חברת קו צינור אילת בע"מ

חברת קו צינור אילת בע"מ (קצ"א) הייתה חברה בבעלות הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד שפעלה בין השנים 1959–1968 והפעילה צינור נפט בין אילת לבתי הזיקוק בחיפה. בשנת 1969 עבר זיכיון ההפעלה לחברת קו צינור אילת אשקלון.

היסטוריה

ב-1956 הוקמה החברה הממשלתית "אפיקי נפט" שנועדה לקליטת נפט גולמי באילת והזרמתו לבתי הזיקוק בחיפה. תשתית החברה כללה צינור 8 אינץ' מאילת לבאר-שבע וצינור 16 אינץ' מבאר שבע לאשדוד. מאשדוד הובל הדלק לחיפה באוניות^[1].

עקב הצורך להרחיב את התשתית, הוקם בשנת 1959, קו 16 אינץ' מאילת עד חיפה, בספיקה של 170 מטר מעוקב לשעה. לשם הפעלתו הוקמה חברת קו צינור אילת, בבעלות הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד, אשר קיבלה זיכיון מהמדינה ל-49 שנים^[1]^[2]^[3]^[4]. חלק מעובדי "אפיקי נפט" הועברו לחברה החדשה^[5]^[6].

גופי תקשורת וממשל ביקרו את תכולת ההסכם וכדאיותו למדינה^[7]. בין השאר, הביקורת התייחסה לכך שקצ"א נהנתה ממעמד אקס-טריטוריאלי: החברה הייתה פטורה מחוק הפיקוח על המטבע, הותר לה לקיים תשתיות תקשורת עצמאיות ופטורות ממס, והשקעותיה ורווחיה נעשו בדולר ארצות הברית ולא בלירה ישראלית והיו פטורים ממס^[8]. עיריית אילת ביקשה שמשרד האוצר יפצה אותה על הפסדיה בשל הפטור שניתן לקצ"א ממיסים עירוניים^[9].

בשנת 1965 הוקמה תחנה שאיבה נוספת בקו צינור אילת-חיפה, באשדוד^[10].

תקלות ותאונות

בשנת 1964 דליקה שפרצה עקב תקלה גרמה נזקים בעשרות מיליוני לירות^[11].
בשנת 1966 תאונה במנוף של החברה גרמה למות עובד ופציעת שני עובדים^[12].
בשנת 1968 פיצוץ בצינור גרם נזק חמור לפרדס במושב בן זכאי עקב הצפתו בנפט^[13].

סיום הזיכיון

ב-1968 הוחלט על הקמת קו חדש של 42 אינץ', מאילת לאשקלון^[1]. ממשלת ישראל ציפתה להשתתפות רוטשילד גם בקו זה, לאור הסכם הזיכיון שהבטיח לו בלעדיות. רוטשילד החליט להימנע מכך, ממניעים עסקיים, בשל פגיעה בריווחיות עקב הפעלה במקביל של צינור הנפט הישן והחדש^[14], וממניעים פוליטיים^[15]. הממשלה רכשה את פעילות חברת קצ"א, והזיכיון הועבר לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא”א).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חברת קו צינור אילת בע"מ בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ציוני דרך, אתר קצא"א
^ הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת, קול העם, 21 ביולי 1959
^ נחתם ההסכם על צנור הנפט הגדול, דבר, 19 ביולי 1959
^ צינור הנפט החדש עבר רשמית מהממשלה לחברת רוטשילד, הצופה, 1 בספטמבר 1960
^ יובטחו הזכויות ב"קו צינור אילת" , דבר, 21 באפריל 1960
^ הסדר להעסקת עובדי "אפיקי נפט" , למרחב, 21 באפריל 1960
^ אצה לה הדרך לממשלה לאשר הפקדת צינור הנפט בידי זרים, קול העם, 25 ביוני 1959
^ שבתי טבת, פניהם המעונות של גררפי ההון, הארץ, 5 בדצמבר 1962
^ אילת תתבע שהאוצר ישלם מס אמת, על המשמר, 2 במרץ 1962
^ נחנכה תחנת שאיבה של צינור הדלק אילת-חיפה, חרות, 14 בינואר 1965
^ דליקה במיתקני קו צינור הנפט באילת, למרחב, 6 בספטמבר 1964
^ הרוג ו־2 פצועים בתאונת עבודה, מעריב, 30 בינואר 1966
^ נזק רב לפרדס בעקבות התפוצצות בצינור הנפט, למרחב, 12 באוגוסט 1968
^ הממשלה תרכוש חלקו של רוטשילד בקו צינור אילת, למרחב, 25 במרץ 1968
^ התנגדות רוטשילד לצינור " הגדול" - בלחץ מדיני זר, על המשמר, 15 בפברואר 1968

[אתר_קצאא-1] ¹ ² ³ ציוני דרך, אתר קצא"א

[2] הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת, קול העם, 21 ביולי 1959

[3] נחתם ההסכם על צנור הנפט הגדול, דבר, 19 ביולי 1959

[4] צינור הנפט החדש עבר רשמית מהממשלה לחברת רוטשילד, הצופה, 1 בספטמבר 1960

[5] יובטחו הזכויות ב"קו צינור אילת" , דבר, 21 באפריל 1960

[6] הסדר להעסקת עובדי "אפיקי נפט" , למרחב, 21 באפריל 1960

[7] אצה לה הדרך לממשלה לאשר הפקדת צינור הנפט בידי זרים, קול העם, 25 ביוני 1959

[8] שבתי טבת, פניהם המעונות של גררפי ההון, הארץ, 5 בדצמבר 1962

[9] אילת תתבע שהאוצר ישלם מס אמת, על המשמר, 2 במרץ 1962

[10] נחנכה תחנת שאיבה של צינור הדלק אילת-חיפה, חרות, 14 בינואר 1965

[11] דליקה במיתקני קו צינור הנפט באילת, למרחב, 6 בספטמבר 1964

[12] הרוג ו־2 פצועים בתאונת עבודה, מעריב, 30 בינואר 1966

[13] נזק רב לפרדס בעקבות התפוצצות בצינור הנפט, למרחב, 12 באוגוסט 1968

[14] הממשלה תרכוש חלקו של רוטשילד בקו צינור אילת, למרחב, 25 במרץ 1968

[15] התנגדות רוטשילד לצינור " הגדול" - בלחץ מדיני זר, על המשמר, 15 בפברואר 1968

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]