זירת ים סוף

זירת ים סוף (זי"ס) הייתה אחת משתי הזירות העיקריות בהן פעל חיל הים הישראלי (לצד הים התיכון) בין יוני 1967 לאפריל 1982. בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה וחיל האוויר, והיא הייתה האחראית על גבולותיה הימיים של ישראל בים סוף, על חופי סיני ועל אבטחת חופש השיט במפרץ סואץ ובמפרץ אילת.

זירת ים סוף

סמל זירת ים סוף
פרטים
כינוי	זי"ס
מדינה
שיוך
סוג	זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	יוני 1967 – אפריל 1982 (כ־14 שנים)
מקים היחידה	אלוף שלמה אראל מפקד חיל הים.
מלחמות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם	400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה.
ציוד עיקרי	כלי שיט, תחנות מכ"ם, רציפים ומבני מגורים.
פיקוד
יחידת אם
דרגת המפקד	קצין ים בדרגת אל"ם
מפקדים	מפקדי הזירה

פריסת יחידות זירת ים סוף 1967–1982

הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה לחוף מפרץ שארם א-שייח'. מ-1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הצטמצמו גבולות הזירה והועברה מפקדת הזירה לבסיס אילת, שם היא מתמקדת כיום בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו לאוקיינוס ההודי בקרן אפריקה. כיום בחיל הים משמש הביטוי "זירת ים-סוף" - או בקיצור זי"ס - ככינוי החלופי לבסיס אילת.

משימות הזירה

זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות מצרי טירן ובמפרץ סואץ.

הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.

נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה

במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.

• ישובים: בעיר אילת נמצא ריכוז אוכלוסין בצפיפות רבה. לאורך חופי סיני נמצאו יישובים ומתקני קיט.
• נמל אילת: הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי.
• מסופי דלק: הטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון משמש להעברת דלקים.
• קידוחים ימיים ויבשתיים ומתקני הולכת נפט – במפרץ סואץ.

מבנה הזירה

מפקד הזירה

רס"ר הזירה

סגן מפקד הזירה

מטה הזירה

פלגות הזירה

קצין מודיעין

רב הזירה

פלגת מפקדה

פלגה טכנית

פלגת מבצעים

שלישות

אפסנאות

קצינת ח"ן

נגד טיסות

תחנת מכם F10

מי"ק זירתי

תצפית צפרא

מחלקת מנועים

מחלקת אלקטרוניקה מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית

מחלקת נשק ייעודי טילים ותותחים

אח"י בת ים (ת-83)

יחידות הזירה

אח"י בת גלים 2

פלגה 45

פלגה 915

יחידת מעגן

יחידה 838 בראס סודר

פלגת 921

בסיס אילת

בסיס דולפין בא-טור

פלגות מטה הזירה

המחנה הצבאי בשארם א-שייח' וזוג האנטנות לקשר טרופוספירי אשר שימשו לקשר בין המפקדות.

פלגת אג"ם

פלגת אג"ם הייתה אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.

פלגת המפקדה

פלגת המפקדה הייתה אחראית לנושאי כוח האדם והלוגיסטיקה.
בנושא כוח האדם – מחלקת השלישות הייתה אחראית לקליטת כל חייל ואיש מילואים שהגיע ליחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים. אחראית על מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחם. קידום אנשי קבע, פיקוד וקצונה, מתן שירותי רבנות ורפואה.

בנושא הלוגיסטיקה – מחלקת אפסנאות הייתה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים. על מלאי התחמושת הדלק והמזון. הפעילה מחסנים לציוד אישי ויחידתי. בנוסף, אחראית הפלגה על ארגון תובלת הציוד ותנועת האנשים בתובלה יבשתית וימית. לצורך ארגון הטסת אנשי הקבע ממרכז הארץ לאילת ולבסיס מפרץ שלמה החזיקה הפלגה נגד טיסות וחוליה עורפית בתל אביב.

פלגה טכנית

הפלגה הטכנית הייתה אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הפלגה ביצעו תיקוני אחזקות למערכות השונות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. בנוסף לטיפול השוטף עסקה הפלגה במחצית הראשונה של התקופה בהתארגנות לקראת קליטת ספינות סער שהגיעו לזירה בשנים 1974–1975

הפלגה חולקה למחלקות על פי תחום העיסוק:

• מחלקת מכונה הייתה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
• מחלקת מערכות הספק ובקרה – הייתה אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.
• מחלקת אלקטרוניקה הייתה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראייה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.
• מחלקת חימוש ייעודי הייתה אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייט ובעיקר התותח המיוצב.

