ז'ול ביאנקי
ז'ול לוסיאן אנדרה ביאנקי (בצרפתית: Jules Lucien André Bianchi, 3 באוגוסט 1989 – 17 ביולי 2015) היה נהג מרוצים צרפתי, שהתחרה במשך שתי עונות עבור קבוצת מרוסיה באליפות הפורמולה 1.
 | |||||||
| לידה |
3 באוגוסט 1989 ניס, צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 2015 (בגיל 25) ניס, צרפת | ||||||
| שם לידה |
Jules Lucien André Bianchi | ||||||
| לאום | צרפתי | ||||||
| מקום קבורה |
ניס | ||||||
| תקופת הפעילות |
2007–2014 (כ־7 שנים) | ||||||
| |||||||
  | |||||||
ב-5 באוקטובר 2014, במהלך גרנד פרי יפן, איבד שליטה במכוניתו בתנאי כביש רטובים מאוד. הוא פגע עם רכבו ברכב שירות שעמד לצד המסלול וסבל מפגיעה מוחית. הוא פונה לבית החולים, שם הורדם והונשם. הוא נשאר בתרדמת עד למותו ב-17 ביולי 2015.
קריירת מרוצים
עריכהביאנקי נולד בניס, צרפת ונחשף לעולם הספורט המוטורי מגיל צעיר מאוד כאשר אביו ניהל מסלול קארטינג[1]. סבו, מאורו ביאנקי, היה נהג מרוצים שהתחרה במהלך שנות השישים במרוצי גרנד טורינג, ואף לקח חלק בשלושה מרוצי גרנד פרי, שהתקיימו מחוץ לסבב האליפות בעונת 1961. ביאנקי נקרא גם על דודו, לוסיאן ביאנקי, שלקח חלק ב-19 מרוצי גרנד פרי בין השנים 1959 – 1968[2].
בשנת 2007 עבר מקארטינג למרוצי מכוניות חד-מושביות, והתחרה באליפות הפורמולה רנו 2.0 הצרפתית. הוא ניצח ב-5 מרוצים וזכה באליפות. לקראת עונת 2008 הצטרף לקבוצת ART, והתחרה באליפות הפורמולה 3 האירופאית. את עונת הבכורה סיים במקום השלישי. בעונתו השנייה בסבב השיג שמונה ניצחונות, והבטיח את הזכייה באליפות כשנתר עוד סבב מרוצים אחד.
בשנת 2010 נשאר בקבוצת ART, אך עבר להתחרות בסבב ה-GP2, ובמקביל לקח חלק גם בסבב ה-GP2 האסייתי[3]. את העונה סיים במקום השלישי. בסבב האסייתי התחרה בשלושה מתוך ארבעה סבבים, וסיים במקום השמיני. בעונתו השנייה סיים במקום השלישי באליפות המרכזית, ובמקום השני בסבב האסייתי, אף על פי שהתחרה רק בארבעה מרוצים מתוך שמונה.
בעונת 2012 עבר להתחרות עבור קבוצת Tech 1 Racing באליפות הפורמולה רנו 3.5. במהלך העונה ניצח שלושה מרוצים, בדיוק כמו רובין פרינס, יריבו המרכזי לתואר. במרוץ סיום העונה נאלץ לפרוש, וסיים את העונה במקום השני[4].
פורמולה 1
עריכה
בתחילת דצמבר 2009 נבחן ביאנקי, על ידי קבוצת פרארי יחד עם נהגים צעירים נוספים בימי מבחן במסלול המרוצים בחרס. ביצועיו במבחנים הובילו את פרארי להחתים אותו כנהג הראשון באקדמיה של הקבוצה[5]. לקראת עונת 2011 הוחתם כנהג משלים בקבוצת פרארי[6]. במסגרת תפקידו השתתף בנסיעות המבחן של הקבוצה באבו דאבי ובמסלול פיוראנו. לאחר עונה בתפקיד הושאל כנהג מבחן לקבוצת סהרה פורס אינדיה[7].
