הדר קמחי

הדר קמחי (נולד ב-10 באפריל 1929) הוא תת-אלוף בדימוס, אשר עשה את שירותו בחיל הים. כיהן כסגן מפקד חיל הים ולאחר פרישתו מצה"ל שימש מנהל בחברות בולטות במשק הישראלי.

הדר קמחי

תא"ל הדר קמחי, 1972
תא"ל הדר קמחי, 1972
לידה	10 באפריל 1929 (בן 95) כ"ט באדר ב' ה'תרפ"ט עין חרוד, פלשתינה (א"י)
מדינה
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1946–1977 (כ־31 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
סגן מפקד שייטת 13 מפקד משחתת מפקד צוללת מפקד שייטת הצוללות מפקד שייטת ספינות הטילים נספח צבאי וראש משלחת משרד הביטחון בבריטניה וסקנדינביה. ראש מספן ים
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים

קמחי החל את דרכו בגדוד 13 בחטיבת גולני, בפיקודו של אברהם יפה, קמחי שירת בפלוגה ג אשר השתתפה בקרב על כוכב הירדן, המחלקה של קמחי נעה לקראת מארב, במהלך התנועה התגלה כוח עיראקי, עוזי ציזלינג מפקד המחלקה נתן הוראה להסתער, קמחי עם מקלע השאטו הסתער עם חבריו ובמהלך הקרב נפגע מכדור בכתף. בסיום הקרב נהרגו 29 עיראקים ויתר הכוח נס אל עבר בקעת הירדן, לאחר השירות בחטיבת גולני עבר קמחי לשייטת 13 והתקדם בה עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. עבר השתלמות צוללות בצרפת ובשנת 1960 קלט את הצוללת אח"י רהב והיה מפקדה הראשון. לאחר מכן בשנת 1962 פיקד על המשחתת אח"י חיפה ובשנת 1964 על שייטת הצוללות. בשנת 1968 התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים, פיקד על חילוץ ספינות שרבורג במבצע נועה ובנה את תורת הקרב לספינות הסער. לאחר מכן שימש ראש מחלקת ים (1971 1973). באוגוסט 1973 מונה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בלונדון. ב-1976, לאחר שלא מונה למפקד חיל הים, פרש מצה"ל.

עם שחרורו מצה"ל התמנה למנהל נמל אשדוד ולאחר מכן לסמנכ"ל תפעול במועצה לשיווק פרי הדר ומנהל חטיבת ההלבשה בחברת אתא. בשירות מילואים סייע בחיפוש אחרי שרידי הצוללת דקר וריכז צוות חשיבה וביקורת מבצעית עבור מפקד חיל הים.

ילדות ונערות

הוריו של הדר, דב מילר, שעלה מאוקראינה, ובלה, שעלתה מפולין, נפגשו במסגרת גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור בתל יוסף. לאחר הפילוג בגדוד העבודה עברו לקיבוץ עין חרוד ודב התרכז בעבודה בפרדס התפוזים, שהיה באותה עת גידול מרכזי בארץ ישראל. את שם המשפחה הם בחרו לעברת אז ל"קמחי" (פירוש השם "מילר" הוא טוחן). בעין חרוד נולדו לזוג שלושה ילדים: הבכורה תחיה, נישאה לחיים גיארי ובתחילת שנות השבעים ריכזה את מפעל ההתנדבות של התנועה הקיבוצית. אחריה, בשנת 1929, נולד לזוג קמחי בן שנקרא הדר ולאחריו, יוחאי, לימים מהנדס חקלאי של הקיבוץ.

מבצע ההעפלה

בקיץ 1946 נערך בנווה ים קורס ימאות במסגרת הפלוגה הימית של "הפועל". זאב פריד, מפקד הקורס, קיבל הנחיה להוציא מפרשית למפגש עם ספינת מפרש שיצאה ממצרים ללבנון ועליה, בנוסף לתוצרת חקלאית, משפחת עולים. קמחי וחבריו השתתפו במבצע העפלה עוד טרם היותם בני 17.

במלחמת העצמאות

בסוף קיץ 1947 גויס קמחי למחלקה במסגרת ההגנה שהורכבה מבני הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף. המחלקה עסקה בביטחון שוטף באזור עמק יזרעאל. בפרוץ הקרבות עם הכוחות הערביים בפיקודו של פאוזי קאוקג'י ליד משמר העמק, נשלחה המחלקה לג'וערה כתגבורת לגדוד הראשון של הפלמ"ח, אשר בלם את הכוחות הערביים באזור. סגן מפקד הגדוד הראשון אסף שמחוני, בעצמו מתל יוסף, הכיר אישית את האנשים, קיבל את פני המחלקה, הציג את המצב בשטח, ושילב את המחלקה בפעילות הגדוד.

לאחר שכוחות קאוקג'י שנכשלו נסוגו מהשטח, שולבה המחלקה, וקמחי בתוכה, בניסיון של הגדוד הראשון לכבוש את הכפר זרעין, היום קיבוץ יזרעאל. הכפר החזיק בשליטה על כביש העמק בין עפולה לכפר יחזקאל. הגדוד הראשון של הפלמ"ח המשיך משם לגליל, לפעילות באזור מלכיה, והמחלקה העין-חרודית חזרה לפעילות בעמק יזרעאל וצורפה למסגרת גדוד 13 של חטיבת גולני. במסגרת גדוד 13 השתתף קמחי בכיבוש בית שאן, בקרב בכוכב הירדן (שם נפצע וחזר לגדוד לאחר כ-5 שבועות), בלחימה כנגד כוחות קאוקג'י בחבל תענך (בכפרים סנדלה ומוקייבלה) ובכיבוש נצרת. משם עבר קמחי, יחד עם יוצאי אגודות ימיות אחרים שנאספו משורות הצבא, לחיל הים שזה עתה הוקם.

בחיל הים

קמחי שירת בארבעת סוגי היחידות בחיל הים: שייטת 13, שייטת הצוללות, שייטת המשחתות ושייטת ספינות הטילים.

תחילת שייטת 13

קמחי עם חברו אמיר פרג הועברו לקיסריה כמדריכים לימאות. יוסף דרור הביא מאיטליה מכשירי צלילה בחמצן והחלו ללמוד צלילה. דרור נשלח לפעילות באירופה ואף נכלא שם. הבסיס בקיסריה בו היו הימאים והבסיס ביפו בו היו מפעילי סירות הנפץ אוחדו על ידי יוחאי בן נון לשייטת 13. וקמחי נעשה המדריך הראשי לענייני צלילה.

עם התבססות השייטת בעתלית הגיע הרמטכ"ל יגאל ידין לביקור. הצגת היכולת של הצוללים ואנשי הסירות הרשימה את הרמטכ"ל אך הסתבר שהגיע לשייטת כדי לוודא שלא מוקם בה פלמ"ח חדש. מהסבריו של יוסף דרור על סגנון היחידה והרוח שצריכה לפעם בלוחמים, השתכנע שסכנה כזו אכן קיימת וכדי למנוע אותה שלח את בן-נון ללימודים בארצות הברית ואת דרור שלח לקיבוצו מעגן מיכאל. למפקד שייטת 13 מונה יצחק רהב שחצי שנה מאוחר יותר הטיל על קמחי, שהועלה לדרגת סרן, אחריות גם על בית הספר לצלילה. שנה מאוחר יותר נמסר הפיקוד על השייטת ליעקב עציון וקמחי מונה לסגן מפקד בדרגת רב-סרן. בשנת 1954 למד קמחי במחזור הראשון של קורס פיקוד ומטה. הקורס בפיקוד אלכס שור ויעקב עציון נערך בבה"ד חיל הים.

מלחמת סיני - מסלול ההכשרה של לוחמי שייטת 13 כלל אז קורס מפקדי כיתות שנערך בג'וערה יחד עם הצנחנים. חניכי שייטת 13 בקורס המ"כים הוצנחו עם כל הקורס בכוח לכיבוש מערב סיני ושדות הנפט בראס סודר ואבו זניימה. קמחי עצמו צורף לכוח הנדסה יחד עם יצחק יעקב ("יאצה"), שסיירו במרחב סיני להכין חסימות כבישים.

• 
  עליון- סמל ספינות הטילים אמצע- כנפי העטלף של שייטת 13 למטה סמל צוללן ותיק של קמחי- מספר 3.
• 
  הדר קמחי, ראשון בשמאל בשורת העומדים, בקורס פיקוד מתקדם בבסיס ההדרכה בחיל הים 1954.

