יהודה נבון
הרב יהודה נבון "מורנו" (? - 1844) היה שד"ר, אב בית דין בירושלים והראשון לציון וראש ישיבת דמשק אליעזר (על שם הגביר רבי אליעזר אשכנזי ורעייתו הגבירה הנכבדה וידה אשכנזי) מקושטא שבטורקיה.
לידה |
לא ידוע ירושלים | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1844 כ"ג בכסלו תר"ה | ||||
כינוי | מורנו | ||||
מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים | ||||
מקום פעילות | ירושלים | ||||
תקופת הפעילות | ? – 4 בדצמבר 1844 | ||||
חיבוריו | דגל מחנה אפרים | ||||
| |||||
תפקידים נוספים | שד"ר, הראשון לציון. | ||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים לרב חיים רפאל נבון, בן למשפחת נבון הספרדית שישבה בארץ ישראל בראשית המאה ה-18, עת שעלה לירושלים הרב אפרים נבון, ושבמשך דורות רבים הוציאה מתוכה רבנים, מנהיגים ואישי ציבור[2].
בשנת תקנ"ז (1797) היה שליח חברון לצפון אפריקה, בתקצ"ו (1836) יצא בשליחות ירושלים ושוב בשנת תר"ד (1844).
אחרי פטירת קרובו, הרב יונה משה נבון בשנת תר"א (1841), מונה לאב בית דין, לפקיד הכוללות ולראשון לציון של ירושלים, למשך פחות משנה אחת עד תר"ב (1842). בעקבות ויכוח בנוגע למינוי בין תומכיו לבין תומכי הרב חיים אברהם גאגין בראשות אברהם קמונדו, הוא נאלץ לפנות מקומו לרב גאגין, גם בשל חולשתו וזקנתו ובעיקר כדי להשכין שלום בעדה.
נתפרסם בדורו בעיקר בשל דאגתו לציבור. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו מחנה אפרים (לא יצא לאור).
הרב יהודה נבון נפטר בירושלים בכ"ג בכסלו, תר"ה (1844). הוא קבור בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.
נכדיו היו יוסף נבון ומשה אפרים נבון.
קישורים חיצוניים
עריכה- משה דוד גאון, "יהודה ב"ר רפאל נבון", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 452, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ כיהן פחות משנה בתפקיד. תאריך סיום לא מדויק. בערך בתקופה זו
- ^ סבו היה רבי יהודה נבון, מחבר הספר קריית מלך רב, בנו של בעל המחנה אפרים