וולף בירמן

	ברלין, אישה גרמנייה, גרמנייה,; אני לך מחזר-כלולות; היד שלך מחוספסה; מקור ומלהבות.; [...]; ברלין, אישה בלונדינית, בלונדינית; אני לך מחזר קריר; כחולים שמייך כחול-כלבים; בהם תליתי כינורי.
	התרגום מתוך: פניה עוז-זלצברגר, ישראלים, ברלין, ירושלים: כתר, 2001, עמ' 57–58

וולף בירמן
Wolf Biermann
לידה	15 בנובמבר 1936 (בן 88); המבורג, גרמניה הנאצית
מדינה	גרמניה, גרמניה המזרחית
לאום	יהודים
מקום מגורים	גרמניה המזרחית, המבורג
שם עט	Preußischer Ikarus
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, Heinrich-Hertz-Schule
שפות היצירה	גרמנית
סוגה	מוזיקה עממית, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת הפעילות	מ-1960
בן או בת זוג	אווה-מריה האגן (1965–1972); Sibylle Havemann (1972–1975) ;
צאצאים	Eliyah Havemann
מספר צאצאים	10
פרסים והוקרה	אזרח כבוד של ברלין (26 במרץ 2007); פרס מריון סמואל (7 בדצמבר 2015); פרס היינץ גלינסקי (2001); Deutscher Kleinkunstpreis (1979); Deutscher Schallplattenpreis (1973); Markgräfler Gutedelpreis (2019); Deutscher Schallplattenpreis (1975); פרס נקודת אלפא (2017); Deutscher Schallplattenpreis (1977); פרס ארנסט טולר (2018); Joachim-Ringelnatz Price (2006); פרס היינריך היינה (1993); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (15 בנובמבר 2007); פרס ביכנר (19 באוקטובר 1991); הפרס הלאומי הגרמני (17 במאי 1998); דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (7 בנובמבר 2008); פרס פרידריך הלדרלין (1989); פרס פונטאנה (1969); פרס פלבאך ע״ש מריקה (1991); Medaille für Kunst und Wissenschaft (Hamburg) (2006) ;
	www.wolf-biermann.de

קרל וולף בירמן (בגרמנית: Karl Wolf Biermann; נולד ב-15 בנובמבר 1936 בהמבורג) הוא זמר-יוצר ופובליציסט יהודי-גרמני, לשעבר דיסידנט מזרח-גרמני.

קורות חייו

וולף בירמן נולד בשנת 1936 לאֶמה ולדַגוֹבֶּרְט (Dagobert;‏ 1904–1943) בירמן. אביו, יהודי-גרמני יליד המבורג, שעבד כמסגר במספנה בעיר, היה קומוניסט פעיל, חבר המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, ומתנגד לנאצים. בעת שלטון הנאצים נכלא בשל פעולותיו, בין היתר כנגד משלוחי הנשק שנשלחו מגרמניה לגנרל פרנקו בספרד ב-1937, ובמהלך מלחמת העולם השנייה נלקח מבית הכלא למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח בשנת 1943.

כשסיים וולף בירמן את חוק לימודיו בראשית שנות ה-50, בגיל 17, החליט לעבור לגרמניה המזרחית, מתוך תקווה כי שם יוכל לחיות את חייו כקומוניסט בהתאם לאמונתו. עד 1955 הוא התגורר בפנימייה ליד העיר שוורין.

בירמן למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת הומבולט שבברלין. בין השנים 1957–1959 שימש כעוזר מנהל בתיאטרון הגרמני ברלינר אנסמבל (Berliner Ensemble). בהמשך עבר ללימודי פילוסופיה ומתמטיקה. ב-1960 התוודע בירמן למלחין הגרמני-אוסטרי הנס אייזלר, אשר אימץ אותו כבן טיפוחיו, וניצל את השפעתו בממסד המזרח גרמני על מנת לקדם את קריירת השירה של בירמן, עד מותו ב-1962.

בשנת 1961 ייסד בירמן בברלין את תיאטרון העובדים והסטודנטים (Arbeiter- und Studententheater). מופע שהעלה בנושא בניית החומה בברלין הביא לסגירת התיאטרון בשנת 1963.

על אף שהיה קומוניסט בדעותיו, הייתה השקפת עולמו נון-קונפורמיסטית, והדבר לא נעלם מעיני המשטר. משנת 1964 החל להופיע גם בגרמניה המערבית. בסוף שנת 1965 החליטה המפלגה לאסור עליו להופיע ולפרסם בציבור במדינה בטענה שהוא מפיץ דעות ספקניות ואנרכיסטיות. איסור דומה הוטל גם על הסופרים שטפן היים והיינר מילר. השטאזי הכין תוכנית פעולה להריסת המוניטין שלו במדינה. מספר אמנים ביקרו את בירמן בשנים אלו על מנת לתמוך בו. שירתו הועתקה והופצה במזרח גרמניה בכתב ובקלטות והועברה מיד ליד, וכך הגיעה גם לגרמניה המערבית. שיריו אלו הביאו לו את הכרתו ופרסומו.

בשנת 1976 החליטה מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה על שלילת אזרחותו בעת ששהה בביקור במערב גרמניה. ביקור זה היה באישור השלטונות המזרח-גרמניים, ובו הופיע בפני איגוד העובדים של עובדי הברזל. שלילת האזרחות גררה מחאה ממספר אינטלקטואלים מזרח גרמניים, בהם הסופרת כריסטה וולף. בשנת 1977 הצטרפה אליו גרושתו, השחקנית אווה מריה האגן, ובתהּ קטרינה (נינה האגן).

בעת שהותו במערב גרמניה ביקר בירמן את המשטר המזרח גרמני רבות. השטאזי (המשטרה החשאית המזרח-גרמנית) ניסתה להתנקש בחייו מספר פעמים (באחת הפעמים באמצעות פגיעה בבלמים מכוניתו), וניסתה לפגוע בשמו הטוב (באחת הפעמים באמצעות ניסיון שלא צלח לפתותו על ידי קטינה) ולפגוע בו כלכלית.

כיום מתגורר בירמן בהמבורג ובצרפת, עם אשתו פמלה. הוא אב לעשרה ילדים, מהם שלושה במשותף לפמלה בירמן.

למשפחתו של בירמן קשרים הדוקים עם ישראל. מרבית ילדיו מבקרים בישראל לעיתים תכופות, וחלקם אף התנדבו בקיבוצים שונים. חלק מילדיו עוסקים גם הם במוזיקה. בנו בנימין הוא שדרן רדיו ותקליטן מפורסם, בתו מארי היא זמרת-שחקנית מחוננת, ובנו טיל כותב מוזיקה בגרמנית, באנגלית ובעברית.

בסדרת הרצאות שנתן בירמן בארץ בשנת 2006 הדגיש את תמיכתו בצד הישראלי בסכסוך הישראלי-ערבי. הוא העביר ביקורת חריפה על הגרמנים והאירופאים וטען שהשקפותיהם מושפעות על ידי מניעים אנטישמיים (כלפי הישראלים) וגזעניים (כלפי הערבים).^[2]

שיריו שתורגמו לעברית

רק מי שמשתנה נשאר נאמן לעצמו: שירים (תרגום: אנטיה איגר; עריכה: עמוס דולב), תל אביב: מכון גתה, [תשנ"א].
כמה שירים ברשת תרגום של אורי שני

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של וולף בירמן (בגרמנית)
וולף בירמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וולף בירמן, באתר AllMovie (באנגלית)
וולף בירמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
וולף בירמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וולף בירמן, באתר Discogs (באנגלית)
וולף בירמן, באתר Songkick (באנגלית)
האתר הרשמי של בירמן (בגרמנית)
רולי רוזן, גרמני אחר, כותרת ראשית, 4 במרץ 1987
ריאיון עם וולף בירמן (באנגלית)
וולף בירמן (1936-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ במקור הגרמני:

Berlin, du deutsche deutsche Frau
Ich bin dein Hochzeitfreier
Ach, deine Hände sind so rauh
von Kälte und von Feuer.
[...]
Berlin, du blonde blonde Frau
Ich bin dein kühler Freier
dein Himmel ist so hundeblau
.darin hängt meine Leier
^ הרצאה שפורסמה בעיתון די צייט: Deutschland verrät Israel

[1] במקור הגרמני:

Berlin, du deutsche deutsche Frau
Ich bin dein Hochzeitfreier
Ach, deine Hände sind so rauh
von Kälte und von Feuer.
[...]
Berlin, du blonde blonde Frau
Ich bin dein kühler Freier
dein Himmel ist so hundeblau
.darin hängt meine Leier

[2] הרצאה שפורסמה בעיתון די צייט: Deutschland verrät Israel

[1]

[2]


לידה	15 בנובמבר 1936 (בן 88) המבורג, גרמניה הנאצית
מדינה	גרמניה, גרמניה המזרחית
לאום	יהודים
מקום מגורים	גרמניה המזרחית, המבורג
שם עט	Preußischer Ikarus
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, Heinrich-Hertz-Schule
שפות היצירה	גרמנית
סוגה	מוזיקה עממית, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת הפעילות	מ-1960
בן או בת זוג	אווה-מריה האגן (1965–1972) Sibylle Havemann (1972–1975)
צאצאים	Eliyah Havemann
מספר צאצאים	10
פרסים והוקרה	אזרח כבוד של ברלין (26 במרץ 2007) פרס מריון סמואל (7 בדצמבר 2015) פרס היינץ גלינסקי (2001) Deutscher Kleinkunstpreis (1979) Deutscher Schallplattenpreis (1973) Markgräfler Gutedelpreis (2019) Deutscher Schallplattenpreis (1975) פרס נקודת אלפא (2017) Deutscher Schallplattenpreis (1977) פרס ארנסט טולר (2018) Joachim-Ringelnatz Price (2006) פרס היינריך היינה (1993) צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (15 בנובמבר 2007) פרס ביכנר (19 באוקטובר 1991) הפרס הלאומי הגרמני (17 במאי 1998) דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (7 בנובמבר 2008) פרס פרידריך הלדרלין (1989) פרס פונטאנה (1969) פרס פלבאך ע״ש מריקה (1991) Medaille für Kunst und Wissenschaft (Hamburg) (2006)
www.wolf-biermann.de