ראשית הצוללות

בשנת 1957 הסכים האלוף שמואל טנקוס לדבריו של יוסף דרור ואישר גיבוש קבוצה בארץ ולימודי השפה הצרפתית. המטרה הייתה להפעיל צוללות גרמניות שהושקעו בים על ידי צוותיהם. ב-1958 יצאה הקבוצה לטולון ולאחר הכשרה פוזרו בצוללות צרפתיות. קמחי צורף לצוללת מדגם "AURORE" והפליג בה מספר שבועות. לאחר אפיזודה קצרה בצרפת התבררה לחיל הים חוסר התוחלת להנצלת צוללות גרמניות. הגרמנים אמנם הסכימו למהלך אבל הכשרת צוללות ששהו זמן רב מלאות במים לא הייתה פשוטה ולא ניתן לסמוך על אמינותן.

בזכותו של שמעון פרס שהשתכנע ושכנע נרכשו שתי צוללות מדגם S בבריטניה. הבריטים לא הכירו בקורס הצרפתי, חייבו העברת קורס צוללן בסיסי לכל האנשי הצוות ולא סמכו על שום ניסיון קודם. בין הצי הצרפתי לבריטי היה הבדל בסגנון ההפעלה של הצוללות. הסגנון הבריטי, כולל פקודות ברורות בנוסח אחיד, חזרה על הפקודה, דיווח ביצוע, דיווח גמר ביצוע ולבסוף אישור. לאחר מעבר קורס צוללן בהצלחה צורף קמחי לקורס מפקדי צוללות של הצי הבריטי, המיועד לזרים, ועבר ארבעה חודשים יחד עם 5 נורווגים. שפת הקורס הייתה האנגלית אך קמחי שם לב שבמקרה של לחץ היו הנורווגים עוברים לשפת אימם. מכך הגיע למסקנה שנוהלי הצוללת חייבים להיות בשפה העברית.
ב-1960 קלט כמפקד את הצוללת אח"י רהב (צ-73) והביא אותה לישראל. נמל טולון שימש כנמל מעבר ושם ביזמת הנספח הצבאי הישראלי תואם לרהב להשתתף בתרגיל נאט"ו. קמחי ידע ש”בים לא מנצחים בריצות וקפיצות, אלא בנחישות ללא בזבוז זמן.” כמאמרו של האדמירל ואיש הגות האמריקאי אלפרד תייר מהן. צוות אח"י רהב (צ-73) היה זקוק עוד לאימונים רבים כדי לקחת חלק בתרגיל רב משתתפים כזה, וסירב באדיבות להצעה. עם הגעת אח"י רהב לארץ חולקו לצוותה אותות הצוללן, קיבל קמחי את אות מספר 3.

סגנון התפעול הבריטי נרכש על ידי הישראלים והפך לטבע שני. נוהלי תפעול הצוללת כללו הרבה דיבורים ביחד ונרכשה מיומנות כמו שמיעת מנגינה ידועה. קמחי זכר את הנורווגים והסיק שכאשר יקרה שינוי או תקלה יחזרו הישראלים לשפת האם ולכן בשלב מוקדם החלו לתרגם את הנוהלים לעברית. בחודשים הראשונים להפעלת הצוללת התייחסו למצב צלילה כמצב עמדות קרב גם כאשר תורגל מצב משמרת הייתה המשמרת השנייה בכוננות מאחורי המשמרת המתפקדת.

• 
  סקירת הצוללת הבריטית HMS Sanguine לקראת רכישתה והסבתה לאח"י רהב בפיקודו של הדר קמחי, 1960.
• 
  טקס הכנסת ספרי תורה שנכתבו במיוחד לשתי הצוללות הראשונות. נושאי הספרים: משמאל מפקד שייטת הצוללות והצוללת אח"י תנין (צ-71) סא"ל יוסף דרור ומימין רס"ן הדר קמחי מפקד הצוללת אח"י רהב (צ-73).
• 
  סא"ל הדר קמחי מפקד שייטת הצוללות

פיקוד על משחתת אח"י חיפה

קמחי על גשר אח"י חיפה (ק-38) 1963

בשנת 1961 יצא כח חיל הים שכלל שתי משחתות והצוללת אח"י רהב (צ-73) לביקור בנמל נאפולי הצוללת נקשרה לאורך המשחתת אח"י חיפה והצוותים יצאו לחופשת חוף. החלה רוח וגלים בתוך הנמל ואח"י רהב החלה לחבוט באח"י חיפה מפקד המשחתת יהודה בן-צור דרש מקמחי להרחיק את הצוללת אך רוב הצוות היה בחופשת חוף. לאחר שעה מתוחה שנראתה כיממה נמצא לאח"י רהב מקום אחר.