שבועיים וחצי לפני פתיחת עונת 2013 הוחתם כנהג בקבוצת מרוסיה[8]. בגרנד פרי אוסטרליה, מרוץ הפתיחה של העונה דורג במקום ה-19. כבר בהקפה הראשונה הצליח לעקוף את פסטור מלדונדו ודניאל ריקארדו. את המרוץ סיים במקום ה-15[9]. במרוץ הבא שנערך במלזיה סיים במקום ה-13, ההישג הטוב בעונה. במהלך העונה הצליח לסיים 16 מתוך 19 מרוצים, אך לא צבר נקודות. לקראת סיום העונה הוארך חוזהו בקבוצה לשנה נוספת[10]. בגרנד פרי מונקו, המרוץ השישי בעונה, הצליח לצבור את הנקודות הראשונות בקריירה האישית והראשונות של קבוצת מרוסיה באליפות, כשסיים את המרוץ במקום התשיעי[11]. ב-2 באוקטובר התראיין ביאנקי והרכיז על עצמו כ"מוכן" להיות נהג בקבוצת פרארי, כמחליפו של פרננדו אלונסו, אם יעזוב בסוף העונה[12].
התאונה בגרנד פרי יפן
עריכהגרנד פרי יפן נערך ב-5 באוקטובר 2014 תחת תנאים קשים שנגרמו כתוצאה מסופה טרופית. בהקפה ה-43 של המרוץ איבד ביאנקי שליטה על רכבו שהחליק לאזור המילוט בפניית דאנלופ (פנייה מס' 7). הוא התנגש בעגורן שעמד בצד המסלול והיה עסוק בפינוי רכבו של אדריאן סוטיל, שאיבד שליטה באותו המקום הקפה אחת קודם לכן. הצד השמאלי של מכוניתו התנגש בעוצמה בעגורן באופן שפגע במסגרת הבטיחת של המכונית. המרוץ נעצר ולואיס המילטון הוכרז כמנצח. ביאנקי נותר ללא הכרה ולא הגיב לקריאות בקשר הקבוצתי ולמארשלים שהגיעו למקום התאונה. הוא טופל במקום לפני שנלקח למרכז הטיפול הרפואי הצמוד למסלול. בשל תנאי מזג האוויר הקשים לא התאפשר פינוי באמצעות מסוק והוא הוסע לבית החולים באמבולנס תחת ליווי משטרתי, נסיעה למרחק של 15 קילומטר שנמשכה 32 דקות[13]. אל בית החולים הגיע כשהוא במצב קריטי עם פגיעה בראשו. הוא עבר ניתוח בראשו ולאחר מכן הועבר להמשך טיפול במחלקת טיפול נמרץ[14].
לאחר הניתוח נותר ביאנקי במצב קשה אך יציב והוא הורדם והונשם. מצבו הוגדר "נואש" והרופאים ציינו שעצם העובדה שניצל מהווה נס רפואי. במהלך חודש נובמבר הוצא מהתרדמת המלאכותית בה היה שרוי והחל לנשום בכוחות עצמו[15]. בהמשך לא חל שיפור כלשהו במצבו והוא נותר חסר הכרה. ב-17 ביולי 2015 נפטר בגיל 25[16].
הלווייתו נערכה ארבעה ימים לאחר מכן בקתדרלת רפרט הקדושה בניס, צרפת. גופתו נשרפה והאפר נטמן בבית הקברות של מונטה קרלו. בטקס הלוויה השתתפו נהגים מרוץ רבים ביניהם אלן פרוסט, אלן מקניש, סבסטיאן פטל, לואיס המילטון, ולטרי בוטאס, ניקו רוזברג, ז'אן-אריק ורן ופליפה מאסה[17]. במאי 2016 הכריזה משפחתו על הכוונה לנקוט בצעדים משפטיים כנגד FIA, קבוצת מרוסיה וברני אקלסטון[18].
