ואיידופר
ואיידופר (בספרדית: Valledupar) היא בירת מחוז ססאר שבצפון־מזרח קולומביה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ססאר | ||
| תאריך ייסוד |
1550  | ||
| שטח | 4,400 קמ"ר | ||
| גובה | 180 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 544,134 (2021) | ||
| קואורדינטות | 10°27′37″N 73°15′35″W / 10.460277777778°N 73.259722222222°W | ||
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי | ||
| http://www.valledupar.gov.co/ | |||
  | |||
ואיידופר נחשבת למרכז חקלאי ותעשייתי אזורי. בנוסף על כך, ואיידופר בולטת כערש מוזיקת הוואיינאטו העממית. בעיר מתקיים פסטיבל האגדה של ולנאטו. בוואיידופר יש את אחד מבתי הכלא המודרניים ביותר במדינה.
במהלך שנות ה-80, ה-90 ותחילת שנות ה-2000, סבלה העיר במהלך מלחמת האזרחים בקולומביה. בשנים אלו היו עם חטיפות רבות, פשע ואלפי פליטים.
היסטוריה
עריכה
בעבר האזור יושב על ידי אינדיאניים ילידיים. האזור נחקר לראשונה על ידי פדרו דה באדילו. האזור נכבש בשנת 1532 על ידי אמברוזיוס אהינגר הגרמני. העיר עצמה נוסדה בשנת 1550 על ידי הכובש הספרדי, קפטן הרננדו דה סנטנה.
מאז תקופת הקולוניזציה, אזור ואיידופר מהווה מרכז לייבוא מאזור הקריביים והפצה ליבשת אמריקה. ספרדים טיילו באזור והקימו חקלאות ענפה, בעיקר לגידול בקר אירופאי מיובא.רבים מהילידים מתו ממגפות ומחלות זיהומיות חדשות שהביאו האירופים. אחרים עבדו בעבודות כפייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה קיבלה ואיידופר מהגרים רבים מאירופה – בעיקר צרפתים, גרמנים ואיטלקים. מאוחר יותר הגיעו לעיר גם מהגרים מהמזרח התיכון.
האזור החל להתפתח במהירות עקב תמיכתו של הנשיא לשעבר אלפונסו לופס מיקלסן ששימש גם כמושל הראשון של ססאר. במהלך שנות ה-70 העיר התפתחה רבות בזכות ייצור כותנה שכונתה גם כ"זהב לבן".
שגשוג זה פסק בשנות ה-80 עם פריצתן של מהומות פוליטיות שונות. מהומות אלו כללו גם מעורבות של ELN ו-FARC.
דמוגרפיה
עריכהמיעוטים בולטים בעיר כוללים שלוש קבוצות של אמרינדיאנים, וכן מהגרים אירופאים וטורקים.
חינוך
עריכההאוניברסיטה הגדולה ביותר בואיידופר היא האוניברסיטה העממית של ססאר (Universidad Popular del Cesar). אוניברסיטה זו היא ציבורית ופועלת בשני קמפוסים בעיר. אוניברסיטאות פרטיות אחרות פועלות בעיר, ובהן אוניברסיטת סנטנדר ואוניברסיטת אזור האנדים. בנוסף על כך, ישנם מספר בתי ספר טכניים בעיר. על פי ציוני משרד החינוך הקולומביאני ב-2013, ההשכלה הגבוהה בססאר מדורגת כנמוכה ביותר בקולומביה.
כלכלה
עריכהכלכלת ואיידופר מבוססת בעיקר על מסחר, קמעונאות, בנקאות, שירותים ותיירות. העיר משמשת גם כמרכז עסקים לשני מכרות הפחם הסמוכים, סרג'ון ודראמונד. ייצור הפחם החל בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 כלכלת האזור נשענת גם על המגזר הראשוני – חקלאות וגידול בקר. במהלך שנות ה-70 האזור חווה פריחה כלכלית בגלל ייצור מסיבי של כותנה לאור הביקוש העולמי הגבוה. בתקופה זו ואיידופר חוותה תהליך מודרניזציה והפכה לאזור השני היצרני ביותר בקולומביה במשך זמן מה. תנופת הכותנה הסתיימה במהלך שנות ה-80 בגלל ירידה בייצור הכותנה וגלי אלימות. המיתון הכלכלי שנוצר הותיר רבים בחובות ללא יכולת להחזיר הלוואות לבנקים. במהלך השנים תעשיית וסחר המריחואנה שגשגה ואף ייצאה מריחואנה לארצות הברית. הסחר בסמים של ארגוני הטרור ממשיכים גם כיום.
הגידולים בואיידופר כוללים בעיקר כותנה, אורז, שמן דקלים, טבק, קפה וקקאו.
מקורות שוליים יותר לצמיחתה הכלכלית של ואיידופר כוללים גם דיג, תחבורה, בנייה, ייצור תעשייתי, חשמל וגז, מסחר, מלונאות, גופים ציבוריים, נדל"ן, חינוך, בריאות ושירותי משק בית.
פסטיבל האגדה של ולנאטו נחשב למקור כלכלי חשוב בעיר. הפסטיבל הפך למוקד משמעותי עבור תיירים. בנוסף על כך, התפתחה בעיר תיירות אקולוגית.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ואיידופר- ואיידופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