כמה חודשים לאחר מכן ב-1962 סיים קמחי את הפיקוד על הרהב והחליף את בן-צור כמפקד אח"י חיפה (ק-38). בתקופה זאת הרחיב את ידיעותיו הימיות בתפעול אונייה גדולה ולמד את פרטי הקרב בו נשבתה איברהים אל אוול. המסקנה שלו הייתה שלמשחתות הישראליות הייתה חסרה תורת הקרב. לכן לא ידעו איך מפעילים את הנשק במשותף בריכוז מאמץ נגד האויב. מסקנה זאת לא הייתה חדשה בשבילו כי עוד בשירות בחטיבת גולני הבין שאנשים עם נשק שאינם יודעים לפעול יחד אינם מועילים הרבה.

בשנים בהן שימשה גולדה מאיר כשרת החוץ, היא ניהלה מדיניות של קירוב וסיוע למדינות אפריקה. הקשר עם אתיופיה היה עמוק והקיסר היילה סילאסי בילה את שנות גלותו בירושלים. תוך כדי ביצוע התפקיד מפקד אח"י חיפה (ק-38) נקרא קמחי למפקד חיל הים יוחאי בן נון וללא התראה, נשלח באותו יום לאתיופיה. שם עשה 4 חודשים ובנה תוכנית להקמת משמר חופים אתיופי שיתבסס על נמל אסאב. תקופת השהיה שתוכננה לשבועיים התארכה והפיקוד על אח"י חיפה (ק-38) הועבר רשמית לרס"ן מנשה ליפשיץ.

שייטת הצוללות

נס הקצין הבכיר, לו היה זכאי קמחי בתפקידו כמפקד שייטת הצוללות ומפקד שייטת ספינות הטילים.

ב-1964 מונה קמחי למפקד שייטת הצוללות. בתקופת פיקודו על שייטת הצוללות נרכשו מהבריטים 3 צוללות מסדרה T: אח"י לויתן (צ-75), אח"י דקר (צ-77) ואח"י דולפין (צ-79). הבעיה העיקרית העמדה בפניו הייתה הצורך ברצף של צוללות פעילות. שתי הצוללות מהדור הראשון של חיל הים דגם S אח"י תנין ואח"י רהב עמדו לסיים תוך כשנתיים את חייהן המבצעיים. היחסים הרגישים של הגרמנים מול ישראל והערבים באותה תקופה לא אפשרו סגירת עסקת צוללות עם ישראל. בנייה במדינה אחרת היא פרויקט שימשך לפחות 5–6 שנים ויותר מרגע שיוחלט לצאת לחיפושים בכיוון.

מפקד חיל הים יוחאי בן-נון וסא"ל הדר קמחי מלווים אורח מאפריקה, 1964.

קמחי הציג למפקד החייל האלוף יוחאי בן-נון, את התחזית המצביעה על כך שחיל הים יישאר ללא צוללות למשך שנים, ומצב זה עלול לסגור את הגולל על נושא הצוללות בחיל הים. הוא העלה הצעה לפנות לאנגלים לרכישת הצוללות מסדרת T משופרות שיחליפו את צוללות ה S שמסיימות את תפקידן. להמשיך לחלום ולדחוף לכיוון צוללות חדישות וחדשות ללא לחץ של אובדן השייטת.

השיפור שנעשה בצוללות ה T היה מתן צורה הידרו דינמית לצוללת כדי שתהיה שקטה מתחת למים ומהירה יותר, במחיר הורדת התותח מסיפון הצוללת, הארכת הצוללת כדי להוסיף לה מֵכל מצברים ראשי נוסף שייתן יותר כוח חשמלי שמשמעותו מהירות תת-מימית גבוהה יותר ופרק זמן ארוך יותר בצלילה ללא טעינה.

קמחי הצליח לשכנע את מפקד חיל הים יוחאי בן-נון לראות בצוללות מסדרה T משופרות גישור מתאים וריאלי לעתיד כוח הצוללות בחיל הים. עמדה זו הוצגה בדיון שהתקיים אצל סגן שר הביטחון שמעון פרס בנוכחות הרמטכ"ל יצחק רבין ומנכל משרד הביטחון משה קשתי. קמחי נכח בדיון הטעון הזה בו מצד אחד שמעון פרס מצדד בעמדתו של יוחאי בן-נון ויצחק רבין לוחץ להגדיל את כוח השריון בצה"ל ומעדיף רכש של פלוגת טנקים על רכש של 2 צוללות.