חקירת התאונה והשלכותיה
עריכהבעקבות התאונה הקשה פתחה FIA בחקירה לבירור נסיבות התאונה והנהיגה מספר שינויים בכללי הבטיחות. המסקנות הראשונות הוצגו במסיבת עיתונאים שנערכה לפני גרנד פרי רוסיה. בהודעה נמסר, בין היתר, כי ביאנקי האט בכניסה לפנייה מספר 7, אך לא נמסר באיזה מהירות אירעה התאונה. בנוסף, נטען כי התארכות הנסיעה לבית החולים באמבולנס ולא במסוק הייתה חסרת השפעה על מצב הפציעה. FIA חשפה כי היא נמצאת בתהליך בחינה מתמשך של אמצעי הגנה שיסגרו את תא הנהג ויגנו עליו מפני פגיעות אפשריות ויסייעו לבלום בצורה מהירה יותר מכוניות שנכנסות לסכנת התרסקות. החל מהגרנד פרי הרוסי הוכנסה לשימוש מכונית בטיחות וירטואלית (VSC), בדומה למערכת Slow Zone בה נעשה שימוש במרוצי הלה-מאן. הסימון להפעלת המערכת מופיע לצידי המסלול ועל ההגה של הנהגים. במהלך הפעלתה אסור לנהגים לבצע עקיפות[19].
שבוע לאחר מכן פנתה FIA לכל הקבוצות בבקשה שיעבירו כל מידע שיש ברשותם לגבי התאונה לפאנל מיוחד שהוקם על מנת לחקור את התאונה. הפאנל שהורכב מנהגי עבר ובעלי קבוצות[20]. צוות החקירה הציג את ממצאיו ארבעה שבועות לאחר מכן וקבע כי לא נמצא גורם אחד מרכזי לתאונה. השילוב של תנאי מסלול קשים, מהירות הנסיעה ונוכחות המנוף בצידי המסלול הובילו לתוצאה הקשה. הדו"ח הצביע על כשל במערכת בלימת החירום האוטומטית ברכב שלא הופעלה. בנוסף, המליץ הדו"ח על מספר שינויים בבטיחות בעת טיפול ברכבים פגועים על המסלול או בצידו[21]. בשנת 2018 הוסף מכשיר ההיילו (Halo) לכל מכוניות הפורמולה 1, מכשיר זה נועד להגן על ראשי הנהגים מגלגלים ,חלקי מכוניות ופגיעות ראש אפשריות מתאונות.
הוקרה והנצחה
עריכהז'או טוד, נשיא הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), הכריז לאחר מותו של ביאנקי כי המספר 17 יופרש ונהגים לא יוכלו להשתמש בו, כהוקרה לזכרו של ביאנקי[22]. איגוד נהגי הגרנד פרי הכריז כי הוא חש אחראי "לעולם לא להתפשר על קידום נושא הבטיחות"[23].
גרנד פרי רוסיה, שהתקיים שבוע לאחר הפציעה, נפתח על ידי הנהגים בדקת דומייה לכבודו של ביאנקי[24]. קבוצת מרוסיה החתימה את אלכסנדר רוסי כמחליף לביאנקי, אך לבסוף בחרה להתחרות במרוץ עם מכונית אחת בלבד[25]. דקת דומיה נוספת התקיימה בתחילת גרנד פרי הונגריה בשנת 2015, שהתקיים לאחר מותו בנוכחות בני משפחתו[26]. סבסטיאן פטל, מנצח המרוץ, הקדיש את הניצחון לביאנקי. כמוהו עשו גם דניאיל קוויט ודניאל ריקארדו, שסיימו על הפודיום[27].
בדצמבר 2015 הודיעה משפחתו של ביאנקי על הקמת קרן מיוחדת לזכרו של בנם שתתמוך ותקדם נהגים צעירים. הקרן מוכרת מזכרות וציוד עם הלוגו JB17 ומענינקה חסויות לאירועים. בין תומכי הקרן נמצא אלבר השני, נסיך מונקו[28].
רחוב The Rue du Sapin, הרחוב בו שוכן אצטדיון אליאנץ ריביירה, מגשרה הביתי של קבוצת הכדורגל של ניס שינה את שמו ונקרא על שם ביאנקי במהלך שנת 2016[29].
שארל לקלר, שהיה בן חסותו של ביאנקי, התחרה בגרנד פרי מונקו בשנת 2019 עם קסדה בעיצוב מיוחד כמחווה לביאנקי.
קישורים חיצוניים
עריכה
ז'ול ביאנקי, ברשת החברתית פייסבוק
ז'ול ביאנקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ז'ול ביאנקי, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- ז'ול ביאנקי - פרופיל באתר Racefans.net
הערות שוליים
עריכה- ^ INTERVIEW: The Next Big Thing: Ferrari’s Jules Bianchi, Skidmark.com, 5 October 2014
- ^ Marussia F1 team drops driver Luiz Razia, hires Jules Bianchi, Autoweek, 1 March 2013
- ^ Bianchi to step up to GP2 with ART, Autosport, 12 October 2009
- ^ Point standings: Formula Renault 3.5 World Series - Season 2012
- ^ Bianchi signs long-term Ferrari deal, Autosport, 2 December 2009
- ^ Ferrari confirms Bianchi as 2011 tester, Autosport, 11 November 2010
- ^ Jules Bianchi joins Force India F1 team as reserve driver, Autosport, 27 January 2012
- ^ Jules Nianchi to Race, 1 March 2013
- ^ Jules Bianchi relishing first night race, NBS Sports, 15 September 2013
- ^ Jules Bianchi will remain with the Marussia Formula 1 team for 2014, Autosport, 3 October 2013
- ^ Monaco GP: Nico Rosberg beats Lewis Hamilton and gets points lead, Autosport, 25 May 2014
- ^ Jules Bianchi 'ready' if Fernando Alonso leaves Ferrari F1 team, Autosport, 2 October 2014
- ^ F1 to make key changes after Bianchi smash, Bangkok Post, 11 October 2014
- ^ F1 driver Jules Bianchi injured after crash in Japan – reaction as it happened, The Guardian, 21 February 2018
- ^ Jules Bianchi: Injured Formula 1 driver 'out of coma', BBC, 19 November 2014
- ^ Jules Bianchi dies at age 25, his family confirms, BBC, 17 July 2015
- ^ Formula 1 community pays its last respects to Jules Bianchi, Autosport, 21 July 2015
- ^ Jules Bianchi: Late F1 driver's family sue over 'avoidable' death, BBC, 26 May 2016
- ^ FIA breaks silence on Bianchi accident - Considering ways to slow cars in crash zones, Motorsport.com, 10 October 2014
- ^ Jules Bianchi: Ross Brawn included on FIA accident panel, BBC, 20 October 2014
- ^ Jules Bianchi: Key findings from FIA's crash report, BBC, 3 December 2014
- ^ The FIA will retire Jules Bianchi's number 17 from Formula 1, Autosport, 20 July 2015
- ^ Jules Bianchi death: F1 must 'never relent in improving safety', BBC, 19 July 2015
- ^ Historic win for Mercedes in Russia overshadowed by Bianchi tribute, The Circuit, 12 October 2014
- ^ Chilton to be Marussia's sole entrant in Russia, Formula 1.com, 10 October 2014
- ^ Jules Bianchi family make brave appearance at Hungarian Grand Prix as F1 observes minute silence to pay tribute to Frenchman, Daily Mail, 26 July 2015
- ^
Luke Brown, Hungarian Grand Prix 2015 - as it happened: Vettel wins to go level with Ayrton Senna, as Hamilton finishes 6th, The Telegraph, 26 July 2015
- ^ Philippe Bianchi to create foundation in memory of Jules, F1i.com, 23 December 2015
- ^ Jules Bianchi has street named after him in Nice, Crash.net