הפלגה הטכנית נעזרה במספנה שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה מבדוק ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה למספנת חיל הים.

יחידות בזירה

בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 נחתות, כ-10 ספינות ביטחון שוטף. שש ספינות סער שהגיעו לאחר מלחמת יום הכיפורים אורגנו בפלגה 45.

אוניות תובלה

מרחקי הבסיסים חייבו הפעלת אוניות הובלה לשם כך שימשה אוניית הנוסעים "הי דרומה", האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שיח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שיח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.

• 
  אח"י בת גלים (ת-81) ליד רציף הנמל הצבאי באילת.
• 
  אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 במעגן שארם א-שייח'
• 
  אנית התובלה אח"י בת ים (ת-83) במעגן שארם א-שייח'

הנחתות

ערך מורחב – שייטת הנחתות

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-24 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

גלריה

• 
  נחתות 36 מטר שהורכבו מחדש באילת מגיעות למעגן שארם א-שייח', 1967.
• 
  נחתת 36 מטר בחוף האי טירן, 1968.
• 
  נחתת מדגם "שיקמה" בתרגיל הנחתת רכב קרבי משורין.
• 
  אח"י בת שבע בתרגיל "מדקדק" מנחיתה רכב קרבי משורין במפרץ אילת, מימין נחתת 36 מטר, מאחוריה נחתת דגם 'שקמה' 22 באוגוסט 1973.
• 
  אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 בתרגיל הנחתה בחופי סיני.

פלגת הבט"ש

ערך מורחב – פלגה 915

פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:

• מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
• הצורך בניווט מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק. לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכמי השלום, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, הגיעה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט לשמש כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979 ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה התקפלו גם הם לקראת פינוי שארם א-שייח'. פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

• 
  ספינת ברטרם חמושה מבצעת ביטחון שוטף בבסיס אילת 1972.
• 
  פלגת דבורים 915 בדוברת העגינה בשארם א-שייח' 1973.
• 
  ספינות פלגה 915 במעגן ראס קניסה, 1974.

ספינות סער

ערכים מורחבים – הפלגת מוניטין, הפלגת בציר ענבים, הפלגת יופי

ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.

שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.

מוצבי גילוי ושליטה

מגדל קידוח אף 10 במפרץ סואץ, עליו הורכבה תחנת מכ"ם.

פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

מוצבי חוץ

הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.

ראס סודר

ערך מורחב – יחידה 838

בסיס דולפין בא-טור

• 
  הנחתת אח"י תרשיש הועברה מראס סודר בתפקיד אוניית אם לדבורים בא-טור, 1974.

בסיס אילת

ערך מורחב – בסיס אילת

הנצחה

בכניסה לנמל הצבאי באילת הוקמה מצבה לחללי אסון משאית התחמושת.

• 
  אנדרטה לזכר הנספים באסון ביום הסרת הלוט 50 שנה לאחר האירוע, 23 בינואר 2020.

מפקדי הזירה

בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה לבסיס אילת הוחזר התקן לדרגת אל"ם.

מפקדי זירת ים סוף
שם	תקופת פיקוד	התפתחות ואירועים מיחדים	תמונה
אל"ם נפתלי רוזן	יוני 1967	מיד בסיום מלחמה
סא"ל הדר קמחי	יולי 1967	התארגנות ראשונית
סא"ל יעקב גלעד	אוגוסט 1967 – אוגוסט 1968
זאב אלמוג (אברוצקי)	אוגוסט 1968 – אפריל 1970	מבצע רביב ואסון משאית התחמושת
אל"ם עזרא קדם (כריש)	אפריל 1970 – יוני 1972
אל"ם זאב אלמוג	יולי 1972 – ספטמבר 1974	כולל מלחמת יום הכיפורים
אל"ם גדעון רז	ספטמבר 1974 – אוגוסט 1975
אל"ם שבתאי לוי	אוגוסט 1975 – ספטמבר 1976
תא"ל יצחק דוידי	ספטמבר 1976 – אוגוסט 1979
תא"ל חיים שקד	אוגוסט 1979 – ספטמבר 1981
אל"ם משה אורון	ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982	פינוי שארם א-שייח' ומבצע הולנדי מעופף