סיכום הדיון היה מעין פשרה שאמרה: רכישת שתי הצוללות מהאנגלים מותנית בכך שהן תימכרנה במחיר גריטה (מחיר מקובל באנגליה לכלי שיט שמסיימים את חייהם המבצעיים). בידיעה שלרכישת הצוללות יתווסף בהמשך מחיר השיפוץ באנגליה.

מיד ביציאה מהדיון מורה מפקד החייל לקמחי לצאת לאנגליה ולארגן ביקור רשמי ופגישות עם ראשי הצי: האדמירל הראשון, השני וראש המודיעין של הצי. ולחתום את הביקור בקוקטייל משותף של ראשי הצי עם אנשי הנספחות הצבאית שלנו בלונדון. קמחי ארגן וליווה את בן-נון בכל הפגישות ובארוחות. יוחאי בן-נון ששליטתו בשפה האנגלית הייתה מצוינת הרשים את שומעיו, הציג בכישרון מערכת יחסים רחבה בה שני הצדדים זוכים שהתקבלה בחיוב.

ההסכמה הבריטית למכירת 2 צוללות T במחירי גריטה, נעשה כמובן מאליו. בקוקטיל שסיכם את הביקור של בן-נון בנוכחות הנספח הצבאי של ישראל בלונדון, ראש משלחת משרד הביטחון, השגריר וקצינים מהמשלחת איחל האדמירל האנגלי פעילות מקושרת הדדית בין הציים ואיחל לשתי צוללות ה T שגם נקב בשמותן המשך פעילות ים בטוחה בצי הישראלי. כך התממש המשך לשייטת הצוללות.

כעת נעשתה שייטת הצוללות לכוורת הכנות והוצאת צוותים לקבלת הצוללות באנגליה. בהמשך נרכשה צוללת שלישית אח"י דולפין לשיפוץ בישראל. בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים נעשו מאמצים להביא לארץ את הצוללת אח"י לווייתן מבריטניה. קמחי הצטרף להפלגה ועל כן לא נמצא בארץ באותה עת.

זירת ים סוף - בחודש יולי 1967 נוצר בחיל הים צורך דחוף לקצין בכיר שיפקד על זירת ים סוף שמפקדתה נמצאה במעגן אבו זנימה. מפקד חיל הים שלמה אראל הטיל את המשימה על הדר קמחי שמילא את התפקיד במשך כחודשיים בנוסף לתפקידו כמפקד שייטת הצוללות.

הצוללת דקר - בינואר 1968 יצא לבריטניה לשלח את הצוללת "דקר" לדרכה לארץ אך זו לא הגיעה. מאז ליווה קמחי ואף ניהל את פעילות החיפושים אחרי ה"דקר" במשך השנים.

ספינות הסער

מכובדים בעת השקת ספינת סער החמישית אח"י חיפה (סער 2) בשרבורג.

ערך מורחב – ספינות סער

המפגש הראשון של קמחי עם ספינות הסער היה בהשתתפותו בהשקת אח"י מבטח ב 11 באפריל 1967. כמו כן בהמשך השנה כאשר נעשה מפגש בתעלה האנגלית בין הצוללת אח"י לויתן שיצאה מנמל פורטסמות' בה הפליג, עם אח"י מבטח שיצאה משרבורג.

ב-1968 היה קמחי מיועד לשנת השתלמות במכללה האמריקאית לפיקוד אך סבב הפיקוד בחיל הים התקיים מוקדם יותר מהמתוכנן ואברהם בוצר מפקד החיל הנכנס, לקח את בנימין תלם לסגנו ובמקומו מינה את קמחי למפקד שייטת ספינות הטילים. קמחי שכבר ארז מזוודות לכיוון ארצות הברית פרק אותן בשרבורג. העיתוי היה בשלבים המרכזיים של תהליך בנין הכוח "ספינות סער" שיוזם, גובש ויושם בחיל הים עוד מתחילת שנות ה-60. השייטת נמצאת בצמיחה מהירה ל-12 ספינות. הספינות הראשונות שהגיעו לארץ החלו באימונים כפלגת ספינות תותחים. בספינות הפלגה השנייה החלה הרכבת מערכות הטילים. החלו להתגבש נוהלי ירי הטילים וההגנה כנגד טילים.

