זאב אלמוג (אברוצקי)

זאב אלמוג (אברוצקי) (12 בספטמבר 1932 - 4 באוקטובר 2003) היה קצין בחיל הים, בדרגת סגן-אלוף, שהחל את דרכו בטרפדות, היה מראשוני שייטת הצוללות. פיקד על הצוללת אח"י רהב, והצוללת אח"י לויתן. שימש כמדריך בפו"מ זרוע הים. בתפקידו האחרון, כמפקד זירת ים סוף, תרם רבות לבניין כוח הנחיתה ואף פיקד על הכוח הימי במבצע רביב. עם שחרורו מצה"ל החל ללמוד בקורס לרבי חובלים של המכון להכשרה ימית ומשם, בהמלצת אלוף בנימין תלם, נבחר למנהל בית הספר לקציני ים עכו. בתפקיד זה שימש 23 שנה. ב-4 באוקטובר 2003 נרצח, עם עוד ארבעה מבני משפחתו, במסעדת מקסים בחיפה.

זאב אלמוג (אברוצקי)

לידה	12 בספטמבר 1932 כפר סבא, פלשתינה (א"י)
נרצח	4 באוקטובר 2003 (בגיל 71) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי.
תקופת הפעילות	1949–1973 (כ־24 שנים)
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד טרפדת, מפקד צוללת, מפקד זירת ים סוף.
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים

ילדות ונעורים

אלמוג נולד בשנת 1932 למשפחת אברוצקי, ממייסדי כפר סבא. משחר ילדותו היה חלומו להפליג בים. הוא גייס את בני משפחתו הרבים ואת חבריו הקרובים לבניית סירה, עימה הפליג בשעות הפנאי. ניסיונות הילדות השונים נסתיימו בהריסתן של הסירות למיניהן, אך האכזבה הייתה זמנית בלבד, והאהבה לים לא פסקה מעולם.

בתחילת מלחמת העצמאות היה פעיל בגדנ"ע ים, ובעיקר בחוג הימי של תל אביב שהפליג בנחל הירקון. בשנת 1947 התקבל לבית הספר הימי בחיפה עם מלגה, אך לא ממש את הלימודים בגלל חשש אביו מהריחוק של בנו מהבית. בשנת 1950 השתתף בקורס גדנ"ע ים הראשון שנערך בבסיס בת גלים ובאניה אח"י אילת (א-16). מפקד הקורס היה סרן זאב פריד, שריד מקבוצת כ"ג יורדי הסירה שנשאר בארץ.

השירות בחיל הים

לאחר הקורס התגייס לחיל הים ושירת כמכונאי באח"י אילת (א-16). משך את תשומת לבו של מפקד האניה הקפדן רס"ן אדוארד שרון ונשלח בשנת 1951 להשתתף בקורס חובלים השלישי של החיל. הקורס נמשך 25 חודשים ובפברואר 1953 הוסמך לקצונה ועבר לשרת בפלגת הטרפדות בחיפה והוסמך כמפקד טרפדת. הטרפדות עסקו בביטחון שוטף והפלגות למבצעים עלומים בים התיכון. עבור זירת ים סוף חיל הים הזמין באיטליה טרפדות 16 מטר ואלמוג נשלח כנציג חיל הים לקבלתן ממספנת באגלייטו שבנתה אותן. הטרפדות הללו הגיעו לארץ והועברו לאילת ואלמוג עבר איתן לזירת ים סוף.

שירות בצוללות

אות הצוללן בכיר מס 4 שנשא אלמוג.

בשנת 1957 חשב להשתחרר מחיל הים ולצאת ללימודי אלקטרוניקה בטכניון בחיפה. מפקדיו בחיל הים לא הסכימו לשחררו והציעו לו לקחת חלק בהקמת שייטת הצוללות.

בתפקידו הראשון יועד לשמש כסגן המפקד באח"י רהב בפיקודו של הדר קמחי. הכשרת הצוותים הראשונים של הצוללנים החלה בצרפת והועברה לאנגליה. כמקובל באותם ימים, עיברת את שמו, לקראת היציאה מחוץ לישראל, ל"אלמוג". בעקבותיו החליף לשם זה גם בן דודו דורון אלמוג ונוספים ממשפחת אברוצקי.

