זירת עבירה
ערך ללא מקורות | |
זירת עבירה היא מרחב שבתוכו התבצעה עבירה פלילית או שיש חשד שהתבצעה בו, והוא עשוי להכיל ממצאים שיש בהם כדי לסייע בחקירת העבירה, בקביעת זהות האחראים לה והרשעתם במסגרת משפט פלילי.[1] הגדרת מתחם כזירת עבירה נותנת למשטרה סמכויות חריגות לטיפול במתחם. סמכויות אלה משפרות באופן ניכר את הסיכוי לאיתור מלוא הממצאים המרשיעים שבזירה ואת תיעודם המלא והתקין מבחינת דיני הראיות.
גבולות זירת עבירה
עריכהזירת עבירה יכולה להימצא בכל מרחב שהוא - תחת כיפת השמיים, בתוך מבנה או בתוך חפץ כלשהו (למשל כלי רכב או מכולה). גבולותיה של זירת עבירה נקבעים על פי מהות העבירה שהתבצעה בה ויתר הנסיבות הרלוונטיות לאותו מקרה. שטח הזירה יכול להיות החל מקטן מאוד ועד לנרחב ביותר. כך למשל, זירת העבירה המתייחסת לעבירה של פריצה לכלי רכב עשויה שלא להשתרע מעבר לכלי הרכב ולסביבתו המיידית. לעומת זאת, בפיגוע לוקרבי נחתו שרידי המטוס שהתרסק ותכולתו על פני שטח של עשרות קילומטרים מרובעים, אשר כולו היווה בשל כך את זירת העבירה באותו מקרה.
קביעת גבולות זירת עבירה נעשית בתחילת החקירה הפלילית בקשר לעבירה שנעשתה בה. במהלך החקירה מאותרות לעיתים נקודות המרוחקות מזירת העבירה הראשונית שיש בהן ממצאים החשודים כקשורים לעבירה שבזירה הראשונית (לדוגמה – מכולת אשפה שבה נמצאו בגדים או כלי נשק, שיש חשד שמבצע העבירה השליך אותם בה) והן עשויות להיות מוגדרות אז כשלעצמן כזירות עבירה.
הממצאים בזירת עבירה
עריכהממצא בזירת עבירה יכול להיות מורכב מכל חומר שהוא, כולל חומר אורגני, כגון גופות בני אדם או בעלי חיים, רקמות שלהם, טיפות דם (הניתנים לגילוי על ידי לומינול) או חלקי צמחים. הוא יכול להיות אובייקט בכל גודל וסוג שהוא – לדוגמה מרכב של מטוס שהתרסק, כלי רכב, חפצים ככלי נשק חם או נשק קר או ביגוד ועד לחלקיקים מיקרוסקופיים. חפצים גדולים יותר יכולים לשאת על גביהם אובייקטים שהם כשלעצמם בגדר ממצאים – כגון טביעות אצבע, חלקיקי קרקע או סיבים.
האיתור, הזיהוי והאיסוף של חלק מן הממצאים המצויים בזירת עבירה הוא פשוט יחסית ואיננו דורש מומחיות מיוחדת, אם כי הטיפול בהם חייב להיעשות באופן שתישמר שלמותם וערכם הראייתי לא ייפגם. איתורם ואיסופם של ממצאים אחרים, בפרט אלו שקנה המידה הפיזי שלהם הוא קטן, מצריכים מאמץ והכשרה גדולים יותר ואמצעים רבים יותר.
הטיפול בזירת עבירה
עריכההטיפול בזירת עבירה נעשה בדרך כלל על פי נהלים מקצועיים קבועים. התכלית של אלו היא מניעת האפשרות שממצאים הנמצאים בזירה ייעלמו או ייפגעו, בכוונה או ברשלנות. הנהלים גם מיועדים להביא לכך שכל הממצאים יאותרו, יתועדו כנדרש וייאספו בשלמותם.
