וינקה

פלורנסין
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גנציינאים
משפחה:	הרדופיים
סוג:	וינקה
שם מדעי
	Vinca; ‏לינאוס, 1753

וינקה (שם מדעי: Vinca) היא סוג צמח במשפחת ההרדופיים הכולל 5 מינים. המין וִינְקָה עֶשְׂבּוֹנִית (שם מדעי: Vinca herbacea) הוא היחיד שגדל בר בארץ^[1]. המינים פלורה גדולה (Flora major) ופלורה קטנה (Flora minor) הם צמחי תרבות נפוצים.

תיאור ותפוצה

הווינקה היא לרוב צמח עשבוני משתרע ולעיתים בן שיח ירוק עד רב שנתי ומקורה באירופה, צפון-מערב אפריקה ודרום-מערב אסיה. שני מינים, בהם הווינקה העשבונית, הם בני חלוף (החלק שמעל הקרקע מת בחורף). גבעולי הווינקה דקים ומשתרעים באורך של מטר עד שניים ומסתעפים לשלוחות של 20 עד 70 סנטימטרים. העלים מנוגדים, אזמליים עד ביצתיים בצורתם, שפתם תמימה, 9–1 סנטימטרים באורכם, 6–0.5 סנטימטרים ברוחבם. הפריחה מופיעה ברוב ימות השנה, פשוטה בצורתה, ברוחב של 7–2.5 סנטימטרים. חמשת עלי הכותרת, לרוב סגולים (ולעיתים לבנים) מחוברים בבסיסם ויוצרים מעין צינור. המפוחית (הפרי) מכילה זוג זרעים. כאשר המפוחית בשלה היא נפתחת לאורך התפר המצוי בצד אחד לשם פליטת הזרעים. בעקבות השבחה קיימים זנים רבים של וינקה גדולה וקטנה בצבעי פריחה ועלווה שונים.

הווינקה צומחת בתנאי שמש מלאה עד צל מלא, עמידה ביובש ובקור ואינה רגישה לעודף השקיה. ניתן להרבות את הווינקה על ידי ייחורים המשרישים בקלות במים.

המינים וינקה גדולה ווינקה קטנה נחשבים באזורים רבים, אליהם הובאה הווינקה כצמח נוי, כעשבים שוטים וכצמח פולש. זאת בשל הצמיחה וההתפשטות המהירה החונקת לעיתים צמחי-בר מקומיים. המדובר בעיקר בחלקים מאוסטרליה, ניו זילנד ובחוף קליפורניה שבארצות הברית. במקרים אחרים נחשבת הווינקה כאמצעי יעיל לעיכוב שריפות.

שימושים רפואיים

מיני הווינקה השונים מכילים לפחות 86 אלקלואידים, לכן הם נחשבים כרעילים. המין וינקה ורודה מגודל באופן תעשייתי, לשם הפקת התרופות וינקריסטין (Vincristin) ווינבלאסטין (Vinblastin) המשמשות לריפוי מחלות לוקמיה ומחלות סרטן אחרות.