וריאנט אלפא של נגיף הקורונה
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
וריאנט "אלפא" (α) של נגיף הקורונה, המכונה גם הווריאנט הבריטי, מוטציה B.1.1.7 או וריאנט 202012/01, הוא מוטציה (וריאנט) של נגיף SARS-CoV-2 שנוצר במהלך מגפת הקורונה בבריטניה. הווריאנט התפשט ל-114 מדינות לכל הפחות, על פי רשת הווירוסים העולמית (אנ') (GVN), והוא אחראי לכ-95% מהזיהומים החדשים ממחלת הקורונה בבריטניה בין ה-23 במאי ל-5 ביוני 2021, כ-60% מכלל המקרים בארצות הברית היו מקושרים לווריאנט האלפא, כך דיווח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
היסטוריה
עריכההזן אותר לראשונה ב-21 בספטמבר 2020 בבריטניה בדגימה בודדת,[1] אך החל להתפשט במהירות עד אמצע חודש דצמבר. בשבוע הראשון של דצמבר הוא היה אחראי ל-62 אחוזים מההדבקות בלונדון.[2] לפי התיאוריה המקובלת מקורו נעוץ בחולה שמערכת החיסון שלו לא תפקדה כראוי.[3]
זן אלפא הוא הסבר אפשרי לעליה משמעותית בתחלואת קורונה בבריטניה.[4] נכון ל-20 בדצמבר 2020, משרד הבריאות באנגליה מאשר כי אין ראיה לכך שהזן החדש עמיד בפני החיסון של חברת פייזר, וכי המחוסנים אמורים להיות מוגנים גם מפניו.[5]
גילוי הזן הוביל לכך שיותר מ-30 מדינות אסרו על כניסת טיסות מבריטניה.[6] בארצות הברית השבים מבריטניה נדרשו להיבדק.[7] בהמשך זן אלפא השפיע על הנחיות הריחוק.[8]
ב-23 בדצמבר 2020 דיווח משרד הבריאות בישראל כי התגלו 23 מקרים של נגיף קורונה מהזן שהתגלה באחרונה באנגליה.[9] אותרו כמה בדנמרק, הולנד אוסטרליה, איטליה, דרום אפריקה ובצרפת בזמנים שונים.[10][7] אליהן הצטרפו ארצות הברית ומדינות רבות אחרות.[11][6]
מוטציות
עריכהלווריאנט ה"אלפא" יש 23 מוטציות בהשוואה לווירוס המקורי בסין, שמונה מאלה בחלבון הספייק של נגיף הקורונה (חלבון הספייק של נגיף הקורונה (אנ')), על פי החברה האמריקאית למיקרוביולוגיה (ASM). שלוש מהמוטציות נחשבות כאחראיות להשפעה הגדולה ביותר על הביולוגיה של הווירוס: נראה כי המוטציה של N501Y מגבירה את מידת ההדבקות של חלבון הספייק לקולטני ACE2 - נקודת הכניסה העיקרית לתאים אנושיים; המוטציה 69-70del יכולה, בשיתוף עם N501Y, להסביר את ההעברה המוגברת של הווריאנט והמוטציה של P681H יכולה גם להגביר את ההעברה, מכיוון שהיא עשויה להיות מעורבת באופן שבו הווירוס ממזג את הממברנה שלו לתא אנושי על מנת להעביר את הגנום שלו לתא.
יעילות החיסון כנגדו
עריכהעל פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הווריאנט מדבק בכ-50% יותר מהווירוס המקורי בסין. ייתכן שזה גם גורם למקרים חמורים יותר של COVID-19, לפי ה-CDC.
מחקרים עד כה מצביעים על כך ששני חיסוני ה-mRNA ל-COVID-19 (חיסון פייזר-ביונטק וחיסון מודרנה) יעילים במניעת זיהומים סימפטומטיים של וריאנט האלפא של וירוס הקורונה. לדוגמה, מחקר שפורסם ב-28 ביוני בכתב העת Nature Communications (אנ') מצא שדם של עובדי בריאות שחוסנו בזריקה של פייזר יעיל בנטרול הווריאנט. מנה אחת של החיסון מעוררת גם נוגדנים מנטרלים מפני הווריאנט, דיווח אתר ג'ונסון אנד ג'ונסון.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופ' ערן סגל, הקורונה עוברת מוטציות, הישראלים נוהרים להתחסן - איך זה ייגמר?, באתר מאקו, 25 בדצמבר 2020
- ^
מושבה בריטית: הכירו את המוטציה שמפחידה את העולם, בעיתון מקור ראשון
- ^ בגלל חולה אחד: כך נוצרה מוטציית הקורונה הבריטית, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2020
- ^ Carl Zimmer and Benedict Carey, The U.K. Coronavirus Variant: What We Know, The New York Times, 21 בדצמבר 2020
- ^ "COVID-19 (SARS-CoV-2): information about the new virus variant", משרד הבריאות הבריטי, 20 בדצמבר 2020.
- ^ 1 2 יעל פורמן, התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 בינואר 2021
- ^ 1 2 המוטציה הבריטית מתפשטת: מקרה ראשון אובחן בצרפת, באתר מאקו, 26 בדצמבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, 3 מתים מקורונה בכל דקה: שיא קטלני בארה"ב, באתר ynet, 13 בינואר 2021
- ^ אליאב בטיטו, לראשונה בישראל: ארבעה חולי קורונה מהמוטציה שהתגלתה בבריטניה, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2020
- ^ רויטרס, לאחר המקרה הראשון באיטליה: גם בצרפת חוששים מחדירת המוטציה החדשה למדינה, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2020
- ^ עמית ולדמן, סיום שנה קטלני בארה"ב: יותר מ-77 אלף מתים מקורונה בחודש דצמבר, באתר מאקו, 2 בינואר 2021
- ^ Spike Variants: Alpha variant, aka B.1.1.7, 501Y.V1, 20I/501Y.V1, and UK COVID variant, 24 June 2021, covdb.stanford.edu, accessed 1 July 2021
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.