זאב יוסיפון

עורך ועסקן-תרבות ישראלי

זאב יוסיפון (יוסקוביץ') (16 בספטמבר 189622 באפריל 1977) היה עיתונאי ועסקן תרבות ישראלי, עורך "מבפנים", ומייסד תל"ם (תיאטרון למעברות; לימים אמנות לעם).

זאב יוסיפון (יוסקוביץ')
זאב יוסיפון, 1962, צלם בוריס כרמי
זאב יוסיפון, 1962, צלם בוריס כרמי
לידה 16 בספטמבר 1896
לודז'
פטירה 22 באפריל 1977 (בגיל 80)
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק עיתונאי ודובר
סוג כתב מייסד אמנות לעם

תולדות חייו

עריכה

יוסיפון נולד בלודז' שבפולין הרוסית למשפחה חסידית. בנעוריו נחשף לספרות ההשכלה ולרעיון הציונות בעת לימודיו בוורשה. לאחר ביקור בארץ ישראל בשנת 1920, החליט לעלות לארץ בשנת 1921. בהיותו בקיבוצי עמק הירדן, היה מראשוני נוטעי הבננות בישראל, ובין הפועלים שהקימו את תחנת הכוח של רוטנברג בנהריים.

יוסיפון היה חבר קיבוץ בקיבוצים גשר, אשדות יעקב, תל יוסף ומשמר הים ותושב תל אביב. היה ממייסדי הדפוס בעין חרוד. עם מעברו של דפוס אחדות לתל אביב הקטנה אחרי מלחמת העולם הראשונה, הצטרף אליו.[1] לפרנסתו עסק עוד בכתיבה יוצרת ועריכה עיתונאית, פרסם רשימות ב"קונטרס" (ביטאון "אחדות העבודה") וערך את כתב העת "מבפנים" (ביטאון הקיבוץ המאוחד). היה פעיל בענפי הספרות של הקיבוץ המאוחד. בין שאר פעילויותיו, היה הרוח היוזמת והחיה מאחורי פרסום ספר הילדים הידוע של קדיה מולודובסקי: פתחו את השער.[2]

עם קום המדינה שימש כקצין העיתונות של השר דוד רמז כשר התחבורה ושר החינוך, ולאחר מכן גם של דב יוסף. בראשית שנות החמישים הקים יוסיפון את תל"ם (תיאטרון למעברות), שהפך בהמשך ל-"תרבות למעברות", "תרבות לעם", ולבסוף לאמנות לעם.

יוסיפון היה ידוע כחבר ומעריץ של המשורר נתן אלתרמן[3] אשר הקדיש לו את ספרו בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים.

ב-1972 התאלמן מאשתו שרה, בתו של ישראל חבס. נקבר בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[4]

מפעלי תרבות

עריכה

תלם – תיאטרונים למעברות (בהמשך שינה את שמו ל"תיאטרון לעולים"; לעיתים נכתב תל"ם) נוסד בשנת 1953 כשיתוף פעולה של משרד החינוך והתרבות, בראשותו של השר בן-ציון דינור, הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים. התיאטרון פעל בשיתוף עם משרד החינוך למען חינוך העם, יצירת תרבות אחידה ושפה אחידה, אולם, שעה שהמחלקה להנחלת הלשון פעלה במסגרת משרד החינוך, נוסד תלם במסגרת ההסתדרות. בין מייסדי תלם וחברי הנהלתו היו יוסיפון, דב בילין וישעיהו אברך, וסייע בידיהם נתן אלתרמן. תלם הביא אל צופים ברחבי הארץ, ובמיוחד בריכוזי עולים, תיאטראות, תזמורות, להקות בידור ואף סרטים בקולנוע נייד. פעולת תלם נתמכה על ידי הגופים המייסדים, על ידי תשלומי צופים וכן תרומות. יש מחזות אשר נכתבו במיוחד לפי הזמנת תלם, בהם "סוף העולם" ו"גם זו לטובה" מאת משה שמיר, ו"קזבלן" מאת יגאל מוסינזון.[5]

יוסיפון ראה כמטרה בפני עצמה להביא שמחה ליושבי המעברות. הוא ארגן עבורם חגיגות פורים, כשהוא עצמו מתחפש בתחפושות שונות, והביא אליהם נגנים, זמרים ושחקנים, ככל שהצליח לשדל ולגרור עמו להופעה במעברות.[6]

עמותת תלם פורקה ב-1966 ובמקומה הוקמה אמנות לעם.[7]

פרס הצילינדר הנודד הנקרא על שמו מוענק מדי שנה עבור קידום האמנות והתרבות בפריפריה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הקואופרטיב הראשון בארץ, דבר, 15 ביולי 1960.
  2. ^ עינת אמיתי, יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוץ
  3. ^ "אני נושא כליו של אלתרמן", יוסיפון בראיון לד. ה., מצוי בארכיונו האישי של יוסיפון במכון גנזים, מעטפה 4531 (אוסף 335)
  4. ^ זאב יוסיפון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  5. ^ מקור למידע על תלם הוא תיק מסמכי העמותה אשר נשמר בארכיונו האישי של יוסיפון במכון גנזים.
  6. ^ ר' כתבות בנושא זה ברשימת הקישורים החיצוניים.
  7. ^ זאב רב-נוף, תל"ם שובק חיים – יחי "אמנות לעם", דבר, 19 באוגוסט 1966, המשך