תפקיד הסגן בצוללת ובכל אוניות חיל הים הוא תפקיד "האיש הרע", הדורש המקפיד המפקח והמעניש. הסגן אחראי שהכל יעבוד כמו שעון ומשאיר למפקד להיות האיש הטוב. אלמוג באופיו היה האיש הטוב ותפקיד הסגן נעשה אצלו אחרת מהמקובל. מפקד אח"י רהב, רס"ן הדר קמחי ידע להשרות אווירה רגועה וידידותית בין כל אנשי הצוות. הבדלי האופי יצרו הבדל משמעותי בסגנון העבודה של שתי הצוללות מבלי לפגוע במשימות.

לאחר קורס פיקוד ומטה שעבר בהדרכתו של אל"ם שלמה אראל נשלח אלמוג לקורס מפקדי צוללות של הצי המלכותי הבריטי, קורס הידוע כקשה ביותר, שבו כל שגיאה המסכנת את בטיחות הצוללת גוררת הדחה מיידית מהקורס. אלמוג עבר את הקורס בהצלחה וקיבל את הפיקוד על הצוללת אח"י תנין מידיו של יוסף דרור. אנשי צוותו מציינים שבתרגילי הירי הצליח אלמוג תמיד לפגוע עם הטורפדו במטרה. אלמוג ניחן בזיכרון צילומי, יכולת לזכור פרטים רבים ולצלם בדמיונו תמונה מדויקת. תצפית פריסקופ חייבת להיות קצרה כדי שהצוללת תישאר דיסקרטית. כיסוי מלוא האופק, 360 מעלות, בפחות מחצי דקה. בפריסקופ צופה רק אדם אחד המדווח את מה שרואה לצוות ההתקפה. הנתונים הנדרשים הם זווית על החרטום וטווח. הערכות הטווח והזווית של אלמוג היו מדויקות וחישוב משולש הירי היה מוצלח. זאת יחד עם מיומנותו בתמרון כלי שיט שרכש בפלגת הטרפדות, גרמו לצוות הצוללת להעריך ולבטוח בו.

בשנת 1966 נרכשו מבריטניה הצוללות מסדרת T. אלמוג קיבל פיקוד על הצוללת הראשונה אח"י לויתן (צ-75). אלמוג והצוות ליוו את השיפוץ שנגמר בהצלחה. הצוות עבר סדרת אימוני כשירות מבצעית בבסיס הצי המלכותי הבריטי שהופסקה פני סיומה. הצוללת צוידה בטורפדו מבצעיים בכמות כפולה ונשלחת לישראל בהפלגה על מימית כדי להשתתף במלחמת ששת הימים. בתחילת הדרך איבד אלמוג שני אנשי צוות, מה שליווה אותו זמן רב אחר כך. המלחמה הסתיימה כאשר אח"י לויתן במרחק יום הפלגה מחיפה. אלמוג המשיך לפקד על אח"י לויתן עד סוף השנה ואז מסר את הפיקוד למיכאל ברקאי.

זירת ים סוף

אלמוג מוסר את הפיקוד על הזירה לסא"ל עזרא קדם (כריש), ביניהם אלוף אברהם בוצר 1971.

אלמוג הוצב לזירת ים סוף כסגן מפקד הזירה ולאחר מכן קיבל את הפיקוד. הפעילות בזירה במהלך מלחמת ההתשה, בשנים 1968–1970, הייתה רבה כולל הפשיטה על האי גרין, הפשיטה על האי שדואן ומבצע רביב.

מבצע רביב נחשב למסובך ביותר והסתיים בהצלחה הודות לפעילות רבה של זירת ים סוף, שדרשה התארגנות, אימונים וביטחון שדה. הופעלו בה שלוש נחתות 36 מטר שהנחיתו את הכוחות בחוף אחד ופינו אותם בחוף אחר. במהלך הביצוע המורכב חלו לא מעט תקלות שנחלצו בתושיה ובמקצוענות. בנוסף להיותו מפקד הזירה גם הפיקוד הימי של המבצע היה בידיו.

בתקופת פיקודו של אלמוג זכתה הזירה להצלחות אך ספגה גם מספר מהלומות. ב-24 בינואר 1970 התפוצצה משאית תחמושת שפונתה מהאי שדואן וגרמה לעשרות הרוגים. כוח קומנדו ימי מצרי שפעל מעקבה הצליח לפגוע שלוש פעמים בנמל אילת, ב-6 בפברואר, 15 במאי ו-19 ביולי 1970, ולגרום נזקים לכלי שיט שעגנו בו. לאחר החדירות גודרו המעגנים גם מתחת למים הוצבו מכשירי סונאר והאבטחה שופרה.

