וילם ואן הנחם
וילם "וים" ואן הנחם (בהולנדית: Willem van Hanegem; נולד ב־20 בפברואר 1944) הוא כדורגלן ומאמן עבר הולנדי, ששיחק בעמדת הקשר מרכזי. הוא נחשב לאחד מגדולי שחקני הולנד בכל הזמנים.
 | ||||
| ואן הנחם בשנת 1978 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 בפברואר 1944 (בן 80) ברסקנס, זיילנד, הולנד | |||
| גובה | 1.85 מטר | |||
| עמדה | קשר מרכז | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ילדותו
עריכהואן הנחם נולד ב-20 בפברואר 1944 בברסקנס, זיילנד שבהולנד. אביו, לו ואן הנחם, ואחיו הגדול של וילם נהרגו כתוצאה מהפצצה של בעלות הברית כנגד מטרות של הורמאכט בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה איבד ואן הנחם אח נוסף ואחות. הוא התעניין במאורעות המלחמה ובכך פיתח שנאה לכל החיים כלפי העם הגרמני. בשנת 1946 הוא, אמו והאחים שלו עברו לגור באוטרכט שם גדל עם אחיו החורג.
קריירת משחק
עריכה
ואן הנחם נחשב עד היום לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הולנד. החוזקות שלו היו שליטה הטובה בכדור ויכולת המסירה. פעמים רבות כדרר ובעט בעזרת החלק החיצוני של כף הרגל, דבר שנתן לו את הכינוי "דה קרומה" (De Kromme). בנוסף לכך, היה גם טוב בחלק ההגנתי.
בתחילת הקריירה שיחק ואן הנחם באוטרכט ממקום מגורו בליגת המשנה בשנת 1962, וכעבור ארבע שנים בה עבר לקסרקסס רוטרדם שברוטרדם ששיחקה בליגה הבכירה. ואן הנחם סיים עימה במקום העשירי בליגה בעונתו הראשונה ובשנת 1968 עבר ליריבתה המקומית, פיינורד.
רוב הצלחותיו הגדולות של ואן הנחם הגיעו בתקופה עם פיינורד כשהוא זוכה עימה בשלל תארים בהם שלושה תוארי אליפות, גביע הולנדי אחד, הגביע הביניבשתי ב-1970 וגביע אופ"א בעונת 1973/74. ההצלחה הגדולה ביותר הייתה הזכייה הראשונה של מועדון הולנדי בגביע אירופה לאלופות, כשפיינורד עשתה זאת בעונת 1969/70 עוד לפני תור הזהב של יריבתה אייאקס.
בשנת 1976 ואן הנחם עבר לאלקמאר לשלוש שנים וזכה עימה גם בגביע. לאחר מכן הוא רצה לסיים את הקריירה בארצות הברית כששיחק בשיקגו סטינג, אך התחרט וחזר להולנד בשביל לשחק בקדנציה שנייה באוטרכט ופיינורד אחר כך. ב-1983 פרש רשמית מכדורגל.
בנבחרת הולנד
עריכהבמדי נבחרת הולנד היה שותף במשחקי מונדיאל 1974 שבגרמניה. הולנד, שדגלה בטוטאל פוטבול, שיחקה במערך 3–3–4 וואן הנחם הוצב בעמדת הקשר השמאלי לצד יוהאן ניסקנס ורוב רנסנברינק. הוא הגיעה עימה עד לגמר בו הפסידה 2–1 למארחת גרמניה המערבית. ואן הנחם שידוע כשונא גרמניה עודד את חבריו לפרק את הגרמנים ולאחר ההפסד בגמר הוא עזב את המגרש בבכי. שנתיים אחר כך סיים עימה במקום השלישי ביורו 1976 לאחר שהולנד הודחה על ידי צ'כוסלובקיה בחצי הגמר. ואן הנחם לא השתתף במונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה ושנה אחר כך פרש מהקריירה הבינלאומית. בסך הכל ערך במדיה 52 הופעות וכבש 6 שערים.
קריירת אימון
עריכה
אחרי שפרש מקריירת משחק ואן הנחם הצטרף בשנת 1983 לשורות פיינורד כעוזר מאמן ונשאר בתפקיד זה עד 1986. משם היה אותו דבר גם למועדונים אוטרכט
ו-FC ווגינגן. הוא חזר לפיינורד בשנת 1992, הפעם כמאמנה, והוביל אותה לזכייה באליפות בעונת 1992/93 ובגביע ב-1994 ו-1995. לאחר מכן גם אימן באל-הילאל מערב הסעודית ובאלקמאר ב-1997. ואן הנחם אימן לזמן קצר את ספרטה רוטרדם ב-2001 ואחר כך היה עוזר מאמן בנבחרת ההולנדית. הקבוצה האחרונה שאימן הייתה אוטרכט כשהתחיל ביולי 2007 ופוטר ממנה ב-23 בדצמבר 2008.
חיים אישיים
עריכהבנו, וילן ואן האנחם, הוא חלק מצמד יוצרי המוזיקה האלקטרונית W&W.
תארים
עריכהכשחקן
עריכה- אליפות הולנד (3): 1968/69, 1970/71, 1973/74
- הגביע ההולנדי: 1968/69
- גביע אירופה לאלופות: 1969/70
- הגביע הביניבשתי: 1970
- גביע אופ"א: 1973/74
- הגביע ההולנדי: 1977/78
- סגנית גביע העולם: 1974
- מקום שלישי באליפות אירופה: 1976
כמאמן
עריכה- אליפות הולנד: 1992/93
- הגביע ההולנדי (2): 1993/94, 1994/95
קישורים חיצוניים
עריכה
- וילם ואן הנחם, באתר Transfermarkt
- וילם ואן הנחם, באתר WorldFootball.net
- וילם ואן הנחם, באתר National Football Teams
- וילם ואן הנחם, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1974 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 חילס • 2 האן • 3 ואן הנחם • 4 ואן ירסל • 5 ישראל • 6 יאנסן • 7 דה יונג • 8 יונגבלוד • 9 קייזר • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 קרול • 13 ניסקנס • 14 קרויף • 15 רנסנברינק • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 סכרייברס • 19 סטריק • 20 סורביר • 21 טרייחטל • 22 ווס • מאמן: מיכלס |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 1976 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 סכרייברס • 2 סורביר • 3 ריחסברגן • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 ניסקנס • 7 יאנסן • 8 רפ • 9 קרויף • 10 ו. ואן דה קרקהוף • 11 רנסנברינק • 12 ואן הנחם • 13 חילס • 14 פיטרס • 15 ר. ואן דה קרקהוף • 16 ארנץ • 17 רויטר • 18 יונגבלוד • 19 קיסט • 20 מוטסטג' • מאמן: קנובל |
| |