קמחי הבין שכדי למצות את היכולת ההתקפית יש צורך בריכוז מאמץ שיושג בהתנהלות ברורה לכל שלבי הקרב, יזם ובנה את תורת הקרב לספינות הסער. עיקרי התורה היו השלבים בהתנהלות הקרב ומהן הדרישות מכל כלי שיט בשיתוף פעולה להיערכות והפעלה בו זמנית של הכוח על האויב. בבנית תורת הקרב חיפש קמחי דרך מושכלת להתמודד מול הפער בטווח הטילים בו היו מערכות הגבריאל הישראליות בחיסרון לעומת טילי הסטיקס, בשימוש הצי המצרי והסורי. תורת הקרב שפותחה, תורגלה והוטמעה עד ששימשה שפה אחידה בין מפקדי ספינות הטילים במלחמת יום הכיפורים. עיקרי תורת הקרב תקפים בשייטת ספינות הטילים עד היום.

בניית מנהיגות בים

בתחילת שנת 1969 עבר קמחי לארץ ובתמיכה פעילה של מפקד חיל הים אברהם בוצר ויחד עם מפקדי הפלגות משה טבק, שבתאי לוי ועזרא קדם גובש סגנון המנהיגות של מפקד ספינת הטילים כמקצוען ולוחם. על המפקד להיות בקיא בתפעול ספינה ובתורת הקרב, לתת דוגמה אישית ולתת תשומת לב לצוות שימלא את הדרישות ויקבל את המגיע. מפקד השייטת מציע את המיועדים לפיקוד להסכמת מפקד חיל הים. הם עוברים התמחות בצמוד למפקדים ותיקים והסמכתם מותנית במעבר מבחן עיוני ומעשי.

הדוקטרינה בחיל הים גורסת פיקוד מלפנים. המפקד בים פועל לפי תוכנית מוקדמת ולפי עקרונות מקובלים. רק הוא מוסמך לקבוע אם הים לא מאפשר ביצוע ועליו לשנות תוכנית למען בטיחות הצוות. זו דוקטרינה שונה מצורת השליטה בחיל האוויר ומתהליך הפיקוד ביבשה. מעבר חיל הים ממספר אוניות גדולות בפיקוד קצינים בכירים ומנוסים. להפעלת ספינות קטנות בכמות גדולה חייבה בניית יכולת פיקוד לקצינים צעירים יחסית. על מפקד החייל אברהם בוצר וסגנו בנימין תלם הייתה דוקטרינת הפיקוד מלפנים מקובלת, אף על פי שלא תמיד הייתה לכך הסכמה מהמטכ"ל.

הכלי העיקרי בו השתמש קמחי לפיתוח והטמעת תורת הקרב וגם לבנית דמות המפקד בים היה "התחקיר השייטתי". לאחר אימונים או מבצעים היו מתכנסים מפקדי הספינות ומציגים את מהלך האירועים. תחקיר כזה שנעשה בצורה נכונה תורם רבות להתקדמות. הצפיות מקציני השייטת היו שלא ימצאו תירוצים להצדיק עצמם אלא יציגו דברים כהוויתם. הדגש היה על איתור בעיות, טעויות ושגיאות ופתרונן כדי שלא יחזרו עליהן בעתיד.

חילוץ הספינות משרבורג

חמש ספינות הסער האחרונות בשרבורג ממתינות לחילוץ - מבצע נועה, דצמבר 1969

ערך מורחב – ספינות שרבורג

מחצית ספינות השייטת היו עדיין בבניה בשרבורג. הפעילות דרשה את נוכחותו של קמחי בארץ ובצרפת. במהלך מלחמת ששת הימים הטיל שרל דה גול אמברגו על יצוא נשק מצרפת לישראל. שיתוף הפעולה של מספנת אמיו בה נבנו הספינות היה מלא. אך שחרור כל ספינה חייב תהליכים מול שלטונות המכס והנמל והיה כרוך במתח רב.

באותה תקופה נלחמה ישראל במלחמת ההתשה מול מצרים ומול המחבלים הפלסטינים שהתבססו בלבנון. לאחר שספינות הסער השתתפו ב-28 בדצמבר 1968 במבצע תשורה - בשדה התעופה בביירות הרחיבה ממשלת צרפת את האמברגו לכלול גם את הספינות בשרבורג. הספינה השישית, אח"י עכו, הייתה אותה עת בדרך ואח"י סער יצאה באופן מיידי. זאת, אף על פי שלא הייתה מוכנה עדיין. היא הצטרפה אליה בגיברלטר. חמש ספינות בתהליכי בנייה נשארו בשרבורג.