בסוף שנת 1970 נקלטו ספינות הדבור החדשות בזירת ים סוף והיוו את הכוח העיקרי לשמירת הביטחון השוטף עד להגעת ספינות הטילים שנתיים מאוחר יותר.

הדרכה בפו"ם ויציאה לגמלאות

בחודש יולי 1970 מסר אלמוג את הפיקוד על הזירה לאל"ם עזרא קדם ("כריש") ועבר לתפקיד מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

למרות כישוריו המקצועיים של אלמוג ויחסי האמון שבנה עם אנשים לא נמצא לו תפקיד בכיר מתאים בחיל הים. אלמוג שאהב את הים חשב לצאת לשירות כרב חובל בצי הסוחר. לשם כך נדרש להשלים את ידיעותיו ולקבל הסמכה רשמית בקורס לרבי חובלים שנערך על ידי המכון להכשרה ימית.

קורסים והשתלמויות

• קורס גדנע ים בשנת 1950.
• קורס חובלים מחזור גימל שהסתיים בשנת בפברואר 1953.
• קורס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה זרוע הים לפני צאתו לאנגליה.
• קורס מפקדי צוללות של הצי המלכותי הבריטי בשנת 1965.
• בשנת 1971 השלים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, תוך כדי היותו מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
• בשנת 1973 סיים קורס רבי חובלים במכון להכשרה ימית. אך לא מימש את הדיפלומה היות שמונה למנהל בית הספר לקציני ים עכו.

מנהל בית הספר לקציני ים עכו

בהמלצת מפקד חיל הים בנימין תלם לוועד המנהל מונה אלמוג בשנת 1973 למנהל בית הספר לקציני ים בעכו. אלמוג שימש בתפקיד עד שנת 1996.

מטרת החינוך, להשקפתו של אלמוג, הייתה החינוך לשמו כשממנו יושגו מטרות נוספות, כמטרות לימודיות ומקצועיות. הוא ביקש לשים דגש במידה שווה הן על המקצועות העיוניים למיניהם והן על המקצועות הימיים, ובמקביל להנעים את שהותם של התלמידים במוסד מבלי לוותר על עקרונותיו החינוכיים. בתקופתו טופח הקשר בין הקדטים לבין חברי הסגל וההנהלה, ואלמוג הכיר כל תלמיד ותלמיד באופן אישי. פיתח תחביב של ידיעת התנ"ך והעמיד שאלות ידע בתנ"ך במהלך השיחה.

כניסה לתפקיד

אלמוג (באמצע) בהפלגת אימונים על אח"י נגה על רקע האי סנטוריני, 1977. מימינו מפקד הקדטים סא"ל צבי רוטשטיין משמאלו מפקד האניה רס"ן עמי שראל. (מאוסף מוזיאון ההעפלה וחיל הים)

בשנת 1973 החליטה מועצת המנהלים למנות את אלמוג לתפקיד המנהל לאחר שהמנהל המכהן, דוד מימון, איש הפלי"ם הודיע על התפטרותו על רקע חילוקי דעות עם סגל בית הספר. משימתו הראשונה על-כן הייתה להרגיע את הרוחות ולהשיב את העבודה לסדרה, מה שעלה בהצלחה בזכות יחסי האנוש הטובים שאלמוג ידע לטוות עם כל אדם. כניסתו לתפקיד הייתה סמוך לפתיחת שנת הלימודים תשל"ד ופריצת מלחמת יום הכיפורים. המורים וההנהלה גויסו והלימודים התחדשו רק אחרי סוכות.

התארגנות לחינוך

אלמוג ניהל את בית הספר בתקופה בה ידעה מערכת החינוך בארץ שינויים רבים והכניס בו חידושים בהתאם לצרכים באותה עת. במטרה לשמור על מספר התלמידים מחד, ולא לוותר על הרמה מאידך, נוספו תחילה מקצועות מתקדמים כמחשבים, אוטומציה ובהמשך נפתחה מגמה חדשה – מגמת אלקטרוניקה שהצטרפה למגמות הקלסיות הוותיקות: שיט ומכונאות ימית.