הזירה במלחמת ההתשה

אירועים במלחמת ההתשה
מועד	אזור התרחשות	שם האירוע	פעילות
19 במאי 1969	חוף מערבי של מפרץ סואץ	איסוף מודיעין	כוח של לוחמי שייטת 13, בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין.
21 ביוני 1969	ראס עדביה במפרץ סואץ	מבצע בולמוס 5	כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל.
23 ביוני 1969	בסיס אילת	תוספת לסדר הכוחות	אח"י בת שבע שהובאה מטנזניה על ידי צבי גבעתי ונמסרה לשאול חורב שהגיע לאילת
20-19 ביולי 1969	צפון מפרץ סואץ	הפשיטה על האי גרין	פשיטה מהים על האי גרין והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
7 בספטמבר 1969	ראס סאדאת במפרץ סואץ	מבצע אסקורט	פשיטת צוללים משייטת 13 והטבעת טרפדות מצריות.
9 בספטמבר 1969	חוף המערבי של מפרץ סואץ	מבצע רביב	הנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים
ליל 15–16 בנובמבר 1969	נמל אילת	פיגוע חבלנים ימיים	מוקשו שתי אוניות אזרחיות
25-22 דצמבר 1969	חוף מערבי מפרץ סואץ	מבצע תרנגול 53
22 בינואר 1970	האי שדואן	מבצע רודוס	השמדת כוח מצרי באי.
24 בינואר 1970	נמל הצבאי באילת	אסון משאית התחמושת	משאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו
ליל 4–5 בפברואר 1970	הנמל הצבאי באילת	פיגוע חבלנים ימיים	אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה ואח"י בת שבע הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.
5 בפברואר 1970	נמל ע'רדקה	מבצע זיקוקית ב	תקיפה אווירית
27 באפריל 1970	הנמל הצבאי באילת	פיגוע חבלנים ימיים	לא נמצאו כלי שיט בנמל
03 מאי 1970	א-טור	הפגזת בסיס א-טור	חולית קומנדו ימי מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע.
ליל 13–14 במאי 1970	ראס בנאס	מבצע קשת אווירי	המשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו.
15 במאי 1970	הנמל הצבאי באילת	פיגוע חבלנים ימיים	נהרג צולל שעסק בעבודת הנצלה של אח"י בת גלים (ת-81) הטבועה.
ב־3 בספטמבר 1970	מפרץ אילת	החפה לא רצויה	א.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה.
5 בינואר 1972	מפרץ סואץ	תפיסת סירה	תפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.
נובמבר 1972	מפרץ אילת	תרגיל הנחתה	הנחתת חטיבת טנקים בחוף דהב כהכנה למבצע "אור ירוק".
13 באוגוסט 1973	צפון מפרץ סואץ	קרב ימי	תקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו.
22 באוגוסט 1973	מפרץ אילת	תרגיל "מדקדק"	תרגיל הנחתת רכב קרבי משורין על ידי אח"י בת שבע, נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'.

גלריה

• 
  תרשים הפשיטה על האי גרין, יולי 1969
• 
  מבצע רביב - הנחתת אח"י קיסריה (פ-53) מעמיסה נגמ"ש שלל מסוג BTR-50 בחוף המצרי במהלך המבצע, ספטמבר 1969.
• 
  אח"י בת גלים שחובלה שקועה בנמל הצבאי באילת, מאי 1970.
• 
  טעינת טנקים באח"י בת שבע במסגרת תרגיל הרף עין, נובמבר 1972.
• 
  ספינת משמר מצרית תוצרת מספנות דה קסטרו, שהותקפה על ידי זוג דבורים בפיקוד צבי שחק 5 במאי 1973.

הזירה במלחמת יום הכיפורים

אירועים במלחמת יום הכפורים
מועד	אזור התרחשות	סוג פעילות	אירוע
6 באוקטובר 1973	מפרץ סואץ	קרב ים חוף	קרב מרסא תלמאת
9-8 באוקטובר 1973	צפון מפרץ סואץ	קרב ימי	הטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד עמי איילון
ליל 9–10 אוקטובר 1973	נמל ע'רדקה	פשיטת צוללים	מגבית 10
ליל 11–12 באוקטובר 1973	נמל ע'רדקה	פשיטת צוללים	מגבית 11
ליל 13–14 באוקטובר 1973	האי שדואן	תקיפה ים חוף	מגבית 14
15-14 באוקטובר 1973	מפרץ סואץ	קרב ים חוף	תקיפת מעגן ראס-ע'ריב
ליל 19–20 באוקטובר 1973	נמל ע'רדקה	תקיפה בסירת נפץ	מגבית 15
ליל 21–22 באוקטובר 1973	נמל ע'רדקה	תקיפה ברקטות	מגבית 16
24 באוקטובר 1973	נמל עדביה	תפיסת נמל	דבורי פלגה 915 בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו.
24 באוקטובר עד סוף נובמבר	צפון מפרץ סואץ	מצור ימי	פלגה 915 בפיקוד עמי איילון עסקה בחסימת מעבר להארמייה השלישית של צבא מצרים הנצורה בסיני.
26 באוקטובר 1973	מצרי יובל	פגיעה ממיקוש ימי	המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר.
29 בנובמבר 1973	דרום מפרץ סואץ	חידוש העברת נפט	חידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן.
10 בנובמבר 1973	דרום מפרץ סואץ	מיקוש ימי	בקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע.

