ששון בכר משה

רב מקובל, מחבר הספר "שמן ששון"

הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.

ששון בכר משה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1825
ה'תקפ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1903 (בגיל 78 בערך)
י"ח בניסן ה'תרס"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 15 באפריל 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי וידאל קואינקה, רבי דוד חייט
תלמידיו הרב משה עידן הרב שלום הדאיה
חיבוריו "שמן ששון"
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"למנצח" בכתב ידו

ביוגרפיה

עריכה

נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בגיל חמש (ה'תק"ץ, 1830) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת תרמ"ב, 5 בינואר 1882).

בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.

בשנת ה'תרמ"ב (1882), בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, 15 באפריל 1903. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.

הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.

בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.

ספריו

עריכה

ספריו שמן ששון בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האר"י:

  • חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים
  • חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה
  • חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים
  • חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד
  • חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י
  • חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל
  • חלק ז' – על שער המצוות
  • חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים
  • חלק ט' – על ספר הליקוטים
  • חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו ז"ל
  • חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב
  • (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)

מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס עד לשנת תשע"ה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תק"י (1750)
תק"י (1750) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן