקים נוספים פוצלו מפרובינציית פופאיאן ועתה היו חלקים מהמחוז העתידי גם בפרובינציות ברבקואס וקאוקה (שבירתה הייתה העיר בוגה בשטחי המחוז העתידי).
ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית ונוצרה מדינת קאוקה שכללה את כל דרום ומערב המדינה, כמו גם חלקים נרחבים ממזרחה ואשר בירתה הייתה פופאיאן (במחוז קאוקה המודרני). ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המקוריות המשיכו להתקיים. ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית והמדינה הפכה למחוז קאוקה. תושבים מקומיים ניסו לגרום לפיצול האזור של ואיה דל קאוקה ממחוז קאוקה, אך הם לא צלחו בעשורים הראשונים לפעולותיהם.
ב-1908 הייתה חלוקה מחדש של מחוזות בקולומביה, ובין היתר פוצלו ממחוז קאוקה מחוזות קאלי (שבירתו הייתה קאלי), בוגה (שבירתו הייתה בוגה) וקרטגו (שבירתו הייתה קרטגו) בשטחי מחוז ואיה דל קאוקה המודרני. החלוקה החדשה לא שרדה זמן רב והייתה כוונה לספח את המחוזות החדשים בחזרה למחוז קאוקה, אך פעילות של ילידי האזור אצל השלטון בבוגוטה גרמה לכך שב-16 באפריל 1910 המחוזות אוחדו לכדי מחוז ואיה דל קאוקה המודרני, כשבירתו היא קאלי.[2]
כלכלה
עריכהכלכלת המחוז מסתמכת בעיקר על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול קנה סוכר, כותנה, סויה ודורה. תעשיית הסוכר הענפה של המחוז מתרכזת באזור העיר יומבו. כמו כן, הנמל של העיר בואנוונטורה במחוז הוא אחד הנמלים החשובים של קולומביה בחוף האוקיינוס השקט.
חלוקה מנהלית
עריכהבדומה לחלק גדול ממחוזות קולומביה, יש למחוז חלוקה מנהלית נוספת מלבד החלוקה לרשויות מקומיות והוא מחולק לחמישה אזורי משנה (Subregiones) כדלהלן:
שם | שם בספרדית | יישוב מרכזי | מספר רשויות מקומיות |
---|---|---|---|
צפון | Norte | קרטגו | 16 |
מזרח | Oriente | סביליה | 2 |
מרכז | Centro | טולואה | 13 |
דרום | Sur | סנטיאגו דה קאלי | 10 |
מערב | Occidente | בואנוונטורה | 1 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ואיה דל קאוקה
- ואיה דל קאוקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ואיה דל קאוקה באתר האגודה הגאוגרפית של קולומביה (בספרדית).
- ^ היסטוריה של ואיה דל קאוקה באתר המחוז (בספרדית).