ויליאם הראל פלטון
ויליאם הראל פלטון (באנגלית: William Harrell Felton; 19 ביוני 1823 – 24 בספטמבר 1909) היה פוליטיקאי אמריקאי, מנתח צבאי וכומר מתודיסטי. פלטון נבחר לשלוש קדנציות כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית בתור דמוקרט עצמאי, שם שימש כמבקר חריף של אינטרסים מסחריים ופיננסיים והחזרה לתקן הזהב.
לידה |
19 ביוני 1823 לקסינגטון, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
24 בספטמבר 1909 (בגיל 86) קרטרסוויל, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||
השכלה | אוניברסיטת ג'ורג'יה | ||||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||||||
בן או בת זוג | רבקה לאטימר פלטון | ||||||||||
| |||||||||||
אשתו של פלטון הייתה רבקה לטימר פלטון, שלימים הפכה לאישה הראשונה שכיהנה בסנאט של ארצות הברית, אם כי ליום אחד בלבד.
ביוגרפיה
עריכהראשית חייו
עריכהויליאם הראל פלטון נולד ב-19 ביוני 1823, ליד לקסינגטון, ג'ורג'יה. פלטון למד באוניברסיטת ג'ורג'יה באת'נס, שם סיים את לימודיו ב-1843. לאחר מכן למד בקולג' הרפואי של ג'ורג'יה באוגוסטה במשך שנה ולאחר מכן בילה את שבע השנים הבאות בקרטרסוויל, ג'ורג'יה, בעיסוק ברפואה, בהוראה ובחקלאות.
בשנת 1851, השנה שבה מתה אשתו הראשונה, מרי אן קרלטון, הוא נבחר כחבר בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, וייצג את מחוז קאס (שנקרא כיום מחוז ברטו). באוקטובר 1853, הוא התחתן עם אשתו השנייה, רבקה אן לטימר; הם גרו במטע שלו צפונית לקרטרסוויל, ג'ורג'יה. נולדו להם חמישה ילדים, בת אחת וארבעה בנים. רק אחד, הווארד ארווין פלטון, שרד עד לבגרות. בעקבות מלחמת האזרחים נהרס המטע שלהם. מכיוון שהם לא היו מסוגלים כעת להסתמך על עבודת עבדים כאמצעי להפקת הכנסה, פלטון חזר לחקלאות כדרך להרוויח הכנסה עד שיהיה מספיק כסף לפתיחת בית ספר. בני הזוג פלטון פתחו את אקדמיית פלטון בקרטרסוויל, שם לימדו שניהם.
הוא הוסמך ככומר מתודיסטי ב-1857, ושירת כמנתח בצבא הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.
קריירה פוליטית
עריכהבשנת 1874 התמודד פלטון על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-7 של ג'ורג'יה, הממוקם בחלק הצפון-מערבי של המדינה. פלטון התמודד בתור דמוקרט עצמאי בעל אוריינטציה לרפורמה, וניצח בבחירות את האופוזיציה האלקטורלית של הדמוקרטים הבורבוניים השמרנים ששלטו בפוליטיקה של מדינת ג'ורג'יה. מסע הבחירות של פלטון נעזר במאמציה של אשתו, רבקה לטימר פלטון, שעזרה לכוון את הקמפיין הפוליטי שלו ותרמה פרשנות פוליטית, לעיתים קרובות בשם בדוי, לעיתונות היומית והשבועית ברחבי המדינה.
פלטון נקט קו פוליטי רדיקלי במרוץ של 1874, והכריז שחקלאים ועובדי מפעלים מנוצלים על ידי ממשלה מושחתת ובזבזנית. בתגובה, פלטון דגל בכך שפשוטי העם של ג'ורג'יה צריכים "להעיף את השודדים הציבוריים מתפקידם" ובמקום זאת לבחור באלה שהם נציגים של "כל העם".
פלטון תמך בתנועת גראנג', למרות שהוא עצמו מעולם לא הצטרף לארגון. הוא גם לא בחר להצטרף למפלגת הלייבור גרינבק, במקום להישאר בתוך המפלגה הדמוקרטית, ששמרה על השליטה ההגמונית על הפוליטיקה הדרומית בשנים שלאחר הפלת השיקום.
למרות סירובו להצטרף לארגון הרשמי, פלטון שיתף במספר רעיונות מפתח של הגרינבקרים. בנובמבר 1877 יצא בחריפות לביטול חוק החידוש שהחזיר את תקן הזהב, וטען כי כלכלת הכסף ההדוקה שאליה היה קשור שימשה להפוך "בעלי מונופולין, תאגידים, מחזיקי אג"ח לאומיים וחלפני כספים" ל"אדונים בלתי מעורערים של המדינה". פלטון מתח ביקורת חריפה גם על הממסד הבנקאי במדינה ועל המערכת הפיננסית, שאותם האשים כ"קנוניה מכוונת מצד מעמד הנושים לשדוד, להונות ולרושש את מעמד החייבים".
פלטון התמודד לבחירה מחדש ב-1876 וב-1878, וניצח בבחירות בשתי הפעמים. ב-1878 הצטרף אליו בקונגרס עמית דמוקרט עצמאי, עורך הדין אמורי ספיר מאת'נס, ששימש בעבר כפרקליט הכללי של ג'ורג'יה.
אולם ניסיון לזכות בקדנציה רביעית בשנת 1880 לא צלח, כאשר תומכיו טענו כי "אי סדרים" בהצבעה בהחלט התרחשו ברום ואולי גם במרייטה, ג'ורג'יה - שני מושבים מרכזיים במחוז של פלטון. למרות מחאות אלו, פלטון לא בחר להתמודד עם תוצאת הבחירות של 1880, במקום זאת חזר לחווה שלו ולעבודתו המיניסטריאלית.
בשנת 1884 זכה פלטון פעם נוספת בבחירות לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, שם כיהן עד 1890.
מוות ומורשת
עריכהפלטון מת ב-24 בספטמבר 1909, ונקבר בבית הקברות אוק היל בקרטרסוויל, ג'ורג'יה. 13 שנים לאחר מותו, ב-1922, הפכה אלמנתו בת ה-87 לאישה הראשונה שכיהנה כסנאטורית של ארצות הברית, אם כי רק ליום בודד.
קישורים חיצוניים
עריכה- ויליאם הראל פלטון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)