גלריה

• 
  המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, שנפגעה ממוקשים ב-26 באוקטובר 1973.
• 
  בדיקת המיקוש הימי במסוק מעל האונייה סיריס בתהליך טביעתה.
• 
  המכלית סירניה עושה את דרכה במפרץ סואץ, כשהיא מעבירה נפט גלמי מראס סודר לאבו רודס, נובמבר 1972.
• 
  ספינת דבור מס 881 מועלית לתיקון בחוף ראס סודר לאחר שנפגעה מאש מצרית מהאי גרין. ההספנה נעשית באמצעות מתקן מיוחד על גלגלים שתוכנן ונבנה בחיל הים, נובמבר 1973.
• 
  שבויים מצריים בנמל עדביה.
• 
  אל"ם זאב אלמוג (מימין), מפקד זירת ים סוף וסא"ל עוזי לבצור (במרכז), מג"ד 195, בשיחה עם מפקד נמל עדביה המצרי (משמאל) שהיה גאה על כך שנכנע לכוח שריון ולא לכוח ימי.
• 
  טרפדת שלל מצרית מסדרת הטרפדות מסדרה K-123. מועלית על ידי אנשי יחידת הנצלה ימית לחוף באבו רודס, 26 אוקטובר 1973.

לאחר המלחמה עד הפינוי

אירועים
מועד	אזור התרחשות	סוג פעילות	אירוע
1 באפריל 1974	מפרץ שלמה	הגדלת סדר הכוחות	אח"י רשף ואח"י קשת הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז.
מאי 1974	דרכי הנגב	אח"י שיקמונה (פ-55)	הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד.
יוני 1974	דרכי הנגב	אח"י עציון גבר (פ-51)	הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף.
16 באוקטובר 1974	מפרץ שלמה	הגדלת סדר הכוחות	אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת בציר ענבים בפיקוד סא"ל אברהם אשור.
נובמבר 1974	תעלת סואץ	אח"י קיסריה (פ-53)	הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד.
25 במרץ 1975	מפרץ שלמה	הגדלת סדר הכוחות	אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת יופי בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.
30 בספטמבר 1978	דרום מפרץ אילת	עצירת אוניית מחבלים	חסימת אגיוס דמיטריוס
יולי 1979	מפרץ ותעלת סואץ	פינוי	שלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד יצחק דוידי מתפנות לבסיס אשדוד
ספטמבר 1981	החוף הסעודי במפרץ אילת	החפה לא רצויה	מבצע הולנדי מעופף פינוי אח"י געש (סער 3) מהחוף.
בין 8 ל-15 בנובמבר 1981	הים האדום - חוף סודאן	חילוץ והבאת עולים	אח"י בת גלים 2 בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם משה אורון.
4 אפריל 1982	מפרץ אילת	פינוי	ריכוז כלי השיט לבסיס אילת

גלריה

• 
  סימון מעבר מילאן במפרץ סואץ לשייט מיכליות, מייד בתום מלחמת יום הכיפורים, 1973.
• 
  הנחתת אח"י אופיר בתפקיד אוניית אם לדבורים בא-טור.

לקריאה נוספת

• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 451–935.
• מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 20, 32, 34, 41, 285.
• משה אימבר וגד אריאל, הפרק "סטילים בים סוף", בספר שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים,הוצאה לאור משרד הביטחון, 2005, עמ'45.
• אמיר מושקט ואחרים, סיירת על הריף, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל, 2020, עמ'40.
• יוסף עומסי ואחרים, לפקד על דבור מילואימניקים, בזירת ים סוף 1974, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 128.
• אופיר שוהם ואחרים, סיפורי המדהימים מרס סודר, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.
• מיכאל קורן ואחרים, ספורט זה לא בריא, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 288.