לאחר מספר שנים נוספה מכללה ללימודי המשך ונפתחו כיתות י"ג וי"ד אשר הקנו דיפלומות של טכנאי והנדסאי במגמות המכונה והאלקטרוניקה, ומגמת השיט התאימה את תוכנית הלימודים שלה לדרישות טכנאי תעשייה וניהול בנוסף ללימודי הים. כאשר מערכת החינוך בארץ עברה רפורמה למבנה של חינוך יסודי שש שנתי ותיכוני שש שנתי התאים אלמוג את בית הספר לשינוי כך שהחל לקלוט לא רק בוגרי כיתות ח' אלא גם בוגרי ט', דבר שהעלה את מספר הנרשמים לבית הספר.

בתקופתו של אלמוג ידע בית הספר שני גלי עלייה מברית המועצות וממדינות חבר העמים. הגל הראשון חל בשנות השבעים והשני המסיבי יותר – בשנות התשעים. תחת שרביטו של אלמוג נערך המוסד לקלוט את הנערים העולים באמצעות הקמת כיתות אולפן, שיעורי עזר וחונכים מכיתות בוגרות. הנפל בין התלמידים מעליות שונות היה דומה ובהמשך הגיעו לא מעט מילדי העולים להישגים כמצטייני-על בבית הספר ומגשימי הקצונה לאחריו.

קדטיות - אחד הצעדים המהפכניים ששינה את צביונו של המקום היה קבלת בנות. במהלך שנת 1987 קיבל אלמוג את פנייתה של תלמידה מנהריה שדרשה להתקבל לבית הספר והודיעה שהיא מוכנה להיאבק על כך. משנת הלימודים הבאה נפתחה ההרשמה גם לבנות. הצעד שובר המוסכמות הזה, שהחל עם קבלתן של שמונה בנות למעוז הגברי, נחל הצלחה רבה בעיקר עקב המדיניות שנקט אלמוג ואשר עיקריה היו שוויון בין הבנים לבנות בכל החובות והזכויות. צעד נוסף נעשה במינויה של אישה למנהלת ההוראה של בית הספר, אשר גם הוא נחשב אז למהפכני בקציני-ים. אחוז הבנות הלומדות בבית הספר כ-20 - 30 בכל מחזור.

אלמוג היה חובב שיט מפרשים. גם בשבתות היה מבלה עם משפחתו בחוף בית הספר. הדבר הפך למנהג ובוגרים החלו להתקבץ בכל שבת על חוף בית הספר ולהפליג בסירות מפרש שלהם אשר נשמרו בסככה. מתוך השיחות עלה הרעיון להקים אגודת ידידי בית הספר שתתבסס על הבוגרים ותתמוך בפעילויות בית הספר הדורשות מימון. רב-חובל מלאכי אפרת, בוגר המחזור הראשון של בית הספר הימי שליד הטכניון (שמו של בית הספר לקציני ים בשנותיו הראשונות), נעשה יו"ר. העמותה נרשמה באוגוסט 1982 בשם "בוגרי בי"ס לקציני ים".

אלמוג חשב שבית הספר לקציני ים הוא מוסד אתגרי ומיוחד. לכן הסגל החינוכי חייב להכיר היטב כל תלמיד בו. לדעתו בית הספר מלמד עקרונות והמיומנות המקצועית תבוא עם הצטברות הניסיון וידע נוסף. הדבר החשוב לדעתו הוא עיצוב האופי של התלמיד, חינוך לערכים של שיתוף פעולה, מוכנות, הקפדה והפנמת נורמות של שיטתיות, אמון וגאות יחידה. כמכשיר עיקרי להקנית ערכים אלה ראה את הניהול העצמי.

• 
  נשיא המדינה חיים הרצוג מתארח בבית הספר לקציני ים
• 
  אלמוג מארח בבית הספר את נשיא המדינה חיים הרצוג, 1981. לידו תא"ל גבי נוה, ראש מספן כוח האדם ויו"ר דירקטוריון החברה לחינוך ימי בישראל
• 
  מפקד חיל הים אלוף מיכה רם מתארח במשרד מנהל בית הספר לקציני ים זאב אלמוג (אברוצקי) 1989
• 
  מנהל בית הספר זאב אלמוג אברוצקי עם ראש מספן הים תא"ל שאול חורב ומפקד הקדטים עמרם חיימי בטקס סיום מחזור
• 
  שר התחבורה עזר ויצמן מתארח בבית הספר לקציני ים עכו
• 
  שר התחבורה ישראל קיסר בביקור בבית הספר לקציני ים עכו, לצד מנהל בית הספר זאב אלמוג, 1996

