חטיבת החרמון

חטיבה מרחבית באוגדת הבשן האחראית על גזרת החרמון
(הופנה מהדף חטיבה 810)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (19 בדצמבר 2024)

חטיבת החרמון (חטיבה 810) הייתה חטיבה מרחבית באוגדת הבשן שהייתה האחראית על גזרת החרמון. החטיבה פעלה בשנים 1978–2016 ו-2021–2024 ונפתחה מחדש בתור "חטיבת ההרים".[1] מפקדה האחרון של החטיבה היה אלוף-משנה אבינועם אמונה.

חטיבת החרמון
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבה מרחבית
בסיס האם מחנה ערער
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19782016
202119 במרץ 2024 (כחטיבת מילואים מרחבית)
התמזגה לתוך חטיבת ההרים
מקים היחידה אלישע שלם
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשןאוגדת הבשן אוגדת הבשן
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה

היסטוריה

עריכה
 
המוצב הישראלי במלחמת יום כיפור
 
Pistenbully 200 פותח ציר

עד הקמת חטיבה 810, הייתה גזרת החרמון גזרה עצמאית תחת פיקודה של אוגדה 36. הגזרה בבט"ש כללה מפקדת גדוד סדירה (נקראה "מפקדת חרמונים"), שישבה במוצב ה"ישראלי" ופקדה על כל הגזרה בבט"ש. המוצב "ישראלי" כלל בנוסף למפקדה גם חיילים מיחידות ייעודיות. בנוסף היה מוצב מנהלתי ברכבל התחתון. המוצבים הנוספים באותה תקופה היו: "רכבל עליון", "מצפה שלגים" ו"עידו".

בשעת חירום הורכבה מפקדת החטיבה מקצינים מבה"ד 1, שהיוו מפקדת חטיבה מעל ל"מפקדת חרמונים". ההערכות בחירום כללה תפיסה של מוצבים ושל שטחים חיוניים מחוץ למוצבים.

 
מגרסת שלג המיועדת לפינוי צירים עם שלג עמוק בעבודה במפלס העליון

החל משנת 1978 התקבלה החלטה בצה"ל להקים את "פרויקט חרמונים" – טיפול מטעם סגן הרמטכ"ל בכל הנושאים הקשורים לחרמון: תשתיות, תחום ההתארגנות לחורף, וההיבט האג"מי. את משימת ניהול הפרויקט קיבל לידיו קצין חיל ההנדסה אל"ם יגאל מילוא. במסגרת הפרויקט הוקמו מוצבים נוספים נוסף על מוצב הישראלי ומוצב מצפה שלגים. כמו כן נסללו דרכים, בוצרו מוצבים, נבנו רכבלים, ונרכשו כלי רכב המתאימים לנסיעה בשלג. כמו כן הוקמו יחידת האלפיניסטים ויחידת פינוי שלגים. בחורף 1981–1982 בסופה הראשונה קרס רוב המערך שנבנה בתקציבים אדירים: מבני הרכב קרסו וכן קו החשמל למפלס העליון. הרכבל למצפה שלגים נקרע וכן הרכבל בין המוצב העליון לישראלי (רכבל זה לא שופץ מאז).

ציוני דרך עיקריים

עריכה

1978–1982

עריכה

ב-1978 התחיל אלישע שלם בהקמת חטיבת המילואים, חטיבת המילואים תפסה את תפקידה של המפקדה מבית הספר לקצינים שהיה תפיסת הגזרה בשעת חירום. מפקדת הגזרה התרחבה והפכה ממפקדת גדוד למפקדת חטיבה, בראשות אל"ם בשירות סדיר. המפקדה עברה ממיקומה במוצב ה"ישראלי" למחנה ערער והיא הייתה האחראית על הגזרה בבט"ש. בשעת חירום מפקד הגזרה תפקד כסגנו של מח"ט המילואים. בתקופה זו הוקם גדוד מילואים בפיקודו של יהושע (שוקי) עוגן, הגדוד (7220) מבוסס על יוצאי חטיבת הצנחנים.

1982–1985

עריכה
 
יחידת האלפיניסטים של צה"ל באימון החורף

בתקופת מלחמת לבנון הראשונה גזרת הר דב הייתה כולה באחריות החטיבה. בתום המלחמה הוחזרה גזרת הר דב לעוצבת חירם. ב-1983 נעשה איחוד של תפקידי מח"ט החירום ומח"ט הבט"ש: את הפיקוד על הגזרה קיבל המח"ט הסדיר. לאחר מלחמת שלום הגליל שרתו בחורף בלבנון צוותים של החטיבה: היחידה האלפיניסטית ויחידת פינוי שלגים. היחידות עסקו בפעילות מבצעית בשלג, בחילוץ ופתיחת צירים.