ראשית נסגרת זירת עבירה בשלב מוקדם ככל האפשר וגבולותיה מסומנים בהתאם – על ידי סרטי סימון, שלטים או מכשולים פיזיים. מאותו רגע מוגבלת הכניסה לזירה רק למי לאלו שכניסתם אליה היא חיונית – כמו חוקרי העבירה, אנשי כיבוי אש, צוותים רפואיים שהגיעו לטפל בפצועים הנמצאים בה, או אנשי שירות שתפקידם להוביל מן הזירה גופה או גופות אדם הנמצאות בה.
בהמשך וכאשר התנאים הפיזיים בה מאפשרים זאת - למשל לאחר שכובתה שרפה שבערה בה - נסרקת זירת עבירה לאיתור ממצאים הקשורים לעבירה שנעשתה בה (או שיש חשד שנעשתה בה) ואובייקטים העשויים לשאת עליהם ממצאים שכאלו, והם נאספים. כאמור, חלק מן הממצאים ניתן להיאסף על ידי חוקרי המשטרה האחראים על החקירה בזירה. האחרים יאותרו וייאספו על ידי חוקרי זיהוי פלילי. כל הממצאים נארזים בהתאם לנהלים קבועים על מנת לשמור על שלמותם.
איתור ואיסוף חלק מן הממצאים עשוי לדרוש שימוש בציוד מיוחד שפותח לשם כך ונמצא בשימוש שוטף של חוקרי הזיהוי הפלילי. כך, איסוף ממצאים תוך שימוש בכפפות הוא בגדר חובה, על מנת שלא לטשטש טביעות אצבעות הנמצאות על גביהם או להותיר עליהם טביעות אצבעות של החוקרים. לעיתים יש צורך שהחוקרים ייכנסו לזירה לאסוף ממצאים כשהם לבושים בבגדים מיוחדים, המיועדים למנוע את האפשרות שהם יחדירו לזירה חלקיקים וסיבים שמקורם מחוץ לה.
איסוף הממצאים מצריך גם תיעוד מדויק של הנקודות בזירת העבירה שבה הם התגלו קודם להזזתם מהן. הדבר דרוש על מנת להבהיר את ההקשר של הימצאותם שם ואת משמעותו לחקירת העבירה שנעשתה בזירה. תיעוד זה נעשה על ידי החוקרים באמצעות צילומים ורישומים. אלו עשויים לשמש כשלעצמם כראיות משפטיות מאוחר יותר.
מרבית הממצאים הנאספים הזירה ואובייקטים ממנה העשויים להכיל ממצאים מועברים לבדיקה, לניתוח ולהערכה במעבדות הזיהוי הפלילי.
על מנת שלא לפגוע בערכם הראייתי המשפטי של הממצאים יש לשמור לגביהם על "שרשרת הראיות". משמעותו של מונח זה היא שמרגע היאספם חייבים הממצאים להימצא תחת פיקוח של אנשי המשטרה או השירות החוקר את העבירה, וכל העברה שלהם ממקום למקום – מהזירה למעבדה, למחסן ראיות או לבית משפט, לדוגמה – חייבת להיות מתועדת וחתומה על ידי אדם המוסמך לכך. אם נשברה שרשרת הראיות – למשל אם הממצאים אבדו והתגלו לאחר זמן – מתעוררת האפשרות שהממצאים שונו בכוונה או ברשלנות. מצב שכזה עשוי להוביל לפסילתם מלשמש כראיה משפטית או לגרוע ממשקלה. על רשויות החקירה, המחזיקות פיזית בממצאים, מוטלת החובה לשמור על שרשרת הראיות לגביהם על מנת למנוע אפשרות שכזו.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ איסוף הממצאים בזירת עבירה עשוי לסייע גם במניעת עבירות אחרות הקשורות בעבירה שהתבצעה באותה זירה. לדוגמה, איסוף ממצאים מזירה שבה נעשה מעשה חטיפה עשוי לסייע באיתור מקום הימצאם של החטופים ושחרורם בשלום.