כלי שיט וימאות מעשית

מנהל בית הספר זאב אלמוג (אברוצקי) עם האנס קהאן תורם ספינות האימונים

אלמוג ראה בים כלי חינוכי מדרגה ראשונה. לכן פתח את מחלקת השיט לפעילותם של התלמידים בשעות אחר הצהריים ודאג למצוא לבית הספר גם כלי שיט גדולים יותר בהם יוכלו התלמידים להפליג לאורך חופי הארץ ולאיים הסמוכים לה. נמצא תורם ליאכטה בשם "פולנייז", וכשזו לא ענתה עוד על הצרכים, נתרמה ב-1979 על ידי האנס קאהן, בעל חברת ספנות מהולנד, אניית חופים קטנה. לבית הספר הייתה זו אוניית אימונים גדולה ושמה הוסב ל"רב-חובל זאב הים". האניה שימשה להפלגות אימונים בנמלי הים התיכון. בשנת 1986 הלכו וגדלו הוצאות תחזוקתה והוחלט למכרה על אף שמילאה תפקידה היטב במאות הפלגות אימונים.

במקומה נרכשה ב-1990 ספינת אימון דו-מנועית מבריטניה שנקראה באותו שם והיא שימשה את בית הספר עד 1997.

אלמוג החליט על בניית שתי ספינות מפרש בחצר בית הספר על ידי הסגל. בליווי ותרומה של האנס קאהן. הספינה הראשונה הושקה ב-10 במאי 1990 ונקראה "עתיד" על-שם חברה לשירות ימי עתיד, חלוצת האוניות בחידוש הימאות העברית. הספינה השנייה הושקה במאי 1993 ונקראת "ארי הים" כשם הספינה בה יצאו כ"ג יורדי הסירה לדרכם ממנה לא שבו.

ספינות אלה, "עתיד" ו"ארי הים", פעילות ועומדות לשירות לימודי הימאות עד היום. הן מהוות כלי לא רק לתרגול מעשי של הלימוד התאורטי בכיתות אלא גם להתנסות במשמרות הים ולהקניית ערכים כעבודה בצוות ואחריות הדדית, שאותם ראה אלמוג כמטרות החינוך הימי.

במקביל עודד אלמוג את התלמידים להשתתף בכל המשטים הימיים שהתקיימו בארץ, ואלה נערכו על ידי כלי השיט הקטנים יותר של בית הספר.

מבנים בבית הספר

בתקופת אלמוג הוקמו מבנים ייעודיים נוספים לבית הספר אשר אלמוג קרא להם בשמות של הצוללות. בנין רהב ובנין דולפין למגורים ומועדון.

מסירת התפקיד

בשנת 1995 הודיע אלמוג למועצת מנהלים כי הוא מבקש לסיים את תפקידו. לדעתו יש מקום למנהל חדש. מועצת המנהלים בראשותו של שמואל טנקוס בחרה בסא"ל (מיל') אלי רגב כמנהל במקומו. ב-20 ביוני 1996 התקיים טקס החלפת מנהלים במקביל לסיום שנת הלימודים ואלמוג פרש.

תחביבים

אלמוג היה איש אשכולות, ועסק בתחומי ידע והתעניינות רבים, כדוגמת אסטרונומיה, מטאורולוגיה, גאוגרפיה, אך מעל לכל הייתה אהבתו להיסטוריה ולארכאולוגיה. בשנת 1965, עת היה מפקד צוללת, יצא עם צוותו ל'שירות לאומי' – השתתפות בחפירות באתר מצדה.

בשנת 1985 היה ממקימי עמותת דולפון - ארגון יוצאי שייטת הצוללות. תפקיד בו כיהן עד 1996 במשך כל תקופת תפקידו בבית הספר קציני ים.

אהבתו לעם ולארץ הייתה אהבת אמת, מלאת תחושות שמחה על כל אירוע לאומי מחד, וכאב חד על כל איוולת לאומית וחברתית מאידך. בלטה בקיאותו בהיסטוריה של עם ישראל בתקופות השונות, בעיקר תקופת החשמונאים ובית שני, ובקיאותו ברזי התנ"ך.

