ויקיפדיה:שימוש זהיר בהרשאות המפעיל
| מפעיל מערכת |
שאלה שצריכה להעסיק כל מי שרוצה לקדם את ויקיפדיה היא: איך לצרף עוד ועוד כותבים למיזם, ואיך לשמור על הכותבים הקיימים לבל יעזבו. בהקשר זה, על מפעילי המערכת להקפיד על שימוש זהיר בהרשאותיהם.
כאנציקלופדיה פתוחה, ויקיפדיה פתוחה גם למשחיתים למיניהם, ונחוצה שמירה מפניהם. עם זאת, יש להיזהר ששמירה זו לא תפגע בתורמים טובים, שבתום לב עושים מעשים שבאו לקדם את ויקיפדיה, ומעשיהם עלולים להיראות כהשחתה אף שאין הם כאלה. זה הזמן להיזכר באמירתו של שמאי ”והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות” (פרקי אבות, א, טו). העובדה שאמירה נדיבה וחמה זו נאמרה דווקא על ידי שמאי, המחמיר שבזוג הלל ושמאי, מעניקה לה משנה תוקף.
מפעם לפעם ניתן לצפות בוויקיפדיה בהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם אמירתו של שמאי: מחיקת קצרמרים חוזרת ונשנית, מחיקה של תרומות אנונימיות שבקלות אפשר להרחיבן לקצרמר תקין ואפילו לערך נאה, ועוד. אנא, אל תיחפזו למחוק קצרמרים בעלי פוטנציאל, אל תיחפזו לפגוע בתורם שיכול להפוך לחבר מצוין בקהילת ויקיפדיה. יד תומכת עשויה להשיג תוצאות טובות לאין שיעור ממקל חובלים.
אין להבין מדברים אלה שלוויקיפדיה אין גבולות. גם לוויקיפדיה יש גבולות, אך צריך להיזהר בעת השמירה עליהם.
ראשון בין שווים
עריכהישנם ויקיפדים המעוניינים להיות מפעילי מערכת משום שהם מאמינים כי התפקיד מעניק זכויות יתר. ויקיפדים אלו צריכים להכיר את דברי רבן גמליאל: ”כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!”. מפעילי מערכת צריכים לזכור כי התפקיד לא מעניק זכויות יתר. להפך, הוא בעיקר מטיל עליהם חובות יתר. דמם של מפעילי מערכת אינו סמוק יותר מדמו של תורם שהצטרף לפני חמש דקות. מפעילי מערכת הם עדיין בבחינת שווה בין שווים - כל קהילת הוויקיפדים. לכן, יש לזכור לא להתנשא על-פני ויקיפדים אחרים, אלא להפך - לזכות באמון ובהערכת הקהילה, לשאוב מאלו את הכוח לשכנע, להכריע במחלוקות וכך לזכות במעמד של ראשון בין שווים שמילתו זוכה לאוזן קשבת ולהערכה.
התייעצות
עריכהאל תהססו להתייעץ עם מפעילים אחרים כשמדובר בפעולה רגישה, אם אפשר, לפני ביצוע הפעולה.
בתור מפעיל מערכת, אפשר לנבא בוודאות כמעט גמורה שבמוקדם או במאוחר יפנה אליכם משתמש (רשום או אלמוני) בטענה או טרוניה על פעולה שעשיתם, ולא תמיד בצורה מנומסת וביישוב הדעת. התגובה הטבעית והאנושית היא להסביר ולנמק, וכשהפנייה נעשית בצורה תוקפנית, אולי גם לאיים או להזהיר. עליכם לזכור שכמפעילי מערכת, אתם מחזיקים הן בעמדה הן של "שופט", והן של "שוטר": לעורכים אחרים כמעט אין "ערכאה" בה הם יכולים לערער על פעולה שביצעתם. התגובה הרצויה, במקרה שמשתמש מערער בפניכם על פעולה שעשיתם, היא התייעצות עם מפעילים אחרים, וקבלת העצה, גם כשהיא בניגוד למה שנראה לכם נכון. אפשר להתייעץ באופן פרטי, אם נסיבות המקרה מצדיקות זאת, אבל בדרך כלל עדיף לעשות זאת באופן גלוי לעין.