בשלהי 1969 יצא קמחי שוב לצרפת ופיקד על יציאת ספינות שרבורג לישראל במבצע נועה. תכנון החילוץ נעשה ביזמתו של אברהם בוצר ובסיוע של ראש משלחת משרד הביטחון בפריס, מרדכי לימון. קמחי נדרש להחלטה לגבי העיתוי של היציאה. הדרך עברה את מפרץ ביסקאיה הידוע בסערות החזקות שבו וספינות הסער היו קטנות. היה ברור שבניגוד להפלגות קודמות, הפעם אין נמל מבטחים ואין דרך חזרה. ביום המיועד מזג האוויר היה סוער, אך קמחי העריך שהסערה נחלשת ופקד על יציאה. המערך שהוכן לתדלוק בדרך פעל, הספינות הגיעו לישראל ותהליך בנין הכוח נמשך לקראת מלחמת יום הכיפורים.

ראש מחלקת ים

בשנים 1971 עד 1973 היה ראש מחלקת ים (תפקיד שהוא למעשה גם ראש מטה וסגן מפקד חיל הים) תחת מפקדי חיל הים אברהם בוצר ובנימין תלם. שנים אלו היו רוויות פעילות מבצעיות של מלחמת ההתשה עם מצרים כולל מבצע רביב - הפשיטה המשורינת בחוף מפרץ סואץ ופעילות ביטחון שוטף נגד מחבלים מהטרור הפלסטיני. קמחי בילה לילות רבים בחפ"קים למבצעים השונים.

בחייל נעשה המשך בנין ספינות הסער וחימושן במערכות טילים ואמצעי התגוננות. במקביל ריכז קמחי את הטיפול בנושאי אמל"ח והתארגנות. עיסוק נוסף באותה עת היה העברת מפקדת חיל הים מחיפה לתל אביב לבנין במחנה הקריה בו היא ממוקמת עד היום. מיקום המפקדה במחנה הקריה סייע לחיזוק החיבור עם צה"ל. צוין כאחד הגורמים להצלחה במלחמת יום הכיפורים.

נספח צה"ל בלונדון

באוגוסט 1973 מונה קמחי כנספח צבאי בבריטניה ובסקנדינביה. התפקיד כלל גם ראש משלחת משרד הביטחון באותן ארצות. ניסיונו הצבאי של קמחי ואישיותו סייעו לו לקיים קשרים אישיים חיוביים. אותם ידע לנצל מול מערכת ממוסדת עוינת לישראל. בין הנושאים שנרכשו אז בבריטניה היו תחילת העבודה על צוללות גל, חלקי חילוף לטנקי הצנטוריון, מושב מפלט ומיצגי ראש לטייסים. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים בשבת 6 באוקטובר 1973 הזדרזה ממשלת בריטניה להטיל אמברגו על משלוחים לאזור הלחימה, שלמעשה הופנה רק נגד ישראל.

המשמעות המיידית הייתה עצירת משלוח תרופות בשדה התעופה ממש וכ-7000 טון פגזים לטנקים שנמצאו במחסני הנמל מיועדים להעמסה למחרת באניה ישראלית. בהמשך המלחמה נעשתה התארגנות של חברות כמו מרקס אנד ספנסר (שנוהלה על ידי מרקוס זיו) מאנגליה ומאירופה לאספקת תרופות לישראל.

כאשר ביקש האלוף בנימין תלם לסיים את תפקידו היה קמחי הקצין הבכיר ביותר בחיל הים. עם זאת הימצאותו מחוץ לישראל בעת מלחמת יום הכיפורים, לא סייעה לו בהתמודדות לתפקיד מפקד חיל הים. ב-1976 סיים את שירותו הסדיר בצה"ל.

תפקידים אזרחיים

מנהל נמל אשדוד

לאחר שחרורו מצה"ל עבר קמחי השתלמות למנהלים בכירים באוניברסיטת תל אביב. בתום הקורס הוזמן על ידי יצחק רהב מפקדו מתקופת שייטת 13 שמונה אותה שנה 1977, כמנכ"ל רשות הנמלים לנהל את נמל אשדוד. הנמל היה בשלבי בנייה ובאותה שנה הסתיימה בניית רציף המכולות.

ועד העובדים בנמל היה חזק במיוחד ונתמך על ידי הסתדרות העובדים. חוסר הגיבוי של הממשלה נגד העובדים הביא בתחילת שנות ה-70 להתפטרותו של חיים לסקוב כמנכ"ל הרשות. תקופתו של המנהל הקודם, אל"ם (מיל) יצחק גזית, הייתה רצופי מריבות ועימותים עם יו"ר הוועד יהושע פרץ. והנמל היה משותק מדי פעם. לעומת נמל חיפה, באשדוד לא עובדים בשבת והעיקרון נשמר. בתחילת תפקידו היו בנמל 2000 עובדים ובשנת 1980 מסר את התפקיד עם 900 עובדים. חידוש הציוד ושיפור שיטות עבודה איפשר צמצום הוצאות מול פעילות גדלה.

המועצה לשיווק פרי הדר ואתא

מנמל אשדוד עבר קמחי לתפקיד סמנכ"ל תפעול במועצה לשיווק פרי הדר. בשנים 1980–1983 ניהל קמחי את חטיבת ההלבשה בביח"ר אתא.

ייעוץ ביטחוני

חברות התעשייה הביטחונית ראו לנצל את הידע והקשרים של קמחי והוא נעשה יועץ ימי, מספר שנים במסגרת חברת ייעוץ ולאחר מכן יועץ ימי עצמאי. בעיקר עסק בהקמת מערכות לבקרת שיט בקרבת החופים. מכשירי החישה מתוצרת החברות הישראליות נוצלו לפיקוח תנועת שיט בים, שמירה על זכויות מסחריות, בקרת דייג ומניעת הברחות. הלקוחות היו בעיקר גורמי התעשייה הביטחונית בארץ ולעיתים גם לקוחות מחו"ל. במסגרת עבודתו ייעץ מול פורטוגל, פנמה, פרו, סינגפור, טאיוואן, לטביה, אלבניה, יוון וספרד.

ראו גם

• שייטת ספינות הטילים
• ספינות שרבורג

לקריאה נוספת

• ערן שורר, שישה ימים בדקר, הוצאת עם הספר, 1969
• מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993
• רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות. תחקיר וכתיבה: משה אימבר. עריכה: ש' בינות. עיצוב והפקה: אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994
• מייק אלדר, דקר - וסיפורה של שייטת הצוללות, אריה ניר הוצאה לאור, 1997
• שלמה אראל, לפניך הים - סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998
• אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001
• יורם בר ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, הוצאת עמותת דולפין, 2009
• דייוויד ו' ג'ורדן, דממה במצולות - הצוללת דקר, ההיעלמות, החיפוש והאיתור, הוצאת מטר, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הדר קמחי בוויקישיתוף

• תקציר ריאיון עם תא"ל הדר קמחי בנושא צוללות בחיל הים מטעם "גלים - מרכז ימי ע"ש יוסף דרור" באתר YouTube
• אורי דן, "רהב" הצטרפה אל אחותה", מעריב, 16 ביוני 1960
• הדר קמחי, מקום צוללות ה"ת" במשפחת הצוללות המודרניות, "מערכות ים", 83 אפריל 1967, עמ' 4.
• אלי שחף, ריאיון עם מפקד השייטת, 'מערכות ים', מרץ 1968, עמ' 33–34.
• הדר קמחי, כאן האדם קובע, 'מערכות ים', מרץ 1968, עמ' 47–48.
• הדר קמחי, המעבר לספינות טילים, מערכות אוקטובר 1993.
• אוהד, מסלול חייו של הדר קמחי בלוגספוט, בדצמבר 2008.
• הדר קמחי, שליחותי לאתיופיה, באתר משמר המורשת הימית, נכתב ב-2009.
• קורות חיים של הדר קמחי באתר מפות גוגל.
• נמרוד קמחי, אני צולל אל הספינה של סבא, באתר ynet, 10 בספטמבר 2014
• תמונות מאוסף הדר קמחי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• ספיר משולם וברית אלמוג, דמותו של מפקד - אח"י רהב 1960 2016, 'בין גלים', מאי 2016, עמ' 56.
• פטר סמושי ניצחונות אח"י חיפה התייחסות לתקופת פיקודו של קמחי על אח"י חיפה (ק-38) מנקודת ראותו של איש צוות. באתר משמר המורשת הימית 20 בדצמבר 2016.
• תקציר הרצאות על הצוללת דקר ומילוט ספינות שרבורג, סמינר אבות ומייסדים.
• עדי חשמונאי, הסב מראשוני המשרתים בחיל הים, הנכד חובל, 'ישראל היום' 7 במרץ 2018.
• מישל סירוטה, סבא ואני באתר זרוע הים 8 במרץ 2018.
• עמוד הבית של המורשת באתר עמותת דולפין של יוצאי שייטת הצוללות.