1986–1993

עריכה
 
Bandvagn 206 של היחידה האלפיניסטית

בין השנים 1986–1993 הגזרה נמצאה בתקופת בינוי של מוצבים ותשתיות. גדוד מילואים חי"ר, שהתחלף מדי חודש, תפס את הגזרה. ההתייחסות לגזרה ולחטיבה השתנתה ונתפסה כגזרה חשובה, כתוצאה מכך איכות החיילים והמפקדים השתפרה. החל מ-1989 הגזרה נחלקת ל"מפלס עליון" ל"מפלס תחתון", כאשר על המפלס העליון מפקד קצין סדיר בדרגת סא"ל ועל המפלס התחתון מג"ד מילואים.

1993–1995

עריכה
 
Pistenbully 600 פותח ציר

ב-1993 גזרת הר דב עברה לאחריות החטיבה. הגזרה כללה את הר דב העליון ומוצבי החרמון. מפקדת החטיבה ב"ערער", מפקדת "מפלס עליון" ב"ישראלי", מפקדת "מפלס תחתון" ב"תחתון". גדודי מילואים תפסו את הגזרה.

2003–2015

עריכה

בספטמבר 2003 בעקבות קיצוצים בתקציב הביטחון, הוחלט לאחד זוגות של חטמ"רים העוסקים בבט"ש לאורך הגבולות תחת מפקדה אחת משותפת. במסגרת תהליך זה הוחלט על איחוד חטיבת החרמון עם עוצבת הגולן. ביולי 2007 החל תהליך פירוק החטיבה המאוחדת לשתי חטיבות מרחביות נפרדות. בשנת 2009 הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה מרחבית.

ב-2014 עברה החטיבה פיקוד: מעוצבת געש שהפכה לאוגדה סדירה בלבד, לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית חדשה, שקיבלה אחריות על הביטחון השוטף בגזרת רמת הגולן והחרמון.

בשנת 2016 פורקה חטיבת החרמון בשנית ואוחדה עם עוצבת הגולן, ועל גזרת החטיבה הייתה אחראית מפקדת שליטה (משל"ט) חרמון (810) בפיקוד רס"ן טארק באדר. ההחלטה על האיחוד התקבלה, במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". במסגרת פירוק החטיבה, הועברו גדודי המילואים שלה, לחטיבת יפתח שהוקמה מחדש כחטיבת חי"ר במילואים.

בספטמבר 2021 החטיבה הוקמה מחדש על ידי אל"ם אורן כהן ובהמשך על ידי אל"ם אבינועם אמונה, כחטיבת מילואים מרחבית, החטיבה מורכבת מיוצאי גדס"ר גולני, ומגדודי חטיבת הנח"ל והצנחנים.[2]

לאור הלקחים הראשוניים ממלחמת חרבות ברזל נסגרה החטיבה לטובת הקמת חטיבה חדשה שקיבלה את השם חטיבת ההרים עם מרחב אחריות על גזרת ההרים של אצבע הגליל.[1]

מפקדי חטיבת החרמון

עריכה

"מפקדת חרמונים"

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אפרים חירם 1970–1971 מפקד חטיבת חרמונים
צורי שגיא 1971–1973
צבי בר 1973
אפרים חירם 1974
איתן סט 1975
אילן אשל 1975–1976
אבירם חגי 1976–1977
אורי אמיר 1977
משה גבעתי 1977–1978
ישראל כנען 1978–1979

חטיבת החרמון

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אלישע שלם 1978–1980 מילואים
אבי תלם 1980–1981
ציון זיו 1981–1982
שלום בן-משה 1982–1984 לימים קצין חינוך ראשי
משה שפירא 1984–1986
משה צין 1986–1988 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
אלי אמיתי 1988–1990 לימים ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל
משה קפלינסקי 1990–1991 לימים סגן הרמטכ"ל
יצחק גרשון 1991–1993 לימים אלוף פיקוד העורף
עמוס בן אברהם 1993–1994 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
קובי מרום 1994–1996
ניצן פלג 1996–1998
מופיד מרעי 1998–2000
יואלי אור 2000–2001
יובל בזק 2001–2002
משה נידם 2002–2006 תחת פיקודו החטיבה הפכה לחטיבת מילואים
יהודה יוחננוף 2006–ספטמבר 2009
מוניר עמאר ספטמבר 2009–אוגוסט 2012 תחת פיקודו החטיבה חזרה להיות חטיבה מרחבית
אורן כהן אוגוסט 2012–ספטמבר 2014 לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
אבינועם סטולוביץ' ספטמבר 2014–אוגוסט 2016 בסיום תפקידו החטיבה נסגרה והפכה למשל"ט חרמון
טארק בדר אוגוסט 2016–2018 מפקד משל"ט חרמון
אורן כהן [2] 2018–2021 בשנית. מפקד משל"ט חרמון. לקרת סיום תפקידו החטיבה הוקמה מחדש כחטיבת מילואים מרחבית
אבינועם אמונה [2] 2021–2024 תחת פיקודו החטיבה חזרה להיות חטיבת מילואים מרחבית. בסיום כהונתו נסגרה החטיבה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מעיין ורימי, "בדרך לפסגה", סיפורה של חטיבת החרמון, הוצאת מפקדת קצין חינוך וגדנ"ע ראשי, 1995.
  • משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חטיבת החרמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה