חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; ה'תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות.

הרב חיים אברהם גאגין

איור המיוחס לרב גאגין
לידה	1787 ה'תקמ"ז קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1848 (בגיל 61 בערך) כ' באייר ה'תר"ח ירושלים בפרט, וארץ ישראל בכלל
כינוי	מירקאדו גאגין, אג"ן
מקום קבורה	הר הזיתים
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 23 במאי 1848
חיבוריו	"יריעות האוהל", "חוקי חיים", "מנחה טהורה" ו"חיים מירושלים"
צאצאים	שלום משה חי גאגין
הראשון לציון ה־23 1842–1848 (כ־6 שנים) → יהודה נבון יצחק קוב'ו ←
תפקידים נוספים	ראש ישיבת בית אל, ראשון לציון וחכם באשי

ביוגרפיה

ספר הדרשות "חיים מירושלם"

שלט רחוב הרב אג"ן על שם הרב חיים אברהם גאגין

נולד בקושטא שבטורקיה לרב משה גאגין, בן למשפחת גאגין. הועלה בילדותו לירושלים ולמד בישיבות העיר.

נישא לבתו של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי.

בשנת ה'תר"ב (1842), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו על פי חקיקה חדשה באימפריה העות'מאנית תפקיד החכם באשי - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד הראשון לציון - המנהיג ליהודי ארץ ישראל מהמאה ה-17, והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד. עמד בקשר עם רבני קהילות יהודיות, בין השאר, עם הרב ד"ר יהודה ביבאס כאשר כיהן כרב קהילת קורפו.

בין שלל תפקידיו, היה אחראי לתשלום מיסי היהודים לממשל הטורקי, ובסמכותו הייתה היכולת להטיל מיסים פנימיים על מזון, כדוגמת בשר, יין או מצות.

כונה בפי רבני ירושלים "רבן של חסידים", ובפי ערביי העיר "שייח אל יהוד". בימי כהונתו כחכם באשי, ניהל חלופת מכתבים עם רבנים מפורסמים בדורו מרחבי העולם, בעיקר בנושאי הלכה וחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל.

בספרו ״חוקי חיים״, מספק הרב גאגין הצצה למחלוקת של רבני ירושלים בנוגע לכספי החלוקה.

כתב ספר בשם מנחה טהורה על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בתקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע לישראל בק להקים בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: ספר התקנות וההסכמות (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) וחוקי חיים (תר"ב, 1842). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו שמואל צוקרמן, ירושלים תרמ"ב (1882).

בדפוסו של של בק הסתייע גם כדי לנהל את פולמוסיו עם מתנגדיו ומתנגדי כולל הספרדים בירושלים. כך, הכרך הראשון של "ספר התקנות וההסכמות" הוא למעשה תשובה ארוכה שמגינה על "תקנת הירושה" לפיה עזבון מי שמתו בלא בנים שייך לכולל. לספר "דברי שלום" של חותנו, צירף הקדמה ארוכה בה כתב נגד המערערים על מינויו כחכם באשי, שראו בזה כעין "רב מטעם". כן פרסם בדפוס זה חוברת פולמוס נגד רבי משה תורג'מן, שרצה להקים עדה נבדלת למוסתערבים, בני ארץ ישראל, בה האשים אותו בשותפות עם המסיון.

נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו רחוב בירושלים.

בנו היה הרב שלום משה חי גאגין. הוא נשא את בתו של הרב חנ"א. לרב אג"ן היו גם כן שלוש בנות. אחד מחתניו היה שמעיה אנג'יל שהיה ידוע ומפורסם בדורו.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

הצלת השומרונים

ערך מורחב – אסלום השומרונים בכפייה

בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, לאחר שאברהים פחה המצרי קיבל את השליטה על סוריה וארץ ישראל בשנת תקצ"א (1831). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, שביקר בשכם בשנת תקצ"א (1831): ”נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו.” לאחר גירוש הכוחות המצריים של מוחמד עלי מארץ ישראל, בשנת 1840 (ת"ר), מספרת אליזבט רוג'רס - אשת הקונסול הבריטי, כי תושבי שכם רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת האסלאם.

חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, וכי הם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, הברית החדשה, ספר תהילים, הנביאים והקוראן. המוסלמים טענו שרק לכת המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות (ראו: אהל אל-כתאב). לעומתם, השומרונים טענו כי הם מאמינים בחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את לשון הקודש או את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם בדמשק במאה ה-17, שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.

השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה.

חיבוריו

• יריעות האהל, פירוש על אהל מועד ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק ראשון, ירושלים ה'תרמ״ו.
• יריעות האהל, פירוש על אהל מועד ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק שני, ירושלים ה'תרס״ד.
• חוקי חיים, ספר שו״ת, ירושלים, ה'תר״ן.
• מנחה טהורה, חידושים על מסכת מנחות, סלוניקי, ה'תקצ״ו
• חיים מירושלים, דרושים, ירושלים, ה'תרמ״ב.

הוציא לאור

• ספרי חותנו, רבי רפאל אברהם מזרחי.
• קדושת יום טוב למהרי"ט אלגאזי.

לקריאה נוספת

• מאיר בניהו, 'חמש שנים שעשו את ירושלים לבוקה ומבוקה ומבולקה', אסופות ו, תשנ"ב, עמ' רמז-תכא.
• יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ל; (מהדורה ראשונה תרצ"ה)
• בן ציון דינבורג, 'מארכיונו של החכם באשי ר' חיים אברהם גאגין', ציון: מאסף החברה הא"י להיסטוריה ואתנוגרפיה, תר"צ, עמ' 65–71
• קנאת ציון, קובץ מחאה אנטי רפורמי בו השתתף הרב חיים אברהם גאגין. הספר התפרסם בעקבות ועידת בראונשווייג, אספה רפורמית שהתקיימה ב-1844, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• ר' חיים אברהם גאגין, באתר MyTzadik
• איילת שקלים, רבי חיים אברהם גאגין(הקישור אינו פעיל), באתר "תהילות"
• אביגדור לוי, הקמת מוסד החכם באשי באימפריה העות'מאנית והתפתחותו בשנות 1835-1865(הקישור אינו פעיל), עמ' 38-56
• פנקס הקהילות - יאשי באנגלית
• ספר הדרשות - "חיים מירושלם" - אתר היברובוקס
• חיים אברהם גאגין, באתר "החכם היומי"
• חיים אברהם גאגין (1787-1848), דף שער בספרייה הלאומית

• תהילה ביגמן, הרב חיים אברהם גאגין: ראשון לציון עד אחרון הפרטים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 6.6.2023