כנער וכבוגר, היה איש ספורט וחובב מושבע של כדורגל, תחום בו עסק עד כניסתו לצה"ל. על אף השנים הארוכות מאז עזב את עיר הולדתו לטובת מגורים בחיפה, לא פסקה אהדתו ואהבתו למקורותיו בכפר סבא, שתמיד שימשה עבורו מולדת ראשונה. אהבה נוספת, שלה הקדיש שעות פנאי רבות, סבבה סביב הקלטת שירי עמים והאזנה להם שוב ושוב. אישיותו רבת הפנים של אלמוג התבטאה בתוצאות משאל שנערך בין תלמידי בית הספר ולשאלה "מה יהיה עיסוקו הבא של אלמוג?" זכתה התשובה "מגיש תוכניות שירי עמים ברדיו המקומי" למירב הנקודות.

על כל זאת נוספה חיבתו לשיט מפרשים. אלמוג היה מבלה את ימי סוף השבוע בחוף בית הספר בחברת בוגרים חובבי שיט כמוהו.

משפחתו

בעת שירותו בשייטת הטרפדות, הכיר אלמוג את רותי לבית לפל, קצינת השלישות ביחידה וב-9 ביוני 1954 נשא אותה לאישה. הם הקימו את ביתם בשכונת קריית אליעזר בחיפה ונולדו להם שתי בנות ובן.

מותו והנצחתו

בשבת, 4 באוקטובר 2003, הגיע אלמוג עם בני משפחתו למסעדת "מקסים" בחיפה. כמה דקות אחר כך התפוצצה מחבלת מתאבדת בקרבת שולחנם. בפיגוע נרצחו זאב (71), אשתו רותי (70) בנו מושיק (43) נכדיו - תומר אלמוג (9) ואסף שטייר (10.5). בתו גלית, כלתו אורלי ונכדיו אורן ועדי נפצעו קשה. בפיגוע נרצחו 21 ישראלים ובהם גם ניר רגב, בנו של אלי רגב שהחליף את אלמוג כמנהל בית הספר לקציני ים עכו.

מצבת זיכרון לנרצחים הוקמה על ידי עיריית חיפה בסמוך למסעדת "מקסים", ושם נערכים טקסי האזכרה השנתיים. בית הספר לקציני ים קרא את בנין ההוראה המרכזי ע"ש זאב אלמוג ופרוטומה שלו מוצבת במבואת הבניין ליד לוח הנצחה.

בסמיכות למועד הפיגוע מתקיימת כל שנה במפרץ עכו תחרות שיט מפרשיות על שם זאב אלמוג וניר רגב, בה משתתפות סירות מבתי הספר הימיים ואגודות הספורט הימיות.

לקריאה נוספת

• רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות. תחקיר וכתיבה: משה אימבר. עריכה: ש' בינות. עיצוב והפקה: אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.
• מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות. הוצאת אריה ניר, 1997.
• אל"ם מיל יורם בר ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי. עמותת דולפין, 2009.
• נחשול - עלון הקדטים. בית הספר לקציני ים עכו, 20 ביוני 1996.
• יובל לבית הספר לקציני-ים עכו. עכו, בית הספר לקציני ים, 2003.
• מידעון, בית הספר לקציני ים עכו, נובמבר 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זאב אלמוג בוויקישיתוף

• אלי שחף יום לאחר המלחמה - לויתן מגיעה הביתה, "מערכות ים", חוברת מס 85–86 יולי 1967, ע'55 -56.
• דרור איסמן ועופר רז, מפקדי הזירה מספרים, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 25.
• זאב אלמוג, מספר על תקופת השירות בזירת ים סוף, באתר אבירי המפרץ, פורסם באפריל 2016.
• אירית מרק, שבט אברוצקי ציין 100 שנה לעלייתם לישראל באתר "לוקאל", כפר סבא, 18 ביולי 2010.
• דף לזכר זאב אלמוג, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• זאב אלמוג הי"ד באתר עמותת דולפין.
• סרט על קורס מפקדי צוללות, סרטון באתר יוטיוב
• קורס מפקדי צוללות בכינוי Perisher
• חברים שאינם, אלמוג זאב ז"ל באתר עמותת חיל הים.
• מוטי דיסקין אסון אח"י לויתן בים האירי באתר משמר המורשת הימית.
• יובל קרני, פרידה מזאב אלמוג ז"ל בין גלים" 5 אוקטובר 2003 עמ' 8.