תגובה אפשרית לעורך שטוען שהפעלתם את הרשאותיכם שלא כשורה (למשל בדף שיחתכם) היא בערך "קראתי את הערותיך. לדעתי פעלתי כשורה כש(מחקתי/שחזרתי/חסמתי וכולי), אבל ברשותך אבקש לשמוע מה חושב על כך <תיוג מפעיל או מפעילים אחרים>".
במידת האפשר, עדיף להיוועץ במפעילים שאין מראית עין של "קליקה" ביניכם, או להציע לעורך שטוען נגדכם לבחור במי להיוועץ. כמובן שניתן לבקש עצה גם מביורוקרט, ובמקרים מסוימים זו יכולה להיות הבחירה המועדפת.
אם מישהו מבקש את שיפוטכם או עצתכם במחלוקת, בין אם מעורב בה מפעיל אחר או לא, בדקו אם נושא המחלוקת מאפשר לכם לשפוט באופן ניטרלי, והצהירו על כל הטיה, אמתית או מדומה, עניינית או אישית (למשל "X ואני ביחסי ידידות/יריבות/קרבת משפחה/קשר רומנטי, ולכן אעדיף שתבקשו ממישהו אחר להכריע", "בתור ימני/שמאלני/אנטי ציוני/אתאיסט/דתי/להט"ב, אתקשה להכריע באופן אובייקטיבי, ולכן אבקש שתפנו למישהו אחר", או אפילו "מסיבות שאיני מעוניין לפרט, איני אובייקטיבי ולכן...")
היחס למשתמשים אנונימיים
עריכהמרבית ההשחתות מגיעות ממשתמשים אנונימיים, ולכן ניתן להבין את יחסם החשדני של מפעילי המערכת לתרומה של משתמש אנונימי. עם זאת, מדיניות ויקיפדיה תומכת גם בקבלת תרומות ממשתמשים אנונימיים, ואכן, לעיתים מגיעות תרומות חשובות ממשתמשים אנונימיים. לפיכך אין להתייחס אוטומטית לשינוי שעשה אנונימי כאל השחתה - ייתכן שמדובר דווקא בשיפור. דוגמה מובהקת לכך מופיעה בשיחה:לאה גולדברג. משתמש אנונימי תיקן את מקום הולדתה מקובנה לקניגסברג, ותיקון זה שוחזר מיד. למרבה המזל, היה זה משתמש אנונימי נחוש בדעתו, והוא הסביר את מעשהו בדף השיחה, ובסופו של דבר התברר שהצדק אתו. לא כל משתמש אנונימי יהיה נחוש כל כך. סביר שמשתמש רגיש יותר היה מדיר רגליו לאחר הכנסת אורחים כדוגמת זו שתוארה כאן. יחס הוגן לתיקון אנונימי הוא אחד מאבני היסוד של אמינות ויקיפדיה, אל תהרסו אותה.
פעמים רבות תרומות של משתמשים אנונימיים הן קצרמרים, ויש נטייה למחוק את הקצרמר, שיש הרואים בקיומו פגיעה בכבוד ויקיפדיה. במקום למחוק קצרמר של משתמש אנונימי אפשר לנסות להסביר לו שאנחנו מעדיפים ערכים ארוכים יותר ואף להפנות אותו למקורות מידע (ספרים, אתרים, הערך בוויקיפדיה האנגלית, וכדומה) ואולי היחס החם ימשוך אלינו עורך חדש שבעתיד יתרום לפיתוח ויקיפדיה. טוב עוד יותר לקחת את הקצרמר ולהרחיבו, כך שהתורם האנונימי ילמד באמצעות דוגמה אישית.