קישורים חיצוניים

זכרונות משתתפים

• אתר אבירי המפרץ סיפורי פלגה 915 בים האדום.
• לוחמים מבסיס חיל הים ברס סודר סובב וסובב הקומקום, סיפורי מלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים ספטמבר 1974, עמ' 4–5.
• דרור איסמן ועופר רז, מפקדי הזירה מספרים, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 25.
• כוכבי אזרן, ראיון עם יעקב הרצוג קברניט המכלית סירניה במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, יוני 2013 עדכון 12 ביוני 20
• בני אהרון, קצין המודיעין בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, 1 דצמבר 2013.
• דני נחושתן, קרב מרסא תלמאת, 31 בדצמבר 2014.
• יעקב בוגץ' תפיסת סירת מודיעין מצרית, באתר משמר המורשת הימית 25 באפריל 2014.
• הפרידה מזירת ים סוף 4 באפריל 1982 ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, 4 ביוני 2014.
• גדי שפי, תיאור מבצע מגבית 16, באתר משמר המורשת הימית, 6 בפברואר 2015.
• גבי חי שילה, דיווח מפקד אח"י געש על נסיבות ההחפה, באתר משמר המורשת הימית, 24 במאי 2015.
• עמוס בן אריה, הפלגת הרקולס פריגטות לים האדום, אתר משמר המורשת הימית 2017.
• יואל פלג, מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים, אתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
• אמנון בן ציון, יחידה 838 בראס סודר, אתר משמר המורשת הימית 12 באפריל 2018
• יואל צדיקביץ, מודיעין בים האדום במלחמת יום הכיפורים ותקרית המים עם הסובייטים, באתר משמר המורשת הימית, 29 ביולי 2018
• נמרוד ארז, תקיפת ראס ע'ריב, באתר משמר המורשת הימית, 18 באוגוסט 2018.
• אלי מרק, פעילותי במבצעי מגבית במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
• אמנון בן ציון פלגת מפקדה זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
• אבי רייטן, שלישות זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית' ספטמבר 2018.
• דיטה ניב, תמונות מזכרונותיה של קצינת ח"ן וחינוך בזירה, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
• דוד בכר פלגת דבורים בסערה במפרץ סואץ, באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018.
• יואל פלג, מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
• גדעון כורם, זכרונות מקרב מרסא תלמאת, באתר משמר המורשת הימית, יולי 2018.
• עמי אילון, דבורים במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
• רלו רוזנברג חוויותי במלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף, אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2020
• שמואל לוקס, השתתפותי בקרב מרסא תלמאת, אתר משמר המורשת הימית, מאי 2020.
• מיקי רענן, הצלת אח"י בת שבע. באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2020.
• מרדכי דקל ומנחם רזניק, דבורים בעדביה במלחמת יום הכיפורים, אתר משמר המורשת הימית, 18 בנובמבר 2020.
• מרדכי שלו הבאת הגוררת מיכל במהלך מלחמת יום הכיפורים אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2021.
• יעקב בוגץ' מלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף, אתר בוגץ' 2023.

מאמרים

• אורי פורת, סיור למוקדי הסערה טרפדות בים האדום, 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 23.
• צבי אלגת, ושבו בנים לגבולם שחרור שארם א-שייח, 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 34.
• יעקב מרסו הזירה - הים האדום(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 12–13
• אלי שחף פנים חדשות בראי הימים ראיון עם ג'ק גלעד(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 17
• אלי שחף המפגש עם קומנדו מצרי ראיון עם חיים אברבנאל(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 24
• דן פופר, סיני סביב סביב(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 29–32
• אלי שחף, הוא נחת ישר לשארם סמל מוריס עובדיה(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 37.
• אריה סמסונוב, תגבורת ימית לאילת(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 31.
• מיכה לימור, ראשונים במיצרים - ראשונים בשרם-א-שייך(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 36.
• אריה דובלין, נשואין במפרץ שלמה, "מערכות ים" 94, יוני 1969 עמ' 44.
• מאיר שפיר, הפשיטה לראס-עדביה(הקישור אינו פעיל, 19 באוקטובר 2021), "מערכות ים" 95, אוגוסט 1969 עמ' 14.
• אריה דובלין, העימות הימי בזירת ים סוף, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 18.
• עודד עגור ואמנון בן ציון, כחול לבן בסיני, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 19.
• רס"ן משה, המהלומה המוחצת - טיבוע טרפדות מצריות ברס סאדת, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969,עמ' 22.
• זאב יחזקאלי, החפה בחוף אבו דרג' - פשיטה משורינת בסיוע כוחות חיל הים, "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 24.
• מאיר שפיר ואריה דובלין, הפשיטה על האי גרין 'מערכות ים' 99–100 ספטמבר 1970, עמ' 66.
• מאיר שפיר ואריה דובלין, תמונות מפרץ שלמה, הסיירת במפרץ אילת, ראשונים בשארם א-שיך, על האי טיראן, לכידת מחבלים ואנשי מודיעין, "מערכות ים" מרץ 1971 40.
• רפאל שטיגליץ, הספינה המסתורית בשארם, "מערכות ים", 109, יולי 1972, עמ' 44.
• ע. עוז, שארם - חלום ומציאות, "מערכות ים", 110, נובמבר 1972, עמ' 37.
• אורלי אזולאי, בסיס אילת פנים רבות לו, "מערכות ים", 111 מרץ 1973, עמ' 30.
• יוחנן שדה, לילה בגרדקה - סיפורו של יוחנן, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 4.
• אורלי אזולאי, המלחמה על ראס - סודר, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 10.
• רפיקי, לאחר 28 שנים בעדביה, 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 21.
• בנימין תלם, מפרץ סואץ כדגם זעיר למשמעותה של שליטה ימית, "בין גלים", מרץ 1974 עמ' 2.
• רפיקי, בסיס ח"י באילת, "בין גלים" יוני 1974, עמ' 10.
• קובי, סובב וסובב הקומקום - סיפורי רס סודר, 'בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 4.
• עמוס מגד, ראס-סודר - רשימותיו של מבקר, 'בין גלים' נובמבר 1974, עמ' 8.
• אורלי אזולאי, הכתובת שלי היא מדבר סיני , 'בין גלים' אפריל 1975, עמ' 6.
• בתיה שם-אל, בסיס חיל הים בשארם - בסימן התרחבות, 'בין גלים' יוני 1975 עמ' 24.
• בתיה שם-אל, יחידות בחיל - היתושים בסיירת הימית של אילת אינם עוקצים, 'בין גלים' יולי 1975 עמ' 18.
• בתיה שם-אל, אל"ם גדעון מפקד זירת ים סוף, חול מים שמים-בסיס ח"י בראס סודר, הפשיטה על האי גרין, "בין גלים" אוגוסט 1975 עמ' 1–11.
• צבי כהן, המהלומה המוחצת - טיבוע שתי טרפדות מצריות בראס סדאת, "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 24.
• אופיר שהם, שיר לסיירת הימית, "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 29.
• נעמי פרנקל, דברי מפקד זי"ס, 'בין גלים' גיליון יום חיל הים ה-29 סיון תשל"ו יוני 1976, עמ' 16.
• דבורה הדר, תא"ל שבתאי לוי נפרד מהזירה עליה פיקד, "בין גלים" ספטמבר 1976 עמ' 2.
• דבורה הדר, המטבח בבסיס אילת המטבח הטוב לשנת 1976, "בין גלים" מרץ 1977 עמ' 1.
• שחר לנדאו, המשט ההיסטורי בתעלת סואץ בפיקוד דוידי, 'בין גלים' ספטמבר 1979 עמ' 4.
• שחר לנדאו, פקידת האגמ ורד בשארם, 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 23.
• רמי אנטואן, האם תוגבל ישראל בשיט במצרי טירן ראיון עם סא"ל ברוך הולנדר פרקליט חיל הים, 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 48.
• שלמה מן, כך כבשנו את המבצר, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 5.
• מרב בוקשפן וצבי רייך, ששים ושתים שעות בחוף הסעודי, 'בין גלים' ינואר 1982 עמ' 1.
• שלמה מן, הפרידה משארם א-שייך, בין גלים 157, אפריל 1982 עמ' 1
• דרור איסמן ועופר רז, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.
• אברהם זוהר, הנחיתה שהחישה את מותו של נאצר, 'בין גלים' הוצאה מיוחדת 1, 8 ביוני 1982 עמ' 2.
• אבי אובל, עשרים ושתים שנה לזירת ים סוף, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 19.
• רמי לונץ וצפי מרלי, מדים לבנים בים האדום, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 62.
• אלי רהב, תנועת המיכליות בים האדום בעת מלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית 4 באוגוסט 2013.
• רביב הדר, זירת ים סוף - 40 שנה לקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 24.