היחס למשתמשים חדשים
עריכהמשתמשים חדשים עשו צעד גדול לקראתנו: הם נרשמו; ראוי שגם אנחנו נלך לקראתם. הנוהל המקובל הוא לתת למשתמשים חדשים את התבנית {{ברוך בואך}}, אך ישנם משתמשים חדשים, שההודעה הראשונה שהם זוכים לראותה היא אזהרה לפני חסימה, בלא שיהיו ראויים לכך. חשוב לנהוג בסלחנות עם ויקיפדים חדשים, ולמרות החשש מהשחתות ומטעויות, לתת לכל ויקיפד חדש הזדמנות נאותה להוכיח את עצמו. יש השחתות שהזדון שבהן גלוי לעין, ולמשתמש חדש שעשה מעשה זדון כזה ראוי לתת אזהרת חסימה. מה עם משתמש שעולמו שונה מאוד מעולמנו? האם נוכל לקבל אותו חרף השוני? לא קל להיכנס לנעליו של האחר, אבל יש לנסות לזהות מתי מעשה נעשה בזדון, ומתי הוא נעשה משום שהמשתמש בא מתרבות אחרת.
רובם של המשתמשים החדשים לא בקיאים בנוהלי ויקיפדיה (הבה נודה באמת - רובנו לא מכירים את כל הכללים של ויקיפדיה), ולכן דרושה פעולה מתקנת מצד הקהילה כדי להבהיר להם במה הם שוגים וכיצד עליהם לפעול. טעות קלאסית היא לפנות לאותם משתמשים חדשים בטון מתנשא או מצווה ולאיים עליהם שיפסיקו להשחית. זהו מתכון בטוח לפיצוץ, כי אלו, בתגובה, יעלבו וירצו להגן על כבודם, והנה פרצה לה מלחמת עולם קטנה. נסו להציע פתרונות ולהסביר בניחותא מה מקובל בוויקיפדיה. תופתעו לגלות שרוב האנשים, כשפונים אליהם בנימוס, משיבים בנימוס וניתן להגיע איתם לעמק השווה.
הנה מספר דוגמאות:
- בערך בניטו מוסוליני נעשה שימוש במלה "קואופרציה" בהטיות שונות. הגיע משתמש חדש, ובעריכה הראשונה שלו שינה זאת ל"קורפורציה" - מילה נדירה, שמרביתנו לא שמעו עליה מעולם. מפעיל שראה זאת שחזר מיד את הערך, תוך שהוא מסביר את צעדו בדף השיחה (הסבר שראוי לשבח, שהרי לפעמים נעשה שחזור ללא כל הסבר). איך רואה זאת המשתמש החדש? כך: "באתי, נרשמתי, תיקנתי טעות, אבל אלה אטומים, אי אפשר לדבר אתם, מיד מוחקים". הטיפול הנכון במצב כזה הוא לפנות אל המשתמש בדף השיחה שלו, לברכו בברכת "ברוך בואך", ולשאול אותו לנימוקיו. אין צורך לשחזר. גם אם המשתמש החדש טעה (ולא היה ביטחון בכך, רק חשש), ניתן להמתין זמן מה לתשובתו.
- משתמש חדש העלה את הערך "שיטת בריסק", והערך נמחק מיד על ידי מפעיל שראה בו פרסומת. המשתמש העלה שוב את הערך, והפעם הערך נחסם תוך מתן אזהרת חסימה. בצעד זה נעשתה טעות כפולה:
- הערך לא היה פרסומת; הייתה בו הצגה בתום לב של הנושא כפי שהמשתמש החדש רואה אותו. יש לזכור כי לא הכל חושבים וכותבים בסגנון זהה.
- בעיני המפעיל היה זה משתמש זדוני: הוא העלה ערך שנמחק. בעיני המשתמש החדש הוא התגבר על תקלה טכנית, וייתכן שאפילו לא חש שהערך נמחק. אין לצפות ממשתמש חדש שכל ענייני ויקיפדיה יהיו מוכרים לו מהרגע הראשון. אם הצליח להעלות ערך חדש, גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם, יש לחזק את ידיו ולחבקו בחום.
- משתמשים חדשים אשר יוצרים ערכים במושג שלדעתכם אין צורך בו בוויקיפדיה. סביר להניח שהם ייפגעו וייעלבו אם תודיעו להם שאתם עומדים למחוק את הערך הנ"ל בשל אי-עמידה בקריטריון כלשהו. יש לנסות לברר איתם האם יש פוטנציאל להרחיב את הערך לכדי ערך רחב יותר. אם לא, אולי יש מקום לשלב אותו בערך קיים? ואם גם זה לא, אולי כדאי לוותר עליו לגמרי. הראו לבני שיחכם שאתם מכבדים את תרומתם, אך בה בעת מנסים למצוא, ביחד איתם, מהו המקום המתאים לה ביותר, אם בכלל.
- משתמש העלה תמונה ולא ציין את מקורה ומי בעל זכויות היוצרים עליה. תגובה לא טובה תהיה: "מאיפה התמונה שהעלית?" תגובה מוצלחת יותר תהיה להשתמש בתבניות ההעתקה השונות הקיימות עבור תוכן ותמונות חשודות. התגובה הראשונה היא תוקפנית, בעוד התגובה השנייה היא מנומסת אך אסרטיבית, מבהירה את הכללים ועל מה מדובר, והיא פתח לדיאלוג - למשל, אם מתברר שיש בעיית זכויות יוצרים יוכלו מפעילי המערכת לענות "לצערנו, השימוש בתמונה מפר זכויות יוצרים, ואין לנו ברירה אלא למחוק אותה. אנא הימנעו להבא מלהעלות תמונות מוגנות". וזאת לאחר שביררו בנימוס את הבעיה, הבהירו את המצב, ופעלו בנחרצות, אך באדיבות.
חניכה
עריכהאחת הבעיות בהתקלות של ויקיפדים חדשים עם הוויקיפדיה היא פער תרבות. אי אפשר להתעלם מכך, אבל בוויקיפדיה ישנו רף כניסה מסוים. יש בה כללים כתובים ולא כתובים, קליקות ושאר ירקות. "התקפה" על ויקיפדים חדשים בשל העובדה שעשו משהו שנוגד את הכללים עלולה פשוט להבריח אותם, וכך נפסיד תורמים שיוכלו להעשיר את הוויקיפדיה בערכים לתפארת. לעיתים על מפעילי המערכת לבצע סוג של חניכה לוויקיפדים חדשים אותם הם מזהים כבעלי פוטנציאל (בדרך כלל מדובר בוויקיפדים שמעלים ערכים בתחומים הקרובים לתחום עיסוקם). כאשר מפעילי מערכת מזהים ויקיפדים כאלה, כדאי לפנות אליהם בדף השיחה בהודעות אישיות יותר, ולא להסתפק בתבניות הלקוניות בהן אנו משתמשים בדרך כלל. יש להסביר לוויקיפדים אלה מה הפגם בתרומתם, ממה עליהם להימנע, ובאילו תחומים יוכלו לתרום. כדאי גם להפנות את הוויקיפדים החדשים למדריכים השונים שלנו לכתיבת ערך ועיצובו. על ידי ליווי הוויקיפדים החדשים בעלי הפוטנציאל בצעדיהם הראשונים בוויקיפדיה נצליח להרחיב את מעגל הכותבים ולהעשיר את ויקיפדיה בתחומי ידע נוספים.
טפלו בבעיה, לא בסימפטום
עריכהישנן מחלות שמקורן ויראלי, ובהן אפשר רק להקל על הסימפטומים, אבל אין תרופה למחלה והגוף צריך להתרפא לבד. לא כך בוויקיפדיה. ישנן מספר בעיות שנובעות מטיפול בסימפטום במקום בבעיה, שיכולות בצורה כזו להוציא מפעילי מערכת משלוותם הנפשית. נמנה כמה מהן ונציע דרכי פעולה.
- יצירה חוזרת ונשנית של ערך שברור שהוא מיותר: מדי פעם אפשר להבחין בהופעה של ערכים שברור שאין להם מקום בוויקיפדיה, ושיש מקום לתהייה כיצד נוצרו מלכתחילה. מפעילי המערכת עשויים למחוק את הערך, ואז לגלות שהוא נוצר שוב לאחר שעה, או למחרת, ושוב למחוק, וכך הלאה. במקרים כאלו יש לבדוק אילו ערכים מפנים לערך המיותר ולבטל בהם את הקישור לערך זה. כך לא יישאר אותו גירוי שמעלה במוחם של משתמשים את הרעיון לכתוב את הערך המיותר.
ומה קורה אם מדובר בערך שכדאי שיופיע בוויקיפדיה, אבל בכל פעם יוצרים אותו כאולטרה-קצרמר? במקרה כזה כדאי לשנס מותניים ופשוט לכתוב קצרמר טוב עבור הערך, וכך לגאול אותנו, בינתיים, מעונשו. - השחתה חוזרת ונשנית של ערך: ישנם ערכים, בעיקר ערכי אישים, שסובלים מסוגים שונים של התנכלות מסיבות לא ברורות. לעיתים מדובר בשנאה לאישיות עליה נכתב הערך, ולעיתים דווקא ההפך - מעריצי האישיות חולקים איתנו את מילות האהבה שלהם. במקרה שכזה כדאי לשקול פשוט להגן על הערך (על ידי לחיצה על הלשונית "הגנה") לזמן מה - מספר שעות, יום או יומיים. אך אנא אל תשכחו לספק הסבר קצר בדף השיחה.
- התנהגות לא-ויקיפדית של משתמשים חדשים: אחד מעקרונות ויקיפדיה הוא "הנחת כוונה טובה". רוב הוויקיפדים שמכניסים תוכן משמעותי לוויקיפדיה רוצים בטובתה, אבל לא בהכרח יודעים כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. טיפול בסימפטום במקרה זה יהיה למחוק את תרומתם (מה שעלול לגרור התמרמרות מצדם) או כל פעולה עימותית אחרת שתביא אותם להתייאש מוויקיפדיה ולחשוב שרודפים אותם ונטפלים אליהם. טיפול בבעיה יהיה לנסות לברר איתם מה בעצם הם רוצים להוסיף ולפעול בשיתוף איתם כדי להגיע למסקנה האם תרומתם אכן מתאימה לוויקיפדיה, מהו המקום הנכון להוסיף בו את תרומתם ומהי הצורה שבה הדבר צריך להתבצע.
טיפול בהשחתה
עריכהלא כל מי שהוסיף תג ויקי מיותר לערך מסוים הוא טרול. משתמשים חדשים לפעמים מנסים את המערכת. מגיעים לעמוד העריכה, מבצעים שינוי מינורי, נבהלים (או סתם לא יודעים מה הם עושים) ואז לוחצים על "שמור דף". מפעילי מערכת צריכים להפעיל שיקול דעת ולבחון את כל השינויים שהתבצעו מכתובת IP או מחשבון משתמש, כדי להכריע מהי דרך הטיפול הנאותה. להלן כמה כללי אצבע:
- משתמשים שביצעו שינוי או שניים שכללו הוספת (או הורדת) תגי ויקי או מחיקה בטעות של משפט או פסקה: משתמשים כאלה, סביר להניח שלא הבינו מה הם עושים. במקרה כזה אפשר לשחזר את הערך לגרסה התקינה האחרונה ולהשתמש בתבנית {{ניסויים}}.
- משתמשים שביצעו מספר שינויים כדלעיל. אלו עשויים להיות משחיתים שמנסים את המערכת, אך לא מודעים לעובדה שכל שינוי שלהם נראה לעיני כולם, או לחלופין, משתמשים שמשוכנעים שעריכותיהם לטובה. למשתמשים כאלה יש לפנות בדף השיחה ולציין את הבעייתיות שבעריכותיהם. אפשר להשתמש בתבנית {{אזהרה}}, אם כי רצוי להשתמש לפניה בתבנית {{ניסויים}}. משתמשים כאלה, אם יפנו אליהם בטון אדיב, לא פוגעני, אך סמכותי, סביר להניח שיחדלו מלהשחית ואולי אף יהפכו לתורמים מן המניין.
- משתמשים שהשחיתו ערך על ידי כתיבת שטויות או קללות. משתמשים כאלה הם המשחיתים הקלאסים. מפעילי מערכת סבלנים יכולים לכתוב למשחית הודעת אזהרה. מפעילים קצת פחות סבלנים פשוט יחסמו את המשחית. עם זאת, אין טעם לחסום משתמשים כאלה שעה-שעתיים לאחר ההשחתה, כמו שאי אפשר למנוע תאונת פגע וברח לאחר שקרתה. מטרת החסימה היא לעצור את המשך ההשחתה. אלמנט הענישה במקרה זה הוא זניח - וכי אכפת למשחיתים שיחסמו אותם? הרי הם לא באים כדי לתרום תוכן משמעותי או כדי לפעול באינטראקציה חיובית עם שאר הוויקיפדים.
- משתמשים שהם בבירור טרולים - עם משתמשים כאלה אין שיח ושיג. ראו התמודדות עם טרולים.
הרדיפה אחרי המשחיתים היא עבודה סיזיפית שאין בה גמול. היא מתישה, וגורמת לעצבנות ויקי. אם אתם מרגישים סחוטים ומותשים, הרפו את הרסן. אל תשכחו שאתם לא לבד ויש אתכם מפעילי מערכת נוספים שישאו בנטל.
חסימת משתמש
עריכהחסימת משתמש היא צעד אותו יבצעו מפעילי המערכת במקרים חריגים, כלפי משתמשים שברור מעל לכל ספק, ובאופן חד משמעי, שפעילותם מחבלת בוויקיפדיה.
משתמש ייחסם לאחר שעסק בהשחתה זדונית של ערך או ערכים. אין לחסום משתמש אם דעותיו שונות מדעותיך או אם הצורה שבה הוא מציג ערך מסוים שונה מהצורה שאתה רוצה שהערך יוצג. משתמשים הראויים לחסימה הם בדרך כלל משתמשים לא רשומים, אך במקרים קיצוניים ניתן לחסום גם משתמש רשום.
ויכוח עם משתמש מסוים (ואין זה משנה אם הוא רשום או לא) אינו עילה לחסימה, גם אם אתם רואים בפעולותיו השחתה. במידת הצורך, פנו למפעיל מערכת אחר, שאינו מעורב בוויכוח, על מנת שהוא יחליט האם באמת יש צורך בחסימה.
השתמשו בשפה נקייה
עריכהלא כל ערך הוא כליל השלמות, ולא כל כותב הוא מומחה. לעיתים עולים לוויקיפדיה ערכים שאינם ראויים להיות בה, ולעיתים נכתבים ערכים שמצריכים שכתוב יסודי ביותר. גם אם אתם חשים שערך מסוים הוא "זבל", השתדלו להימנע מלומר זאת. אפשר למתוח ביקורת על ערך תוך שמירה על שפה נקייה. מעמדכם כמפעילי מערכת מחייב אתכם לנהוג כך. שימוש בשפה בוטה עלול להרחיק גולשים, ואין בו תועלת.
מה אסור לעשות
עריכהאסור לכפות את דעתכם בוויכוח על ידי הגנה על ערך או חסימת משתמש שאתם לא מסכימים עם דעותיו. זהו ניצול לרעה של הרשאות מפעילי מערכת, ולו רק למראית עין. עדיף שבמקרים חמורים תבקשו ממפעילי מערכת אחרים שיבואו ויפעילו את כושר השיפוט שלהם כדי להכריע. יש לזכור, כי המינוי למפעילי מערכת לא מעניק לכם סמכות לקבוע מה נכון ומה לא. דעתכם בענייני תוכן שווה במשקלה לדעתם של משתמשים אחרים.
יש עולם שלם בחוץ
עריכהתחושת השליחות גורמת לפעמים לוויקיפדים רבים, וגם למפעילי מערכת, לשבת מול המחשב ולטעון מחדש את עמוד השינויים האחרונים תוך שהם דרוכים לחפש את ההשחתה האחרונה. זהו מתכון לשחיקה מהירה. אל תוותרו על חייכם הפרטיים. הקפידו לאזן בין תרומתכם לוויקיפדיה לבין שאר עיסוקיכם - עבודה, לימודים, משפחה ובילויים. אם קשה לכם לאזן, קבעו לעצמכם "שעות ויקיפדיה": שעה ביום שבה אתם מקדישים זמן לוויקיפדיה ותו לא, ובשאר היום אל תיכנסו לאתר. אפשרות נוספת היא לעקוב פחות אחרי השינויים האחרונים ולטפל בהשחתות, ולכתוב יותר ערכים.